Tip:
Highlight text to annotate it
X
"101 סיבות לעבור לטבעונות" ג'יימס וויילדמן
ערב טוב ותודה שבאתם.
אני ג'יימס, ואני מרצה מטעם הארגון לזכויות בעלי חיים בפלורידה.
בדרך כלל אני נותן את ההרצאה הזאת לתלמידי תיכון
לכן הקהל שלי שונה מעט. -אותה רמה.
אותה רמה. טוב, אנחנו עוד נראה.
אז אפשר לומר שאני מכיר די טוב את הקהל שלי,
ואני יכול להיות די בטוח ש-99% מהילדים בכיתה
אוכלים בשר, חלב וביצים.
ישנם אולי ילד אחד או שניים שהם צמחונים, אבל נדיר מאוד להיתקל בילד שהוא טבעוני.
כשאני מדבר עם מבוגרים זה קצת שונה, אני לא מכיר את הקהל שלי באותה המידה.
אני רוצה להכיר אתכם, אז זה מה שאני רוצה שתעשו
אני רוצה שכולכם תעמדו בבקשה.
בסדר, אז אם אתם טבעונים, כלומר
בוחרים לא לאכול בשר מן החי: לא פרות, לא תרנגולות, לא חזירים,
לא תרנגולי הודו ולא דגים... הפתעה, הפתעה: דג הוא לא ירק,
ולא מוצרי חלב: לא חלב פרה, לא גבינה מחלב פרה,
לא חמאה מחלב פרה, לא גלידה מחלב פרה ולא ביצים
בבקשה שבו.
אז אם אתם טבעונים, בבקשה שבו.
טוב.
באשר לכל השאר, תצטרכו להשאר בעמידה למשך שארית ההרצאה.
טוב, שבו כולם.
יש יתרון נוסף כשמדברים עם ילדים בתיכון, הם לא חוששים להשתתף בהרצאה.
הם יגידו כל מה שעולה להם לראש, בין אם אני אוהב את זה ובין אם לא.
אבל עם מבוגרים זה קצת קשה יותר, זה די מייגע.
ההרצאה הזאת נועדה להיות אינטראקטיבית,
כלומר אני רוצה שבאמת תשתתפו, אני רוצה שתהיו מעורבים.
תוכלו לחשוב על ההרצאה כעל מבחן רורשאך:
אני אראה לכם תמונה
ואתם... תאמרו לי מה אתם רואים.
אם כך רמת הבגרות זהה לזו של תלמידי תיכון.
זאת פטריה, אנשים. טוב.
כמה מכם ראו אי פעם את הסרט "מטריקס?"
אולי יותר ממחציתנו.
עבור אלה מכם שלא ראו את הסרט "מטריקס",
ישנה סצנה ממש בתחילת הסרט שבה לדמות הראשית מוצגות 2 גלולות.
אחת כחולה ואחת אדומה.
והוא צריך לבחור:
אם הוא יבחר בגלולה הכחולה הוא יירדם,
וכאשר הוא יקום הכל יישאר בדיוק כפי שהיה תמיד.
אם הוא יבחר בגלולה האדומה
הוא יגלה סוף סוף את האמת.
ואני כאן היום כדי לתת לכם את הגלולה האדומה.
אבל תנו לי להבהיר את זה עבורכם:
אני לא כאן כדי לומר לכם מה לעשות,
אני לא כאן כדי לומר לכם איך לחשוב או איך להרגיש
ואני בטח שלא כאן כדי לומר לכם מה לאכול.
אני כאן פשוט כדי לספק לכם מידע.
ומה שתעשו עם המידע הזה תלוי לחלוטין בכם.
אז איך המטריקס נראה?
תנו לי להראות לכם.
למרות מה שאתם עשויים לחשוב, שני העיגולים האלה אינם זהים
אני חוזר: שני העיגולים האלה אינם זהים.
אחד מהם למעשה גדול מהשני.
מה שאני צריך שאתם תעשו זה לקבוע איזה מביניהם הוא הגדול.
אז בבקשה הרימו יד אם אתם חושבים שהעיגול הכחול גדול יותר מהאדום.
בסדר.
בבקשה הרימו יד אם אתם מאמינים שהעיגול האדום גדול יותר מהכחול.
טוב מאוד.
לפני שאמרתי משהו על שני העיגולים הללו,
מה היה האינסטינקט הראשוני שלכם?
זהים, נכון?
כי הם נראים זהים. הסיבה שהם נראים זהים,
היא כי למעשה הם אכן זהים. שני העיגולים האלה הם זהים.
ובכל זאת גרמתי כמעט לכל אחד מכם להרים יד ולומר שהם לא.
מה אנחנו לומדים מכך?
שניתן להוליך אתכם שולל בכזאת קלות
להאמין במשהו שסותר את האינסטינקטים הטבעיים שלכם.
רק דמיינו שכילדים,
היו מלמדים אתכם שהעיגול הכחול גדול יותר מהאדום.
אם אתם אומרים את זה מספיק פעמים, אתם משכנעים את עצמכם שזו האמת.
אם מספרים לכם את השקר מספיק פעמים, הוא הופך לחלק מהמציאות שלכם.
ואם לימדו מספיק אנשים את השקר הזה, שהעיגול הכחול גדול יותר מהאדום,
עכשיו הוא הופך לחלק מהתרבות.
ואם התרבות הזאת מעבירה את אותו מידע מוטעה אל הדור הבא,
הוא הופך למסורת.
ומה שעלינו לזכור הוא שעצם העובדה שמסורת מסוימת קיימת,
אינה אומרת שהיא מוצדקת מבחינה מוסרית.
מסורת ומוסר אינם זהים תמיד.
האם אתם יכולים לחשוב על מסורת כלשהי
שהייתה קיימת פעם בארצות הברית וכבר לא קיימת יותר?
שהיום אנחנו מסתכלים לאחור וחושבים: "זה היה לא מוסרי?"
עבדות, נכון? לפני פחות ממאתיים שנים.
וזו הייתה מסורת.
אם כך, עצם קיומן של מסורות מסוימות היום,
לא בהכרח אומר שהן מוצדקות מבחינה מוסרית.
וככל שאנחנו מתפתחים כתרבות, גם המסורות שלנו מתפתחות.
המטריקס הוא סיפור, זה סיפור.
כאשר מספרים אותו מספיק פעמים למספיק אנשים,
הוא הופך לחלק מאותה תרבות, הוא הופך למסורת.
ואת הסיפור הזה מספרים שוב ושוב, מדי יום.
למעשה, אם אתם מאמינים שהתמונה על הקרטון
היא המקור ממנו אתם מקבלים את החלב שלכם
אתם מרמים את עצמכם.
זוהי פנטזיה, היא קיימת רק בראש שלכם.
זו גלולה כחולה שהתעשייה מאכילה אתכם בה
כדי לגרום לכם לקנות את המוצרים שלה.
זהו המטריקס:
השקר שאנחנו מספרים לעצמנו לגבי המקור ממנו מגיע האוכל שלנו.
המציאות מדאיגה הרבה יותר.
95%-90% מהחלב
מהבשר
ומהביצים שאנו צורכים בארצות הברית מגיעים מהתנאים האלה.
זה נקרא "משק תעשייתי".
זה מקום שבו לוקחים אלפי תרנגולות,
חזירים
ופרות, וכולאים אותם במחסנים.
למעשה, בכל שנה בארה"ב 10 מיליארד
כן, 10 מיליארד פרות,
חזירים
ותרנגולות נשחטים לצורך מאכל.
אז מה שניתן להבין מזה הוא שבכל שניה בארה"ב,
משמידים 300 בעלי חיים, פשוט ככה.
אז 300
ורובנו אפילו לא מנידים עפעף.
איך ייתכן שבארצות הברית
אנחנו יכולים לרצוח,
אנחנו יכולים לשחוט 300 בעלי חיים בכל שניה,
ולא להטיל ספק בנושא?
בגלל הסיפור שסיפרו לנו. הסיפור מצדיק את המעשים.
אם אתם אומרים את זה מספיק פעמים, אתם בעצם משכנעים את עצמכם שזו האמת.
כמה מכם למדו כילדים שאתם מוכרחים לאכול בשר כדי לקבל חלבון?
אני יודע שאותי לימדו את זה.
כמה מכם למדו כילדים שאתם מוכרחים לשתות חלב פרה
כדי שיהיו לכם עצמות חזקות?
לא חלב כלבה.
לא חלב שימפנזה,
לא חלב פילה, לא חלב קרנפית,
לא חלב היפופוטמית, לא חלב נמרה,
לא חלב לביאה, לא חלב ג'ירפה,
לא חלב פילה, כבר אמרתי את זה?
אני חושב שהבנתם את הנקודה.
אפילו לא את החלב של אמא שלנו.
אנחנו צריכים לשתות חלב פרה כדי שיהיו לנו עצמות חזקות.
האבסורד של שתיית חלב מכל זן אחר, ומכל יצור אחר פרט לאמא שלנו,
כשאומרים אותו מספיק פעמים הוא מאבד ממידת האבסורד שלו.
אז כל מה שנעשה היום
הוא לגלות אם המטריקס אומר את האמת.
עכשיו, הדבר הראשון שלימדו אותנו הוא שהתזונה שלנו היא טבעית.
שאנחנו אוכלים בשר, חלב וביצים, ולכן זה מוכרח להיות טבעי.
אז בואו נגלה.
יש לכם שתי תמונות על הקיר
אז שוב, זכרו את מבחן הרורשאך.
יש לכם שתי תמונות על הקיר,
אני רוצה שתגידו לי את כל המחשבות שעולות בראשכם
כשאתם רואים את התמונה משמאל.
ואל תחששו לצעוק, אף אחד מכם לא יישלח למנהל.
מה אתם רואים?
טרי, יאמי, מתוק.
אם הייתי נכנס לתוך החדר עם סלסלה של תותים
שנראים בדיוק ככה, אורגניים,
והייתי מניח אותם על כיסא ממש כאן,
מה היו המחשבות שלכם עכשיו?
בסדר גמור, אותן מחשבות.
מה הייתם חושבים אם מישהו היה קם ומתחיל לנגוס בתות?
אולי הייתם רוצים להצטרף.
אם הייתי נכנס לכיתה עם סלסלה של תותים,
כמה מכם היו מתחילים להזיל ריר?
אם הייתי לוקח תות ושם אותו מתחת לאף שלכם, מה הייתם מריחים?
אם הייתי לוקח סכין, פורס את התות לשניים
ושם את זה מתחת לאף שלכם,
מה הייתם מריחים עכשיו? -תותים.
שימו לב שכל התחושות נשארות זהות:
אתם רואים תות והוא נראה כמו תות,
אתם מריחים תות והוא מריח כמו תות,
ואז אתם נוגסים בתות ו...
הפתעה, הפתעה: יש לו טעם של תות.
בדיוק, זה תות.
אבל אילו מחשבות עוברות לכם בראש כשאתם רואים את התמונה מימין?
חמוד.
הקהל כאן מכור. יש לכם מסעדה טבעונית...
אבל אתם יודעים, כשאני נכנס לכיתה,
חצי מהילדים יגידו: "חמוד, בעל חיים."
"חזיר, ווילבור החזיר, בייב."
אז חצי מהכיתה יראה בעל חיים, והחצי השני של הכיתה יראה
קותלי חזיר, פסטרמת חזיר, בשר חזיר, נקניקית חזיר.
הם יראו מאכל. אז זה האחד או השני:
או שאתם רואים בעל חיים או שאתם רואים מזון.
עכשיו, מה היה קורה אילו הייתי לוקח את אחד החזירים, בעודו בחיים
מביא אותו לחדר הזה ומניח אותו מולכם?
האם זה משנה משהו? מה אנחנו רואים עכשיו?
מה היינו חושבים אם מישהו היה קם ומתחיל לנגוס בחזיר?
לא שפוי במיוחד.
אם הייתי נכנס לחדר עם חזיר מתחת לזרוע שלי,
כמה מכם היו מתחילים להזיל ריר?
אם הייתי לוקח חזיר ושם אותו מתחת לאף שלכם, מה הייתם מריחים?
מריחים חזיר!
כמו שאם הייתי לוקח כלב ושם מתחת לאף שלכם,
הייתם מריחים כלב.
