Tip:
Highlight text to annotate it
X
ליזי: חכו לזה...
שרלוט: אני לא. מאמינה. ליזי: אני יודעת.
שרלוט: דארסי כרגע- ליזי: אני יודעת.
שרלוט: ואז את- ליזי: אני יודעת.
שרלוט: אני לא מאמינה.
וכמו שאתם יכולים לראות, שרלוט נותרה ללא מילים.
שרלוט: לא, יש לי כמה מילים.
ליזי: אה, כן? כמו מה?
שרלוט: לגמרי ידעתי.
"כן, אני יודעת" נכתב על ידי קייטי רוריק
ליזי: ידעת? ידעת מה? לא ידעת כלום.
שרלוט: ידעתי שהוא חיבב אותך. או שזאת הייתה אפשרות ממשית.
טוב, אולי זה היה רק שמץ של מושג, אבל בחייך, בטוח חשדת!
ליזי: לא, ממש לא.
שרלוט: מה עם הפעם הזאת כשהוא רקד איתך ורק איתך, במסיבה של בינג?
ליזי: אהה... לא היית במסיבה הזאת.
שרלוט: הייתי בחתונה של הגיבסונים!
ליזי: זה היה תעלול אכזרי של הגורל.
שרלוט: או – אהבה ממבט ראשון.
או, מה עם איך שהוא כל הזמן היה בקרטר'ס כשאת היית שם?
ליזי: הוא סתם היה שם בשביל להיות ווינגמן של בינג.
שרלוט: ווינגמן, באמת? זה מה שאת חושבת? אני די בטוחה שהבחור קרא למענך טולסטוי.
ליזי: אפילו אם זה נכון, הסגולות של קריאת ספרות רוסית
מתגמדים לגמרי על ידי העובדה שהוא נישל את ג'ורג'.
אה, כן, והפריד בין בינג לג'יין.
שרלוט: את אפילו לא מחבבת את ג'ורג' יותר.
ליזי: זה לא אומר שהוא היה צריך לאבד את העתיד שלו. יש לי מאה יותר סיבות
לסלוד מדארסי משלו יש לחבב אותי.
שרלוט: טוב, אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג מזה שהוא ימשיך לחבב אותך עוד הרבה,
אחרי שאמרת לו לצפות בסרטונים שלך.
כן...
לא אחד מהרגעים היותר יפים שלי.
שרלוט: לא ממש היית סלחנית כלפיו.
ליזי: סלחנית כלפיו?
הוא יכול לתבוע אותי על כמה מהדברים שאמרתי עליו, לא שהם לא נכונים!
הוא איש עסקים מצליח. אנשי עסקים מצליחים תובעים אנשים.
לעיתים קרובות.
או לפחות ככה אומרים לי.
אלוהים, אנחנו מכירים איזה עורך דין טוב?
דארסי: אני לא עומד לתבוע אותך.
שרלוט: אני חושבת שאני אלך
לעשות משהו שקשור לעבודה...
למרות עמדת הכוח שלך מעלי
אני לא אוהבת את מה שעשית לג'יין.
דארסי: אוכל לשבת? ליזי: בטח.
דארסי: את שוב מסריטה. ליזי: כן.
דארסי: את מאוד חרוצה.
ליזי: אתה... צפית בסרטונים שלי.
דארסי: זה היה מאיר עיניים.
קראת לי רובוט.
ומחלק עיתונים.
ליזי: כן, זה כנראה לא היה התיאור הכי מדויק,
ראיתי אותך בכובע רק פעם אחת, ואז פשוט זרמתי עם זה.
דארסי: זה בסדר.
זה לא מפריע לי.
תוכלי לעשות לי את החסד של לקרוא את זה?
ליזי: מה זה?
דארסי: לפעמים יש לי בעיה לבטא את עצמי. פשוט קראי את זה. בבקשה.
ליזי: אוקיי.
דארסי: אני מצטער,
אם גרמתי לביקור שלך פה להיות לא נוח,
או לא נעים באיזשהי צורה.
ליזי: זה כתוב בכתב יד?
וחתום בשעווה?
וזה בכתב מחובר!
אני לא חושבת שהייתי צריכה לקרוא כתב מחובר מאז שהם לימדו את זה בכיתה ד'.
טוב, תשכחו מזה.
שום דבר שהוא יכול להגיד ישנה משהו.
כלום. רחוק מהעין, רחוק מהלב.
אז, על מה עוד אנחנו יכולים לדבר?
ובכן, אני עובדת על התזה שלי, ו... אממ... טוב, בסדר.