Tip:
Highlight text to annotate it
X
היי. ההרצאה הזו נולדה משיחה ב"טוויטר".
עוד לא החלטתי אם עלי להיות נבוך
בגלל זה, או לא.
בכל אופן, נכנסתי יום אחד ל"טוויטר"
ומלומד שמאלני ידוע יחסית
הצטרף לדיון ואמר
"כנראה ששינויי האקלים הם עניין רציני,
למה כל-כך מעט אנשים מדברים על זה?
למה כה מעט הוגי-דעות חשובים הפכו את זה
לסוגיה מרכזית מבחינתם?"
ואז עוד מלומד שמאלני ידוע יחסית
הצטרף לדיון
ואמר, "אני לפחות
לא מדבר על זה כי זה נראה ממש מסובך,
אני לא מרגיש שאני מתמצא מספיק בכל הצד המדעי
ולכן לא נראה לי שאני מוסמך
להתחיל לטעון כל מיני דברים בפומבי בקשר לכך."
וכל מי שרק הזכיר שמץ של משהו
לגבי שינויי האקלים בטלוויזיה או באינטרנט
יכול להבין מדוע אותו אדם חושב כך.
בכל פעם שמזכירים את הנושא,
כולם מתחילים לספר סיפורים מורכבים
על עידן הקרח של ימי הביניים, או כתמי שמש, או אדי מים,
כך שיש המון אגדות סביב שינויי האקלים
שמסופרות ע"י אותם ספקנים בענייני אקלים,
אבל כדי לחשוף את האגדות האלה,
צריך להיכנס לרשת, לבצע מחקרים, לקרוא
ולהיות מסוגל לענות להם בפרטי-פרטים,
ובעיני הרבה אנשים זו פשוט משימה משעממת מדי,
והם בכלל לא טורחים להתחיל עם זה.
וזה, כמובן, משגע אותי,
אז עליתי ל"טוויטר" ואמרתי
"תדעו לכם ששינויי האקלים זה לא דבר כ"כ מסובך.
מה שאתם צריכים לדעת
כדי לדבר על זה בפומבי,
כלומר, המבנה הבסיסי של הבעיה,
זה לא דבר כ"כ מסובך,
אני יכול להסביר לכם את זה ב-15 דקות." אז,
מי ייתן שזה יהא לקח עבורכם:
אל תשוויצו ב"טוויטר",
אלא אם אתם מוכנים לעמוד מאחורי דבריכם.
אז דבר אחד הוביל לדבר שני, והנה אני כאן,
כשלרשותי 15 דקות להסביר לכם את שינויי האקלים.
נתחיל.
מדוע כדור הארץ איננו סלע קר ומת שצף בחלל?
הסיבה היא שהוא עטוף בשכבה
דקה מאד מאד של גזים וכימיקלים
שקרויה בפינו "אטמוספרה".
ואנרגיית השמש,
במקום לפגוע בו ומיד להיות מוחזרת,
פוגעת בו ומוחזקת
קרוב לפני הקרקע למשך זמן-מה
ורק אחר כך מוחזרת,
והתהליך הפשוט הזה הוא הסיבה לכך שיש לנו אידוי,
משקעים, פוטוסינתזה,
וחיים עלי-אדמות.
המדענים גילו לפני יותר ממאה שנה,
שהאטמוספרה והמערכות של כדור הארץ
נמצאות ביחסי-גומלין דינמיים
ושאפשר לשנות את ההרכב הכימי של האטמוספרה
ולשמור יותר מאנרגיית השמש לזמן ממושך יותר.
האנרגיה עדיין צריכה להשתחרר, כמובן,
אבל בינתיים היא מחוללת שינויים
במערכות הביופיזיות של כדור הארץ.
לעתים קרובות שומעים אנשים שאומרים,
"כדור הארץ תמיד השתנה,
האקלים תמיד השתנה",
וזה נכון.
היחסים האלה בין האטמוספרה ובין המערכות השונות
מתקיימים במחזוריות,
אבל מחזורים אלה התאפיינו בכך שהם נמשכו
מאות אלפי שנים.