אם הייתי לוקח חתול, הייתם מריחים חתול.
אם הייתי לוקח סכין, פורס את החזיר לשניים
ושם את זה מתחת לאף שלכם,
מה הייתם מריחים עכשיו? -דם.
הייתם מריחים את צחנת המוות.
הייתם מריחים גופה שמעלה רקב, חיידקים.
בשר מרקיב.
אתם מבינים, ישנו עיבוד שכרוך בעניין.
ואני כאן היום כדי להראות לכם את העיבוד הזה
שבמהלכו הופכים את בעל החיים הזה למוצרים האלה.
למה זה צריך להעשות בחשאי?
למה שלא נדע במה אנחנו משתתפים
ומה אנחנו מכניסים לגוף שלנו?
עכשיו, בואו נהפוך את הסיטואציה למעשית מעט יותר.
אם הייתי מניח את החזיר החי בצד הזה של החדר
וסכין שחיטה בצד ההוא של החדר,
כמה אנשים היו מוכנים להרים את הסכין ולקחת את החיים של בעל החיים הזה?
זה נדיר מאוד, נכון?
ואם מישהו היה עושה זאת, זה בסדר,
אבל כמה מהאנשים בחדר היו מנסים למנוע מאותו אדם לעשות זאת?
האם היינו מנסים למנוע זאת?
כמובן. זאת חמלה,
זאת התכונה הנהדרת ביותר במין האנושי,
אין שום מין אחר בעולם הזה
שיש לו מידה כזאת של חמלה, שהוא חש כלפי כל היצורים החיים.
אבל אם הייתם מונעים ממישהו לשחוט חזיר מולכם,
ואז הולכים הביתה ואוכלים את זה לארוחת בוקר
זה נקרא צביעות.
רק מפני שהוא מגיע באריזה נחמדה ועטופה יפה מהסופרמרקט,
רק מפני שלא אתם אלה שלקחתם את הסכין
ונעצתם אותו בוריד הצוואר שלהם,
רק מפני שהבגדים שלכם לא הוכתמו בדם,
ורק מפני שלא שמעתם את הצרחות שלהם,
זה לא אומר שלא השתתפתם ברצח.
בכל פעם שאנו קונים את המוצר הזה, אנחנו משלמים למישהו אחר שיעשה
את מה שאנחנו עצמנו לא היינו רוצים לעשות,
את מה שאנחנו עצמנו לא היינו רוצים לראות
ואת מה שאנחנו עצמנו לא היינו רוצים לשמוע.
אם אתם עדיין רואים בייקון ופסטרמה כשאני מביא חזיר לחדר
מה יקרה כשנשנה את זה
ל?...
רגע אחד...
זה לא אמור להשאר...
הנה. טוב.
"אוו" זו התגובה הנפוצה.
בחלק הזה מעולם לא שמעתי אף אחד אומר "יאמי".
אף אחד אף פעם לא רואה רגלי כלב, נקניקיה.
אז למה לא?
למה אנחנו לא רואים מאכל?
התרגלנו לראות את בעלי החיים האלה כ"חיות מחמד".
לכמה מכם יש כלב או חתול?
לכמה מכם יש חזיר?
לא להרבה כל כך.
אבל ישנן תרבויות אחרות.
ישנן תרבויות אחרות,
ושוב, הסיפור התרבותי שלנו הוא: "אלו חיות המחמד שלכם."
ובחברה אחרת, באזורים מסוימים בעולם, אוכלים כלבים וחתולים.
זאת התרבות שלהם, זה הסיפור שסיפרו להם.
איך אתם מרגישים לגבי זה?
הרבה אנשים חושבים שזה מגעיל.
ואני מתאר לעצמי שכל אחד מכם חושב שזה מגעיל לאכול כלב.
למה שזה יהיה מגעיל לאכול את בעל החיים הזה
ולא מגעיל לאכול את בעל החיים הזה?
למה שזה יהיה לא בסדר לאכול את בעל החיים הזה,
ובסדר לאכול את בעל החיים הזה?
והכי חשוב:
למה שזה יהיה לא בסדר לרצוח את בעל החיים הזה,
ובסדר לרצוח את בעל החיים הזה? -תרבות.
זאת התרבות, זה הסיפור, זה המטריקס שסיפרו לנו.
תרבות אחת רואה אותו כ"חיית מחמד" ואותו כמאכל,
תרבות אחרת עשויה לראות אותו כ"חיית מחמד" ואותו כמאכל.
תרבות נוספת עשויה לראות את שניהם כמאכל.
באזורים מסוימים בהודו הפרה קדושה,
הם לעולם לא חושבים לאכול פרה באזורים מסוימים בהודו.
האם זה שגוי? האם זה לא טבעי?
זה רק הסיפור שסיפרו להם.
אבל תרבות היא רק סיפור, זה כל מה שהיא.
זה רק פרי דמיון.
מה שמעניין אותי הוא מה טבעי למין האנושי
כי לכל תרבות יש סיפור אחר.
אבל אם לוקחים מישהו מאסיה, אפריקה, דרום אמריקה, צפון אמריקה, אירופה,
וכולנו שייכים לאותו מין, כולנו בני אנוש.
אז ניקח ילד בן 3 מכל מדינה בעולם, ונשים אותו בחדר
נעמיד בשורה 5 בעלי חיים מול הילד בן השלוש:
חזיר, כלב, פרה, חתול ותרנגולת.
אתם חושבים שהילד יידע את מי מהם לאכול ואת מי ללטף?
מה הכי סביר שהילד יעשה?
או ינסה לעשות? -ישחק עם כולם.
הוא ינסה לשחק עם כולם.
וצריך יהיה ללמד את הילד "לא, אל תשחק אתו, תאכל אותו.
"תשחק עם ההוא, תלטף אותו."
זה מה שלימדו אותנו. לא בחרנו את התזונה שלנו.
התזונה שלנו היא התנהגות נרכשת.
גידלו אותנו לתפוס את בעל החיים הזה כ"חיית המחמד" שלנו,
ואת בעל החיים הזה כאוכל שלנו,
אבל זו לא התפיסה הטבעית שלנו.
התפיסה הטבעית היא שכל אלה הם בני הלוויה שלנו.
אז הורינו בחרו את התזונה שלנו בהתבסס על הסיפור התרבותי,
ואם יהיו לכם ילדים
אתם תבססו את התזונה שלהם על הסיפור התרבותי שסופר,
שהוא אותו סיפור.
תנו לי לתת לכם דוגמה אחרת.
אם תיקחו תינוק, תשימו את התינוק בעריסה
ותניחו בצד הימני שלו אפרוח
ובצד השמאלי תפוח,
עם מי לדעתכם התינוק ינסה לשחק,
ואת מי הוא ינסה לאכול?
סביר להניח שהתינוק יכניס את החפץ הדומם, במקרה הזה תפוח,
לתוך הפה
ואז סביר להניח שהתינוק יגלה עניין ב"דבר" שזז
כשבמקרה הזה ה"דבר" הוא יצור חי, באפרוח.
אם התינוק ינסה לאכול את האפרוח, מה האפרוח יעשה?
יימלט או ינקר אותו.
אם הייתם נכנסים לחדר
ומוצאים בו את התינוק בעריסה משחק בתפוח ולועס אפרוח,
מה הייתם חושבים על התינוק הזה?
תינוק שטני?
האם הייתם מניחים לתינוק השטני לשחק עם התינוק שלכם?
כנראה שלא.
אז אם זה לא בסדר עבור תינוק לפגוע בבעל חיים,
אפילו כשהוא לא מבדיל בין טוב לרע
למה זה הופך לנסלח יותר כאשר אנחנו מתבגרים?
כאשר אנחנו כן מודעים להבדל בין תפוח לאפרוח?
השאלה היא
האם אנו חושבים שזה נסלח לגרום סבל לבעל חיים?
בואו נגלה.
אם הייתם יוצאים החוצה
ורואים אדם מכוון מחבט בייסבול לראש של כלב
מה הייתם עושים?
הייתם נוקטים בפעולה,
לכל הפחות הייתם קוראים למשטרה,
כי אתם מבינים שזו הפרה של הזכות של בעל החיים הזה לחיות חופשי מסבל.
הזכות הזאת ניתנת לכולנו מלידה, כל בעל חיים על הכדור הזה
בין אם הוא יונק, דו-חי, בעל כנף, זוחל, דג, חרק
כולנו בני הארץ.
גם בני אדם, כולנו אזרחי כדור הארץ.
ומה כל בני הארץ חולקים במשותף? שני דברים:
כולנו רוצים לחיות. כולנו משתוקקים לחיות.
זה מה שיוצר את השוויון בין כולנו, כולנו רוצים לחיות.
והדבר השני הוא שכולנו נמנעים מכאב.
שני הדברים האלה הופכים אותנו לשווים.
החל מבעל החיים היבשתי הגדול ביותר בעולם, הפיל
וכלה בקטנים ביותר. החרקים, הנמלה.
וכל מי שביניהם.
החל בכלב, החזיר וכלה בבן האנוש,
כולנו משתוקקים לחיות וכולנו נמנעים מכאב.
אם הייתם יוצאים החוצה עכשיו
ורואים מישהו מכוון מחבט בייסבול לראש של חזיר,
התגובה הרגשית שלכם לא תהיה בדיוק אותה תגובה?
כמובן!
מפני שהשאלה עבורכם היא מה ההבדל?
מה ההבדל בין השניים?
נכון?
האם יש הבדל? אתם עשויים לחשוב שאחד מהם חמוד יותר מהשני,
אבל זה מעיד יותר עליכם מאשר על שני בעלי החיים הללו.
ילדים רבים יאמרו: "טוב, האף נראה שונה."
אני אשיב: "אבל לשניהם יש אף כדי להריח."
יש ילדים שיאמרו: "לו יש טלפיים ולו יש כפות."
אני אשיב:
"לשניהם יש רגליים כדי ללכת ולרוץ."
אחרים יאמרו: "האזניים שלו זקופות ושלו שמוטות."
לשניהם יש אזניים כדי לשמוע,
לשניהם יש עיניים כדי לראות,
לשניהם יש לב שפועם
ומוח כדי לחשוב,
והסיבה שננקוט פעולה עבור שניהם
היא מפני שאנו רואים את השוויון ביניהם ולא את ההבדל.
כל הבדל הוא חסר כל משמעות. נקודות הדמיון עם זאת, מובהקות.
אנחנו יודעים שהם שווים.
ועם זאת בכל פעם שאנחנו יושבים לאכול אנו יוצרים את האפליה הזאת,
אנו יוצרים את חוסר השוויון הזה.
זה בדיוק כפי שידענו ששני העיגולים הם שווים,
האדום והכחול,
אך כל מה שנדרש הוא שמישהו יספר לכם סיפור.
הדבר הכי חשוב שבו אנחנו מכירים הוא שלכל בעלי החיים יש רגשות.
איך אנחנו יודעים?
איך אנחנו באמת יודעים?
איך אנחנו יודעים אפילו שלבני אדם יש רגשות?
מתוך כל הרגשות האלה, איזה הכי חשוב לכם?
אושר, נכון?
איך אתם יודעים שמישהו מאושר?
אם הייתי אומר לכם עכשיו: "זהו הרגע המאושר בחיי!"
האם הייתם מאמינים לי?
אני מקווה שלא, אל תיפגעו.
אז איך תדעו שמישהו שמח?
הוא מחייך, הוא צוחק.
אני יכול לקחת מישהו בחדר הזה שלא מדבר בשפה שלכם
ותוכלו לומר איך הם מרגישים
על פי ההבעה שלהם, על פי הקולות שלהם
זה לא חייב להיות קשור בשפה.
מה לגבי בעלי חיים אחרים?
הם מכשכשים בזנבם, הם נובחים, הם קופצים מעלה ומטה,
הם משחקים זה עם זה, הם מלקקים.
כל אלה הם סימנים לגבי מה שהם מרגישים.
מה לגבי כאב, מצד שני? אם הייתי אומר לכם
שכואבת לי נורא יד ימין, הייתם מאמינים לי?
לא הראיתי לכם שום סימנים.
אבל יכול להיות, יכול להיות שהיא כואבת לי.
יש רק אדם אחד בחדר הזה שיודע שהיא אכן כואבת לי,
וזה אני כמובן.
