Tip:
Highlight text to annotate it
X
צהריים טובים
זו לא תרנגולת
זה לחלוטין יצירת אומנות.
אם תסתכלו היטב,
תוכלו לראות שישנו דרכון
בדרך כלל, ,תרנגולות הן אחת מהחיות הגזעיות בעולם.
והחיה המבוייתת ביותר.
זאת שאתם רואים כאן היא היברידית.
היא הכלאה בין בלגיה, צרפת ואנגליה.
כדי להבין יותר על הפרויקט הזה,
אנחנו צריכים לצלול לתוך ההיסטוריה של התרנגולת.
יש רק תרנגולת אחת בעולם
והיא חיה לרגלי ההימאליה.
היא עוף הג'ונגל האדום.
היא מפיצה את הגנים שלה ע"י מוטציה ומניפולציה.
בכל רחבי העולם.
לפי האינטרסים של האדם, יצרנו בכל מדינה
תרנגולת שאומרת משהו מסוים על המדינה.
למעשה, יצרנו מראה של עצמנו.
תנו לי להבהיר את עצמי קצת.
בבלגיה יש לנו את ה"מכאסי קוקוק",
שהובאה ב - 1958 לתערוכה העולמית בבריסל.
היינו מאוד גאים להראות לעולם
את התרנגולת החדשה לצריכה.
בצרפת הם יצרו את "פולט דה ברסה",
שהיא בעלת ראש אדום, גוף לבן, ורגליים כחולות.
זהו הדגל הצרפתי.
למעשה, יצרנו מסגרת
סביב עצם חי.
אני לא בטוח שאנחנו יכולים לעשות זאת
זאת הסיבה שבגללה התחלתי את פרויקט הצלבת הרבייה הגדול שלי,
פרויקט התרנגולת הקוסמופוליטית.
התחלתי עם ה"מכאסי קוקוק" מבלגיה
והרביתי אותה עם ה"פולט דה ברסה" מצרפת
והשתמשתי בזה כמטאפורה על חיינו.
מפני שאין לזה שום קשר לתרנגולת עצמה.
זה אנחנו.
ואז הלכתי לאנגליה.
הלכתי לארצות הברית עם התוצאה,
הלכתי לגרמניה,
ועכשיו, 13 שנים אחרי, הצגתי את ה"מכאסלה סילקי",
ההצלבה עם סין,
בתערוכה העולמית בשנגחאי ברגע זה.
הראינו לעולם שוב
13 מדינות שונות, יצרו תרנגולת אחת.
הכל התחיל בווטאו, בלגיה,
על גבול בלגיה-צרפת.
אני מתכוון, הכל מגיע מהביצה.
ואחרי כל כך הרבה שנים אני יכול להציג
את כל הדורות של התרנגולות,
כולן שונות.
ומה שחשוב בשבילי
זה הטבעת על הרגל.
בגלל שבשבילי הטבעת
מראה שהאנושות נכנסה לתוך הפרויקט.
זאת הסיבה שהגדלתי את הטבעת
6 מטר גובה, כאן בתעלה,
על הביאנל של ונציה, שנה שעברה.
זה מדע?,זה ביולוגיה?, זו אומנות?
כמובן אני חושב שזו אומנות,
בגלל שיש כל כך הרבה הפתעות בפרויקט הזה.
בהתחלה, היה תרנגול שחור שנולד ביום של ליקוי ירח.
מאוד חשוב בשבילי, והבנתי בדיוק את מקומי.
מצד אחד, התרנגול נותן את עצמו לפרויקט.
מצד שני, הוא מתמרד.
ואני באמצע של כל זה. אתם מבינים?
אני צורח על הפרויקט
מפני שאני המפקח על הפרויקט של עצמי.
בחזרה לתרנגול השחור שנולד ביום של ליקוי ירח.
הבאתי אותו לאנגליה, ההיברידי הזה,
להכליא עם תרנגול "ראש אדום" אנגלי טיפוסי.
אתם חייבים לדעת שבשנות ה-60 ה"ראש אדום" היה כה פופולרי
שהוא נהיה לא פורה בהכלאה בתוך הזן.
גידלתי את הבן-כלאיים הזה,
ונתתי לו להרבות והוא יצר גוזלים חדשים.
אני מתכוון, ביום למחרת זה היה בשער של הטיימס
מפני שזה טוב יותר מהאיחוד האירופאי.
זה הכל עניין של פוריות.
על מה אני מדבר? זו הרבעה טבעית
או שזה הנדסה גנטית?
אני בטוח שזה באמצע.
זה בין הרבעה טבעית להנדסה גנטית.
לכן הצגתי את ההתקנות
עם אלמנטים מדעיים,
כמו כאן האינקובטור השקוף הזה
עם ביצת הזהב בפנים.
ואולי אחת השקופיות החשובות ביותר
בכל המצגת הזאת היא זו.