מיליוני שנים.
הדבר המרכזי שיש לדעת קודם כל הוא,
שבמשך 10,000 השנים האחרונות של כדור הארץ,
האקלים היה יחסית יציב, יציב באופן בלתי-רגיל,
ובאומרי "יציב" כוונתי לכך שהטמפרטורה השתנתה,
היא עלתה וירדה,
אבל נותרה בתחום הצר יחסית
של פלוס-מינוס מעלת צלזיוס אחת,
וכל הקידמה התרבותית האנושית
התרחשה במהלך אותן 10,000 שנים,
התפתחות החקלאות, המילה הכתובה,
הגלגל, ה"אייפון", כל הדברים המוכרים לנו,
כל מה שיצרנו,
את כל זה עשינו בתקופה זו של יציבות יחסית מבחינת האקלים.
אז מה שעשינו במשך
מאתיים השנה האחרונות
היה לחפור ולהוציא פחמן מן האדמה,
להשליך אותו לאטמוספרה,
ולשנות את ההרכב הכימי של האטמוספרה,
כפי שקרה בעבר,
אלא שהפעם זה קורה הרבה, הרבה, הרבה יותר מהר.
בהרף-עין, בקנה מידה של זמן גיאולוגי,
אנו משנים באורח משמעותי
את ההרכב הכימי של האטמוספרה
וכל מדע האקלים מתעסק כולו בשאלה,
"מה יקרה?
מה יעשה כדור הארץ בתגובה לכך?"
ובכן, כבר ראינו שהתהליך הוא בעיצומו,
וכבר מדדנו, כבר היינו עדים לכך,
וראינו במו-עינינו ובמו-מדחומינו
עליה של כ-0.8 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת העולמית
עוד מלפני העידן התעשייתי,
לפני שהתחלנו לחפור ולהעלות את כל הפחמן הזה.
וזה אולי לא נראה הרבה, זה פחות ממעלת צלזיוס אחת,
אבל מה שחשוב לדעת
הוא שגזי החממה האלה שאנו משליכים לאוויר
נשארים באטמוספרה זמן ממושך מאד,
מעורבים כאן פרקי-זמן ממושכים מאד,
כך שעליה זו של 0.8 מעלות צלזיוס היא תגובה
למה שעשינו 50-100 שנה לפני כן,
ומה שאנו רואים במחצית הראשונה של המאה הנוכחית
הוא תגובה למה שעשינו ב-50 השנה האחרונות,
ומה שנראה במחצית הבאה של המאה הנוכחית
יהיה תגובה להחלטות שאנו מקבלים היום.
אז השאלה היא, "הטמפרטורה עולה,
עד כמה היא צריכה לעלות בטרם יהיה עלינו לדאוג
בטרם נהיה בסכנה,
בטרם יתחילו להתרחש דברים רעים?"
התשובה האופיינית לשאלה זו היתה עד כה: "2 מעלות צלזיוס."
כל מי שעקב אחרי הדיונים סביב שינויי האקלים יודע,
שהמספר הזה של 2 מעלות צלזיוס הפך כבר לסמל.
שמאפיין מדעני אקלים שמתארים מודל
של מה שעלול לקרות לפי מודל העליה ב-2 מעלות צלזיוס,
ומאפיין כלכלנים שמנסים לדגום כמה יעלה
לעשות משהו בעניין שינויי האקלים או מה השווי שלהם,
או מה מדיניות כזו או אחרת עשויה לעלות, לפי מודל 2 המעלות.
אז ברור שהשאלה מה נחשב 'לא מסוכן' לעומת 'מסוכן',
אינה שאלה מדעית מסובכת, אלא שאלה פוליטית,
והבחירה ב-2 המעלות האלה היתה החלטה פוליטית,
שהתקבלה בעיקר ע"י מנהלי המו"מ האירופיים בענייני האקלים
לפני הרבה יותר מ-10 שנים,
ומאז זה נשאר תקוע ככה.
כל המדינות שמעורבות במו"מ סביב שינויי האקלים
הצטרפו בעצם באומרן,
"כן, זה מה שאנו רוצים למנוע: עליית טמפרטורה של 2 מעלות."