לעומת זאת, נניח שהייתי מועד וחובט את ראשי בצד הזה של השולחן,
מתחיל לדמם מראשי וצועק על הרצפה,
האם הייתם מאמינים שכואב לי? כמובן, אני מראה את הסימנים.
זה המבחן:
אם אתם שמים את היד שלכם מעל ללהבה, מה קורה?
זה שורף, נכון? מה התגובה שלכם?
נרתעים וצועקים.
אם אתם לוקחים כף רגל של כלב ושמים אותה מעל ללהבה,
מה התגובה שלו? זהה, הוא נרתע וצועק.
אם אתם לוקחים רגל של חזיר ושמים אותה מעל ללהבה?
התגובה זהה.
אם לוקחים כלב, חזיר, פרה, תרנגולת, עז, ברווז, סוס, עכברוש, עכבר,
כל בעל חיים שחי ושמים איבר מגופו מעל ללהבה,
לכולם יש אותה תגובה.
אם אתם מוציאים דג מהמים, מה התגובה שלו?
מפרפר. למה?
כי הוא לא יכול לנשום.
אם אתם רוצים לדעת איך זה מרגיש להיות דג מחוץ למים,
בקשו מיקיריכם
להכניס את הראש שלכם לתוך המים ולא להרפות.
הם לא ממש יהיו יקיריכם כשיעשו את זה.
ככה זה מרגיש.
כמובן שלדגים יש רגשות. הם לא ירקות.
אם אתם לוקחים ירק, אם אתם לוקחים צמח
או לוקחים תות ושמים אותו מעל ללהבה, מה קורה?
כלום.
אין לו רגליים לברוח, אין לו פה כדי לצעוק, אף כדי להריח,
עיניים כדי לראות, אזניים כדי לשמוע, לב לפעום, ומוח כדי לחשוב.
והרבה ילדים אוהבים לתת את התירוץ הזה:
לפני שתאמרו שלצמחים יש רגשות, אין להם מערכת עצבים.
אין להם מערכת עצבים.
בלי מערכת עצבים, הם לא יכולים להרגיש כאב או שמחה
כפי שבעלי חיים ובני אדם יכולים.
אז השאלה היא, מתי למדנו את זה? מתי למדנו שלבעלי חיים יש רגשות?
בתקווה שזה לא היום הראשון שלמדתם את זה, כן?
כשהייתם צעירים יותר. איך למדתם את זה?
אולי היה לכם כלב או חתול.
כל מה שהייתם צריכים לעשות הוא לצאת החוצה
ופשוט להתנסות בכך עם כל בעל חיים שהוא בחוץ.
אם הם בורחים מכם, זה אומר שהם פוחדים, אם הם באים אליכם,
ככל הנראה יש לכם אוכל או משהו והם רוצים אותו.
אז אנחנו מבינים זאת באמצעות ההתנסויות שהיו לנו.
בעצם, חשבו על הספרים שקראו לכם כילדים, על שירים להם הקשבתם
ומה לגבי הסרטים?
חשבו על הסרטים שאנו מראים לילדים שלנו.
מה כל הסרטים האלה חולקים במשותף?
על מה הם? -בעלי חיים.
איזה סוג של בעלי חיים? -בעלי חיים שמגדלים במשק.
בעלי חיים שמגדלים במשק. אפילו דגים מגדלים במשק.
יש לכם חזירים, תרנגולות, פרות ודגים.
כל אלה הם בעלי החיים שאנחנו אוכלים. מה הנושא המשותף בסרטים האלה?
הם בורחים, מצילים אותם.
אף בעל חיים לא רוצה למות.
אף בעל חיים לא רוצה להיות ארוחת ערב על הצלחת שלכם.
בעלי החיים הללו נוגעים לליבנו.
אפילו אכלן הבשר הגדול בעולם יהיה בעד ווילבור החזיר.
אף אחד לא רוצה לראות את ווילבור הופך לקותלי חזיר בסוף הסרט.
"מרד התרנגולים". כולנו היינו בעד התרנגולות.
אני מבטיח לכם שאלפי אנשים שצפו בסרט חשבו: "תברחו, תרנגולות, תברחו!"
בזמן שהם אכלו דלי של כנפי עוף מטוגנות!
כי הם לא מקשרים בין השניים.
"בייב"
כמה ילדים צפו בסרט "בייב", התאהבו בבייב
ואז הלכו הביתה והואכלו בבייב מבלי שידעו זאת,
על ידי ההורים שלהם?
אז אנחנו מלמדים ילדים לאהוב את בעלי החיים האלה
אבל גם לאכול אותם.
וזה הדבר הקרוב ביותר למציאות שלהם
שתזכו לראות בתוך המטריקס, בתוך הסיפור שסיפרנו לעצמנו.
ורוב הזמן, ולמרבה הצער
הדבר הקרוב ביותר שנזכה לראות יגיע בצורה של סרט מצויר.
בין אם הוא של פיקסאר או של דיסני.
אבל היום אנחנו פוסעים אל מחוץ למטריקס.
בדרך כלל, כשאני נכנס לכיתות בתיכון אני מראה את "בשר, לא מה שחשבת"
אם עדיין לא ראיתם את הסרטון הזה,
אם אתם עדיין אוכלים בשר, חלב, ביצים ודגים
www.animal-tv.org -היכנסו ל
ותוכלו לראות את תנאי המחייה של בעלי החיים האלה.
אני לא הולך להראות לכם את זה.
בכל פעם שאני מראה אותו למבוגרים הם פשוט יוצאים.
אז אני הולך להראות לכם סרטון של 3 דקות,
שנעשה על ידי אותם אנשים
שיצרו את הסרטון הראשון, "מקלט לבעלי חיים ממשקים".
זה 3 דקות.
אם אתם לא רוצים לצפות בזה, אתם לא מוכרחים
אבל מכאן מגיעים 90-95% מהבשר, החלב והביצים שאנחנו צורכים.
ואם באמת יש לכם בעיה לצפות בזה אבל אין לכם בעיה לאכול את זה,
אתם יודעים, למה אתם עושים את הנתק הזה?
אבל זה לא רק עניין של זכויות בעלי חיים.
זו גם בעיה בריאותית.
וזה החלק השני של ההרצאה שנדון בו אחרי הסרטון.
השאלה היא: האם בעלי החיים האלה נראים בריאים?
האם התנאים שבהם הם חיים נראים בריאים?
כי אם בעלי החיים לא נראים לכם בריאים,
למה שתרצו להכניס בעל חיים חולה לתוך הגוף שלכם?
נושא אחד אחרון לפני שאראה את הסרטון:
אנשים רבים שואלים "מה לגבי חלב?
"לא נראה שיש משהו רע בגידול פרות לחלב."
שימו לב לסצנה הראשונה בסרטון הזה, על הפרות בתעשיית החלב
ותוכלו לראות, למעשה, פרה ממליטה.
שימו לב מה קורה לעגל שלה ושימו לב לתגובה שלה.
זה לא חייב להיות כך.
אילו יכולתי לדבר עם בעלי החיים
הכלואים והמעונים כעת במשקים תעשייתיים
הייתי אומר: "אני מצטער על מה שאנו מעוללים לכם.
"הייתי רוצה שיהיה אחרת
"ואני עושה את כל שביכולתי כדי לשים לזה קץ,
"ובתקווה נצליח לשים לכך קץ."
אין באמת הרבה דברים טובים שאפשר לומר.
חייבים רק לקוות שניתן לשים לזה קץ
ולקוות שאנשים יכירו בפגיעה שאנחנו גורמים
ויבחרו בדרך אחרת.
בשר, חלב וביצים מגיעים מבעלי חיים אמיתיים,
הם לא מגיעים פשוט מהמכולת.
ובעלי החיים האלה משתוקקים לחיות,
והם רוצים להיות חופשיים מכאב, מסבל ומאימה
ובמשקים של היום,
בעלי החיים האלו יודעים רק אימה וכאב מידיו של המין האנושי.
הם מעולם לא ידעו טוב לב אנושי, הם מעולם לא ידעו רחמים.
כשאנשים קונים את המוצרים הללו,
הם מממנים מבלי משים
התאכזרות מהסוג הזה ואטימות לב מהסוג הזה.
העובדים מוכרחים לאבד חלק מהאנושיות שלהם.
הם מוכרחים לעצום עיניים אל מול היבטים מסוימים של מה שהם עושים.
האם אתם מסוגלים לתאר לעצמכם איך זה מרגיש
לשסף את גרונותיהם של בעלי חיים במשך 8 שעות ביום?
זו עבודה אלימה ועקובה מדם שאף אחד לא צריך לבצע.
איני יודע מה זה אומר
שאנחנו יכולים ליטול חלק בהתאכזרות כזאת
מבלי לשים לב לכך,
מבלי שיהיה לנו אכפת מכך,
מבלי לרצות לשנות את דרכנו.
אנשים רוצים להניח שבעלי חיים מקבלים יחס הומאני,
שישנם חוקים כתובים שימנעו התאכזרות.
ואנשים מופתעים בדרך כלל לגלות שאין חוקים כאלה.
אם אנשים היו רואים את מה שמתרחש, הם היו מזועזעים.
מרבית האנשים לא היו תומכים בהתעללות מסוג זה
שהפכה נפוצה במשקים התעשייתיים.
התגובה הנפוצה היא: "למה זה קורה?"
וישנו הסבר פשוט מאוד לסיבה שזה קורה:
אם תצאו החוצה עכשיו,
אם תלכו במורד כביש 1, תמשיכו לרדת למטה
ונניח שהייתם נכנסים למסעדה שבדיוק נפתחה
ומגישה חתולים וכלבים,
זו הייתה המנה העיקרית בתפריט.
כמה מכם היו נמצאים שם עכשיו, מפגינים?
אני מבטיח לכם:
לפני שהיום היה חולף, הייתם מביאים לסגירת המקום הזה.
לכו במורד הרחוב, במורד כמה בלוקים
תגיעו למסעדת סטייקים.
אני לא רואה אף אחד מפגין. אני לא רואה את המקום הזה נסגר.
למה?
מפני שלימדו אותנו לתפוס את בעל החיים הזה
כשונה מבעל החיים הזה.
וטבעונות היא פשוט לשנות את התפיסה שלך.
זה הכל. זה כל מה שזה. אתם פשוט משנים את התפיסה שלכם.
אנחנו לא צריכים ליטול חלק בזה, זה לא הכרחי.
הרבה אנשים שואלים אותי: "מה אם פשוט ניצור תנאים טובים יותר?"
ובכן, אני אומר לכם שזה לא הכרחי לרצוח בעל חיים.
אתם לא צריכים לרצוח בעלי חיים. אתם לא צריכים לשתות את החלב שלהם,
אתם לא צריכים לאכול את הביצים שלהם, זה פשוט לא הכרחי.
כלומר, אנשים מדברים על "שחיטה הומאנית".
איך שוחטים מישהו בצורה "הומאנית?"
אתם מלטפים את הבטן שלו, נותנים לו קצת חלב ועוגיות
וכורתים את ראשו?
אם הייתי עושה את זה למישהו מכם,
יגידו: "נו טוב, הוא מת בצורה הומאנית."
אתם לא יכול לעשות שום דבר אלים בצורה הומאנית.
האם אני יכול לשדוד אתכם בצורה הומאנית?
לאנוס אתכם בצורה הומאנית?
כיצד נראית גניבה הומאנית?
האם זה כאשר אני בא אליכם ואומר: "תוכלו לעשות לי טובה,
"תוכלו לגשת לכאן,
"להוציא את הארנק, להניח אותו על השולחן,
"להוציא את כל כרטיסי האשראי, המזומנים, הכול
"ולהניח על השולחן שם? בבקשה, אני מבקש יפה."
האם זו הייתה גניבה הומאנית?
האם מישהו היה אומר: "היי, אם ישדדו אותי
"אני רוצה שהוא יעשה את זה.
"הוא די נחמד בעניין הזה?"
כמובן שלא. אף אחד לא רוצה להישדד.
אף אחד לא רוצה להירצח. אף אחד לא רוצה להיאנס.
זה לא הכרחי.
תחשבו על זה כך:
לכמה מכם אין מעיל פרווה? הרימו יד אם אין לכם מעיל פרווה.
