Tip:
Highlight text to annotate it
X
אנחנו מדברים על חקר טבעה של ההתנהגות האנושית.
אני חושב שמה שיכול לעזור, זה שאם תחזרו בזמן ותחשבו על אנשים פרימיטיביים...
כשאני אומר פרימיטיבים אני מתכוון לתרבויות מבודדות כמו ציידי הראשים באמזונס.
אם אתה מפרק שעון ומראה להם את הצד האחורי של המנגנון
הם לא יכולים להגיד: "כמה מורכב! כמה זה בנוי בצורה יפייפיה!
הם לא יכולים לעשות את זה, אתם מבינים למה?
למישהו יש בעיה אם זה?
(בעיות טכניות)
אתם צריכים להקשיב לכל מילה, כי הם לא יכולים לעשות את זה.
אם פסיכולוג רוצה להבין איך המוח עובד, או נוירולוג
הוא מבקש ממך להזיז את האצבעות וקולט איזה אזורים פעילים במוח, אתם מבינים?
ואז (מבקש ממך) לחשוב, לפתור בעיות, כדי שהם יוכלו למפות את אזורים הפעילים במוח.
זה כל מה שהם יכולים לעשות.
אבל הם לא יכולים להגיד האם זה נכון, לא נכון, טוב או לא טוב.
הם יכולים רק למפות את האזורים במוח על-ידי כך שהם נותנים לך מכה בברך
ולקלוט של האותות החשמליים מאזורים שונים במוח.
אתה יכול למפות את המוח, אבל זה לא מלמד אותך איך המוח עובד.
אתם מבינים את זה עד עכשיו?
הרבה אנשים מנסים ללמוד את השכל. אתה לא יכול ללמוד את השכל.
זה כמו לקחת אנשים עם טכנולוגיה פרימיטיבית, מלפני 100 שנה
לתת להם טרנזיסטור ולשאול: "מה זה?"
הם לא יכולים להגיד מה זה, הם לא יודעים מה זה טרנזיסטור.
הם לא יודעים מה זה קבל, הם לא יודעים מה זה צינור ואקום.
כל מה שהם יכולים לעשות זה לחתוך אותו.
עכשיו, אם אתה מביא כימאי הוא יוכל להגיד לך ממה מורכב הטרנזיסטור;
כמות מסוימת של מגנזיום, סיליקון... אתם יודעים למה אני מתכוון?
אבל הוא לא יכול להגיד לך מה זה.
האם זה ברור?
ללמוד את המוח לא אומר לך שום דבר לגביו.
אתם חייבים ללמוד את התגובה של המוח ביחס לסביבה.
המוח הוא מכניזם שמגיב.
אם אתה מאיר באור חזק על העין, הוא מגיב.
אז אתה יכול להגיד שיש תגובה חזקה או תגובה חלשה
אבל אתה לא יכול להגיד מה הוא המוח.
ללמוד את המוח לא נותן לך דבר, אלא אם כן אתה לומד אותו ביחס לסביבה.
ציפור עם כנפיים לא יכולה לעוף במקום שאין בו אוויר
ותפסיק לעוף אם תשים לה מסכת חמצן.
הציפור תנסה להזיז את הכנפיים, היא לא תצליח להמריא
ואחרי זמן מה אפילו לא תנסה לעוף.
רק אם יש שם אוויר היא תזוז.
אתם מבינים?
עכשיו, אם מנפנף כנף אחת עם יותר לחץ,
מפנה את הכנף לכיוון הרוח ותכה למטה, אתה תטה הצידה.
ציפור לא יודעת לעוף באופן אינסטינקטיבי.
היא מנסה לנפנף בכנפיים בכל מיני דרכים
ואם היא מגיעה לאן שהיא רוצה, היא מורידה את הכנפיים ונעה קדימה.
אם היא מפנה את הכנפיים בצורה הזאת היא עוצרת באמצע האוויר, אם היא ציפור דבש.
אז הציפור מגיבה...
כדי ללמוד על הציפור אתם חייבים ללמוד על הסביבה שבה היא חיה.
אתם מבינים את זה?
אין אפשרות לבצע אנליזה של המוח ולהגיד: "הבן אדם הזה הוא כזה"
חוץ מבהקשר לסביבה.
האם זה ברור מאוד?
אז אם אני רוצה לחקור את ההתנהגות האנושית
מה שאני באמת חוקר הן התגובות של בני אדם בסביבה נתונה.
אני לא יכול ללמוד על ההתנהגות האנושית
אני יכול ללמוד את התגובות שלהם;
כשמשהו חם הם מתרחקים ממנו, כשהוא קר יכול להיות שהם יתקרבו אליו, זה תלוי.
אם בן אדם יורד לנהר ורואה דג, אם הוא מנסה לתפוס אותו בידיים
הוא בדרך כלל לא מצליח לתפוס אותו.
אם הוא מכה אותו עם אלה, זה מהיר יותר מאשר תגובות הידיים שלו
הוא יכול להשיג דגים בדרך הזאת, בעזרת הכאתם עם אלה.
אז מה שאתם יכולים לעשות...
המוח הפרימיטיבי לא נראה שונה.
אם יש לך מיליארד אסוציאציות עם 'בו-בו'...
אוסף של דברים מטאפיזיים, מילארדים של אסוציאציות...
הם מרגיעים, כי אתה מאמין שמי שסיפר לך על האסוציאציות האלה ידע על מה הוא מדבר.
אתה אפילו לא חייב לדעת על מה הם מדברים, אם הצ'יף אמר משהו אז זה ככה.
אם המלך אמר משהו אז זה ככה.
אם הפוליטיקאי אמר משהו אז זה ככה.
ממש עכשיו (2010), הם מודאגים מעיקול של הבנקים.
הם מודאגים משום שהם נתנו כסף לבנקים
והבנקים לא השתמשו בכסף הזה למטרה שהוא נועד.
אז הם משתמשים במילים כמו "הונאה".
אי אפשר לעשות שום דבר בדרך הזאת.
צריך להסתכל על כל התמונה ולשאול מה הדבר שאתה רוצה להשיג.
איזה עולם אתם רוצים.
אז יש לי ציורים של ערים שונות.
לערים האלה יש מטרה סופית
הן לא סתם ערים.
המטרה של הערים האלה היא לעשות דברים רלוונטיים לאנשים, שהם מגיבים אליהם.
אין דרך אחרת.
עכשיו, לאנשים שגרים בעיר יש הרבה תגובות שונות אל העיר:
"זה הבית שלי, סבא שלי נולד פה, העיר האהובה אלי..."
הם לא באמת מבינים מה זו בעצם עיר.
למה היא משמשת.
הם משתמשים במילים כמו: "מקלט".
"הבית הוא מקלט".
אם אתה לובש חליפת צלילה וצולל, זאת סביבה סגורה.
מקלט לחיים תת ימיים.
אם בן אדם טס לחלל הוא מביא איתו את האוויר בחליפה
ובחליפה הזאת יש לו את כל הציוד שיכול להיות שהוא יצטרך במשימה הזאת.
אם אתה תתן לו ספר, רומן, לקחת לחלל זה "משקל מת", לא משרת שום מטרה.
אם תתן לו ספר חירום על מה לעשות אם החמצן מפסיק או משהו משתבש, זה משהו.
אבל ספר על איך אינדיאנים מטפלים בדגים לא יהיה שימוש בחלל.
החברה שלנו מלאה ב"איך אינדיאנים מטפלים בדגים".
יש הרבה מידע מיותר
מיותר לצרכים של האנשים.
האם הכל חייב להיות מדעי?
אם זה לא מדעי, זה פחות תקף.
האם יש מקום לדברים לא מדעיים?
ב"לא מדעי" אתה מתכוון לרעיונות ספקולטיביים?
או שמדעי זה: "אני לא יודע, בוא ננסה לגלות".
האם זה אומר שתגלה? לא בהכרח.
אתה תגלה אם יש לך את הצרכים המתאימים.
אז אתה לא יכול לשאול מה הוא המוח או איך הוא עובד, אלה בהקשר למצב מסויים.
אני חושב שיש חיות שמגיבות לגודל...
כשדוב עומד הוא לא מנסה להרשים אותך עם הגודל שלו, כשהוא עומד.
