Tip:
Highlight text to annotate it
X
כל אדם מתחיל באותה דרך:
שני תאים,
אחד מכל הורה,
מוצאים אחד את השני ונהפכים לאחד.
והתא היחיד הזה משכפל את עצמו,
מתחלק,
ומתחלק,
ומתחלק
עד שיש 10 טריליון מהם.
ידעתם שיש יותר תאים בגוף של אדם אחד
מאשר כוכבים בשביל החלב?
אבל 10 טריליון התאים האלה לא רק יושבים שם בערמה גדולה.
זה יהיה אדם די משעמם!
אז מה אומר לאף להיות אף,
לבוהן להיות בוהן?
מה אומר שזו עצם,
וזה מוח,
וזה לב,
וזה הדבר הקטן הזה באחורי הגרון שלכם
שאתם אף פעם לא יכולים לזכור את השם שלו?
כל דבר שאתם מורכבים ממנו
מתחיל בשרשרת הוראות זעירה
שנמצאת בכל תא ותא.
כל פעם שהגוף שלכם רוצה ליצור משהו,
הוא חוזר לספר ההוראות,
מחפש אותו שם, ומרכיב אותו.
אז איך תא אחד יכול להחזיק את כל המידע הזה?
בואו נקטין את עצמנו.
אני מתכוון, ממש קטנים,
קטנים יותר מקצה של מחט.
אז נוכל לעשות מסע לתוך תא בודד
כדי למצוא ממה מורכב הספר שהוא אתם,
הגנום שלכם.
הדבר הראשון שאנחנו רואים הוא שכל הגנום,
כל הדי-אן-איי שלכם,
מוכל בתוך אברון קטן משלו
שנקרא גרעין התא.
אם נמתח את כל הדי-אן-איי בתא היחיד הזה
לחוט אחד,
הוא יהיה באורך של יותר ממטר!
אנחנו צריכים להכניס אותו לתוך האברון הקטן הזה
שקטן פי מליון.
נוכל פשוט לערום אותו כמו אורות חג מולד,
אבל זה יכול ליצור בלגן.
אנחנו צריכים קצת סדר.
ראשית, החוט הארוך של הדי-אן-איי נכרך סביב חלבונים
שמקובצים לחרוזים קטנים שנקראים נוקלאוזומים,
שנראים לבסוף כמו שרשרת חרוזים ארוכה.
והשרשרת הזו כרוכה בספירלה משלה
כמו חוט של טלפון ישן.
והספירלות האלה נערמות אחת על השניה
עד שאנחנו מקבלים צורה מסודרת שנכנסת לתוך גרעין התא.
ווההה! מטר של די-אן-איי דחוק לתוך אברון זעיר.
אם רק היינו יכולים לשכור את הדי-אן-איי כדי לארוז לנו מזוודות!
כל חתיכה של די-אן-איי נקראת כרומוזום.
הספר שלכם מכיל 46 פרקים,
אחד לכל כרומוזום.
23 פרקים של הספר שלכם הגיעו מאמכם,
ו-23 פרקים הגיעו מאביכם.
שניים מהפרקים הלאה, הנקראים "X" ו-"Y",
קובעים אם אתם זכרים, "XY",
או נקבות, "XX".
אנו מצרפים אותם ומקבלים שני קבוצות
כמעט זהות אבל מעט שונות של 23 פרקים.
השינויים הזעירים הם אלו שגורמים לכל אחד מאיתנו להיות שונה.
מעריכים שכל הפרקים ביחד
מכילים כמעט 20,000 הוראות בודדות, הנקראות גנים.
אם נכתוב את כל 20,000 ההוראות האלו
נגיע לאורך של 30 מליון אותיות!
אם היינו כותבים אות לשניה,
היינו זקוקים לכמעט שנה שלמה כדי לכתוב עותק אחד.
מסתבר שספר הגנום שלנו הרבה, הרבה יותר ארוך
מ-30 מליון אותיות.
ארוך כמעט פי 100!
לשם מה קיימים כל הדפים הנוספים האלו?
ובכן, לכל דף הוראות מוכנסים כמה דפים של שטויות
וצריך להוציא אותם לפני שאנחנו מגיעים למשהו שמיש.
לחלקים שאנחנו זורקים, אנחנו קוראים אינטרונים.
להוראות שאנחנו שומרים, קןראים אקסונים.
יכולים להיות לנו מאות דפים בין גנים.
כמה מהדפים העודפים האלה הוכנסו
ע"י זיהומים בתקופת אבות אבותינו,
אבל כמה מהם מביאים תועלת.
הם מגינים על הקצה של כל פרק מלהנזק,
וחלקם עוזרים לתאים למצוא משהו ספציפי שהם מחפשים,
או נותנים לתאים אות להפסיק ליצר משהו.
בסופו של דבר, לכל דף הוראות
יש כמעט 100 דפים של מילוי.
וכל אחד מ-46 הפרקים שלנו
הוא באורך של בין 48 ל-250 מיליון אותיות.
כלומר, 3.2 מיליארד אותיות בסך הכל!
כדי להקליד את כל התוכן הזה, תזדקקו למעלה מ-100 שנים,
והספר יהיה באורך של למעלה מ-600 אלף עמודים.
כל סוג של תא נושא איתו ספר זהה,
אבל לכל תא יש סט סימניות שאומר לו בדיוק
איזה דפים הוא צריך לחפש.
תא עצם קורא רק את סט ההוראות שהוא צריך כדי להפוך לעצם.
תאי המוח שלכם
קוראים את הסט שאומר להם איך להפוך למוח.
אם כמה תאים יחליטו פתאום להתחיל לקרוא הוראות אחרות,
הם יוכלו להשתנות למעשה מסוג אחד לסוג אחר של תאים.
אם כך, כל תא קטן בגופכם מחזיק ספר מדהים,
מלא בהוראות לחיים.
האף שלכם קורא את דפי האף,
הבהונות שלכם קוראים את דפי הבהונות,
והדבר הקטן הזה באחורי הגרון שלכם,
גם לו יש דפים משלו.
תמצאו אותם בפרק של הענבל.