Tip:
Highlight text to annotate it
X
תודה לכם. תענוג להיות כאן.
כשמשהו חשוב באמת
הוא מעורר רגש
וכיצד מסייעים לאנשים להביע רגש,
לשפר את החיים, בין אם זה בבית,
ובין אם זה בעבודה, עבור לקוחותיכם, עבור ילדיכם בבית הספר?
האתגר שלנו במעבדת המדיה ב-MIT וב-אפקטיבה,
היה לחשוב על דרכים טובות יותר
למדוד ולשפר הבעת רגשות של אנשים.
אפתח בדוגמה שעשינו לפני שנים
שהיתה חיישן עור מוליך
שחילקנו לקהל כמוכם שעונדים על כף היד
והוא קרן בעוז כל פעם
שהקהל התלהב. כל פעם שהיו מעורבים.
למדנו הרבה ביום ההוא.
למדנו למשל שבכל פעם שמרצה חדש
יצא אל הבמה, הקהל קרן.
כל פעם שהיתה הפגנה חיה
בין שהצליחה לבין שלא, הקהל קרן.
כל פעם שהיו שאלות ותשובות או צחוק,
הקהל קרן אך לרוע המזל, כל פעם
שהיתה מצגת פאאור פויינט
היתה דעיכה מעריכית בקרינה.
( צחוק )
בואו נביט מקרוב יותר
בדוגמה של שינוי האיתות.
הנה, לילד בן תשע, הצופה בתקדימון של סרט,
האות יעלה כשנייה אחרי כל חלק של התקדימון
שגורם לו להתייחס.
החל במוסיקה.
( מוסיקה )
שלושת הפסגות הגדולות ביותר.
( צחוק )
תראו שכאן זה קצת נחלש.
( מוסיקה )
הוא עולה בשמיעת שם הסרט והתאריך שלו,
לכן ברור למה אנשים בחקר שווקים ובפרסום
מעוניינים באופן קיצוני במידע זה
או שאני כמחנכת, מאוד מעוניינת בזה גם .
כי אני רוצה לדעת איזה תוכן
מדבר אל תלמידי ואל היקרים לי.
הנה דוגמה של אות משתנה אצל אוהד של הפטריוטס,
בזמן שהפטריוטס היו בסופרבול.
וזו ממחישה נקודה חשובה אודות הולכה עורית
וזאת גם תוך כדי מדידת הגירוי האוטו-אימוני
של אדם והתרגשותו.
זה עולה עם דברים שליליים וחיוביים.
לכן אנו רואים את העליה כשיש לגבר --
כשקבוצתו האהובה מבקיעה שער,
עולה גם במהלך מסירה מוחמצת.
לכן זה עולה כשטוב וכשרע.
מעניין, זה עולה גם במהלך פרסומת הטלוויזיה של דוריטוס עם העכבר ,
כשהעכבר צץ לו ותופס את האיש.
( צחוק )
מעניין עכשיו כשאנחנו יכולים להשיג את המידע הזה במציאות,
לראות את חשיבותם היחסית של אירועים שונים בחיים
והיכן חשיבותו של דבר שחולקים עם מישהו,
משתווה לתגובה זו ביחס לדברים אחרים שמתרחשים בחייו.
מה מחולל את האות?
הולכת העור מונעת על ידי מערכת העצבים האוטונומית,
תגובת מערכת העצבים הסימפטטית.
למערכת העצבים האוטונומית שלכם שני תתי-מערכות עיקריים,
הסימפטטית והפראסימפטטית.
הסימפטטית משולה ללחיצה על דוושת הדלק באוטו,
היא מאיצה בלב, היא מגבירה את הולכת העור.
הפראסימפטטית מאיטה את הלב.
הסימפטטית מתוארת במונחים של הילחם או ברח,
הפראסימפטטית היא הירגע והבן.
כמעט כל האיברים הם מעוצבבים על ידי גם הסימפטטית וגם הפראסימפטטית
מלבד העור, שזוכה בסימפטטית נטו,
מה שיוצר עבורנו תנאים מושלמים למדידת תגובת ההילחם או ברח.
אני נעשיתי מעונינת במדידת התגובה הזו כשהתחלתי לעבוד הרבה
עם אנשים עם תסמונות הקשת האוטיסטית שאינם מדברים.
הסיפורים הכי קורעי לב, ששמעתי מאלה --
מהמשפחות ומהאנשים עצמם,
כאשר מאוחר יותר הם רוכשים את יכולת הדיבור,
היא -- שהשינויים שהיו הכי גרועים, היו כשנפלטו מבתי הספר
או כשנשלחו הלאה למוסד כלשהו,
הרחק מהזדמנויות למידה ומהזדמנויות חברתיות.