הוא עומד, ואם אתה מגיב הוא יעשה את זה שוב.
אבל הוא לא עומד "כדי שאני אראה גדול יותר ואפחיד את הבחור".
הדוב לא חושב בצורה הזאת.
הנוירולוג שרוצה ללמוד על ההתנהגות האנושית
חונך להאמין ברצון חופשי כבר מההתחלה.
אז הוא כבר "תקוע", הוא כבר "נפגע".
בגלל שהוא לא יכול להסתכל על שום דבר בצורה אוביקטיבית, אין כזה דבר.
הוא יכול רק לרשום:
"כשבן אדם רואה לבה והוא נוגע בה, וזה שורף, הוא שומר על מרחק ממנה".
הוא יכול רק לעשות את זה.
עכשיו, הכימאי שרוצה לדעת מה היא לבה יכול להגיד:
"יש כמות מסויימת של מגנזיום, כמות מסויימת של סלע מותך..."
אבל הוא עדיין שם על זה תווית וקורא לזה 'לבה'.
זה אומר (תווית); מילה שנועדה לתאר משהו.
אם בן אדם לא מתנהג יפה, או מתנהג גרוע, או התנהגות שלא קשורה לסיטואציה...
כמו שפעם ראיתי ילד נדרס על ידי רכב
ואמא שלו אומרת: "הוא לא יכול להיות מת, הוא מוכרח להיות חי, הוא לא יכול למות..."
משמע, הסיטואציה לא מתקבלת על דעתה.
היא מגיבה יותר על פי הרגש מאשר בצורה רלונטית.
לפעמים, אם אתם אוהבים מישהו והוא מת בפתאומיות, אתם אומרים לעצמכם:
"הוא לא יכול להיות מת, הוא בדיוק אכל קערה של שיבולת שועל".
אז אתם לא יכולים לעשות את זה, אפשר רק להגיד שלא ציפית לזה
או שזה מאוד לא סביר, "חשבתי כך בכל מקרה..."
אתה יכול לדבר רק על היחס שלך.
אז אם אתה נפגש אם מישהו, נגיד, אני הולך להקצין כאן
יש לו אלף אסוציאיות נוירולוגיות, אתה יודע, במוח
ואז אתה פוגש בן אדם עם ארבעים אלף אסוציאציות
כשאתה מדבר יש יותר תגובה.
פחות תגובה עם פחות אסוציאציות, אתם מבינים את זה?
אם הבן אדם מאוד פשוט הוא אומר: "אלוהים רוצה את זה בדרך הזאת, לכן זה ככה".
זה לא אומר לך כלום חוץ מהתגובה של הבן אדם הזה.
שימוש בהגיון לא עובד איתם
אלא אם אתה נותן להם כלים של הגיון.
עכשיו, לא קיימים כלים של הגיון מלבד כלים ספציפיים;
איך להעיף עפיפון, איך לבנות גלגל, זה היגיון ספציפי.
אבל הגיון כללי לא ניתן להעביר לאנשים
בעיקר אם הם אוהבים את הדברים כמו שהם עכשיו.
הכוונה היא; אם התגובות שלהם מאוד פשוטות.
עכשיו, הסיבה שרוב האנשים מתנהגים בצורה רעה או בצורה לא כ"כ טובה
היא בגלל שהם מבינים דברים פשוטים.
מישהו אמר לי פעם:
"כשאני שואל אותך שאלה אני אף פעם לא מקבל תשובה, אני מקבל הרצאה".
בגלל שאין תשובות.
אם בחור שואל: "למה אח שלי מתעצבן כל הזמן?"
"בגלל שהוא מתעצבן, זה למה".
ובכן, זה לא אומר לך שום דבר.
אז אתם חייבים לזכור שאם בן אדם הוא כל כך פשוט
אין לכם זמן למלא את כל הפרטים, אלה אם כן הם אומרים:
"הייתי רוצה לדעת צעד אחר צעד מה גרם לאח שלי להתעצבן".
זה טוב, כי זה מראה על סוג של חקירה
אפילו אם הם ילמדו את המילים בלי לדעת את המשמעות.
אתם צריכים להוכיח להם שרוב השפה מבוססת על תגובות פרימיטיביות.
כמו למשל; אם ברק מופיע
בן אדם פרימיטיבי יכול לחשוב שהטבע כועס או שאלוהים כועס
או שאל הברק כועס או כל דבר אחר...
אם הם ברמה הזאת, אתם לא רוצים את זה.
אבל אם תקח את ילדי הילידים הרחק מהוריהם
אתה יכול לקדם אותם לעולם המודרני.
לא משנה כמה פרימיטייבים האנשים
אם תיקח אותם כתינוקות אתה יכול לעשות אותם מדעיים; כימאים, כל דבר...
אבל לקחת מבוגר... זה תוקע לו את כל המערכת האסוציאטיבית.
אם תיקח בן אדם פרימיטיבי לשדה התעופה
הוא לא מסתכל על המטוס במושגים כמו כנפיים וציוד נחיתה
ותוהה בקשר לכל הרכיבים האלה, הוא לא יכול לעשות את זה.
הוא יכול להסתכל ולחייך.
בדיוק כמו שאתה מסתכל על עץ כשאתה לא מהתחום של אנטומיה של צמחים.
אתה לא יכול לראות את העץ.
מישהו שיודע אנטומיה או פיזיולוגיה של צמחים רואה יותר מהעץ ממך.
או אתה יכול לראות את העץ בבירור יותר ממנו אבל הוא יודע מה לחפש.
הטבעות של העץ מלמדות אותו על הגיל של העץ
או העובי שלהן יכול להגיד לו אם היה יובש או שיטפון באותו הזמן.
הוא או היא למדו לקרוא את הטבע.
כשאני אומר שאין כזה דבר 'טבע האדם', אני מתכוון שיש תגובות אנושיות לסביבה.
חלק מהתגובות רלוונטיות חלק לא רלוונטיות בכלל.
לדעת את ההבדל...
בחור אמר פעם: "למה הרבצת בכזאת חוזקה לילד שלך?"
הוא רחוק מלהבין את הבעיה.
הבחור יכול לענות: "בגלל שהילד לא הקשיב לי".
זאת לא התשובה.
זה סיפור שלם, אתם מבינים למה אני מתכוון?
אז כשאנשים נורמליים... ב'נורמליים' הכוונה היא שהתגובות שלהם פשוטות יותר
אתה לא יכול לקיים איתם דיון על טבע האדם
כי יש להם כבר רעיון מקובע בקשר למה הוא טבע האדם;
מספר נטיות טבעיות או תכונות מולדות שמועברות מדור לדור.
אם התנהגות היתה מקובעת, עדיין היינו גרים במערות.
לא היינו יכולים ללמוד איך לנהוג ברכב, לא היינו יכולים לשנות את הדפוסים שלנו.
למזלינו אנשים גדלים, מזדקנים ומתים.
וזה מאפשר לדור חדש לפתח תגובות חדשות יותר לסביבה.
בתגובות אני מתכוון לריאקציות, כל מה שאתה מקבל מהסביבה זה ריאקציות.
אם אתה גדל בתור תינוק עם דובים ואריות, כולם מאולפים
ואתה נכנס ליער, יקרעו אותך לגזרים.
אם תשתמש במערכת הריאקציות הזאת.
אם אתה גדל עם זאבים, אריות ופילים, כולם מאולפים
ואתה נכנס לג'ונגל, אתה לא תחיה זמן רב, עם הגישה הזאת.
אבל אף אחד לא יכול לדעת, חוץ מהריאקציות שהם מקבלים.
האם זה ברור?
אמרו לי שלעכסן יש רעשנים על הזנב, והם זזים כדי להזהיר אותך.
הם לא זזים כדי להזהיר אותך, הם זזים, נקודה.
עכסן לא עושה "רררררר" כדי להזהיר אותך שהוא הולך לנשוך.
זאת התגובה שלו אליך וזה יוצר רעש.
כל הנחשים מזיזים את הזנב שלהם, האם ידעתם את זה?
כשהם רואים אנשים, בין אם זה עכסן או לא.
בן אדם רגיל משליך שהרעשנים שם כדי להזהיר אותך.
