Tip:
Highlight text to annotate it
X
כיום, אנחנו חיים בזמנים קשים.
נראה שכל אומות העולם
עוברות שינוי כלשהוא.
ועל מנת להימנע מהבעיות שאותן חווינו במשך שנים
-- אבטלה, עימותים צבאיים, מריבות טריטוריאליות --
הדרך היחידה לפתור את הבעיות הללו
כנראה מבוססת על חזרה
לסט הערכים שיאפשרו לנו לשרוד.
ועל מנת לעשות זאת, אני מאמין שעלינו להכריז על כל משאבי כדור הארץ
כמורשת משותפת של כל האנשים בעולם.
עלינו להגדיל את המערכת הפיננסית מעבר למידותיה
על מנת להפוך דברים לנגישים עבור אנשים.
כל הדברים הדרושים לחיים צריכים להיות נגישים לכל.
אם ניכשל במשימה זו, נמשיך לחוות מריבות טריטוריאלות ללא הפסקה.
אם מספר מצומצם של מדינות שולטות ברוב משאבי העולם
נמשיך לסבול ממריבות טריטוריאליות.
הבעיה היא, " האם נוכל לבנות עולם בר-קיימא
ללא צורך בצבאות, ציים ימיים, בתי כלא, משטרה."
אני מאמין שאם לאנשים יהיה כל מה שהם צריכים על מנת לחיות,
אני מתכוון לחינוך רלוונטי, חיי משפחה, מזון בריא זמין
ואוויר, מים וטכנולוגיות נקיות.
אלה הם המצרכים הבסיסיים
על מנת להפוך את העולם לבר-קיימא.
אם ניכשל לעשות זאת, אני חושב שנראה המשך
של אותן בעיות מהן סבלנו מאות בשנים:
מלחמה, מיתון, נסיגה, שגשוג --
עלינו להסכים על סט של ערכים
שידאגו לכולם.
ללא קבוצה דומיננטית. אפילו האנשים העשירים ביותר כיום
יחיו טוב יותר בכלכלה מבוססת משאבים.
אין לנו מספיק כסף על מנת לבנות בתים, בתי חולים,
לדאוג למרבית בעיות בני האדם.
אבל יש לנו די והותר משאבים
וזו הסיבה שאנחנו מקדמים כלכלה עולמית מבוססת משאבים.
אם לאנשים תהיה גישה, גישה חופשית
לצרכי החיים, הפשע יעלם כמעט לגמרי.
במילים אחרות, במקום לתכנן דברים להישחק, להישבר,
לגרום לאנשים לקנות יותר, להחזיק את השיטה הישנה בחיים,
עלינו לפתח שיטה חדשה, שהיא חופשית
מהתנאים שגורמים להתנהגות לקויה.
בנוסף עלינו לפתח את השפה שלנו, שאיננה ניתנת לפירוש,
כיוון שכאשר אתה מדבר אל אנשים כיום,
הם שומעים את מה שאתה אומר אבל זה נכנס אל תוך ראשם
ויוצא בחזרה עם הקשר לרקע שממנו הם באו.
אנחנו צריכים מערכת יותר מדוייקת, אולי המערכת שבה משתמשים
מהנדסים בשיחות בייניהם. כאשר מהנדסים מדברים אחד אל השני
זה איננו נתון לפירוש,
כאשר כימאים מדברים בניהם זה איננו נתון לפירוש.
ואנחנו נהפוך לפותרי בעיות, כל האנשים, יהפכו להיות יצירתיים.
כיוון שכיום אנחנו יודעים כיצד לגרום לאנשים להיות יותר יצירתיים.
זו איננה יכולת מולדת, זו יכולת נלמדת
וכיום יש לנו את השיטות לעזור לאנשים
להיות יותר רחבים בנקודת המבט שלהם ולחנך אותם לצפות שינוי.
אין מערכות קבועות בעתיד.
כל המערכות עוברות שינויים מתמידים, וזה כולל:
שפה, מנהגים, העיצוב העירוני
והמערכות הסוציאליות שלנו חייבות להתעדכן
על מנת להתאים את עצמן לנסיבות של הסביבה והמשאבים.