זה מה שחשבתי.
למה? למה אין לכם מעיל פרווה? -זה אכזרי ולא הכרחי.
כי זה אכזרי ולא הכרחי.
מה אם הייתי אומר לכם: "אתם יודעים מה?
"ניקח כמה חורפנים ונגדל אותם עבור מעילי הפרווה
"וניתן להם המון מקום: ללא כלובים, מרעה חופשי
"אוכל אורגני, הם יחיו כמו מלכים ומלכות
"עד שנרצח אותם כמובן.
"אתם יודעים, אחרי כמה שבועות או כמה חודשים.
"הם לא יחיו עד לגיל התמותה הטבעי שלהם,
"אבל אנחנו הולכים לייצר פרווה הומאנית."
האם זה יהיה מתקבל על הדעת?
האם הייתם יוצאים וקונים מעיל פרווה?
לא. כי זה לא הכרחי.
מעיל פרווה הוא לא הכרחי.
במיוחד כאן בפלורידה, אבל זה לא הכרחי בשום מקום.
אתם לא צריכים מעיל פרווה כדי לשרוד.
אתם לא צריכים לאכול בעלי חיים כדי לשרוד,
זה לא הכרחי.
זה רק ייפוי של המציאות הקשה, "שחיטה הומאנית".
בואו נתבונן במה שאנו נוטלים בו חלק:
זה כלוב סוללה.
הוא פשוטו כמשמעו בגודל של ארגז חלב.
בדיוק כמו זה.
לוקחים 4-6 תרנגולות ושמים אותן בכלוב בגודל הזה,
וקוטמים להן את המקור בצריבה. למה?
כי בתנאים האלו הן נעשות תוקפניות.
אם הייתי לוקח את כל מי שיושב בשורה הראשונה והשניה
שם אתכם בפינה ונועל אתכם
והייתי מחזיק אתכם שם במשך 48 שעות ברצף
אני מבטיח לכם שלא תישארו חברים לזמן רב כל כך.
אתם תרצו יותר מרחב.
אז שוללים מהן את היכולת לעשות את מה שטבעי עבורן.
לפרוש כנפיים, לחפש מזון באדמה.
איך התעשייה פתרה את הבעיה הזאת?
"לולי חופש", "מרעה חופשי".
נשמע די טוב, מי בחדר הזה לא רוצה לחיות חופשי?
זה משק "לולי חופש" בווירג'יניה.
זה רק שם.
זאת רק תווית.
זה גורם לנו להרגיש טוב יותר לגבי מה שאנו נוטלים בו חלק
אבל אין לכך שום משמעות שהיא עבור בעלי החיים.
המשמעות של "לולי חופש" היא שאפשר לקחת 500 תרנגולות
ולהכניס אותן לחדר הזה.
על פי התעשייה, זה "לול חופש".
השאלה היא מה ההגדרה שלך לחופש? האם היא חלה על זה?
אפילו בחווה המשפחתית של דוד משה שיש לכולנו בראש
אפילו אם מצאתם את החווה הקסומה הזאת, ובהצלחה במציאת חווה כזאת,
זה לא משנה.
כי את כל האפרוחים הזכרים שנולדים בתעשיית הביצים
זורקים לזבל, פשוטו כמשמעו.
למה? זה נראה די בזבזני.
למה לזרוק את האפרוחים הזכרים?
הם לא נכנסים למשוואה.
הם לא משרתים שום מטרה בתעשייה הזאת.
אז אנחנו כולאים אותן,
אנחנו קוטמים את המקור שלהן,
אנחנו עדיין כולאים אותן,
וקוראים לזה "חופש", עם זאת,
אנחנו עדיין יכולים לקטום את המקור שלהן בתנאים האלה,
ואז אנחנו זורקים את כל האפרוחים הזכרים
בין אם זה "לול חופש", "מרעה חופשי", או "לול אורגני"
כל זה בשביל שנוכל להשיג את זה.
טוב,
יהיה נחמד לדעת מה זה.
מה זאת ביצה?
הרבה אנשים חושבים שזה אפרוח. זה לא אפרוח.
אנשים אחרים חושבים שזה עובר. זה לא עובר.
שזה טוב,
אני לא מבין למה שאנשים ירצו לאכול עוברים מלכתחילה.
אז מה זה?
זאת ביצה בלתי מופרית.
זה לא נשמע רע בכלל. טוב.
פעם בחודש, כל אישה בחדר הזה,
טוב, אולי לא כל אישה בחדר הזה,
בשלב כלשהו בחייה, מפרישה ביצה בלתי מופרית.
איך זה נקרא? -מחזור.
מזל טוב.
אתם אוכלים מחזור של תרנגולת. זאת הפרשת מחזור הווסת של תרנגולת.
אני לא אוכל מחזור של אישה, למה שאוכל מחזור של תרנגולת?
אין צורך לאכול שום מחזור של שום יצור חי.
זה מגעיל.
ואתם יודעים, אנחנו צריכים לקרוא לזה בשמו.
אם כשהיינו צעירים, כשהיינו ילדים, ההורים שלנו היו שואלים אותנו:
"רוצים ווסת מקושקשת של תרנגולת לארוחת בוקר?"
היינו עונים: "אממ... אני אוותר על זה"
זה כמו דבש.
מה זה דבש? -קיא.
כן, זה קיא,
זה קיא כתוצאה מהעלאת גרה, הן מקיאות אותו בשביל עצמן.
הן אוספות את הצוף, הן מעכלות אותו ואז מקיאות אותו.
הן מייצרות את זה עבור עצמן, לא בשבילנו.
אנחנו קוראים לזה דבש, כי איזה אדם שפוי
יקנה מוצר שנקרא "קיא של דבורה?"
תכתבו "קיא" על כל מוצר בסופרמרקט ואני מבטיח לכם שהוא לא יימכר.
לא צריך להיות מומחה עסקי כדי להבין את זה.
טוב, מה לגבי חלב?
אפילו "הפרות המאושרות" שלכם בקליפורניה מחוברות למכונות.
כך זה נעשה.
מתי פרה מתחילה להפיק חלב?
במהלך ההריון.
היא מתחילה להפיק חלב בזמן ההריון.
זה בסדר,
דיברתי בהרבה בתי ספר תיכוניים ואני נתקל אפילו במורים שאומרים:
"אה... לא ידעתי את זה."
"חשבתי שזאת פרה קסומה שפשוט 'מייצרת' חלב."
בסדר.
כל נקבה ממשפחת היונקים מייצרת חלב כשהיא בהריון,
ואיך היא נכנסת להריון?
אתם יודעים,
היינו רוצים לחשוב שהם מקיימים יחסי מין, נכון?
לכל הפחות הם זוכים ליהנות מסקס.
אבל אין סקס במשקים, העובדים במשק
לא יחכו שהפרה והפר יכנסו לעניינים.
הם לא הולכים ליצור אווירה רומנטית,
להדליק נרות ולשים דיסק של בארי ווייט.
זה עסק, הם מנהלים עסק.
והמטרה של העסק היא לא לדאוג לרווחת בעלי החיים
מטרתו לגרוף רווחים.
אז איך מכניסים פרה להריון ללא פר?
מזריעים אותה באופן מלאכותי.
אם הייתם מזריעים באופן מלאכותי אישה ללא הסכמתה,
איך זה היה נקרא? -אונס.
אני לא אומר שאישה היא פרה
אבל אני כן אומר שאונס הוא אונס.
רק תבדקו מה ההגדרה של אונס:
"הפעלת הכוח שלך על האחר, בצורה מינית."
אז מה ההגדרה שלכם ל"אחר?"
האם זה חל על נשים בלבד?
מה לגבי גברים?
מה לגבי בעלי חיים אחרים?
נו, אז עכשיו היא בהריון.
היא ממליטה.
מה קורה לתינוק שלה? -חוטפים אותו ממנה.
כל עגלי החלב הזכרים שנולדים בתעשיית החלב
כמו, אם הייתם כאן בהתחלה, ב"להציל את בילי"
כל עגלי החלב הזכרים שנולדים בתעשיית החלב
נלקחים באופן מיידי מאימותיהם,
נכבלים בצווארם לתא,
שוללים מהם את חלב אמם,
מזינים אותם בתזונה לקויה
כדי שגופם יהפוך לאנמי כתוצאה מחסר בברזל.
הם לעולם לא יהיו מסוגלים להסתובב
הם לעולם לא יראו את אור היום.
כל כוס חלב תומכת בתעשייה הזאת.
אנשים מסוימים אומרים:
"טוב, גידול עגלים זאת התעשייה האכזרית ביותר"
או "פיטום אווזים, שם מחדירים צינור לגרון של אווז."
"התעשייה האכזרית ביותר?"
איך מכניסים כאב למדד של "טוב, זה די גרוע כאן
"אבל לא כל-כך גרוע כאן."
כאב הוא כאב. סבל הוא סבל. אל תסווגו אותם לדרגות שונות.
כל זה הוא עינוי עבור בעלי החיים האלה.
למה עושים את זה לעגלים הזכרים?
בדיוק כמו לגבי האפרוחים הזכרים: הם לא נכנסים למשוואה.
הם לא "מייצרים" את החלב.
אם אתם שותים חלב פרה
הסיבה היחידה לכך היא שישנו עגל כבול לארגז שלא שותה אותו.
מה לגבי העגלות הנקבות?
גם הן יילקחו מהאימהות שלהן.
למה?
למה העגלה שתגדל להיות כמו אמא שלה,
וכך נוצר מעגל שחוזר על עצמו: התעברות, המלטה וחליבה,
למה שהיא תילקח מאמא שלה?
נכון. כי אנחנו רוצים את החלב.
איך אתם חושבים שהפרה מרגישה
כשגוזלים ממנה את התינוק שלה?
אם יש כאן הורים,
איך הייתם מרגישים אם היו גוזלים מכם את התינוק שלכם?
כל חלב,
בין אם הוא אורגני,
משמע לא מכניסים אליו הורמונים וקוטלי מזיקים,
זה לא משנה
כל חלב הוא חלב מצוקה.
מצוקה היא לא משהו שמפסטרים החוצה מהחלב.
היא חלק ממנו,
כמו שהיא חלק מהבשר, מהגבינה, ממה שאתם שותים. זאת מצוקה.
מבחינה ביולוגית
עבור מי הפרה מניבה את החלב?
מבחינה ביולוגית. -התינוק שלה.
עבור התינוק שלה, לא בשבילנו.
בדומה לכך, כאשר אמכם הרתה אתכם, עבור מי היא הניבה חלב?
עבורכם.
זה לא היה עבור אבא שלכם, השכן שלכם,
הכלב או החתול.
זה היה עבורכם.
כל נקבה ממשפחת היונקים מניבה חלב עבור הצאצאים שלה.
מאיפה כל בעלי החיים האלה מקבלים את החלב שלהם?
-מאמא שלהם.
ומתי הם מפסיקים לצרוך חלב? -אחרי גיל הינקות.
אנחנו המין הביולוגי היחיד בעולם שגוזל חלב מבעל חיים אחר,
ואנחנו המין הביולוגי היחיד בעולם שממשיך לשתות חלב אחרי גיל הינקות.
ואם באמת אינכם חושבים שזה מוזר כל-כך,
כי אנשים אומרים לי: "מה, אתה לא אוכל גבינה?"
גבינה זה פשוט חלב מקולקל.
"אתה לא אוכל גבינה! אתה לא שותה חלב פרה!
"זה קיצוני! זה מטורף!"
האם זה באמת קיצוני כל-כך לא לגזול חלב מבעל חיים אחר?
ואם אינכם חושבים שזה קיצוני כל-כך,
אם הייתי מביא עכשיו לחדר אישה בהריון
כמה מביניכם היו רוצים לשתות את החלב שלה?
לא הייתם רוצים, אתם לא תינוקות.
זה אכן קיצוני.
אם חלב פרה מיועד לעגל
אם חלב פרה מיועד לעגל מבחינה ביולוגית
מדוע שזה יהיה חיוני עבור בני אדם לשתות אותו?
זה לא.
חלב פרה הוא לא חיוני יותר מחלב כלבה, חלב שימפנזה,
חלב חזירה או חלב פילה.
החלב היחידי החיוני לכם הגיע מאמכם, כשהייתם תינוקות.