או שחיה נראת מבעיתה או יש לה דפוס שנראה כמו עיניים כדי להפחיד אותך.
יש חיות שיש להם עיגולים בצד האחורי של הראש
והם אומרים שהמטרה שלהם היא שאם מישהו מגיע מאחורה הוא יחשוב שזה עיניים.
הם לא חושבים על הדברים האלה.
לדעת את ההבדל בין השלכות של האדם לריאקציות של האדם.
זאת הסיבה שאהבה תהיה בלתי אפשרית.
הפעולות שיצרו אהבה לפני מאתיים שנה הן לא אותו דבר כמו היום.
אז בן אדם שואל: "האם אתה חושב שיש מספיק אהבה בעולם?"
אני לא יודע על מה הם מדברים, אני לא חושב שהם יודעים.
אם הם ישאלו: "האם אתה חושב שמנחים אנשים להתאים לסביבה שלהם?"
אני יודע על מה הם מדברים.
אם הם שואלים: "האם אתה חושב שהאהבה תנצח?"
אני לא חושב שהם יודעים על מה הם מדברים.
באהבה, האם הם מתכוונים להתנהג באדיבות מקסימלית לאנשים ללא קשר לזהותם?
ובכן, זה יהיה מגוחך.
אתה לא יכול להשתמש במילה אהבה בלי להגדיר למה אתה מתכוון.
אם במילה אהבה אתה מתכוון לברך את כולם בצורה הוגנת
ואז לעשות סקר ולשאול: "איך אני יכול ליצור קשר עם הבן אדם הזה?"
אחרי הסקר הזה, אתה אומר:
"אולי אוכל ליצור איתם קשר תוך שלושה חודשים, אם הם יקשיבו".
אתה לא יודע בוודאות, אז אתה מנסה.
מה שאתה עושה זה שאתה מתמרן את המשתנים בשפה ובסביבה.
אם זה עובד אתה ממשיך, אם זה לא עובד אתה יכול בקלות להתעצבן על הבן אדם
תלוי בתגובה שלך, או שאתה יכול להגיד:
"לבן אדם אין מספיק (מידע) כדי להבין על מה אני מדבר".
כשילדה אומרת: "אני אוהבת את אמא שלי".
אם הילדה שמה לב שאמא מאכילה אותה, שוטפת אותה, מטפלת בה כשהיא נפצעת, דואגת לה
הילדה יוצרת אסוציאציה בין אהבה למסירות של האמא לצרכים שלה.
כשבחור אומר לבחורה: "אני אוהב אותך".
היא שואלת: "מה עשית כדי להוכיח את זה?"
היא לא שואלת אותו את זה...
"איך אתה מפגין את זה?"
כשבחור אומר לבחורה: "אני אוהב אותך מאוד, יותר מכל דבר בעולם".
"יותר מהחיים עצמם".
הבחורה יכולה להיות מוחמאת, אבל הוא לא אמר שום דבר.
עכשיו, אם בן אדם אומר: "איך אני יכול לספק את הצרכים שלך?"
ובכן, אם הוא שואל נאצי, הוא יגיד לו: "צא החוצה ותהרוג כמה יהודים".
הוא יספק את הצרכים שלו, אך האם לספק את הצרכים של מישהו אחר זו אהבה?
לא בהכרח.
אהבה היא לא רק סיפוק צרכים, אלה לתת לאנשים כלים כדי למלא את הצרכים שלהם.
אתם יודעים מה זה אומר?
לדוגמא, אתה מכין את המשקה הזה כי אתה מרגיש שהוא מזין
יותר מזין מדברים אחרים.
אוקי, עכשיו, אם בן אדם שותה את זה ויש לו גישה שלילית מאוד, זה לא יזין אותו.
עכשיו, תנו לי להגיד לכם שוב
אם נולדת עם מוח טוב; רקמות באיכות גבוהה, כל הנוירונים במקום, הכל בו טוב
אין לו שום מכניזם כדי לדעת מה רלוונטי. המוח לא יודע כלום עד שהוא חווה משהו.
כמו למשל, אם ציפור מסוימת בעלת דפוס של לוח שחמט מנקרת לך בעור וזה מכאיב לך
אז אתה מתרחק מציפורים עם דפוס של לוח שחמט.
אבל אתה לא יכול להוריש את הידע הזה
להסתכל על הציפר ולהתרחק ממנה, בלי ניסיון.
אתה לא יכול ללכת על חבל דק, אלא אם אתה עולה על משהו ומנסה להתייצב
ועושה את זה לאורך זמן.
אם אתה משתמש במקל במבוק ארוך, יש דבר שנקרא 'אינרציה'
מקל הבמבוק לא מתכופף מהר כמוך
אז אתה יכול לעשות את זה ולשמור על שיווי משקל עם מקל ארוך.
ואז אתה יכול לקצר את המקל, וזה יתן לך יותר ויותר ניסיון בשמירה על שיווי משקל.
יש אנשים שלומדים להתייצב מהר יותר מאנשים אחרים
וזה נובע ממבנה התעלה הפנימית שבאוזן
והמבנה הפיזי יכול לתת לך נטייה ללמוד להתייצב מהר יותר ממישהו אחר.
אני לא יודע אם אתם מבינים את זה...
נטייה משמעותה; אם יש לך שתי עיניים נורמליות
ולאחת העיניים יש חצי מהאיכות הראיה של השניה, אתה נהיה א-סימטרי.
אתם יודעים למה אני מתכוון?
אם הן סימטריות יש לך סיכוי גדול יותר.
אם המוח נקי, משמע אין בו רעלים
התגובות שלך לסביבה לא יהיו מבוססות על הניקיון של המוח שלך
אלא על השבט בו גדלת.
אם הם אומרים: "משה רבינו כועס, האל עשה את זה ואת זה..."
זה להשתמש במוח בצורה טובה, אם זה תואם את הסביבה.
אבל, אתה לא יכול ללמוד שום דבר בנפרד מהסביבה.
האם אתם יכולים להבין את זה, יש איזושהי בעיה עם זה?
אם אתם אומרים: "תשתמשו בראש שלך".
אתם אומרים להם להשתמש בכלים שאין להם, זה מה שאתם אומרים.
"תשתמשו בראש שלכם, תחשבו על זה".
ובכן, זה לא אומר להם שום דבר, אלא אם כן אתם נותנים להם כלים.
הם לא יודעים מה הם כלים, אתם צריכים להראות להם מה הם כלים.
מישהו רצה פעם שכדור (של רובה) ינוע מעבר לפינה
כשאתה יורה ברובה הוא נע מעבר לפינה.
אז הוא שייף קצה אחד של הכדור, כך שהוא היה א-סימטרי במקום ישר.
צד אחד היה משוייף, אז הרוח גרמה לכדור לפנות.
אם האקדח... אם הכדור לא מסתובב, מבינים?
אם הכדור מסתובב, זה לא קורה.
אז מוח יצירתי הוא לא תהליך מולד.
זה בן אדם עם הרבה מאוד כלים.
ששואל שאלות רלוונטיות:
"איך אני יכול לגרום לכדור לפנות? אני לא יודע".
אם הסירה שלך היא אסימטרית, לא אחידה, מעוצבת בצורה משונה, פונה לכיוון מסויים
היא תנוע במעגלים, אם תבנה סירה בצורה הזאת.
אתם מבינים?
מה צריך להיות גודל הגה הכיוון במטוס?
אף אחד לא "יודע".
בונים מטוס והגה הכיוון קטן מידי וזה לא עובד טוב, אז עושים אותו גדול יותר.
לפעמים עושים אותו יותר מידי גדול...
רק מציאת הגודל המתאים, משמע הגודל הטוב ביותר בשביל המטוס הזה
נקראת מחקר, "אני לא יודע..."
בן אדם שלא יודע שום דבר יהיה מטאפיזיקאי, בגלל שהם מניחים הנחות.
זה בסדר להניח הנחות, כל עוד אתה יודע ש"אלה ההנחות שלי".
או ש"אני משער".
עכשיו, יש מדענים שמנסים להבין מה הוא היקום.
האם היקום "שפוי?" קראתי את מה שכתב הבחור הזה... איך קוראים לו?