מה גרם לזה לקרות?
בדרך כלל זה היה משבר או רצף משברים
והמשברים, כמו התקפי זעם של בוגרים, נדמה שמגיחים להם מאליהם.
רגע אחד נראה האדם רגוע ונינוח,
וברגע הבא הם עלולים להפוך מזיקים
לעצמם או לאחרים.
הם נראו מאוד לא צפויים ובלתי נשלטים.
כשנטלנו על עצמנו את הזכות להכיר אנשים אחדים
שיכלו לתקשר מאוחר יותר, הם אמרו לנו שהמשברים האלה
לעולם לא צצו מאליהם, אלא למעשה, תמיד קדמו להם
דחק ותסכול ההולכים וגוברים.
הם לא היו מסוגלים להבין מדוע אנשים לא יכלו לראות מה מעיק עליהם.
זה גרם לי לחשוב, "יו, מה אם נוכל לאפשר להם
על אף שהם לא יכולים לתקשר,
לאותת החוצה את הדחק והתסכול הגוברים?"
אך לעשות זאת מצריך מכשיר שנראה כאן משמאל,
שהצריך הרבה חוטים וקופסאות,
ושהיה לא נוח לענוד ביומיום.
אז קבוצתי ב-MIT עברה דרך הרבה איטרציות (חזרורים)
עד שהגענו למכשיר שאפשר היה לענדו בביטחה
על פרק כף היד ולאסוף מידע ביומיום.
זה הושק לאחרונה על ידי אפקטיבה
ואני מרוצה לומר שסוף סוף ניתן להשיגו כמוצר
לאנשים כדי לאסוף ולהעביר מידע זה
בעולם האמיתי, מחוץ למעבדה.
הנה הדוגמה הראשונה של שבעה ימי נתונים שאני ראיתי מסטודנט ב-MIT
שענד לשורש כף ידו את חיישן הולכת העור.
והדבר הראשון שבלט לעין היה שקיימת הרבה למידה והיא מאוד מפעילה.
למידה ועבודת מעבדה, למען האמת, ודי לאכזבתנו שלנו, הפרופסורים,
הן הרבה יותר מעוררות מכל פעילות בכיתה. ( צחוק )
ראינו גם עליות חדות שהתרחשו בשעת שינה, מה שתחילה בילבל אותנו.
פשוט צפינו ששינה תהיה שטוחה.
באופן כללי, ככל שערכנו יותר פוליסונוגרפיה,
ושיתפנו פעולה עם חוקרי שינה אחדים בנושא,
גילינו שהעליות הללו נוטות להתרחש
בעת שנת גלים איטיים או שינה עמוקה וכעת אנו בוחנים את הקשר
בין אלה לבין איכות שינה וזכרון ולמידה.
הנה דוגמה, של נערה בקשת האוטיזם,
בה היא מסוגלת להביע את רמת הגירוי שלה בהסתייע בחיישן הזה.
כאן היא עונדת אחד לכל קרסול לכן תראו שתי אותות משודרות
לאורכן למטה.
היא עונדת אותם בשעה שהיא משתתפת בטיפול שיגרתי של תרפייה תעסוקתית.
אלו הן 45 דקות של טיפול שיגרתי כאן,
ותראו, אתם רואים, זה נסק פה
והיא קצת סבלה ממשבר כאן, התכנסה לה,
נרגעה, עלתה פה, נרגעה.
מה שאתם רואים כאן למעלה, בכחול, זה עכשיו, החלון הזה כאן
הקצה הימני זה מה שאתם רואים בסרטון ואנו רואים שזה נסק
בעת היא טיפסה על הנדנדה, אך כשהיא מתחילה להתנדנד,
שעה שהתנועה הקצבית פועלת, יש איזו דעיכה מעריכית נאה.
אנחנו עדים לרבים בקשת האוטיזם, כשהם מתנדנדים או עושים את התנועות החזרתיות
שאלו עשויות להיות מרגיעות מאוד בעבורם.
הם לא עושים זאת רק כדי להיות בעייתיים או משהו.
לא היתה לזה השפעה מאוד חשובה או מווסתת.
למעשה, שמתי לב למספר עולה וגדל של כסאות נדנדה, הצצים להם בשדות תעופה
מאז 9/11 והם כמעט תמיד תפוסים, לפחות בבוסטון לוגן.
אני סבורה שזה סימן בריא.