אם נתכנן את הערים שלנו שיתאימו לצרכי האדם
לא נחווה את רוב הבעיות שנפוצות היום.
בכיפה המרכזית יש גן ילדים, בתי ספר, מרפאת שיניים, מרפאה.
אנחנו עובדים על שמינית ממערכת העיר ואז אנחנו משכפלים אותה
במקום שארכיטקטים יתכננו כל בניין
שזה בזבוז אדיר של אנרגיה וכשרון.
אנחנו יכולים לבנות סביבה יפהפיה במקום פארקים,
נמלא את העיר בגנים יפים.
כך שכל הסביבה שתקיף את המגורים והערים
תהיה מאוד מושכת.
כל מה שאנשים צריכים יהיה זמין בכיפות הפתוחות הללו:
חומרים לעיבוד, כלי נגינה, משהו שדומה לספריה ציבורית --
כל מה שהם צריכים יהיה זמין ללא תג מחיר.
זה אומר שאנחנו צריכים להשיג רמה של יצרנות
שהיא כל כך גבוהה שמחסור איננו קיים יותר.
ברגע שאתה מתגבר על המחסור, רוב הבעיות,
מתיחות יתר, יעלמו.
רוב המשפחות חוות ויכוחים על מחסור.
מסביב לכיפה המרכזית יש מרכזי מחקר
שמבצעים עבודה שרלוונטית לקיום של הקהילה כולה.
כשאנו מתרחקים אנחנו נכנסים לאזור המגורים
ישנם נחלים, מפלים ואגמים מפוזרים בכל השטח.
כאשר אנו עוברים אל האזור הבא אנו נכנסים לדירות.
הכל מובנה במגדלים המרכזיים.
אני מרגיש שבעתיד אנשים יעברו
מבתים נפרדים ויגורו בקופלקסים גדולים.
במקום לבנות ערים אנחנו מבצעים סקרים של האקלים האנושי
ושל הקרקע הראויה לעיבוד שמבוססים על יכולת הנשיאה
של הסביבה ושל משאבי כדור הארץ.
כל דבר שהוא פחות מזה לא יעבוד.
כמובן שללא טכנולוגיה שום דבר מזה לא יוכל להתקיים
כך שעלינו לבצע אוטומציה של כל העבודות החוזרות והמשעממות.
ככה לא נצטרך אנשים בתחומים הללו.
אנשים שעובדים עם מחשבים יכולים לפתור כמעט את כל הבעיות.
מלחמה היא הכשלון האולטימטיבי של אומות בגישור על ההבדלים בערכים.
אני יכול לדמיין איך בעתיד הקרוב תהיה לנו מתודולוגיה טובה יותר
לגישור על ההבדלים בין האומות
ולעידוד שיתוף פעולה במקום להתחרות אחת בשניה.
בזמן השפל הגדול, הקריסה של שנת 1929,
ישנן מכוניות בחניות, מקלטי רדיו... והיו כל מיני מוצרים בחלונות הראווה
אבל לציבור לא היה את כח הקנייה.
ונדמה שאם נלך בדרך הזו
של אוטומציה של יותר ויותר תעשיות
לציבור לא יהיה את כח הקניה
הם יוחלפו על ידי מכונות ייצור
מה שלא יאפשר למערכת הכלכלית לשרוד.
אני מנסה לצפות את העתיד ולתכנן דברים
כדי שיתאימו בצורה טובה לכל האנשים בעולם.
תחשבו על הדברים הללו כיוון שזו תקופה של שינויים רבים.
כאשר אני מדבר על הישרדות גלובלית, אני מדבר על האוקיינוסים, האדמה,
הכל חייב להפוך למורשת משותפת של כל אומות העולם.
אני סבור שבסופו של דבר אנחנו נוותר על הרעיון הזה
של אומות נפרדות ונתמזג יחד לקואופרטיב ענק.
כלומר, השימור של הסביבה וחיי האדם.
זה מה שאנחנו מקווים להשיג בכלכלה מבוססת משאבים.