קורצוויל? -קורצוויל, כן.
יש לו יציאה, באמצע הספר, הוא אומר: "האם היקום אינטיליגנטי?"
עכשיו, מה, לעזאזל, המשמעות של זה?
הוא מנסה להגיד שליקום יכולה להיות תוכנית מובנית להתפתח.
יכול להיות שהוא אומר את זה.
אבל אם הפלנטות מתפוצצות וכולן נמצאות במרחקים שונים והן מתנועעות
אני לא יודע למה הוא מתכוון בזה, האם לאבולוציה יש מטרה סופית?
אפילו אם לאבולוציה הייתה מטרה סופית...
נגיד שהאבולוציה עשתה את הבן אדם עם יותר אסוציאציות נוירוניות
אין לזה שום קשר עם ערכים אמיתיים בגלל שזה קשור אך ורק לאורגניזם הזה.
אתם יודעים מה זה אומר?
אם המוח שלך מתפתח והעין שלך נהיית יותר יעילה... בהשוואה למה?
אז איך אתה יכול להגיד שהיקום מתפתח או נהיה אינטיליגנטי
חוץ מאשר בהשוואה למשהו אחר?
אם אתם לא יודעים מה זה אומר: אם היקום פתאום היה אומר: "השמש זוהרת מידי
אנחנו לא צריכים כל כך הרבה אור שמש בשביל כמות העצים על כדור הארץ"
והשמש הייתה מתעממת, בגלל שלא צריך את כל האור הזה
אז אפשר להגיד שנראה ששימור האנרגיה הוא מובנה.
בחלק מהתחומים זה קיים ובתחומים אחרים לא.
הם אומרים שכדור הארץ, כשהוא מסתובב, מתנענע קצת.
מתנענע, משמע עושה את זה...
ובימים מסוימים הוא יתנועע יותר מאשר באחרים.
אז האם יש תכלית לנענוע? לא, אבל יש גורם לנענוע, לא תכלית.
תמיד גורם לנענוע, אתם יודעים מה זה אומר?
הם אומרים שכוכבים מתפוצצים...
ובכן, אם אתה חי מיליארדית של שניה, שום כוכב לא התפוצץ אי פעם.
אתם יודעים מה זה אומר?
ככל שאתם עולים גבוה יותר במטוס, הגלים זזים
ככל שאתם עולים גבוה יותר, הם נהיים קטנים יותר ונראים דוממים יותר.
אי אפשר לראות גלים בגובה שישה מייל
אפשר לראות רק דפוס של אוקיינוס שנראה קפוא.
ככל שאתה מתקרב הוא נראה יותר נוזלי.
אז "מהו הטבע האמיתי של דברים?", זה לא השאלה.
השאלה היא מה היא התגובה שלך לטבע.
אתם יודעים מה זה אומר?
מה הוא טווח התגובות שלך לטבע?
אתם לא יכולים לראות בקטריה מקשקשת בזנב.
אז כל הספרים שלכם על החיים קשורים לחושים שלכם, לא למה שמסביב לכם.
אם תכתוב ספר על ה"אמת האבסולוטית"
זה יהיה ספר מגוחך, מכיוון ש"אבסולוטי" מקפיא דברים, "זאת האמת".
הגלים לא זזים, הם נייחים. ובכן, מגובה רב זה נכון.
אם אתה חי מיליארדית השניה, ברק יראה לך מקובע, כמו תמונה.
אתה לא תראה אותו יורד.
אז אתה יכול לראות... הניסיון שלך משתנה.
הם אומרים, אני לא יודע כמה זה נכון, שחרקים מסויימים רואים מהר יותר מאיתנו.
הם יכולים לראות גרגיר חול בזמן שהוא נופל, אנחנו לא.
אנחנו רק רואים אותו מתנגש בקרקע.
סביר להניח שמגנטומטר יכול לחוש גלי רדיו, אנחנו לא.
אז בן אדם בונה כלים אם הוא רוצה לדעת את הדברים האלו.
אבל האדם הפרימיטיבי פשוט מסתכל על העולם ומחייך.
הוא לא מסתכל על מטוס ושואל: "איך הדבר המזורגג הזה עף?!"
אין לו סקרנות חוץ מאשר שהוא יסתכל על זה עם הכלים הפרימיטייבים שלו.
אבל הוא לא יכול להגיד: "הם התקדמו מאוד, האנשים שבנו את זה".
"יש להם דרך חשיבה מתקדמת." אתם מבינים? הוא לא יכול להגיד את זה.
עכשיו, אתם יכולים לראות בן אדם שגדל בתרבות הזאת הולך לכנסיה ביום ראשון.
הם פרימיטיבים בדיוק כמו ציידי הראשים באמזונס.
האם אתם מבינים את זה? בסדר.
הזכרתי גם הרבה פעמים, שאינדיאנים לוקחים נוצות של תרנגול הודו, ועושים מהם כובע
ואם תעיר להם שלרקוד מסביב למדורה עם הכובע הזה לא עושה שום דבר
הם לא מורידים את הכובע ואומרים: "תודה על כך שאתה כה אקסטנציונלי".
אתם מבינים את זה? אוקיי.
האם הם רעים? לא. האם הם רשעים? לא. הם רוכבים בדרכים מוכרות.
במוח שלהם יש דרך, לאורך כל האורך, שהיא נוקשה כמו כל דרך אחרת
והם רוכבים בדרך הזאת.
זאת הסיבה, כשבן אדם אומר: "בוא נהיה הגיוניים..."
הם מנסים לכפות את הנסיון שלהם בשלוש מילים "בוא נהיה הגיוניים"
אתה לא יכול "להיות הגיוני"
אתה יכול ללמוד להיות הגיוני, יותר הגיוני. אתם יודעים מה זה אומר?
או: "האם אני יכול לקבל את תשומת לבכם?"
אתה יכול לקבל רק את תשומת הלב שהם יכולים לתת לך.
אתם יודעים מה זה אומר?
כשקצין נכנס לאוהל צבאי הם אומרים: "הקשב!"
משמע, הוא הולך להגיד משהו שאתה חייב להקשיב לו.
"כולכם צריכים להיות בנקודה א' בשעה ארבע".
ובכן, זאת תמרון התנהגותי בכמה מילים.
הייתי רוצה שתגיד משהו על מה שאני עומד לומר, תקן אותי.
"בוא נשב ונדבר בהיגיון!"
תגיד משהו על זה...
למה אתה מתכוון בהיגיון?
"תחשוב בצורה לוגית!"
ואני (משחק את תפקיד) הנורמלי.
מה זה "בצורה לוגית"? -תשתמש בראש שלך, תשתמש בנטיות הטבעיות שלך.
הוא אומר: "תסתכל על זה בדרך שלי". -כן, זה מה שהוא אומר.
לשבת ולדבר בהגיון אומר: "בוא נראה אם אתה יכול לראות את הדברים בדרך שלי".
זאת שיחה בלתי אפשרית. או: "לא הייתה צריך לעשות את זה".
אם בן אדם בכנות לא יודע מה לעשות לגבי משהו
ואתה אומר: "לא היית צריך לעשות את זה".
יותר טוב להגיד מה הוא כן יכול לעשות כדי שזה יעבוד
במקום: "לא היית צריך לעשות את זה".
תן להם משהו לעשות שיגרום לזה לעבוד.
אם החתול שלך מתחכך בך ואתה בועט בחתול, זה לא משנה את הדפוס שלו.
הוא יכול לזוז באותו הרגע, אבל מה שאתה באמת מעוניין בו
אני מגיע ישר לנקודה עכשיו, זה לתמרן את הסביבה.
זה מה שאתה באמת רוצה.
המטרה של השפה היא לא לתקשר,
זה לשלוט על ההתנהגות של אנשים אחרים.
כשאתה אומר לבן אדם: "תכסח את הדשא, אני אתן לך חמישה דולר". הוא עונה: "לא!"
"עשרה דולר?" -"כן, אני אכסח את הדשא".
כסף הוא אמצעי שליטה עד לגבול מסויים.
אם תציע לבחורה חמישה דולר כדי לשכב איתך, היא תיעלב בצורה קשה.