לכשמתאפשר לכם להעריך מדד חדש בעולם האמיתי
ושאנשים יענדו אותו עליהם, בהיחבא בחיי יומיום,
אתם לומדים הרבה דברים מפתיעים וזו הפתעה ממש מיוחדת שנתקלנו בה.
אחד מילדינו בקשת האוטיזם ענד את זה במהלך חג המולד.
הצצתי במידע וראיתי איזו עליה ענקית בצד אחד
ולא בצד השני, חשבתי: "אוי לא, משהו השתבש בחיישן!"
הסתכלתי טוב יותר ונדמה היה שהוא היה בסדר לפני העליה וגם אחריה.
שאלתי את אחיו, "יש מושג אולי מה קרה פה?"
והוא אמר, "הייתי איתו והיה לו התקף מיד אחרי."
יו! הרמתי טלפון לג'ו מדסון, בית החולים צ'לדרנס של בוסטון,
"יש סיכוי שלמישהו תהיה התפרצות אוטואימונית
בצד אחד של הגוף בזמן התקף גדול?"
הוא אמר: "כן"
תריצו קדימה בערך 8,000 שעות של ניתונים וניתוח מעמיק,
בהובלתו של הסטודנט שלי, מינג-זהר פו לעבודת הדוקטורט שלו
והראינו שמדידת אותות משורש כף היד, משקפת אותות
הנמדדים מהמוח וההתקפים מסומנים
על ידי אפילפטולוגיסטים שמפענחים את הא.א.ג. בלבד, הם חופפים בדיוק עם העליות האלו,
הנמדדות מהאות החשמלית הזו, ממעל פני העור, על שורש כף היד.
זה ממש הטריף אותי!
ששינוי במוחנו יכול להתבטא באירועים האלה, נאספים להם מבעד רצועה פשוטה על שורש כף היד.
אנו מקווים שכעת זה יוביל לגילוי וטיפול טובים יותר בזמן אמת
לאנשים הסובלים מהתקפים, מאירועי ההתקפים עצמם.
עוד דבר שקצת הפתיע אותי כשעסקתי בזה , היה --
האירועים מופיעים, לעיתים, רק בצד אחד.
בדרך כלל שני הצדדים מציגים אותה אינפורמציה.
מדדנו את שני הצדדים ליתירות, כדי לנפות רעש,
אך גילינו -- למדנו דבר שכבר היה קיים בספרים
שהאונה הימינית של המוח שולטת בפעילות האלקטרודרמלית של שטחה של כף יד ימין,
והשמאלית, השמאלית.
אני בערך גיליתי את זה מחדש כשאירוע טרגי פקד את משפחתי.
ביום בו אדם אהוב הלך לעולמו הייתי בעבודה, מתקשה לדבר.
אלה שמכירים אותי, יודעים שלעולם איני מתקשה בדיבור.
ובכן, אחד מעמיתי, רון אלקו, אמר:
"שימי חיישן בשני הצדדים!"
אני נוטה בבירור לשימוש ביד ימין ובבקשה, הצד השמאלי היה מדוכא באופן נחרץ.
באותו ערב הייתי, ישבתי במטבח, בסוג של עירפול חושים,
ככה בוחשת בסיר של משהו
ואחד מבני ניגש אלי והחל מעסה את גבי
מה ש, אני חשתי מבורכת מאוד, זה הוא רגע מאוד מיוחד,
חשתי כמעט ששבה התקווה למקומה ואז, אחיו הקטן ניגש ועשה את אותו הדבר לו.
חויתי אחד מהרגעים הנדירים האלה של עושר הורות עילאי, בו אתם כאילו רוטטים עד לבהונות
במיוחד כאם לבנים.
ו -- ( צחוק )
באותו רגע, הקטנצ'יק שלי מביט בצג במטבח, כי ברור
אני שולחת את הנתונים שלי אל-חוטית לצג הזה,
( צחוק )
והוא אומר: " אימא, הקוים שלך הצטלבו!"
האות הימינית שלי שהיתה הרבה מעל לשמאלית, נפגשו יחדיו
ברגע הוא של העושר ההורות העילאי.
חשבתי: "יו! שמעתי על דברים חיוביים ושליליים על המוח
שיכולים לבטא את עצמם אך אף פעם לא שיערתי שזה יהיה משורש כף היד.
נקודות אלו מציגות מעט נתונים, אך אני ניטרתי את עצמי שעות נוספות,
כולל שינה וכמובן, האות, כשהתאוששתי,
שבה לתנודה השיגרתית שלה, שמאלה וימינה.
