Tip:
Highlight text to annotate it
X
חמשת השלבים של מיס גייל לכתיבת שירה תחרותית,
לקח של השתנות.
שלב א':
כיתבו הכל.
"קחו זיכרון אחד,
חיקרו אותו כמו ארץ חדשה."
המשורר המבקר אומר לכיתה.
"אל תשאירו כלום בחוץ."
טיילר יושב בסדנת התיכון הזו,
מסוחרר מהיכן להתחיל.
זכרונות משוטטים לתוך ומחוץ לליבו
כמו נוודים המחפשים בית.
הוא מתכופף לשולחן,
הוא כותב,
"השלג משחיר
כשהירח מסית את עיניו,
כל הניירות צהובים,
כל המכתבים מראים צווי פינוי,
השקרים של אימא הם עקבות
רבות מספור.
יוצרים תרוצים על שלג שחור.
'שילמתי את השכירות,
זה החדר שלך לתמיד, חמוד.
אני אוהבת אותך.'
אבל, היא אפילו לא מסתכלת עלי."
שלב שני:
קראו בקול רם.
כשהוא כותב שפתיו מנסות מילים
אז זורקות אותן כמו דיירים גרועים.
הוא דוחף את שולחנו אחורה,
עומד.
"פודינג האורז של דודה ג'וסלין היה מתוק,
אבל זה לא מה שאני רוצה לכתוב.
האם אי פעם היה לכם כל כך קר
שהשיער שלכם הפך לנטיפי קרח?
הפחד של אחותכם הקטנה מהחושך
קופא על שפתיה
כאילו נישקה מגש קרח?
כמה רעבים הייתם?"
שלב 3:
חתכו את העודפים.
ניטשו מילים מיותרות.
העט שלו הופכת לסכין,
חותכת ו אז ובגלל.
שלב 4:
קראו בקול רם,
שוב.
תלמיד כיתה י"א מוודא
שחיתוכי שלב 3 לא היו עמוקים מדי.
שלב 5:
הוסיפו טעם.
מיץ,
כוח,
תנועה,
רגשות.
"טעם וניל הוא הסוד לפודינג של דודתי.
אני מעיף החוצה כמה צימוקים אבל משאיר אחד או שניים.
החיים צריכים מעט מרירות
כדי לחזק את המתיקות."
הידיים שלו מושטות כמו קונכיות
כדי להחזיק את חוסר האמונה שלנו.
האם זה טיילר מדבר?
זה שמשאיר את עיניו על הרצפה
כאילו הן נושאות משהו כבד?
הצליל מרטיט את החלונות.
"אני חופשי עכשיו."
הגוף רועד עם הדופק של כל מילה.
"אושר השמש ממיס את השלג."
אצבעות עוקבות אחר הקימורים של לסתו.
"הפנים של דודתי היו חמים כדוד מים
כשהיא הכניסה אותנו באותו לילה."
הילד שלנו סיים,
השינוי שלו גמור.
שלב 1: כתבו הכל.
שלב 2: קראו הכל בקול.
שלב 3: חתכו את השומן.
שלב 4: קראו הכל בקול.
שלב 5: הוסיפו טעם.
הפואמה הראשונה של טיילר מתמקמת בליבו.
הוא פורש את זרועותיו לרווחה
כמו דלת פתוחה.
ברוכים הבאים הביתה!