אבל אם תיתן לה מיליון דולר, יכול להיות שהיא תצטרך לחשוב על זה.
למרות שהיא מאמינה במוסר.
יכול להיות שהיא תצטרך להניח את המוסר שלה בצד, בשביל העסקה הזאת.
אחרת היא תצטרך לעבוד ארבעים שנה ובחיים לא תזכה להזדמנות כזאת.
האם זאת הזדמנות? זה יכול להיות עלבון לחלק מהאנשים.
אז "תשתמש בראש שלך", זאת לא שפה בכלל.
או "אתה טיפש, אתה טיפש" זו לא שפה, אין שום תקשורת.
או "לא היית צריך לעשות את זה" זו לא תקשורת.
או "אני שונא אותך!" זו לא תקשורת.
אלא אם תגיד: "שכחת לסגור את הברז בכיור, והמים הציפו את הכל"
"והייתי צריך לעבוד ארבע שעות לנקות את זה"
"תנסה לא לעשות את זה שוב, אחרת אני לא אתן לך להתקרב לכיור".
אוקי?
או מה שזה לא יהיה שאתם צריכים לעשות (שיתקשר)
אז יש לכם דרך ארוכה ללכת...
רוב השפה היא רעש.
כשאנשים יושבים ומדברים אחד עם השני
אם אתה בודק איתם שלושה ימים אחר-כך על מה דיברתם, הם בדרך כלל לא יודעים.
בגלל שזה לא היה משמעותי.
כשאנשים נורמליים נפגשים לדבר הם בדרך כלל לא אומרים שום דבר.
הם לא יכולים להגיד שום דבר.
אז בפגישת תומכי זייטגייסט, הם יכולים לדבר רק במסגרת מה שהם חושבים שזה אומר.
אתם איתי?
אתם מבינים שאם המוח מאורגן באופן מושלם, כל הרקמות במצב טוב
אין לו מנגנון כדי לדעת איך להגיב לתנאים שונים.
זה נלמד.
הם אומרים שאתה לא יכול להעביר את מה שלמדת.
נדמה לי... זה מונח סמנטי, "נדמה לי".
תמיד טוב להשתמש ב"נדמה לי שזה ככה", במקום "זה ככה!", "נדמה לי"...
עכשיו, אם אני מסתכל על בן אדם טרי-סקסואלי, ינסה כל דבר.
הייתי אומר שהוא סטה לכיוון מוזר כלשהו, אבל אני לא מתנשא עליו.
אני יודע שהיו יכולים לגדל אותי בצורה הזאת, הייתי יכול לגדול אצל ציידי הראשים...
אם אתה לוקח תינוק מהעולם המתורבת, בן שנתיים, ומביא אותו לציידי הראשים
הוא יהיה צייד ראשים.
עכשיו, אם אתם אומרים: "זה נורא!"
אני לא יודע אם זה הרבה יותר נורא מהעולם שאתם חיים בו.
כשבחור אחד הוא שרברב, בחור אחר חשמלאי, אני חושב שזה שימוש לא הוגן במוח.
להפוך בן אדם לחשמלאי או שרברב...
(הם צריכים להיות) אנשי אשכולות. אתם נותנים להם יותר כלים, לא את כל הכלים, אבל יותר.
לזה בן-אדם משתוקק במפגש.
הם לא יודעים למה הם הולכים לשם, הם אומרים:
"אני הולך לשם בגלל שאני אוהב את תנועת זייטגייסט".
או "אני אוהב את פרויקט ונוס".
אם אתם לא נותנים להם להתחמק: "מה אתה חושב שהוא פרויקט ונוס?"
"זה פירוש שונה של דרך חיים." -"במה שונה?"
אל תתנו להם להתחמק, תראו אם אתם יכולים לקבל את המידע הזה.
הם בדרך כלל לא מספקים את המידע הזה
כי הם לא יודעים מספיק על זה.
אני אפתח את החלק הזה לשאלות, אם יש לכם.
קיבלתי בקשות מאנשים שתדבר קצת יותר על אנתרופולוגיה.
אנתרופולוגיה כתחום מדעי.
באנתרופולוגיה הם בסדר (האנתרופולוגים).
כשהם יוצאים מהתחום, הם בדרך כלל אומרים את הדברים המקובלים.
או שהם מתקבלים לעבודה כמורים לאנתרופולוגיה.
אבל האנתרופולוג לומד תרבויות אחרות, בעיקר פרימיטיביות
אבל הוא לא חושב על התרבות שלו כפרימיטיבית, מבין? למרבה הצער.
אין תחום שאתם יכולים ללמוד היום שלא כלוא בתרבות בצורה כלשהיא.
אתם יודעים מה זה אומר?
קשה להימלט ממנה.
ואם באמת הצלחת להימלט מהתרבות שלך, יהיו לך קשיים לדבר עם אנשים אחרים.
כל מה שתעשה זה ליידע אותם.
והם ישאלו: "מה ההכשרה שלך בשביל לידע אותי?"
אז תענה: "מה אתה מפיק מזה? זאת ההכשרה".
"אם אתה לא מפיק מזה שום דבר אז אין שום הכשרה".
הכשרה, משמע: "עד כמה המערכת עובדת בצורה טובה?"
אם אתה לא משקה את הצמחים שלך הם לא גדלים, אז אתה משקה אותם.
אם המים מזוהמים בכימיקלים ורעלים, הצמחים מתים.
הדרך היחידה לדעת היא לעשות את מה שהם קוראים לו: "הדבר הלא נכון".
זה אף פעם לא "הדבר הלא נכון".
במדע, כמו למשל בתוכנית האחרונה של לארי קינג
כשהם דיברו על מוח ועל מחשבה וניסו להפריד אחד מהשני
כן, מה ההבדל? -אני לא רואה כזה.
המוח הוא כמו בטריה, המטען הוא המחשבה.
אתם יודעים מה זה אומר?
סוללה... אם אני אתלה שלט "סוללה מרוקנת" (גם "בחינם" באנגלית)
הכוונה תהיה שאין לה מטען חשמלי.
זה לא אומר שתוכל לקחת את הסוללה הביתה בחינם.
אם אני אתן לך סוללה בחינם...
מוח ללא מטען, לפעמים, הוא המוח אשר הוכה על ידי ברק.
זה כל כך מרווה את הכל שהבחור אפילו לא יודע שהוא שם.
המוח קיבל הלם ועבר אל מערכות לא אסוציאטיביות, זה יכול לקרות.
או שהמוח יכול לקבל הלם ולעבור חלקית אל מערכת ללא אסוציאציות.
ויש גם דבר כזה שנקרא רעלנים עצביים, רעלים במוח
שהופכים אותו לבלתי מסוגל לפעול.
ויש גם התניות שגורמות למוח להפוך לבלתי מסוגל לפעול.
קשה לדעת את ההבדל
בגלל שרעלנים עצביים יכולים למונע מהמוח לפעול
ובחור שחי בארץ תלמית (גם יכול שלא לפעול), אתם יודעים למה הכוונה?
מבוססת על רגשות בלבד.
והוא כועס רק כשאנשים לא עושים מה שהוא ביקש מהם לעשות.
"ביקשתי ממך לבשל את העוף!" אתם יודעים, והוא כועס.
זה אומר שהוא לא השפיע על ההתנהגות שלהם בדרך שהוא רצה.
אתה לא יכול להגיד לילדים: "אני רוצה שתקשיבו לכל מילה שאני אומר".
הם לא יכולים אפילו לשמוע את המילים שאתה אומר
אלא אם כן אתה מסביר להם את משמעותן.
אז יש לכם עבודה הרבה יותר גדולה ממה שאתם חושבים.
זה לא רק להגיד: "אתם חייבים להקשיב לי, אני אגיד לכם את האמת".
אתם לא יכולים לבוא לשופט ולהגיד: "כל מה שאתה עושה מבוסס על בורות".
ושהוא יגיד: "איך אתה רואה את הדברים? למה אתה מתכוון?"
אני אומר שאם אי פעם תתקלו בשופט שמדבר בצורה הזאת, אתם כבר בחצי הדרך.
אף פעם לא פגשתי בן אדם שאמר: "למה אתה מתכוון בזה?"