אתם כבר לא תינוקות, ואתם לא פרה. אתם לא עגל.
מה אם הייתי אומר לכם
שאתם נכנסים לחנות טבע ברחוב,
ואתם לא נתקלים בחלב פרה
אלא בחלב שימפנזה...
אני צוחק, אני לא חושב שמישהו מוכר את זה.
אז חלב שימפנזה,
כמה מכם היו קונים את זה?
כנראה שלא הרבה, זה מגעיל.
למה זה מגעיל לצרוך חלב מבעל חיים אחד
אבל לא מגעיל לצרוך חלב מבעל חיים אחר?
למעשה, אם אתם שותים חלב פרה ואתם מוצאים חלב שימפנזה
אני מציע שתעברו אליו. זה הגיוני יותר.
למה זה הגיוני יותר לצרוך חלב משימפנזה?
אם אתם צורכים חלב מבעל חיים כלשהו,
האם לא הייתם רוצים לצרוך חלב מבעל חיים
שחולק עמנו 99%-98% מהגנום?
האם לא נראה שזו המסקנה ההגיונית?
"אני בוחר אותך" נדמה שזו המסקנה המתבקשת.
מה לגבי הכלבה שלכם? אם היא הייתה בהריון,
והייתי אומר: "אני אפסטר את החלב של כלבתכם"
האם הייתם רוצים לשתות אותו? "זה מגעיל ומגוחך" הייתם אומרים.
זה באמת מגעיל ומגוחך.
לא מגעיל ומגוחך יותר מלשתות חלב פרה, עם זאת.
למעשה, אם יש לכם כלבה
זה בעצם הגיוני יותר לשתות את החלב של הכלבה
מאשר את החלב של הפרה.
למה? לכמה מכם יש כלב גדול?
טוב, כמה הכלב שלך שוקל? -50 ק"ג.
חמישים ק"ג. וואו, מהו זן הכלב?
מהו זן הכלב? -בולדוג אמריקאי.
חמישים ק"ג זה די קרוב למשקל האנושי,
נכון? 50 ק"ג. זה נראה הגיוני.
בעל החיים הזה שוקל 900 ק"ג.
למה להכניס מוצר המיועד לבעל חיים במשקל 900 ק"ג
לתוך זה?
ואפילו התינוק לא יודע למה.
משקל התינוק בלידה הוא 3 ק"ג בממוצע.
אין לי מושג לאן צריך לכוון את זה. זה כמו שרביט קסמים...
הנה.
משקל עגל בלידה הוא 40 ק"ג. בלידה, 40 ק"ג.
תינוק: 3 ק"ג, עגל: 40 ק"ג.
העגל יגדל למשקל 230 ק"ג תוך פחות משנה, תוך 9 חודשים.
עלייה של 190 ק"ג תוך פחות משנה.
מה גורם להם להפוך לגדולים כל כך מהר כל כך?
החלב.
אבל כמובן הם לא מקבלים את החלב, ואם זה לא אורגני, מה הם מקבלים?
הורמונים.
הם מקבלים סטרואידים.
ושוב, זה לא משהו שמפסטרים החוצה מתוך החלב.
ואיך שומרים את בעלי החיים בריאים בתנאים הללו?
מלעיטים אותם באנטיביוטיקה.
70% מהאנטיביוטיקה המיוצרת בארה"ב, ניתנים לבעלי החיים במשקים.
זה לא טוב.
זה לא טוב!
תהיתם למה כל כך הרבה אנשים מתים בבתי חולים?
הם מקבלים זיהום זה או אחר
והם נוטלים את האנטיביוטיקה הזאת שהיא כבר לא יעילה.
אז איך אנחנו מצדיקים
איך אנחנו באמת מצדיקים הכנסת מוצר שנועד לבעל חיים במשקל 900 ק"ג,
הם מגיעים למשקל של 900 ק"ג תוך שנתיים,
לתוך זה?
ובכן, הסיפור. הסיפור שוב מצדיק את המעשים.
אם זה נאמר מספיק פעמים, אתם משכנעים את עצמכם שזו האמת.
לכל סיפור יש מחבר.
מי המחבר של הסיפור הזה? -תעשיית החלב.
נכון. ומה המטרה של תעשיית החלב? -למכור חלב.
למה שתעשיית החלב תהיה קדושה יותר מכל תאגיד אחר?
אם הייתי אומר לכם: "סיגריות. זה עושה טוב לגוף!"
סביר להניח שהייתם אומרים שאני עובד עבור חברת סיגריות, נכון?
אף אחד מאתנו לא היה מאמין לזה. אז למה להאמין לזה?
ואם אתם מאמינים שחלב עושה טוב לגוף,
למה 75% מהאוכלוסיה האנושית רגישה ללקטוז?
אתם יודעים מה זה אומר?
זה אומר ש-3 מכל 4 אנשים בעולם, כשהם שותים חלב
הם סובלים מאחד מהתסמינים הללו:
שלשול, כאב או נפיחות בבטן, חומציות, זיהומי אוזניים, הצטברות ליחה.
וזה נורמלי.
אם אתם סובלים מכל אחד מהתסמינים הללו,
תפסיקו לשתות חלב פרה.
הגוף שלכם מנסה לתקשר עמכם. הגוף שלכם משדר:
"תראו, אני לא מסוגל עם זה יותר. תפסיקו!"
תקשיבו לגוף שלכם. הגוף שלכם יודע מה הכי טוב עבורכם.
כמובן, תעשיית החלב תוציא מוצר חדש שנקרא "לקטאט..."
הם פשוט מכניסים את האנזים.
הסיבה שמרבית האנשים הם רגישים ללקטוז
היא שלכל היונקים, ובני אדם הם יונקים,
יש אנזים בשם "לקטאז". כמו לקטוז, רק עם א' במקום ו'.
האנזים הזה אחראי על פירוק הסוכר הידוע בשם "לקטוז".
כאשר אנחנו מתבגרים אנחנו מאבדים את האנזים הזה.
כך שזה נורמלי להיות רגיש ללקטוז. אבל כמובן, תעשיית החלב
מתחילה להזריק את האנזים לתוך החלב.
זה לא נורמלי. זה לא טבעי.
ושוב, אתם הולכים נגד מה שהגוף שלכם משדר לכם.
תעשיית החלב אומרת: "תקשיבו לנו,
"אנחנו יודעים יותר מאשר הגוף שלכם מה הכי טוב עבורכם."
הם לא. הגוף שלכם יודע מה הכי טוב עבורכם.
אתם הרופאים הכי טובים של עצמכם.
אבל למרות זאת, זה ודאי טוב עבור ילדים, נכון?
כי בכל בית ספר שנכנסתי אליו, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים או תיכון,
בכולם מגישים מוצר אחד.
איזה מוצר זה? -חלב.
מהו הגורם העיקרי לאלרגיה למזון בקרב תינוקות וילדים?
מישהו רוצה לזרוק ניחוש פרוע? -חלב פרה.
מה אתם אומרים.
טוב, אז אם מרבית האנשים בעולם לא יכולים לעכל חלב,
ואם למרבית הילדים והפעוטות יש אלרגיה
אז זו אלרגיה לחלב, חלב פרה, לא לבוטנים אלא לחלב פרה
תזכירו לי למה אנחנו שותים את זה?
מה אמרו לנו? "שתו חלב, תקבלו עצמות חזקות!"
"עושה טוב לגוף". מה עושה טוב לגוף?
סידן עושה טוב לגוף.
השאלה היא האם זה המקור הטוב ביותר לסידן?
בואו נברר.
מדינות בהן צורכים הכי הרבה חלב.
באילו מדינות שותים הכי הרבה חלב? -ארה"ב.
אני נכנס לכיתות וילדים עונים: "פלורידה!"
טוב.
נורווגיה גם אמורה להיות ברשימה הזו.
מה זה אוסטאופורוזיס? -דלדול עצם.
זה אובדן צפיפות עצם. זה עצמות חלשות, פשוטו כמשמעו.
מה לימדו אתכם? "תשתו חלב פרה, תקבלו עצמות חזקות."
באילו מדינות שיעור האוסטאופורוזיס הוא הגבוה ביותר?
ארה"ב, אנגליה, שוודיה, פינלנד ונורווגיה.
טוב,
או שזה צירוף מקרים אקראי, או שיש קשר בין השניים.
הקשר בין השניים הוא זה:
כל מוצר שמגיע מבעל חיים מכיל חלבון מן החי.
זה הגיוני, מוצרים מן החי מכילים חלבון מן החי.
ובכן, אותו חלבון מן החי
מורכב מחומצות אמינו, שהן אבני היסוד של חלבונים.
חומצות האמינו האלה הן טובות,
אך לרוע המזל, הן עתירות גופרית.
אז אתם רוצים חומצות אמינו,
אבל הבעיה בחלבון מן החי היא שחומצות האמינו שלו הן עתירות גופרית.
כשאתם מכניסים אותו לגוף שלכם, הגוף שלכם הופך לחומצי.
אתם הופכים את הגוף שלכם לחומצי.
והגוף שלכם לא אמור להיות חומצי, הוא אמור להיות בסיסי.
רמת החומציות יורדת לרמה נמוכה יותר מכפי שהיא אמורה להיות.
וכיצד הגוף שלכם מפצה על כך?
הוא חייב לנטרל את החומציות, אז מה הוא עושה?
הוא מתחיל להפריש סידן מן העצמות.
לכן ככל שאתם שותים יותר חלב פרה לפי הסטטיסטיקה הזאת,
כך העצמות שלכם בעצם נעשות חלשות יותר.
ככל שאתם אוכלים יותר חלבון מן החי, כך העצמות שלכם נעשות חלשות יותר.
למעשה, אם מסתכלים על מדינות באפריקה ובאסיה,
הן לא סובלות משיעור גבוה מאוד של אוסטאופורוזיס.
הן גם לא שותות הרבה חלב פרה אם בכלל,
והן גם לא אוכלות חלבון מהחי באותה מידה.
ישנם ילדים שיאמרו: "כן, אבל רק רגע,
"מה אני אשים על הדגנים שלי?"
הבעיה נפתרה.
הם מתים עוד לפני שיש לך סיכוי לאבחן אותם, זאת הבעיה.
נכון, כי המידע הזה קיים, אבל לא מעבירים אותו לאנשים.
וזו בעצם הפרספקטיבה החלופית.
וכולכם יכולים לחקור את הנושא בעצמכם
ולברר אם מה שאני אומר הוא נכון או לא.
אבל אתם יכולים לבחור כל אחד מתחליפי החלב האלו.
הרבה אנשים אומרים: "חלב מזויף!" ו"בשר מזויף!"
הם לא מזויפים, הם אמיתיים.
אלה מוצרים אמיתיים והם מופקים מצמחים.
יש לכם חלב סויה, חלב שקדים,
חלב אורז, חלב קוקוס,
חלב שבולת שועל,
חלב המפ שהוא עשיר בחלבון.
אז כל אלה הם תחליפים בהם אתם יכולים לבחור.
אני יודע שכולכם שמעתם על מבחן טעם. בואו נערוך מבחן בריאות.
אז כאן יש לנו את החלב שמקורו מבעל חיים
וכאן יש לנו את החלב שמקורו מצמח, מפולי סויה.
יש 150 מיליגרם סידן בכל חצי כוס חלב הפרה.
כמה סידן אתם חושבים שיש בחלב הסויה?
כמות זהה. 150 מ"ג.
זו בדיוק אותה כמות לכל חצי כוס.
אז מה ההבדל?
זה הגיע מבעל חיים,
ושוב, חלבון מהחי גורם להפרשת סידן מהעצמות,
וכל המוצרים מן החי: בשר, חלב, ביצים, דגים,
הם עתירי כולסטרול. הם מכילים כולסטרול.
והגוף שלכם מייצר כולסטרול באופן טבעי.
אתם לא צריכים להכניס כולסטרול נוסף לגוף שלכם.
אז זה מכיל כולסטרול, זה לא.
כל המוצרים מן הצומח אינם מכילים כולסטרול.
ובכל המוצרים מן הצומח, בכל מה שאתם רואים במצגת
ובכל מה שאתם רואים על השולחן שם: פירות, ירקות, אורז וקטניות,
ישנם סיבים תזונתיים.