הבשורות הרעות בעניין 2 המעלות האלה מתחלקות לשניים:
ראשית כל, כל המחקר העדכני שנערך ב-10-15 השנה האחרונות
מביא למסקנה שאותן השפעות
שחשבנו שעתידות להתרחש סביב 2 מעלות צלזיוס
עומדות בעצם לקרות הרבה יותר מוקדם,
האקלים רגיש יותר
להצטברות גזי החממה האלה מכפי שחשבנו.
אז אם אלה ההשפעות שהדאיגו אותנו,
הרי שסף-הבטיחות האמיתי
צריך להיות משהו כמו 1.5 מעלות צלזיוס.
ג'יימס הנסון הוא מדען האקלים
הידוע ביותר בהקשר להתרעות אלה,
אבל יש במדע תמימות-דעים הולכת וגוברת
ש-2 המעלות הן בעצם גבוהות במידה מסוכנת,
וזה רע, מכיוון
שכמעט בטוח שנחצה את גבול ה-2 מעלות צלזיוס.
קיים ביסוס מסוים לכך.
מחקר עדכני קבע
שגם אם נפסיק את פליטות הפחמן שלנו כבר מחר,
עדיין נגיע ליותר מ-3 מעלות צלזיוס במאה הנוכחית
רק בגלל התנופה של הצטברות הפליטות הקודמות.
אבל להפסיק עכשיו, ב-2 מעלות, יחייב רמה כזו
של תיאום ושאפתנות גלובליים,
שאין שום הוכחה לקיומה.
אז הרבה מדעני אקלים לא ממש רוצים להגיד לכם את זה
כי הם לא רוצים לדכא אתכם,
אבל בתור סתם בלוגר אני שמח לדכא אתכם:
עניין 2 המעלות ירד כנראה מעל הפרק.
אז השאלה כעת היא,
"מה יהיה המצב אם הטמפרטורה תעלה יותר מכך?
מה יהיה המצב עם, נניח, 4 מעלות צלזויס?"
באופן מוזר, לא הוקדשה
הרבה תשומת-לב מדעית מסודרת לשאלה הזו
כי מדעני האקלים חשבו באמת ובתמים
שאנו לא נעולל לעצמנו את זה,
אבל אנו בהחלט מעוללים זאת לעצמנו.
אז ב-2009,
באנגליה, כמה קבוצות של חקר שינויי האקלים
אספו קבוצת מדענים,
הזמינו מהם כמה מאמרים
ואילצו אותם לראשונה לבדוק ללא כחל ושרק
איך ייראה מצב של 4 מעלות.
יש המון מאמרים, המון משוואות,
המון דיבורים ומורכבות שאני מקווה שהצלחתי
לפרש כאן עבורכם, כדי להקל עליכם לקלוט את זה.
עליה של 4 מעלות בטמפרטורה תיראה מכוערת.
בין היתר,
זאת תהיה מידת החום הגבוהה ביותר של כדור הארץ
מזה 30 מיליון שנה.
גובה פני הים יעלה לפחות במטר עד שניים,
וזה בלי לקחת בחשבון כמה אפשרויות קיצוניות.
לפחות במטר עד שניים.
בצורת עקשנית תכסה כ-40%
מן העולם המיושב של ימינו.
והיא תזרע הרס בחקלאות
במזרח אסיה, אפריקה, דרום אמריקה, מערב ארה"ב.
וכל זה ביחד יגרום
למאות מיליוני בני-אדם
לנטוש את בתיהם,
אם בגלל הצפת עריהם במי הים הגואים
או בגלל רעב, או כל הצרות המדאיגות
שיתלוו לכל הדברים האלה.
ונוסף על כל זה, משהו כמו חצי
מכל המינים המוכרים עלי-אדמות עתידים להיכחד.
השאלה הזו, של קביעת מספר המינים המדויק
קשה מאד, זו הערכה גסה ביותר,
אבל חלק נכבד מן החיים עלי-אדמות
יימחה.