אז אם אתה אומר לשופט: "כל מה שאתה עושה הוא שגוי, לא אמיתי"
"היית מועיל באותה מידה אם היית צייד ראשים".
"אתה מכניס אנשים לכלא, אתה שופט אנשים, אתה לא יודע שום דבר לגבי הרקע שלהם".
הוא אומר: "אני יודע הרבה על הרקע שלהם, הוא פושע, הוא היה בכלא בעבר".
זה קנה המידה שלו, זיכרון אסוציאטיבי.
אז, כל הפעולות שלנו מבוססות על זכרון אסוציאטיבי, אתם מבינים מה הכוונה?
הניסיון שלך, לא ה"אמת".
כשבן אדם אומר: "הייתי רוצה לדעת את האמת לגבי משהו".
"האם היקום משתנה?"
ובן אדם אחר עשוי לשאול: "באיזה קצב הוא משתנה?"
אתה יודע, אתה יכול לקחת מצלמה וטלסקופ ולצלם את היקום כל שעתיים
והכוכבים יזוזו למקומות שונים.
אבל כשמסתכלים על זה בצורה נורמלית נראה שכל הכוכבים קבועים במקומם.
אז אפילו מצלמה שתצלם תמונה פעם בחודש, הכוכבים יזוזו בצורה משמעותית.
אז אתה יכול להקליט ולהגיד, כשאתה מדעי אתה יכול להגיד:
"בתוך שתיים-עשרה דקות, זה מה שנקבל".
"בתוך ארבעים דקות, זה מה שנקבל".
"איזה מהם הוא הנכון?", זאת לא שאלה הגיונית.
אם תצלם רכב בעזרת מצלמה רגילה, הגלגלים יראו כאילו הם מסתובבים אחורה.
האם שמתם לב אי פעם לתופעה הזאת ברכבים, בסרט?
ובכן, אם אתה יכול לסנכרן את המצלמה עם הארועים האמיתיים שקורים בזמן אמת
אתה יכול לגרום לגלגלים להראות כמסתובבים בכיוון הנכון.
אז, כל הידע הוא מבוסס על זמן.
כשכימאי מסתכל על משהו, הוא מסתכל על זה ככימאי.
כשסופר מקשיב לבן אדם, הוא מחפש סיפורים שהוא מרגיש שיצליחו מסחרית.
כשאיש מכירות מסתכל על בן אדם, הוא מסתכל על משהו שונה לגמרי:
"האם אני יכול למכור לך מכסחת דשא?"
עכשיו, נדמה לי שאם תגיד לאדם הממוצע:
"אם היית לך עיר שמכילה עשרת אלפים אנשים"
"וכל אחד תרם עשרה דולר למען בניית בנק קהילתי"
"וכל הרווחים ילכו לעיר הזאת", הם ילכו על זה כי זה הגיוני.
אתם יודעים למה אני מתכוון?
אם הבנק בבעלות הקהילה, והרווחים מגיעים לכולם...
אם הקהילה בעלת עשרת אלפים אנשים וכל אחד יתרום עשרה דולר והם יקנו חווה
האוכל יהיה הרבה יותר זול לכולם.
אז, כשהם אומרים: "ובכן, זה נשמע כמו קומוניזם".
זה לא נוגע לשום דבר, הבן אדם לא מתייחס לנושא.
מה לא בסדר בבנק הקהילתי?
הוא אומר: "זה יהרוג את התמריץ". -"האם אי פעם ניסית את זה?"
"לא." -"אז איך אתה יודע שזה יהרוג את התמריץ?"
אתה תמיד נאבק עם אנשים.
אז אם יש לך 4000 בתים או בוא נגיד 300 בתים, וכל אחד קונה מכסחת דשא...
אם תקנה שש מכסחות דשא ענקיות ותכסח את כל השטח
זה יהיה הרבה יותר טוב מלמכור מכסחת דשא לכל בית, אבל זה יותר טוב לעסקים.
אבל, קולקטיביזם היא בבירור הרבה יותר טובה מכל מערכת אחרת.
אז אנשים אומרים לי... או שאני קורא בספרים אנטי-אוטופיים, כתוב:
"בני אדם לא נשארים אותו דבר, הם משתנים".
ובכן, תלוי מה קצב השינוי.
"בבן אדם", הם אומרים, "אי אפשר לשלוט, כי הוא לא ישות מקובעת".
כשאתה רואה את החיילים הסיניים צועדים ביחד בצפון קוריאה, הם צועדים כיחידה אחת.
ואנחנו (ארה"ב) ביצענו אלפיים גיחות מטוסים מעל גרמניה.
איך אתה גורם לאלפיים מטוסים להמריא בבת אחת מבלי להפוך אותם לאחידים?
אתם מבינים למה אני מתכוון?
עכשיו, איזה רמה של אחידות אתה יכול להשיג עם אנשים?
תלוי עד כמה הכלים שלך מתוחכמים.
עכשיו, כשהם שואלים: "האם יש מקום לאינדיוידואליות?"
אתה עונה: "אתה מתכוון שאם בחור אוהב לזיין צפרדעים, האם יהיה מקום בשבילו?"
"למה אתה מתכוון באינדיוידואליות?" אני לא יודע על מה הם מדברים.
אני יודע על מה הם חושבים שהם מדברים:
האם הם יהיו חופשים? הם אף פעם לא חופשיים.
אתה לא יכול להיות חופשי מהרקע שלך.
אתה מדבר באיזושהי שפה, תמיד, יפנית, סינית, אבל אתה לא יכול להיות חופשי.
אם בחור בא אלי ואומר: "בלהבלהבהלבה", אני אינדיוידואל, זה מה שזה אומר.
זה אומר שהוא לא מגיב כמוך, אבל אתה לא יכול להתמודד איתו אם הוא מגיב כך.
אתה לא יכול לעשות איתו עסקאות, אתה לא יכול להשיג שיתוף פעולה התנהגותי...
אז תנועת צייטגייסט צריכה להיות מערכת שמחנכת אנשים לעבר מערכת שעובדת.
מערכת שמועילה לרוב האנשים.
עכשיו, אתה יכול להיות כל כך ניזוק
שאתה לא יכול לראות את היתרונות של מערכת.
האם אתם יכולים להבין את זה?
זה כמו שיהודים ילכו לנאצים כדי לגייס כסף להרחבת הידע היהודי.
עכשיו, אתם יודעים, ליברל בימים של פעם...
ליברל לא יכול ללכת לפגישות של ה'קו קלוקס קלאן' ולהגיד: "אתם מגוחכים".
הוא יכול "לדבר איתם", אבל הוא לא יכול לדבר איתם, הוא ידבר אליהם.
הם לא ישמעו מילה ממה שהוא אומר
בגלל שהם מקשיבים בתור אנשים מהקלאן, עם הכלים האלה.
"האם בן אדם הוא חיה שחושבת בהיגיון?"
הוא לא יכול להיות! בגלל שאז הוא לא היה משתנה.
אם הוא נתון לשינוי, אז הוא לא יכול להיות בעל מערכת ערכים מקובעת.
אתם יודעים מה זה אומר?
אלו דברים מאוד קשים, אתם חייבים לחשוב עליהם הרבה, לשחק איתם
משמע, תקשיבו לאנשים נורמליים ותראו אם יש איזשהו סימן במה שהם אומרים.
חוץ מ: "אני אוהב להיות איתך", זה אומר שהם לא בלתי מרוצים.
אבל, אתה חייבים לספק להם כלים.
להגיד לאנשים שהם צריכים כלים, הם לוקחים את זה כעלבון.
"מי אתה לעזאזל, שתגיד לי מה אני צריך?"
אתם מבינים?
האגו נהיה מעורב כי הם חושבים שאתה יורד עליהם, אתם מבינים מה זה אומר?
אתה לא יורד עליהם, אתה מנסה לתת להם כלים יותר טובים.
יש חומר זמין לניקוי זכוכית שנקרא "זכוכית שקופה", אתם מכירים אותו?
אתה מנקה את השמשה ואתה לא יכול לראות את הזכוכית.
זה מטה את קרני האור בצורה כזאת שנראה שאין זכוכית.
זה נקרא 'נוזל שקוף', שהם משתמשים בו באופטיקה היום, על מצלמות.
