Tip:
Highlight text to annotate it
X
הווארד על ידי א"מ פורסטר פרק 36
"מרגרט, אתה נראה מוטרד" אמר הנרי. Mansbridge עקב.
קריין היה על השער, flyman עמד על הקופסה.
מרגרט הנידה את ראשה עליהם, היא לא יכלה לדבר יותר.
היא נשארה אוחז את המפתחות, כאילו כל העתיד שלהם תלוי בהם.
הנרי שאל יותר שאלות.
היא הנידה בראשה שוב. דבריו לא היה הגיוני.
היא שמעה אותו שואל את עצמי למה היא נתנה הלן פנימה
"אתה יכול לתת לי מכה עם השער," היה עוד משפט שלו.
כיום היא שמעה את עצמה מדברת. היא, או מישהו בשבילה, אמר "לך מפה".
הנרי הגיע קרוב יותר.
הוא חזר ואמר, "מרגרט, את נראית כועסת שוב.
היקר, תן לי את המפתחות. מה אתה עושה עם הלן? "
"הו, יקירי, אל תלך מכאן, ואני ינהל את כל זה."
"ניהול על מה?" הוא הושיט את ידו את המפתחות.
יכול להיות שהיא צייתה אם זה לא היה רופא.
"תפסיק את זה לפחות", היא אומרת בקול מעורר רחמים, הרופא הפנה את גבו, והיה
לחקירה את נהג המונית של הלן.
תחושה חדשה ניגש אליה, היא נלחמת עבור נשים נגד גברים.
היא לא אכפת זכויות, אבל אם גברים נכנסו סוף האוורד, זה צריך להיות על
גופה.
"נו, זה מוזר בהתחלה," אמר בעלה.
הרופא בא קדימה עכשיו, ולחש שתי מילים למר וילקוקס - שערורייה היה
החוצה.
מזועזע בכבוד רב, עמד הנרי מתבונן האדמה.
"אני לא יכול להתאפק," אמרה מרגרט. "האם לחכות.
זה לא אשמתי.
אנא כל ארבעת לך ללכת עכשיו. "עכשיו flyman היתה לוחשת קריין.
"אנחנו סומכים עליך לעזור לנו, גברת וילקוקס," אמר הרופא הצעיר.
"אתה יכול ללכת ולשכנע את אחותך לצאת?"
"על סמך מה?" אמרה מרגרט, פתאום מסתכל לו ישר בעיניים.
חשבתי שזה מקצועי לומר חצי אמת, הוא מלמל משהו על העצבים
פירוט. "סליחה, אבל זה שום דבר
המיון.
אתה לא כשירים להשתתף אחותי, מר Mansbridge.
אם אנו דורשים את שירותיך, אנו נודיע לך. "
"אני יכול לאבחן את המקרה באופן בוטה יותר אם אתה רוצה", הוא השיב.
"אתה יכול, אבל אתה לא. אתה, אם כן, לא כשיר להשתתף
אחותי. "
"בוא, בוא, מרגרט!" אמר הנרי, אף פעם לא מרים את עיניו.
"זה עסק נורא, עסקי מחריד.
זה במצוות הרופא.
לפתוח את הדלת. "" סלח לי, אבל לא אעשה זאת. "
"אני לא מסכים." מרגרט שתק.
"העסק הזה הוא רחב כמו זה זמן רב", תרם את הרופא.
"היה לנו טוב יותר את כל העבודה ביחד. אתם זקוקים לנו, גברת וילקוקס, ואנחנו זקוקים לך. "
"אכן כן," אמר הנרי.
"אני לא צריך אותך כלל," אמרה מרגרט.
השניים הביטו זה בזה בדאגה. "לא עוד עושה את אחותי, שהיא עדיין רבים
שבועות הכליאה שלה. "
"מרגרט, מרגרט!" "טוב, הנרי, שלח הרופא משם.
מה שימוש אפשרי הוא עכשיו? "מר וילקוקס העביר את עיניו על הבית.
היתה לו תחושה עמומה כי עליו לעמוד איתן ולתמוך הרופא.
הוא עצמו אולי צריך תמיכה, כי צרות קדימה.
"הכל מדליק את חיבה עכשיו," אמרה מרגרט.
"חיבה. אתה לא רואה? "
חידוש בשיטות הרגילות שלה, היא כתבה את המילה על חשבון הבית עם אצבעה.
"אין ספק שאתה רואה. אני אוהב את הלן מאוד, אתה לא כל כך.
מר Mansbridge לא מכיר אותה.
זה הכל. וחיבה, כאשר הדדית, נותן
זכויות. שים את זה במחברת שלך, מר
Mansbridge.
It'sa הנוסחה שימושי. ", אמר הנרי שהיא תהיה רגועה.
"אתה לא יודע מה אתה רוצה את עצמכם," אמרה מרגרט, ושילבה את זרועותיה.
"על ההערה 1 הגיוני שאני אתן לך להיכנס
אבל אתה לא יכול לעשות את זה. אתה לא יטריד את אחותי בלי שום סיבה.
אני לא מרשה את זה. אני עומד כאן כל יום מוקדם יותר. "
"Mansbridge," אמר הנרי בקול נמוך, "אולי לא עכשיו."
הלהקה החלה להתפרק. אות של אדונו, קריין גם הלך
חזרה למכונית.
"עכשיו, הנרי, אתה," אמרה בעדינות. אף אחד המרירות שלה היה מכוון
אותו. "לך מפה עכשיו, יקירי.
אני אחסר את עצתך מאוחר יותר, אין ספק.
סלח לי אם אני כבר לעבור. אבל, ברצינות, אתה חייב ללכת. "
הוא היה טיפש מכדי לעזוב אותה. עכשיו הגיע מר Mansbridge שקרא ב
קולו הנמוך אליו.
"בקרוב נדע אותך אצל דולי," היא קראה, כמו השער סוף סוף צלצל
ביניהם.
זבוב עקר דרך אגב, המנוע מגובה, פנה מעט, המגובה שוב,
פנו בכביש הצר.
שורה של עגלות משק ניגש באמצע, אבל היא חיכתה כל דרך, על
אין מה למהר. כשהכול היה שוב המכונית החלה,
היא פתחה את הדלת.
"הו, יקירי!" היא אמרה. "יקירי, סלח לי."
הלן עמד בכניסה.