אז צמחים הם עשירים בסיבים תזונתיים ונטולי כולסטרול.
מוצרים מן החי הם נטולי סיבים תזונתיים ועתירי כולסטרול.
אז שוב, בואו נעשה מבחן בריאות:
עתיר כולסטרול, נטול סיבים תזונתיים.
עשיר בסיבים תזונתיים, ללא כולסטרול.
איזה מביניהם לדעתכם הוא הבחירה הבטוחה יותר?
סיימתי את הטיעון שלי.
אבל אתם לא חייבים לעשות את זה.
בני אדם לא צריכים לשתות שום דבר מלבד מים.
אנחנו אמורים לשתות רק מים בעצם.
אתם יכולים לשתות מיץ תפוזים או מיץ תפוחים,
אבל מה שאנחנו צריכים לשתות זה מים. ועכשיו, שוב, אלה בשביל דגני הבוקר.
אבל אתם יכולים לקבל מצמחים את כל הסידן הדרוש לכם.
מי הוא בעל החיים הגדול והחזק ביותר על פני היבשה?
הפיל. הוא שוקל 4,500 ק"ג.
אתם יודעים ממה מורכבת התזונה שלו? התשובה לפניכם.
אני לא יודע אם הוא אוכל תרד, אבל...
התזונה שלו מורכבת מצמחים.
חשבתם אי פעם לומר לפיל שהעצמות שלו נראות קצת חלשות?
שהוא צריך לשתות חלב פרה?
אתם מקבלים מצמחים את כל הסידן הדרוש לכם.
הרבה אנשים אומרים לי: "אתה יודע מה? אני מבין את זה,
"אבל אחי, אני מת על גבינה.
"אני לא יכול לוותר על גבינה."
אני אומר לאנשים את הדבר הבא:
אם אתם מתכוונים לוותר על מוצר כלשהו, ותרו על מוצרי חלב.
מוצרי חלב זה הדבר הגרוע ביותר.
התרמית הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם היא לשכנע בני אדם שהם צריכים לשתות חלב.
מוצרי חלב זה הדבר הגרוע ביותר.
מבחינת האכזריות שמסבים לבעלי החיים, הם סובלים לפרק זמן ארוך יותר
וזה פשוט לגמרי לא טבעי ולא בריא. זה לא בריא.
וישנה סיבה לכך שאנשים אוהבים גבינה וחלב:
הם נועדו להיות ממכרים.
תחשבו על זה, יתכן שזה יהיה קשה, אני בעצמי לא יכול להיזכר,
אך כשהיינו צעירים יותר
סביר להניח שינקנו מאימא שלנו, נכון? מהחלב שלה.
זה חייב להיות ממכר. התינוקות חייבים לרצות לקבל עוד.
למה?
מפני שזה פרץ הגדילה המהיר ביותר בחיים שלהם.
פרץ הגדילה המהיר ביותר שאי פעם היה לכם, היה כשינקתם מאמכם.
וזה נכון גם לגבי בעלי חיים אחרים.
וכאשר אנחנו גדלים ההורים שלנו ואלו של בעלי חיים אחרים,
גומלים את הצאצאים שלהם מחלב.
אתם אמורים להשתוקק לזה.
אתם אמורים לרצות את זה ואז להיגמל מזה.
הם מוכרים מוצר שהוא ממכר. הוא ממכר.
יש בחלב כימיקל שנקרא קאזומורפין.
כאשר אתם מעכלים את החלב הכימיקל הזה משתחרר.
קאזומורפין הוא מורפיום. הוא גורם לכם להיעשות מסוחררים.
הוא גורם לכם לרצות יותר מזה.
הוא גורם למוח שלכם לחשוב "תאכלו יותר, תאכלו יותר!"
והגוף שלכם אומר: "אני לא יכול,
"אני לא מסוגל לעכל את זה כראוי." אז אתם מכורים.
השלב הראשון שלכם להחלמה הוא להכיר בכך.
68% מכל המחלות בארה"ב קשורות לתזונה.
זו סטטיסטיקה ממשלתית.
וזה אומר...
וזה רלוונטי בעיקר כשאני מדבר בכיתה בתיכון,
שם 99% מהקהל שלי אוכל בשר, חלב וביצים
זה שאם לא תשנו את הבחירות התזונתיות שלכם,
אתם עלולים להפוך לחלק מהסטטיסטיקה הזו.
3 מכל 5 אנשים יהיו חולים!
זו סטטיסטיקה ממשלתית.
למעשה, מהם גורמי המוות העיקריים בארצות הברית?
מהם 3 הגורמים העיקריים? -סרטן, מחלות לב...
סרטן, מחלות לב, ארועי שבץ מוחי. סוכרת מדורגת במקום השישי.
בכל 40 שניות, מישהו לוקה בשבץ מוחי בארה"ב.
והנתון הזה התקבל מאגודת השבץ המוחי האמריקאית.
על פי אגודת הלב האמריקאית,
בכל 24 שניות מישהו לוקה בהתקף לב בארה"ב.
ועל פי המכון לחקר הסרטן,
בכל יום 3,400 בני אדם בארה"ב מאובחנים כחולי סרטן.
אלה 3,400 אנשים מדי יום. אנשים חדשים.
כמה אנשים בחדר הזה מכירים מישהו
או הכירו מישהו שיש לו או שהיה לו סרטן? הרימו יד.
תסתכלו סביבכם.
האין אנו מוצאים עובדה זו מדאיגה במקצת?
כלומר, אולי אנו חיים זמן רב יותר,
אבל אנו חיים זמן רב יותר עם מחלות שבעבר לא שמעו עליהן,
שהן נפוצות היום יותר משהיו אי פעם.
קראתי שצופים שהילדים של היום, שהדור הצעיר של היום,
ימותו בגיל צעיר יותר מההורים שלהם.
מה שאומר שאם ההורים שלהם חיו עד גיל 75, הם עלולים למות בגיל 70.
והגיל צונח.
איך זה ייתכן?
האם 68 האחוזים נגרמים כתוצאה מהתמונה הימנית או השמאלית?
-הימנית.
האם שמעתם אי פעם על מישהו שסבל ממחלת לב
כי הם אכלו יותר מדי פירות וירקות? מעולם לא נשמע דבר כזה.
הסוד לתזונה בריאה הוא מגוון מזון במגוון של צבעים.
כמה גיוון אתם באמת רואים כאן?
בעצם, למה זה גורם לרוב מקרי התמותה ולרוב המחלות?
כי למרות מה שסיפרו לנו ולמרות מה שלימדו אותנו,
אנחנו כלל לא נראים כמו אוכלי-כל מבחינה ביולוגית.
אנחנו לא נראים כמו טורפים.
אנחנו נראים זהים מבחינה ביולוגית לאחים שלנו מאמא אחרת:
אנחנו נראים כמו גורילות. כמו הקופים הגדולים.
כמו הסוסים, הפרות, הג'ירפות, הפילים והזברות.
איך זה?
השיניים שלנו. אלה לא השיניים שלי, אגב.
הניבים שלנו.
הרבה אנשים שואלים: "מה לגבי הניבים שלנו?"
ברצינות? אתם באמת חושבים שהם חדים?
אם היו לנו ניבים חדים כמו לחתולים ולכלבים שלנו,
ואם אתם באמת חושבים שיש לנו ניבים שהם חדים,
תעיפו מבט בחתול או בכלב שלכם.
האם היינו משתמשים בסכין או במזלג אם היו לנו את אלה?
יש לנו שיניים מסוגים נוספים. למה?
כי אנחנו לועסים המזון שלנו.
הערב, כשהחתול או הכלב שלכם יאכלו, שימו לב למה שהם עושים:
לועסים מעט ובעיקר בולעים.
הלסת שלנו נעה לצדדים. אנחנו טוחנים את המזון שלנו.
הלסת שלהם נפתחת בצורה רחבה.
אם אתם רוצים לדעת מה הדבר הכי קרוב ל"שחיטה הומאנית"
הסתכלו בממלכת החי:
בעל החיים היבשתי המהיר ביותר הוא הברדלס
שמגיע למהירות של 112 קמ"ש.
נמר מגיע למהירות של 55-65 קמ"ש. הוא די מהיר.
ומנגד ישנם האייל, האנטילופה, הצבי, שהם לא מהירים באותה מידה.
אז יש לכם טורפים: נמר, ברדלס, יגואר,
ומנגד האייל, האנטילופה והצבי.
אז יש צמחונים ויש טורפים.
אומנם הטורפים מהירים יותר,
אך מה ההבדל כאן?
יש לנו בצד הימני, צד שמאל שלכם, את הטורפים שהם אצנים.
הם רצים במהירות אך למרחק קצר. אין להם סיבולת לב-ריאה גבוהה.
בצד השמאלי, צד ימין שלכם, הצמחונים שאינם מהירים באותה מידה
אך יש להם סיבולת לב-ריאה גבוהה יותר. הם הרצים למרחקים ארוכים.
אז, מה שהיינו רוצים להניח,
או אולי לא היינו רוצים להניח אך ההיגיון אומר
שבעל החיים המהיר יותר תמיד ישיג את הטרף שלו,
אבל זה לא מה שקורה. זה לא מה שקורה.
מפני שיש לכם אצנים מול רצים למרחקים ארוכים.
משמע הנמר מצליח לצוד רק ב-20% מהפעמים.
במילים אחרות, 8 מתוך 10 איילים יימלטו מהטבח.
אז איזה אייל הנמר יצליח לתפוס? -אייל חולה.
את החולה, את החלש, את הפצוע, את האבוד, את הזקן, את הצעיר.
בעלי החיים האלה ניזונים מהחלשים.
אנחנו לא עושים שום דבר שדומה לזה.
למעשה, אם נועדנו להיות בראש שרשרת המזון,
האם לא היו אמורים להיות לנו טפרים כדי לקרוע באמצעותם את הבשר?
אם הייתי מביא חזיר לחדר
ומבקש מכם להרוג את החזיר באמצעות הטפרים שלכם,
סביר להניח שהחזיר היה נהנה מזה.
וזה אולי ההיבט החשוב ביותר: המעיים שלכם, וסימבה האריה יהיה הנציג.
המעי הדק והמעי הגס של האדם.
וכאן מעי דק ומעי גס של טורף.
אורך המעיים שלכם גדול פי 10 מאורך הגוף שלכם.
הגוף נמדד מהפה עד לפי הטבעת, שזה כ-0.9 מטר.
אם מכפילים את זה פי 10, מקבלים שיש לנו מעיים באורך 9 מטרים.
האורך זהה למרחק מהקיר עד לדלת. תשעה מטרים של מעיים בבטן שלכם.
בנוגע לטורפים ואוכלי-כל, המעיים שלהם ארוכים פי 3 עד 6 מאורך גופם.
אז אפשר לומר שהמעיים של סימבה מגיעים לאורך של 4.5 עד 6 מטרים.
9 מטרים, 4 וחצי מטרים.
מאיזה גוף המזון יוצא מהר יותר?
מהגוף של סימבה, שזה טוב.
אתם יכולים לקרוא לזה קותלי חזיר ככל שתרצו,
אבל ברגע שזה בגוף שלכם, זה כבר לא קותלי חזיר.
זה בשר נרקב. זה חיידקים, וזה מצטבר.
ודרך אגב לטורפים יש פי 10 יותר חומצת מימן כלורי
על מנת לפרק את הבשר.
אז אין לנו אפילו את מאזן החומציות ואת האנזימים הדרושים
כדי לפרק את הבשר כראוי. אז מה קורה?
זה מוביל לסתימות עורקים,
מה שמוביל למחלות לב, להתקפי לב,
לארועי שבץ מוחי, לסוכרת,
ללחץ דם גבוה, לכולסטרול גבוה
ולהשמנת יתר.
שמעתם פעם על נמר שסובל מלחץ דם גבוה? מכולסטרול גבוה?
מארועי שבץ מוחי? מהשמנת יתר?
אתם יודעים למה בעלי החיים האלה לא סובלים מן המחלות הללו?
כי הם אוכלים מזון שטבעי למבנה גופם.
בכל מה שנוגע לתזונה,
אנחנו המין הביולוגי הטיפש ביותר בעולם הזה.
מה משותף לשני אלה? -כספית.