נקודות אלו מייצגות מעט מידע אך הן מראות שקיים פוטנציאל חדש לחלוטין לחקור
את המתרחש במוח, אפילו על ידי מדידת אחדות מהאותות הפריפריות הללו בהמשך.
ישנם גם רגעים חיוביים רבים ש אנשים חלקו איתנו,
בעזרת טכנולוגית הרגש שלנו.
הנה משהו מכלה בהודו, מי שכמובן, היתה קצת לחוצה לפני החתונה שלה
אתם רואים את העליות.
חברה אהבה לראות את החלק הזה בו היא נרגעה עם חבריה
והם סייעו לה להירגע לפני ואז ארבעת העליות המהותיות כאן,
במהלך טקס החתונה.
הראשונה, בחילופי הקידושין,
השניה, השלישית והרביעית בטקס ההינדי
ובו הכלה והחתן מחליפים מחוות סימליות
שהם עתה בעל ואישה.
הנה דוגמה שבה אמא ובת רצו לחלוק
את חויית הבת בבית הספר.
לבת היה הקונצרט הגדול הראשון שלה, מול קהל בית הספר באותו יום.
היא ניגנה בנבל ושרה מול בית הספר כולו
והיא העריכה שזה קצת יעלה פה, ואכן כך היה.
זה גם עלה בחדות במהלך שיעור ספורט, כפי שצפוי
כל מה שגורם למאמץ גופני, גורם להזיע, יכול להיות מאוד מעורר.
אמה היתה מאוד מאוכזבת לראות ששיעורי המתמטיקה,
( צחוק )
היו הנקודה הנמוכה של היום.
אך היתה עוד, עליה ענקית בין קריאה ושיעור ספורט, ו--
מה זה היה?
מסתבר שלבת היתה שיחה עם אמה, מאוחר יותר באותו יום.
למעשה בעודה נזכרת בחוויה זו, אנו רואים שהרגשות שבים.
זה היה איזה אירוע מפחיד ומציק שהיא נגררה לתוכו על ידי חבריה.
נכון שהיה מדהים לו לאנשים שהכי איכפת לנו מהם
היתה ניתנת האפשרות לחלוק, באופן מוחצן
משהו מהמתרחש ביומם שהיה כל כך קשה עבורם.
בין שהם יכולים לדבר ובין שלא, זו עשויה להיות דרך חזקה להחצין את רגשותיכם
ולהתחיל להרהר בהם ולחלוק אותם עם אחרים.
יש לי עוד דוגמה אחת אחרונה עם החיישן מוליך העור, דוגמה פרטית.
גיליתי יום אחד כשלקחתי את בני
בטיול יומולדת לסיקס פלגס, שאכן היו לי עליות גדולות
ברכבות ההרים, שאותן אני אוהבת,
ואחת נוראית במתקן שלא אספר לכם עליו, שהיה מאוד לא נעים.
( צחוק )
אבל ההפתעה בשבילי, כשהסתכלתי בנתונים בסוף היום,
לא היתה שחוויתי עליה ענקית שעה שאני נמצאת על רכבת הרים הכי מהירה, הכי גבוהה, הכי מלחיצה
בכל ניו אינגלנד, אלא שזו היתה למעשה מוקדם יותר ביום
בעת שעשינו מאמץ רק לצאת מהבית.
( צחוק )
אנשים רבים בקשת האוטיזם שכן מדברים,
מספרים לנו שהם מתקשים להבין הבעות פנים,
הם משתדלים לעקוב אחרי
מה שאתם אומרים ובאותו זמן,
אינם יכולים להכריע אם אתם נראים מרוצים או לא מרוצים, מעוניינים או משועממים.
ובמיוחד, רבים מהם ביקשו מאתנו לסייע להם
להשיג איזו טכנולוגיה שמודיעה להם אם האדם
שמדברים איתו עודנו מעוניין או שהם משעממים אותו.
הדוגמה הבאה היא סרטון קצר, המציג את שותפתי לעבודה זו,
דר' רנה אל קליובי, מי שגם שותפתי למיזם באפקטיבה
והאדריכלית הראשית של תוכנת פיענוח הבעות פנים שלנו.
" -- שיקלוט את הבעות הפנים שלכם וינתחון בזמן אמת.
אנו ממשתמשים ב- 24 נקודות ציון, על הפנים, כגון העיניים, פה, גבות,
ומשתמשים באלה לזהות הבעות פנים כמו, חיוך, כיווץ שפתיים,
הרמת גבה ופה פעור וכן הלאה.
