Tip:
Highlight text to annotate it
X
ליזי: אז הייתי פה בפמברלי דיגיטל כבר כמעט שלושה שבועות, והמקום הזה כל הזמן ממשיך להפתיע אותי!
יש להם קומה שלמה- ג'יג'י: היי, ליזי.
יש לך דקה?
ליזי: ברור, מה קורה?
ג'יג'י: רציתי לדבר איתך על... משהו.
ליזי: זה דבר אמיתי, או עוד מתמטיקה?
ג'יג'י: לא, זה, זה...
די רציני. ליזי: אה, אוקיי.
אממ, תני לי רק לכבות את המצלמה... ג'יג'י: לא! חכי, אה, סליחה. לא התכוונתי, אני פשוט...
אני רוצה שתשאירי את המצלמה דלוקה בשביל זה.
ליזי: את בטוחה? כי אני לגמרי מכבדת את הפרטיות שלך, ובניגוד לדעה הרווחת,
אני לא צריכה להקליט כל שיחה.
ג'יג'י: תקליטי את השיחה הזאת.
הצופים שלך צריכים לדעת.
ליזי: ח-חכי,
מה שקרה לך,
זה פרטי ואישי. את לא חייבת לצופים שלי שום דבר.
ג'יג'י: לא, אבל אני,
אני חייבת את זה לעצמי.
שמי הוא ג'יג'י דארסי, ואני עומדת לספר לכם מה קרה עם ג'ורג' וויקהם... ואיתי.
"איזונים ובלמים" נכתב על ידי ג'יי בושמן
ליזי: לפרוטוקול, אני חושבת שזה עלול להיות רעיון רע.
ג'יג'י: זה בסדר, זאת ההחלטה שלי.
אני צריכה לעשות את זה, פשוט...
קדימה, תתחילי.
ליזי: אממ...
אז במכתב,
במכתב של דארסי,
היה
משהו
אחר שלא
סיפרתי לכם.
ג'יג'י: זה היה עלי
ועל ג'ורג'. היינו...
ליזי: מעורבים?
ג'יג'י: כן, זאת... דרך אחת לנסח את זה.
אממ, אני...
את צריכה להבין, ג'ורג' תמיד היה בסביבה כשגדלתי. אני חושבת
שהייתי דלוקה עליו עוד לפני שבכלל באמת
ידעתי מה זה אומר.
הוא תמיד היה כל כך...
ליזי: מקסים?
ג'יג'י: כן, בדיוק.
הוא תמיד רק ראה אותי כילדה,
אבל כשהוא התחיל להסתכל עלי בצורה שונה, זה היה...
די קשה להתאפק.
ליזי: אני כל הזמן שוכחת
שדארסי וג'ורג' באמת היו
חברים פעם.
ג'יג'י: כן, חברים קרובים, לזמן מאוד ארוך.
יום אחד, ג'ורג' נעלם וויליאם לא היה מוכן לספר לי לאן הוא הלך. ליזי: טוב, הוא...
ניסה להגן עליך.
ג'יג'י: להחביא ממישהו מידע זה לא להגן עליו, זה אפילו
יכול לסכן אותם, את יודעת? ליזי: אני מניחה...
ג'יג'י: בכל מקרה, זה היה כשלמדתי באוניברסיטה,
שיום אחד נתקלתי בו, באופן מקרי לגמרי,
או לפחות זה מה שחשבתי בזמנו, אבל...
ניסיתי להתקבל לקבוצת שחייה, הוא חיפש עבודה, אז הוא הציע לאמן אותי.
בילינו שעות בבריכה ביחד.
ליזי: אבל לא סיפרת לאחיך על זה
כי ידעת שהוא יפסיק את זה?
ג'יג'י: אני מתכוונת, חשדתי, פשוט...
רציתי משהו...
שהיה שלי.
אולי אפילו משהו שוויליאם לא אישר, אבל...
אני לא יודעת, ידעתי שזה היה רעיון רע...
והוא אמר שהוא היה זקוק לי.
אף אחד לא הזדקק לי עד אז, את יודעת?
ליזי: אני יכולה להבין את זה.
ג'יג'י: אני מצטערת. בכל מקרה, התקבלתי לקבוצה,
ונתתי לו...
הוא עבר לגור איתי.
במבט לאחור, אין לי מושג למה חשבתי שנתחמק עם זה.
ליזי: מה קרה?
ג'יג'י: וויליאם טס לבוא לראות אותי,
כהפתעה.
הוא בא לדירה, הוא שילם עליה אז היו לו מפתחות...
והוא נכנס ישר פנימה.
זאת בהחלט הייתה הפתעה.
ליזי: הו לא, מה...
מה הוא אמר?
ג'יג'י: מעט מאוד.
הוא כל כך כעס שחשבתי שהוא עמד לחנוק את ג'ורג' ממש שם,
אבל נכנסתי ביניהם... היה לי
את הנאום הזה...
שתכננתי. אני מתכוונת, שדמיינתי לעצמי, הביטויים שאני אשתמש בהם
בשביל לשכנע את וויליאם שג'ורג' באמת אוהב אותי ושהכל עומד להיות בסדר...
ומכל מה שקרה, זאת...
זאת הדרשה הקטנה, התמימה והטיפשית הזאת שהכי הביכה אותי כי, טוב...
וויליאם אמר שג'ורג' פשוט השתמש בי כדי להתנקם בו,
ובשביל הכסף,
ואני סירבתי להאמין לו, אז
וויליאם הוכיח את זה. ליזי: הוא הוכיח את זה?
ג'יג'י: הוא הוציא את פנקס הצ'קים שלו, וכתב צ'ק,
והחזיק אותו מול הפנים של ג'ורג'...
ליזי: וג'ורג' לקח אותו.
ג'יג'י: וג'ורג' לקח אותו.
הוא הסתכל עלי,
קרץ, ואמר
"מצטער, מותק." ואז נעלם.
ליזי: זה...
מחריד, אני כל כך מצטערת.
ג'יג'י: ליזי, אי פעם תהית למה רציתי להיות חברה שלך?
ליזי: די, האמת?
ג'יג'י: שום דבר שאמרת על אח שלי בסרטונים שלך לא מתקרב אפילו
למה שאמרתי לו בפנים. ליזי: באמת?
ג'יג'י: אני מבינה. וויליאם בן אדם מרתיח, אבל אחרי כמה זמן הבנתי שהוא צדק.
כמובן שהוא צדק.
ובסופו של דבר אני אסירת תודה על מה שהוא עשה.
הוא ממש דואג לאנשים
שאכפת לו מהם. ליזי: כך שמעתי. ג'יג'י: בכל מקרה, תודה לך, ליזי. בבקשה,
תודיעי לי כשאת מעלה את זה, ואל תערכי שום דבר החוצה.
חוץ מאולי חלק מהבכי. ליזי: אין בעיה.
ג'יג'י: אז, עדיין קבענו לסופ"ש?
אנחנו ממש מצפים לקראת להראות לך את העיר.
ליזי: כן... אני פשוט... ג'יג'י: מה?
ליזי: אח שלך עומד להרוג אותי.
ג'יג'י: לא. לא, הוא לא.