נכון, כספית.
למעשה, ישנה תווית אזהרה על אריזות דגים.
איני יודע אי פעם ראיתם אותה. אתם יודעים מה כתוב בה?
שאסור לאנשים מסוימים לצרוך דגים. גברים או נשים?
נשים בהריון. אני מקווה שלא גברים בהריון.
"לנשים בהריון, לנשים מניקות, לנשים שמנסות להיכנס להריון
"ולילדים מומלץ שלא לצרוך דגים
"כולל טונה, כי כל הדגים ובעלי החיים הימיים מכילים כספית,
"כימיקל המוכר כגורם לסרטן, לבעיות נשימה ולבעיות בפוריות."
ומה עוד הממשלה מזהירה נשים שלא לצרוך כשהן בהריון?
אלכוהול, סיגריות וסמים.
אז בעצם הממשלה אומרת: "אם את חושבת להכנס להריון,
"תרדי מהסמים לזמן קצר ותפסיקי לאכול דגים."
אם דגים גורמים לנזק חמור עד כדי כך לאשה,
למה שמישהו ירצה לצרוך אותם?
האם בנקודה הזאת יש בינינו מישהו שרוצה לגעת במזון כלשהו שבא מהים?
כל שעליכם לעשות זה לצפות בחדשות. כשפותחים עיתון, מה רואים?
דליפת נפט.
למה שתרצו להכניס את זה לגוף שלכם?
ככה זה עובד:
ניקח לדוגמה דג קטן מהמפרץ. דג קטן מאוד.
הדג הקטן הזה יבלע קצת נפט באופן בלתי נמנע.
הוא ישחה הרחק משם, למרחק קילומטרים מכתם הנפט
והוא ייאכל על ידי דג גדול יותר.
הדג הגדול יותר מזוהם עכשיו, והוא ישחה רחוק אפילו יותר.
הדג הגדול יותר ייאכל על ידי דג גדול עוד יותר,
ואז הדג הגדול עוד יותר יהיה מזוהם בנפט.
ואז אנחנו תופסים את הדג הגדול עוד יותר
ואנחנו אוכלים אותו.
בישול בעל החיים לא עוזר להיפטר מהנפט.
הנפט נעשה חלק מהבשר.
מדוע אנחנו בכל זאת צורכים אותו?
מדוע אנו צורכים בשר של בעל חיים?
מה אמרו לכם?
אתם צריכים לאכול בשר כדי לקבל... -חלבונים.
חלבונים, נכון?
אבל כמה גרמים של חלבון אנחנו אמורים לקבל?
מישהו יודע?
ביחידות של גרמים ליום?
על פי ארגון הבריאות העולמי, בין 40-50 גרמים.
40 גרם לאישה ממוצעת, ו-50 גרם לגבר ממוצע.
אבל זה מוזר שאנחנו לא מספרים את זה לילדים.
אני למדתי את זה רק לאחרונה בעצמי.
חייתי כל חיי כשמעולם לא טרחתי לברר,
ואף אחד מעולם לא טרח לספר לי.
זה כמו לומר:
"קח את המפתחות למכונית שלי ולך להביא לי כמה דברים"
"לך לקנות את המצרכים שלי."
אבל לא לימדתי אותך איך לנהוג במכונית.
מלמדים ילדים: "אתם צריכים לאכול את זה."
אבל לא מלמדים אותם איך, או כמה.
עכשיו, שוב.
תנו לי להראות לכם כמה קל לקבל חלבון.
במיוחד כאן בארצות הברית.
בארוחת הבוקר האמריקאית הממוצעת יש קותלי חזיר,
יש חלב פרה ויש מחזור תרנגולות.
כמה פרוסות של קותלי חזיר תרצו?
אני יודע שאולי לא תרצו לאכול קותלי חזיר עכשיו,
אבל כמה פרוסות של קותלי חזיר אתם זוכרים שרציתם כילדים?
2?
כל פרוסה מכילה 5 גרמים, אז 2 פרוסות מכילות 10 גרמים.
כמה ביצים תרצו?
2?
כל ביצה מכילה 6 גרמים.
עד עכשיו, 12 ועוד 10 זה 22.
כמה כוסות של חלב?
כוס אחת.
כל כוס מכילה 8 גרמים.
אז הגעתם ל-30 גרם חלבונים.
עוד לא סיימתם את ארוחת הבוקר שלכם אפילו.
זה לא כולל את הטוסט עם החמאה מחלב פרה
שאולי הייתם מורחים עליו.
אז עדיין לא סיימתם את ארוחת הבוקר
וכבר כמעט הגעתם לגבול הצריכה המומלצת.
האמריקאי הממוצע לא צריך לדאוג לגבי צריכה חסרה של חלבון,
הוא צריך לדאוג לגבי צריכה עודפת של חלבון.
זאת הסיבה שבארה"ב
שיעור השמנת היתר הוא הגבוה ביותר בעולם.
אנשים תמיד אומרים לי: "אלוהים. אתה לא אוכל בשר.
"מאיפה אתה משיג חלבונים?"
כאילו אני אמור לומר: "אלוהים אדירים!
"פתאום קלטתי שלא השגתי חלבונים במשך 8 השנים האחרונות.
"בואו נלך למקדונלדס לקנות ביג מק!"
כאילו אני עומד ליפול על הריצפה או להתעלף פתאום.
האם שמעתם אי פעם על מישהו בארה"ב
שסבל ממחסור בחלבון ופונה לבית החולים?
מעולם לא נשמע דבר כזה.
זה מצחיק כשאני מדבר עם ילדים ואחד מהם אומר:
"ניסיתי להיות טבעוני ליום,
ונהייתי חולה מאוד."
מה?
זה כמו אנשים שאומרים לי שהם מכירים טבעוני שהוא חולה.
באמת? אני מכיר המון אוכלי בשר שהם חולים.
כן, אתה יכול להיות טבעוני לא בריא.
מה שאני אומר לכם זה
שאין זה משנה אם אתם אוכלים בשר, חלב, ביצים ודגים
או שהתזונה שלכם צמחית.
אתם צריכים לדעת מה אתם מכניסים לגוף שלכם.
אתם צריכים לדעת כמה גרמים של חלבון אתם מקבלים.
אתם צריכים לדעת את כמות הברזל והסידן שאתם מקבלים.
דרך אגב, אנשים אומרים שמקבלים אומגה-3 מדגים.
אתם יכולים לקבל את זה מזרעים, מאגוזים.
אתם יכולים לקבל את זה ממקור אחר. זרעי פשתן הם דוגמה טובה מאוד.
תחשבו על זה:
אלה הם בעלי החיים היבשתיים הגדולים והחזקים ביותר בעולם.
ממה התזונה שלהם מורכבת? מצמחים.
אתם בחברה טובה אם אתם אוכלים רק צמחים.
הדבר האירוני ביותר בכך
הוא שבעלי החיים היבשתיים הגדולים והחזקים ביותר
לא רק ניזונים מתזונה צמחית,
אלא גם תוחלת החיים שלהם היא הגבוהה ביותר.
בעל החיים הזה חי עד ל-70 שנים.
אלה חיים בין 50 ל-60 שנים.
הגורילה חיה כ-50 שנים בטבע.
והתזונה שלהם מורכבת מצמחים בלבד.
אתם רוצים לומר למישהו מהם שחסר לו חלבון?
פלג הגוף העליון של בעל החיים הזה חזק פי 10 מזה של הגבר הממוצע.
ומאיפה הוא מקבל חלבונים?
מהצמחים.
התזונה שלו מורכבת משורשים, נבטים, במבוק ובננות.
הוא מקבל את כל הסידן, הברזל, הויטמינים, המינרלים
וחומצות האמינו הדרושים לו
מהצמחים.
אתם מקבלים הכול.
הכול.
הנה פירמידת המזון החדשה.
שני דברים:
הגוף שלכם הוא כמו מכונה. תחשבו על הגוף שלכם כעל מכונה.
אתם צריכים להכניס את סוגי הדלק המתאימים
כדי שהמכונה תפעל כראוי.
אם לא תכניסו את סוגי הדלק המתאימים,
היא לא תפעל.
ואם אתם מכניסים סוגי דלק שהם אינם באיכות טובה כמו אחרים,
זה יוביל למחלות לב,
לסרטן, לארועי שבץ מוחי,
לסוכרת, להשמנת יתר,
ללחץ דם גבוה, לכולסטרול גבוה.
לדוגמה, אם אתם לוקחים פורשה וממלאים אותה בדיזל,
מה קורה?
דפקתם את המכונית שלכם.
ואני מבטיח לכם שאם תגידו לאנשים:
"שמתי דיזל במכונית שלי היום."
אתם יודעים מה אנשים יאמרו לכם? אני מבטיח לכם שהם יאמרו:
"מה לעזאזל לא בסדר איתך?"
בלי לפגוע.
כשמישהו מכניס המבורגר לתוך הפה שלו,
אף אחד לא אומר:
"מה לעזאזל לא בסדר איתך? תפסיק, תפסיק!"
אתם מקבלים הכול.
מקודם אמרתי לכם לחשוב על הגוף שלכם כעל מכונה,
עכשיו תחשבו על הגוף שלכם כעל בית.
אני אוהב דימויים. תחשבו על הגוף שלכם כעל בית.
כדי לבנות בית צריך להתחיל מהיסודות. אי אפשר להתחיל מהגג.
הנה היסודות.
אלה היסודות. אלה הקבוצות שבהן הכל מתחיל:
הפירות והירקות.
הסוד לתזונה בריאה הוא מגוון מזון במגוון של צבעים.
אתם מקבלים הכול מאלה.
ואז אתם בונים את הקירות עם קטניות.
ואז יש לכם את הדגנים המלאים:
סוגי החיטה, סוגי הפסטה, סוגי הספגטי, סוגי האורז, סוגי הלחם.
ולמעלה בגג יש לכם את האגוזים והזרעים.
אתם מקבלים הכול מאלה.
הכול.
את כל הויטמינים הדרושים לכם: איי, בי, סי. ויטמין די מהשמש.
אתם מקבלים את כל הסידן, הברזל, האומגה-3,
החלבונים וחומצות האמינו הדרושים לכם.
אתם מקבלים הכול מאלה. הכול.
נכון, אני בחור לבן ורזה עם משקפיים שאומר לכם שתקבלו מספיק חלבון,
אבל הבחורים האלה לא רזים ורק אחד מהם לבן.
אז כמו שאתם יכולים לראות,
התזונה של הבחורים האלה לא כוללת בשר, מוצרי חלב, ביצים או דגים.
יכול להיות שיש יוצאי דופן ספורים כמו טוני גונזאלס.
יכול להיות שהוא אוכל דגים. אל תתפסו אותי במילה.
אבל אני יודע שפרינס פילדר, מלך ההום ראן דרבי של 2009,
אינו צורך בשר, מוצרי חלב, ביצים או דגים.
כמו גם מאק דנזיג, שנלחם ב"הלוחם האולטימטיבי",
אלוף העולם בלחימה משולבת, ביו-אף-סי,
ואינו צורך בשר, מוצרי חלב, ביצים או דגים.
אז אתם עדיין יכולים להצטיין בתחומים ספורטיביים.
אתם עדיין יכולים לפתח מסת שריר על תזונה צמחית.
ושוב, תזכרו את הגורילה.
אז מה הם אוכלים?
תחליפי מוצרי חלב...
כל מזון בשרי, חלבי או שמכיל ביצים שאדם שאינו טבעוני אוכל,
גם אני אוכל אבל בגרסה הטבעונית.
ללא אכזריות, ללא כולסטרול, עשיר בסיבים תזונתיים.
וכל אלה הם מאכלים מוכנים. אלה המאכלים עבור המעבר.
אלה המאכלים שאוכלים כשעוברים מאכילת מוצרים מהחי
ועושים את השינוי הזה לטבעונות.
תחליפי בשר עוף.
תחליפי בשר בקר.
קציצה צמחית, בורגר-טבעוני.
מה שאתם רואים במצגת זה אחד המוצרים הטובים ביותר בשוק.
זה לא המזון הכי בריא בעולם, אבל בהחלט עדיף על בשר.
זה נקרא "ריבלטס". אני רוצה שתטעמו את זה.