אתם רואים על המשטח, אחרי כל כך הרבה דורות,
אתם רואים את הגיוון.
וזה כל העניין: גיוון.
ואם אתם שמים לב לגיוון על פני השטח
מה קורה בתוך החיה?
עם חבריי המדענים, עשינו את המחקר
על תרנגולות מתות,
אבל גם על תרנגולות חיות.
הרכבנו את כל ה DNA כדי לשלוט
ולראות מה בפנים.
מה בנוגע למערכת חיסונית, פוריות?
פרויקט אחר הוא על ניתוחים פלסטיים.
אחד מהתרנגולים שלי איבד את הציפורן האחורית שלו.
הציפורן האחורית היא מאוד חשובה עבור התרנגול
מפני שהוא צריך להרשים את הנקבות, כמובן,
והוא צריך להגן על עצמו.
עם השיטות העדכניות של השתלות
עשינו את הניתוח.
ומהניתוח הזה
נתנו לו ציפורן מוזהבת.
אני מתכוון, זהב חשוב.
מפני שכאשר משתמשים בזהב, התפיסה היא
שהוא נהיה מלך.
זאת גם הסיבה שהצגתי את הפסל הזה במוזיאון,
לתת לו את הרמה הזאת.
משהו בנאלי בא על זה.
השיתוף פעולה שלי עם אמנים
מתחיל כבר מ-1999, כאשר התחלנו את הביצה המהלכת.
זה מגזין, זה מכולה,
זה מאגר מוחות בין האומנות למדע,
פילוסופיה ועוד.
ואחרי 10 שנים של שיתוף פעולה
זה נגמר בהתקנת קבע
במרפאת פוריות, עם הכותרת:
ההכלאה הזאת, הרבייה
בין בז לתרנגולת.
הכוח והעוצמה.
אני מאמין, אם אתה מביא אלמנטים יחדיו,
דברים חדשים יכולים להיוולד.
כמו כאן, על השער של nature.
הם מציגים תרנגולת בגלל שהם חושבים
שב 50-100 שנים הבאות
זו החיה הכי חשובה למדע.
אני מאמין שהעולם צריך להיות פתוח,
שקוף, ושאנחנו חייבים להביא
את כל האלמנטים יחדיו,
כמו מדינות, מקצועות ועוד.
אם נעשה זאת, עידן חדש יוכל להתחיל.
זה מזכיר לי את אחת העבודות שלי,
שאני חושב שמאוד חשובה.
זהו גלובוס סלבטור
בדרך כלל זה נמצא על כנסייה
הכדור מייצג את העולם,
הצלב את הדת,
ועליו נמצא התרנגול,
צועק מעל לכל.
אני מתכוון, אני חושב שזה יותר מדי כוח בשבילו.
הוא חוזר חזרה, לתוך הגלובוס סלבטור שלי, לתוך העולם.
ע"י מעבר בין מדינות ותקשורת, הוא יוצר אפשרויות חדשות.
אני חושב שזאת חיית גבול.
זה משתנה כל הזמן,
ממש כמו תרנגול ג'ונגל אדום,
שחי על הגבול בין ג'ונגל לציוויליזציה.
הוא משתנה.
מי בא למי?
התרנגולת באה אלינו או שאנחנו באנו לתרנגולת
אני מתכוון, מה היא נותנת לנו?
תחשבנו על אוכל.
תחשבו על זה.
אם התרנגולת משגשגת כולנו משגשגים.
אם התרנגולת לא מצליחה, כולנו לא מצליחים.
אני, בעימות עם ההתקנה שלי
בנייה, הריסה.
אכילה של התרגולת.
תרנגולת יכולה לעוף לגובה של 15 מטר
ולמרחק של 100 מטר.
אולי זאת ההגבלה שטובה,
מפני שהיא יכולה לחזור לארץ
ולומר מה נמצא בין שמים וארץ,
יותר טוב מאיקרוס
ששורף את כנפיו מהשמש
ונופל אל הקרקע.
בזה אני רואה קונפיגורציה חדשה לגמרי
לגלובוס סלבדור שלי.
כעת הוא מסתובב ואתם רואים
את מדעי הנשים מגיעים.
ובקונפיגורציה החדשה הזאת,
זה בנייה
או שזה הריסה?
אני מאמין בזה: דואליות.
להביא שני חלקים יחדיו,
התרנגולת והביצה.
אני מאמין בסימביוזה.
אני מאמין, אם דברים מתחברים,
שזה להסתכל על הצד האחורי של הירח.
אנחנו יוכלים למצוא הזדמנויות חדשות,
דברים שהיו בעבר
ודברים שיהיו בעתיד.
מפני שגבירותיי ורבותיי,
אני באמת מאמין שכל אורגניזם
מחפש אורגניזם אחר על מנת לשרוד.
ואותו הדבר תקף לגבי התרנגולת והאדם.
אני מודה לכם.
(כפיים)