Tip:
Highlight text to annotate it
X
על מנת שנוכל לראות משהו עליו להקרין אור באופן ישיר, כמו השמש
מנורה או גחלילית או שחלקיקי אור (פוטונים) יוחזרו ממנו
אל העינים שלנו.
אך איך אנו רואים את האור עצמו? לא ניתן להחזיר אור מאור
כמו שלא ניתן להחזיר גלים בקפיץ או במים הם פשוט עוברים האחד דרך השני
בנוסף אם נסתכל על פוטון בדרכים המקובלות
פירוש הדבר שהעין, המצלמה או הגלאי יבלעו אותו ואז הוא יעלם, יושמד, יתאדה
זה כמו שננסה לבדוק מה המשקל שגשר יכול לשאת לפני שהוא קורס...
ברגע שנסיים את המדידה יהיה לנו המידע הרצוי
אך לא יהיה לנו גשר.
אם כן, על מנת לראות אור עלינו להשתמש בשיטה שלא תהרוס אותו.
דרך אחת לעשות זאת היא ליצור קופסא מאוד קרה ומאוד חשוכה
ולכסות את החלק הפנימי במראה מבריקה מאוד מראה שמחזירה כל כך טוב
שהפוטונים יוחזרו למעלה ממליארד פעמים לפני שיבלעו בזמן הזה הם ינועו מרחק שווה ערך
לסיבוב סביב העולם.
קופסא זו גם כל כך קרה וחשוכה שבכל רגע נתון יהיה רק פוטון אחד בתוכה
ואם יש אחד כיצד נדע מבלי להרוס אותו?
ובכן, נשלח אטום אל תוך הקופסא אטום בסופרפוזיציה של שני מצבים אטומים
כמו החתול של שרדינגר אם אין פוטון בקופסא,
האטום יצא באחד המצבים
נקרא לזה "מת" אך אם יש פוטון בפנים,
ואנו נשלח את האטום פנימה מבלי להרוס אותו האניטראקציה בין האטום לפוטון
תשנה את ההסתברויות עכשיו יש סיכוי טוב שנראה את האטום במצב "חי"
לאחר שנשלח פנימה מספר אטומים אם יהיו בעיקר אטומים במצב "חי"
נדע שיש פוטון בקופסא ואם הם כולם במצב "מת" נדע שאין פוטון.
זה כמו שנשלח שבשבת דרך קופסא חשוכה ואם היא יוצאת מסתובבת
נדע שנושבת שם רוח ואם לא אז לא
למעשה, ברגע שנדע שיש פוטון בפנים נוכל להשתמש בשיטת החישוב "החתול"
על מנת ללמוד דברים נוספים על הפוטון נוכל ללמוד כמה פעמים הוא קופץ
מצד לצד עד שהוא נספג נבדוק אם הוא בסופרפוזיציה
ואפילו לכפות עליו להיות בסופרפוזיציה כמו החתול של שרדינגר עצמו, כעת לא רק שאנו יכולים לראות אור
אנחנו יכולים להשתמש בחתול של שרדינגר למדור את "החתול של שרדינגר" וזה חתוליות קוונטית