אם עוד לא ניסיתם, לכו לחנות טבע
ותמצאו שם את כל המאכלים האלה. הם באמת מדהימים.
אם תתנו לבני המשפחה שלכם לטעום ותספרו להם שזה בשר,
הייתי שמח לראות את התגובות שלהם. אלה באמת מוצרים טובים.
וזכרו:
כל מוצרי הבשר, החלב והביצים עוברים תהליך של עיבוד.
הם לא פשוט מופיעים באורח פלא.
במקרה הזה התהליך כולל הרג,
בישול,
פסטור,
הקפאה במקרר,
ואנחנו לא יכולם לשכוח את כל התבלינים החשובים.
אני זוכר שהלכתי למקדונלדס כילד ולא קיבלתי רק חתיכת בשר.
חתיכת הבשר הכילה עשבים ותבלינים שהוכנסו לתוכה,
הונחה על הגריל, נצלתה,
ואז הגיעה אליי עם לחמניה,
חסה, עגבניות,
קטשופ, חרדל וחתיכות בצל.
וחמוצים.
ממה כל הדברים האלה עשויים?
צמחים.
אנחנו שמים כמויות גדולות של תבלינים וצמחים על הבשר
כדי לשפר את הטעם שלו.
בעצם, מה בשר יהיה ללא צמחים?
זה יהיה רק בעל חיים מת. זה יהיה גוויה על הצלחת שלכם.
הטעם לא יהיה שונה מזה של בעל חיים דרוס.
אז המילה של היום היא "טבעוני".
טבעוני הוא מי שבוחר לא לאכול בשר, מוצרי חלב, ביצים ודגים.
ושוב, איך זה קיצוני?
איך זה קיצוני לא לשתות חלב מכל מין אחר?
איך זה קיצוני לא לאכול מחזורי תרנגולת?
איך זה קיצוני
לא ליטול חלק במערכת שהורגת בעלי חיים שלא לצורך?
אפילו אחרי כל זה ילדים רבים שואלים:
"מה טבעונים אוכלים?"
כל המוצרים האלה הם טבעונים.
הם לא מכילים בשר, חלב או ביצים.
אבל זה זבל. זה לא בריא.
זה ג'אנק פוד טבעוני.
הילדים מתלהבים ואומרים:
"טוב, אני הופך להיות טבעוני. אני לא אוכל שום דבר חוץ מאלה."
ואלוהים יודע עם כמה הורים זועמים אני אצטרך לדבר.
אם התזונה שלכם מבוססת על חטיפי אוריאו, סקיטלס, איירהדס, פריטוס,
סאואר פאטץ' קידס והמסטיקים של ביג ליגס צ'יו,
אתם תמותו. זה לא בריא.
אני לא יודעים אם ילדים מקשיבים לזה או חושבים "יהיה בסדר, אני אחיה."
בנימה בריאה יותר,
לכם יש ביצה מקושקשת, לי יש מקושקטופו.
בהכנת פנקייקים, אל תשתמשו בחלב פרה
אלא בחלב סויה, בחלב שיבולת שועל, בחלב אורז, בחלב שקדים,
בחלב קוקוס, בחלב המפ.
פירות וירקות.
ספגטי.
פסטה.
שעועית מטוגנת.
יש אפילו שמנת חמוצה טבעונית.
גוואקמולי, מטבל העשוי מאבוקדו. גבינת סויה.
גבינת אורז.
יש גם את הגבינה הקסומה הזאת, נגיע אליה עוד רגע.
בורגר-טבעוני.
נקניקיה טבעונית.
עוגות עם תחליפי ביצים. אני חושב שיש לי אותם כאן.
אפשר להחליף ביצים בבננות, אפילו ברסק תפוחים,
בחלב סויה, בחלב שיבולת שועל, בתוספת קמח או מים.
גלידה מחלב קוקוס. אחת הגלידות הטובות ביותר בעולם.
שוב, זה לא בריא,
אבל זה בריא יותר מאשר גלידה מחלב פרה.
אני תמיד אומר לאנשים: "אם אפשר להציב אדם על הירח,
"כמה קשה כבר יכול להיות להכין גבינה שלא באה מפרה או עז?
"כמה קשה יכול להיות להכין גבינה טבעונית?"
ובכן, תפילתי נענתה.
זו נקראת גבינת "דאיה".
והדבר הנהדר בה הוא שהיא לא מכילה סויה או אורז.
למעשה, היא עשויה מטפיוקה ומקמח מרנטת הקנה.
אני יודע שזה לא גורם לכם להזיל ריר, אבל כמה שזה טעים.
זאת דוגמה נוספת למקור להשגת חלבונים.
זו נקניקיה טבעונית. היא בערך בגודל של השלט הזה.
יש 4 יחידות בחבילה וכל אחת מכילה 29 גרם חלבון.
ושוב, המאכלים הבריאים ביותר שאפשר לאכול הם המאכלים המלאים.
אני לא מתכוון לסופרמרקט (Whole Foods).
אני מתכוון לפירות, לירקות, לאורז, לקטניות.
אתם יודעים, מאכלים טריים שהם לא מעובדים.
והדבר האחרון שברצוני להראות לכם הוא סרטון נוסף. סרטון שמח יותר.
וזה כל הרעיון של השינוי בתפיסה.
אני יודע שאני מחזיק אתכם כאן יותר זמן ממה שודאי רציתם,
אבל זה סיפור יפהפה באמת. אני מקווה שתיהנו ממנו.
בלילה של ה-18 בספטמבר 2007
פרה נראתה ברחובות קווינס.
היא סומנה לשחיטה, אך היא ניצלה מגורל זה
ונמלטה על נפשה, פשוטו כמשמעו.
שוטרים וכבאים תפסו אותה
והביאו אותה למרכז לטיפול ולבקרה על בעלי חיים במנהטן
משם, המקלט לבעלי חיים ממשקים נכנס לתמונה.
הזינוק אל החופש של מקסין
"המרכז לטיפול ולבקרה על בעלי חיים"
היכנסו פנימה.
הנה היא, ילדה יפה.
היא סומנה לשחיטה וזה היה יכול להיות גורלה,
אבל היא רצתה לחיות
אז היא נסה על נפשה פשוטו כמשמעו,
ועכשיו היא תחיה עד סוף חייה במקלט.
מעניין לראות את תגובת הציבור כשבעל חיים בודד נס על נפשו.
זה מסתיים בכך שהוא מגיע לכותרות הראשיות בחדשות הארציות.
לבם של אנשים יוצא אל בעל החיים הבודד הזה.
האכזריות שמפנים כלפי בעלי חיים מהמשקים
מוסתרת ברובה מאחורי דלתות המשקים התעשייתיים
ואנשים אינם מודעים אליה.
כאשר מתבוננים בעיניה,
כולם רוצים את הטוב ביותר עבורה ברגע שיוצא להם להכיר אותה.
וכשיש לאנשים אפשרות להזדהות עם בעל חיים בודד,
להסתכל בעיניו
ולראות שהוא יצור חי ומרגיש שרוצה לחיות
אז אכפת להם.
עבדתי כאן במרכז לטיפול ולבקרה על בעלי חיים
כבר במשך כמעט 9 שנים.
מה שקרה הבוקר ממש הדהים אותי.
לפתע הכתה בי ההבנה שמדובר בפרה מתוקה ותמימה.
נסה על חייה מפני שחיטה.
ומעולם לא חשבתי על זה בעבר,
ששוחטים מישהו באמת,
ושהוא הבשר הטחון שלי
ושהוא הסטייק שלי ודברים כאלה,
ושאכלנו את זה במשך שנים.
מעולם לא דמיינתי את הפנים הללו כשצרכתי בשר,
וזה כאב.
אני לא יכולה לעשות את זה יותר.
אני לא יכולה.
אז עכשיו נעבוד על לא לאכול בשר.
אני וכל המשפחה שלי.
כי אני מבינה שמה שאירע כאן היום זוהי הצלת חיים.
ובעזרת המשפחה שלי, אנחנו נציל כמה נוספים.
תודה.
היא בת כשנה ויפהפיה.
ולמרבה הצער, אלה הפרות שאותן מנצלים לבשר.
סביר להניח שהיא נמלטה משוק בעלי חיים.
ומפני שלבעלי החיים הללו יש רצון חזק מאוד לחיות,
כמו לכל יצור חי, היא הצליחה.
היא רצתה לחיות, והיא השיגה את זה.
שלום!
במקום שהיא תגיע אליו יהיו איתה פרים ופרות מהסוג שלה.
היא תהיה מאושרת כל כך.
כשהקרונית תגיע, הפרים והפרות בעדר יתחילו לגעות.
כולם יעמדו בשורה.
הם יתחילו לגעות לעברה כדי לנחם אותה ולומר לה שהם שם.
והיא תתחיל לגעות חזרה.
לכל בעל חיים, לכל יצור, יש רצון חזק לחיות.
היא נציגה של כל בעלי החיים שעדיין סובלים בבתי המטבחיים ובמשקים,
ופשוט לא...
לא זוכים לסוף שמח כמו זה.
אנשים אוהבים סופים שמחים,
וזה סוף שמח.
לאחר טיפול והשגחה רפואיים,
מקסין חוקרת את החופש החדש שלה במקלט לבעלי חיים מהמשקים.
ראיתי את זה בערך מאה פעמים ואני עדיין מקבל צמרמורות.
זה פשוט. אתם יודעים,
זה לא הכרחי. זה לא חייב להיות כך.
אתם משנים את התפיסה שלכם. אתם משנים את הסיפור.
זה כל מה שזה, רק שינוי הסיפור.
ואנחנו לא יכולים לחכות שאנשים אחרים יעשו את זה,
עלינו לעשות זאת בעצמנו.
כל בעל חיים רוצה לחיות.
כל בעל חיים רוצה לחיות, ואף בעל חיים לא רוצה לחוות כאב.
אם אתם רוצים מידע נוסף,
אתם מוזמנים לשלוח אלי דוא"ל james@arff.org לכתובת
אתם יכולים לבקר באתר שלנו בשביל כל המידע הזה
www.arff.org
אנחנו עורכים את ההרצאות האלה לאורך כל השנה.
בכל יום ראשון במהלך החודש אני מרצה כאן בין 17:00 עד 18:30.
אנחנו הולכים גם לבתי סוהר לקטינים, אנחנו הולכים לתיכונים,
אנחנו עושים גם הרבה הרצאות נוספות בנושאים שונים,
נכון לעכשיו אני מבלה את רוב זמני במחנות.
היה נחמד מאוד שלא נאלצתי לומר: "אם אתם שומעים אותי, מחאו כף"
או "אל תכניסו את זה לפה או לאוזן שלכם."
אז כן, אם אתם רוצים מידע נוסף על מה שאנחנו עושים,
כל ההרצאות האלה ניתנות בחינם.
כולן בחינם. אנחנו נותנים אותן חינם.
אז אם אתם מעוניינים להזמין הרצאה לבית הספר שלכם, אם אתם מורים,
או באירוע ציבורי כלשהו שאולי תארגנו,
אנחנו עושים הכול. לא משנה מה זה.
מסיבות יום הולדת,
בר מצווה, בת מצווה,
ברית מילה.
אולי לא בברית מילה.
אני רוצה גם לומר שישנו המון מידע שם בחוץ.
יש לנו ערכות לטבעונים מתחילים.
יש לנו את "למה טבעונות?" זו הרצאה בנושא ההיבטים המוסריים בטבעונות.
יש מידע נוסף על הקרן לזכויות בעלי חיים בפלורידה.
זה כרטיס שיש בו רשימה של כל המסעדות הידידותיות לטבעונים
בדרום פלורידה.
קחו אחד מאלה. הכול נמצא שם על השולחן.
כמו כן, זה כרטיס הביקור שלי.
אם יש לכם שאלות אתם יכולים לבוא ולפגוש אותי.
אם לא נכנסתם לרשימה של המסעדה "סאבליים",
ואתם רוצים הנחה של 10$ הערב, זה רק עבור שולחן אחד.
אני מתנצל על כך, אבל זה עבור שולחן.
אתם יודעים מה, טעיתי, זה עבור שניים.
אז אם יש לכם קבוצה של 4 אנשים, תקבלו 2 מאלה.
תדה שהקשבתם.
אני מקווה שנהניתם.