ואנו בוחנים את אלה במרוצת הזמן וכאילו משתמשים בהם
בצירוף מחוות ראש כדי לבצע ניחוש של של הנאמר בין השיטין.
( סרטון )
כל אדם מרכיב מצלמה, המופנית אל פניו שלו לעיתים קרובות.
( סרטון )
( צחוק )
בסדר. בעזרת הטכנולוגיה הזו, ישנם דברים רבים שאנו נוכל לזהות
ודברים רבים שנוכל ללמוד, למשל למדתי שלמעשה, הייתי מעוניינת למדי
במה שהיה לו לומר אלא שהתחלתי לאבד עניין
משום שלא השתהה,
לא איפשר לי להיכנס למצב חשיבה,
לעבד את הנתונים ולשוב.
או כשכן הצלחתי, הוא כבר התקדם הלאה ואני הייתי אבודה.
בעוד אנו עורכים מדידה זעירה של הרגש, אנחנו לומדים דברים רבים כיצד לשפר
את האינטרקציות זה עם זה או כיצד לשפר אותן אחד עם השני ברשת
או במקום אחר בעולם.
הנה דוגמה בלבד המזכירה לנו, אתם מבינים, בעוד שרגש אמור לבטא את מה שהכי חשוב,
זה גם העברת השפה המורכבת הזו, שאינה מדוברת.
על מנת שמחשב ילמד לפענח זאת,
עלינו לפתור בעיה מורכבת ויוצאת דופן
שגורמת לשח וגו להיראות כזוטות בהשוואה.
עם למעלה מעשרת אלפים הבעות פנים שאפשר להביע ולהחליף
כל שניה, כפול הפנים המשתתפות בשיחה,
המשחקים החברתיים, הרגשיים שאנשים משחקים הם אולי בעיית מדע המחשב
הקשה ביותר לפתור, בצעדנו הלאה במאה הבאה.
המורכבות היא אסטרונומית.
מה שהתחלנו לעבוד עליו ב-MIT ובשיתוף עם אפקטיבה, בפרוייקט הבא,
זו דרך להתחבר לרשת, לקבל עכשיו אלפים ובתקווה, בקרוב,
מיליוני דוגמאות של הבעות פנים טבעיות, בהתהוותן און ליין.
הנה דוגמה שבה החברנו לצוות עם משימה אינטראקטיבית ב-פורבס.
ניתן לגשת ל- Forbes.com ולנסות את זה.
לוחצים על אחת מפרסומות הטלוויזיה. אלו מתוכננות להסב הנאה
ואנחנו מודדים את החיוכים שלכם ומראים את התוצאות כאן
לאחת הפרסומות, לשלוש קבוצות אנשים.
אלה שאומרים שצפו בסרטון פעמים רבות,
אלה שצפו בו פעם או פעמיים ואלה האומרים שזו הפעם הראשונה שלהם.
זה אמור לפעול.
משום מה זה לא. מקישה!
ומה שיקרה כשיגיעו לפה ויפעילו את הסרטון
הוא שתראו את הסרטון מתוזמן עם העליות בגרף.
אפשר להתחבר לרשת ולראות את זה, במידה ולא יצליחו להפעיל את זה כאן.
אם תגשו ל- Forbes.com ותחפשו עבור interactive smile
תוכלו להשתתף, למסור לחוקרים שלנו את נתוני מבעי הפנים שלכם.
אפשר גם לראות את התוצאות ולראות דברים מעניינים, כמו,
"האם מחייכים האנשים איפה שאתם מחייכים, אם אתם מחייכים לכלב?"
דבר אחד שלמדנו הוא שמי שצפו בו קודם
מחייכים מוקדם הרבה יותר עקב הציפייה והם גם חייכו הרבה יותר,
למראה הסרטונים הפופולרים האלה שהם אוהבים.
נראה לי שאבדו לי השקופיות לגמרי כאן. אני אסכם ואומר לכם
שבין שהרגשות הם און-ליין ובין שהם במציאות,
בין שהם נועדו סייע לאדם שמתקשר בדיבור ובין אם לאו
או רק כדי ללכוד אחדים מהרגשות החיוביים ביותר,
רגעי חיים, טכנולוגיה חדשה,
מאפשרת לאנשים להביע רגש, בדרכים שעד כה היו בלתי אפשריות.
אני חפצה לשמוע מכם, כיצד טכנולוגיה זו עשויה לשפר חיים עבורכם,
לעסקיכם, ללקוחותיכם ולאהוביכם.
תודה לכם.
( מחיאות כפיים )