אבל הוא זמני, הוא אח"כ גורם קצת לערפול. בכל מקרה...
עם התקדמות המדע והטכנולוגיה
בהנחה שלא נהרוג את אחד את השני, ונחיה עוד אלף שנה, האדם הממוצע.
זה לא רק לפטופ, אלא זה מה הוא עושה; אתה יכול להפוף דפים של ספר בעזרתו
אתה יכול להזיז אותו עם האצבעות שלך... זה עושה כל כך הרבה דברים חדשים
שמזמינים עוד אלפי דברים חדשים נוספים
בעיקר בקרב אנשים שהעיסוק שלהם הוא בליצור דברים חדשים.
אז הגרף האקספוננציאלי יהיה חד מאוד, וישאיר אנשים מאחור, באופן מתמשך.
זאת הסיבה שלמבחני 'איי-קיו' אין קשר לשום דבר
מלבד לתגובות שלך בקשר למערכת תנאים קבועה.
'איי-קיו' לא מודד אינטליגנציה.
יכולים להיות לכם יותר מוליכים עצביים מבן אדם אחר
ויכול להיות שתזכרו יותר, אבל זה לא עושה אותך יותר טוב.
אם אתה מומחה, נגיד פסיכולוג, ואתה לומד על התנהגות אנושית
איך אתה יכול ללמוד התנהגות אנושית מבלי ללמוד על המערכת הכספית?
אתם מבינים למה אני מתכוון?
בחור מתווכח עם אשתו, אז הוא אומר לו לוותר קצת ואישתו תוותר קצת...
שטויות כאלה...
אני חייב לשתות משהו...
אם אתם מכירים פסיכולוג או נוירולוג תשאלו אותם במה המקצוע שלהם עוסק.
ובכן, הוא מנסה להתאים אנשים, כך שהם יוכלו להגיב לתרבות הזאת.
זה יהיה לא שפוי.
אתם יודעים למה אני מתכוון? אתם יודעים על מה אני מדבר?
פסיכולוג צריך לשאול שאלות אחרות: "מה הדבר שאני רוצה?"
"אני רוצה גמישות בהתנהגות האנושית".
אבל גמישות שלא מכניסה כסף יכולה להפוך את הבן אדם לחסר בית.
אתם יודעים למה אני מתכוון?
לאנשים נורמליים יש רעיונות בקשר לבן אדם שהסתגל בצורה טובה.
אינדיאני שהסתגל בצורה טובה, הוא אינדיאני שהסתגל בצורה טובה.
מקסיקני שהסתגל בצורה טובה, הוא מקסיקני שהסתגל בצורה טובה.
אבל אין דבר כזה "אנשים שהסתגלו בצורה טובה".
אתם יודעים מה זה אומר?
אז לנסות להסתגל בצורה טובה זה לעדכן את הכלים שלך.
להסתגל טוב לשינוי. -כן, אם אתה יודע מה זה אומר.
אז הבעיות נהיות קשות יותר אם אתה חושב שתוכל לשנות אנשים במערכת הנוכחית.
הם אפילו לא יודעים שהם צריכים שינוי.
אני חושב שכשהמחשב הנייד יצא לשוק, היית צריך להראות לאנשים מה הוא עושה.
הם לא פשוט התישבו והתחילו להשתמש בו.
אם יוצא משהו חדש הם מראים לך מה זה עושה.
והם אומרים: "הו, אלה כלים חדשים".
אז אם בחור חי באיים הדרומיים ולומד מכניקת גורמים שמימיים
או מתמטיקה ברמה גבוהה, אין לזה שימוש שם, אם הוא אחד הילידים.
זה מידע שמיותר לצרכים שלו. אתם יודעים מה זה אומר?
אם אתה מלמד יליד, בן אדם פרימיטיבי, מערכות ביולוגיות
זה יכול להיות לו מיותר לסגנון החיים שלו שם.
אתם יודעים על מה זה אומר? אוקי.
הייתי מניח שאם יש יצורים מתקדמים ביקום, אני לא מאמין שהם יצרו איתנו קשר.
אני לא מאמין שהם אפילו ינסו.
אני לא מאמין שהם יגידו: "בוא נעזור להם".
אני לא חושב שהם חושבים בצורה הזאת.
זה כמו השואה בינך לבין נמלים, אתה מבין למה אני מתכוון?
בני אדם חושבים שהם יתקבלו בברכה על ידי ציויליזציות חדשות...
אז אתה לא חושב שנעניין אותם?
לא, אני לא חושב ככה. איך אנחנו יכולים לעניין אותם?
אנחנו לא יכולים להגיד שום דבר חדש.
בעיקר אם הם ינחתו בדרום האוקיאנוס השקט ויפגשו את הילידים
והילידים יגידו: "הר הגעש כועס".
מה הם יכולים לעשות עם זה? הם יכולים לעזוב את האיזור.
או, אני אפילו לא חושב... הם ידעו שלבחור יש אסוציאציות פרימיטיביות
והם אפילו לא יצטרכו לשאול שום דבר.
כל מה שהם צריכים לעשות זה לראות את התוכניות טלויזיה שלנו.
הם יראו שתי שניות ויגידו: "איזה ערימה של חרא".
אני לא חושב שהם יגידו את זה, אבל זה קשה מאוד...
אתם יודעים, אנשים שואלים אותי: "האם אנשים יהיו מאושרים יותר בעתיד?"
הם משתמשים בסטנדרטים שקיימים היום, כשהם חושבים על העתיד.
זה לא אושר שאנשים צריכים, זה בטחון והערכה של העולם האמיתי.
וזה מביא לאיזון.
ובמידה שבה הרעיונות שלך על העולם הם לא אמיתיים, אתה תסבול.
הייתי אומר, אני חושב שאתה אמרת לי, שאבא שלך היה מרביץ לאמא שלך?
אלו הכלים הטובים ביותר שהיו לו.
להתעצבן עליו לא נותן לו כלים חדשים.
ואם הוא לא אומר: "מה אתה חושב שאני צריך לעשות?"
זה יהיה נדיר, אני לא חושב שהוא אי פעם יגיד לך את זה, האם הוא יעשה את זה?
"מה אתה חושב שאני צריך לעשות?"
אין לו את זה אפילו בראש.
נתתי לו הזדמנות פעם אחת והוא סירב. -כן. לא דיברתי איתו שנתיים. -כן.
זה בגלל שאתה מאמין שאנשים יכולים לחשוב בהגיון.
רק אם תתן לו את הכלים, ולוקח זמן לכלים גם "להתיישב" במקום.
אתה לא יכול פשוט לתת כלים לאנשים, הם לא ידעו אפילו מה זה.
אתם יודעים מה זאת בימה של מיקרוסקופ?
אתה יכול אתה יכול להזיז את הסרט כמות מזערית של מרחק
וכך הדגימה שאתה מסתכל עליה יכולה לזוז ימינה.
אתה צריך חמישים סיבובים כדי להזיז אותה אלפית של אינץ'.
אז אם אתה מסתכל על בקטריה זה מאריך את היכולות שלך.
אז, שוב, כל הכלים האקסטנציונלים משתנים.
זאת הסיבה שאתם אף פעם לא יכולים להפוך לשפויים.
אתה אף פעם לא יכול להיות מותאם בצורה טובה.
אתם יודעים למה אני מתכוון?
אם כל דברים ממשיכים להשתנות, איך אתה יכול להיות שפוי?
ושפוי, משמעו; "אתה שפוי!" זה לא יכול להיות
מפני שיש כל כך הרבה שאנחנו לא יודעים.
אנחנו יכולים להיות שפויים יותר, אבל אף פעם לא שפויים.
אתם מבינים מה זה אומר?
אתה יכול להגדיר 'שפוי'? -מה זה? -אתה יכול להגדיר 'שפוי'? - אני לא שומע.
תגדיר שפיות.
-שפיות, משמע, ההתנהגות הכי אופרנטית למערכת נתונה של נסיבות.
עכשיו, זה כל מה שזה אומר.
עכשיו, אם בן אדם מגיע ואומר: "שברתי את הרגל".
תגיד: "תתקשר למד"א ותגיע לבית החולים הקרוב, אני לא יכול לעזור לך עם זה".