החלק האחרון של הבשורות הרעות...
סתם... תהיינה עוד הרבה בשורות רעות,
החלק האמצעי של הבשורות הרעות, לפי מאמר עדכני
מטעם סוכנות האנרגיה העולמית,
הוא שאנו נמצאים בכיוון--
אם נמשיך להתנהג כמו שאנו מתנהגים,
אם נמשיך עם גישת ה"עסקים כרגיל", כפי שזה מכונה--
אנו נעים בכיוון של עליה של 6 מעלות צלזיוס במאה הנוכחית;
משהו בין 5 ל-7, אלה כמובן הערכות.
אז אם 4 מעלות הן גהינום עלי-אדמות,
אניח לדמיון שלכם להשלים את החסר בנוגע ל-6 מעלות.
אבל סכנה אחת שעולה על הדעת,
כשאנו חושבים על עליה גדולה כזו בטמפרטורה שלנו,
היא האפשרות
ששינויי האקלים ייעשו לבלתי-הפיכים.
לדעתי, כשאנשים בד"כ חושבים על שינויי האקלים,
הם חושבים, "אה, הטמפרטורה תעלה באיקס מעלות,
הנסיבות ישתנו, בכמה מקומות ייעשה חם יותר,
כמה מקומות יתרטבו קצת,
נסתגל, נזיז משם את החוות שלנו,
אנשים יהגרו מעיר אחת לאחרת,
נתארגן מחדש ונמשיך בחיינו."
האפשרות המסוכנת האמיתית היא מה שמכונה--
לכדור הארץ יש כמה מערכות שקרויות
מערכות משוב חיובי,
למשל, בסיביר ישנו קרח-עד,
כפור-עד, שמכילים בתוכם כמות מתאן.
כשהם יימסו, המתאן הזה ישתחרר,
המתאן יגרום להתחממות נוספת,
וזו תמיס עוד קרח שישחרר עוד מתאן,
זהו תהליך שמקיים את עצמו;
או המסת קרח ימי. הקרח לבן, והוא משקף את האנרגיה,
וכשהוא יימס הים ייעשה כחול כהה ויספוג יותר אנרגיה,
שתחמם את האוקיינוסים, מה שימיס עוד קרח,
מה שייצור עוד משטחים כהים.
אתם מבינים, יש כמה מערכות כאלה
שמנציחות את עצמן,
והסכנה, הסכנה הגדולה של שינויי האקלים,
שמאפילה על כל שאר הסכנות הספציפיות יותר,
היא שמערכות המשוב החיובי האלה
יצברו תנופה משלהן וייעשו בלתי-ניתנות לעצירה,
ובני האדם יאבדו כל אפשרות שליטה בכך,
אפילו אם נפסיק תוך זמן קצר את כל פליטות הפחמן שלנו.
האם זה יקרה ב-2 מעלות?
אולי לא, למרות שיש סיכוי טוב שזה יקרה
ויש המון ויכוחים סביב זה;
האם זה יקרה ב-4 מעלות?
סביר הרבה יותר שזה יקרה ב-4 מעלות.
האם זה יקרה ב-6 מעלות?
כמעט בטוח.
אז אם נמשיך בכיוון הנוכחי,
שינויי האקלים יתעוררו כנראה לחיים עצמאיים,
ייצאו לגמרי משליטה,
ולפי מאמר עדכני,
עד 2300 נראה עליית טמפרטורה של עד 12 מעלות צלזיוס.
ואם זה יקרה,
משהו כמו מחצית מהשטח המיושב כיום בכדור הארץ
ייעשה חם מדי להישרדות;
וכשאני אומר 'חם מדי להישרדות',
אני לא מתכוון שיהיה קשה לגדל שעועית
או שחשבון מיזוג האוויר יהיה גבוה עד כדי אי-נוחות,
אלא שמי שייצא החוצה ימות מחום,
ומקומות שהטמפרטורה הממוצעת בהם היא 26 מעלות צלזיוס
יגיעו לממוצע של 76-80 מעלות צלזיוס,
פשוטו כמשמעו, חם מדי לבני-אדם לשהות בחוץ ולשרוד.
אז האם תהיה אז עדיין תרבות אנושית
בנסיבות כאלה?
מי יודע?
אולי נגור במערות תת-קרקעיות עם אקלים מבוקר,
אולי נגדל מזון במבחנות,
אבל זה יהיה עולם שונה לחלוטין מהעולם שאנו מכירים,
זה ייראה הרבה יותר כמו מושבת הירח של ניוט ג'ינגריץ',
בהנחה שיהיו בכלל חיים אנושיים,
או כמות מספקת כדי לקיים ציוויליזציה
שתשרוד בתנאים אלה.
אז כשאני אומר, "נושא שינויי האקלים הוא פשוט."
--אני יודע שזה הפריע לכם,
ואתם לא רגילים לחשוב במעלות צלזיוס,
הטמפרטורות המוזרות האלה לפי השיטה האירופית,
אז הנה קצת פנרהייט אמריקאי מוכר, ומכוער באותה מידה.
וזו כוונתי באומרי ששינויי האקלים הם עניין פשוט:
צריך לערוך המון דיונים מסובכים ומרתקים
לגבי מה עושים בקשר לכך,
או איזו השפעה עשויה להיות למעשינו על האקלים
ומתי, או מהי המדיניות הטובה ביותר
על סמך ניתוח תועלת-עלות.
יש בהחלט מורכבות. המון מורכבות,
לאלה מכם שאוהבים מורכבות,
אבל היום אנו יודעים במידה סבירה של בטחון
שאם נמשיך להתנהג כפי שאנו מתנהגים,
נעמוד בפני אסון שאין להעלותו על הדעת;
זאת מדבקת הרכב,
זהו המסר שיש לקחת מכאן הביתה,
ולומר,
"אני לא רוצה לדבר על זה כי אני לא יודע ממה להתחיל,"
היא כמו לומר, "אני לא רוצה להתחיל להתריע
על כך שצבאו של היטלר נמצא 100 ק"מ מכאן,
כי אני לא יודע מהי צפיפות האריג של מדיהם",
או, "אני לא יודע מהי צריכת הקלוריות של החייל הגרמני הממוצע."
אינכם צריכים לדעת את הדברים האלה
כדי להיות מבוהלים מהתקרבותו של הצבא
ולהתחיל להתריע על כך.
וכך, אם נמשיך להתנהג כפי שאנו מתנהגים,
נדפקנו,
את זה אנו יודעים בבירור.
כדי לייצב את הטמפרטורה,
וכוונתי איננה ייצוב של הטמפרטורה ב-2, 4 או 6 מעלות,
אלא אם יש לנו בכלל תקווה
שאי-פעם בעתיד תהיה לנו טמפרטורה יציבה, תהיה אשר תהיה,
הפליטות משנות האקלים בעולם צריכות להגיע לשיא,
להפסיק לעלות ולהתחיל לרדת
במהירות, ב-5-10 השנים הקרובות.
בכל שנה שעוברת בלי שנתחיל בכך,
אנו מוסיפים, לפי סוכנות האנרגיה העולמית,
עוד 500 מיליארד - לא מיליון - דולר
לתווית המחיר של כמה שזה יעלה לנו,
בסופו של דבר, עם כל שנה שאנו מתעכבים.
מדובר ב-500 מיליארד דולר אבודים.
אז אתם ואני מסתכלים על המדינות הנוכחית בעולם,
ובמיוחד מדיניות ארה"ב,
ופעולה מסיבית, מאורגנת נבונה ושאפתנית
לא נראית לנו כמו משהו שיש לו סבירות גבוהה להתרחש.
למעשה, זה נראה לנו כמשהו בלתי-אפשרי,
אבל זהו מצבנו,
תקועים בין הבלתי-אפשרי ובין הלא-ייאמן.
אז המשימה שלכם, של כל מי ששומע את זה,
למשך שארית ימי חייכם, המשימה שלכם
היא להפוך את הבלתי-אפשרי לאפשרי.
תודה לכם!
[מחיאות כפיים]