זה יהיה יותר שפוי, מאשר להגיד: "אלוהים אדירים! איך זה קרה?"
"נפלתי מסולם גבוה".
אתה עדיין צריך להתקשר למד"א, כי אתה לא יכול לעזור לו עם זה.
ובן אדם שואל: "אין לך שמץ של סימפטיה?! מה זאת אומרת 'תתקשר למד"א'?"
"כן, אני מצטער ששברת את הרגל", זה יגרום להם להרגיש טוב יותר.
אבל, שפוי משמעו, לעשות מה שאתה יכול כדי לעזור במצב הזה.
שפוי יותר, אבל אף פעם לא 'שפוי'. פיקח יותר, אבל אף פעם לא 'פיקח'.
חכם יותר, אבל אף פעם לא 'חכם'. אתם יודעים מה זה אומר?
אז כשבן אדם שואל: "ובכן, מה התשובה לכל הבעיות האלה?" זאת שאלה טיפשית.
לא קיימת תשובה, קיימות תשובות, ככול שאתה מתקדם (ולומד).
"אני תוהה למה פרסקו התכוון ב'חברה שפויה'?"
ובכן, אף אחד לא שאל אותי אי פעם.
אבל, זאת תהיה הרצאה בפני עצמה, 'מה היא חברה שפויה'?
החברה ההיא שפויה יותר. אתם מבינים מה אני אומר?
עכשיו, אלה הכלים שרציתי שתדעו עליהם, לוודא... כך שכאשר תסתכלו על נוירולוג...
הוא רק מודד את הריאקציות שיש למוח כשאתה מכניס מחט לפה או לשם.
הוא יודע באיזה איזור במוח...
הוא יכול לצייר מפה של רגשות, דיכאון...
הוא יכול למפות את המוח. ואז הוא יכול לחפש רעלים במוח.
אבל הוא לא יכול להבין את המחשבה.
הוא לא יכול להבין שזה אורגניזם שמגיב.
כשאתה אומר מחשבה אתה מתכוון למערכת האסוציאטיבית? -כן.
זה כל מה שיש לך, מערכת אסוציאטיבית.
אתה אף פעם לא הופך לשפוי. אתם יכולים להבין את זה?
אם קיימת חברה אי שם שתגיד עליה: "וואו, הם הגיעו למצב האולטימטיבי!"
לא יכול להיות דבר כזה לעולם.
אולטימטיבי, משמעו שהם כולם מתים. כשאתה מת זה אולטימטיבי.
אבל כולנו מסתגלים כל הזמן...
אנחנו לא מסתגלים, אנחנו מוכרחים להסתגל בגלל נסיבות מסויימות.
או שאנחנו מעוצבים, או שאנחנו מתעצבנים.
יש אנשים שמתעקשים שהעולם בראש שלהם הוא העולם האמיתי.
הם מגיעים למוסדות סגורים.
מה שיש להם בראש, אלה הההבדלים הקטנים הייחודיים להם.
אז אם תשאל בן אדם, הוא אומר: "אני לא בריא נפשית".
תשאל: "מה הדבר שאתה רוצה?"
"ובכן, אני רוצה יחסים הוגנים עם אנשים".
"ובכן, אם היית הולך לחיות בכפר של שבט אינדיאני"
"אם אתה לא דובר את שפה שלהם, אתה לעולם לא תסתדר איתם".
"אז אתה רוצה להיות אינדיאני? או שאתה רוצה להיות אתה, בכפר אינדיאני?"
אתה לא יכול להיות אתה בכפר אינדיאני, אתה חייב לשנות את הכפר.
אם תכנס לשם ותגיד: "כל מה שאתם עושים הוא שגוי", ותראה להם את הדרך...
זה כמעט בלתי אפשרי.
אז קל יותר להרוג אותך.
זה הסיפור של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, זה לא יכול ללכת לשום מקום.
זה לעולם לא ייפתר, כי הם אפילו לא יודעים מה הבעיה.
הבעיה היא שכולם רוצים חתיכה מהעוגה.
עכשיו, מה זה אומר? הם רוצים אותה הזדמנות שיש לאנשים אחרים בלי אפליה.
אתה לא יכול לקבל את זה, בגלל שיש אנשים שהם כבר בשלטון.
רק אם הם יאבדו את השליטה...
כמו שאני מבין הדברים, המצב היה כל כך גרוע ברוסיה, שהאנשים עשו מהפכה.
והם ירו במשפחה המלכותית, ילדים והכל, כי הם לא רצו שום שאריות.
אז כשג'ו סטלין שלח אנשים לסיביר כדי לעבוד
הם הפריעו לתרבות שלו, או לתפיסה שלו של תרבות.
עכשיו, ג'ו סטלין אף פעם לא שאל את עצמו: "אילו תפיסות כדאי שיהיו לי?"
הוא לעולם לא היה מדבר בצורה הזאת, הוא לא היה ג'ו סטלין אם הוא היה מדבר כך.
אם היית ניגש להיטלר ושואל: "נניח שהרגת את כל היהודים, עכשיו מה?"
הוא לא חושב על הדברים האלה, אתם מבינים למה אני מתכוון?
זה לא היהודים, זה עולם העסקים שהוא לא אוהב.
אני לא אוהב התנייה יהודית, אבל אני גם לא אוהב התנייה קתולית,
אני לא אוהב התנייה פרסביטיריאנית
אני לא אוהב התנייה אמריקאית. אז זו ההתנייה שהיא הבעיה.
אבל אתה עושה רק מה שאתה יכול.
האם אפשר להשיג שיווי משקל?
אני אקח אנשים שמאמינים בטבע ואתן להם לבנות חווה טבעית.
ואנשים שמאמינים במדע יחיו בעיר הזאת.
וכל הערים יהיו שפויות יותר מבחינת העיצוב אבל יהיו מערכות ערכים שונות
ותוכל לבדוק אותן, לראות איך הן עובדות.
אם אתה רוצה לחיות על מזון אורגני ויש לך קהילה של ארבעים אלף איש
שחיים על מזון אורגני, הם כולם בריאים יותר, אבל שכלית הם לא.
מבחינה פיזית הם במצב מצויין,
אבל שכלית, הם מאמינים... הם בנו מקדשים מטפיזיים וכל זה...
אתם יודעים למה אני מתכוון?
אז יכול להיות שתבדוק תרבויות שונות ותגיד: "כן, הם כולם בריאים פיזית"
"מנטלית הם מפגרים מאחור".
אתם חושבים שאתם מבינים על מה אני מדבר?
אתם יודעים שהיטלר היה צמחוני, נכון?
הוא לא האמין בלאכול יצורים חיים
אבל המוח שלו לא היה יותר טוב ממה שהוא היה.
אז אם בן אדם אוכל אוכל אורגני בלבד, לא היה לו סרטן, לא היו לו בעיות לב
אבל הוא דפוק במוח, יש לו מחלה אסוציאטיבית. אתם יודעים מה זה אומר?
לא אוהב שוודים או קתולים או חד-מיניים, זאת מחלה אסוציאטיבית.
אז (היום) אנחנו לא בוחנים את כל הדברים האלה.
שפה היא נסיון לשלוט בהתנהגות של אנשים.
זה לא מכניזם לשליטה בהתנהגות, זה ניסיון.
אנשים כותבים ספרים כי הם חושבים שהם יכולים למסור את הערכים שלהם לאנשים אחרים
הספר הוא רק חלק אחד, יש עוד הרבה דברים הכרחיים אחרים;
לשוחח אחד עם השני קדימה ואחורה, אי הסכמות, אזורים שהם מעורפלים, לא ברורים.
אז כשאני אומר לכם שנוירולוג לא יודע מה הבעיה, אלא אם הוא מבין בחברה.
אין לו מושג, אם הוא עובד על המוח במחקר על: "איך המוח עובד?"
המוח לא עובד! הוא מגיב לתרבויות שונות. אתם מבינים את זה?
שאלה כמו: "איך המוח עובד", לא יכולה להישאל מחוץ לתרבות.
אתה לא יכול לעשות את זה. זה כמו לשאול: "איך אנחנו הולכים?"
ובכן, אם אתה חי על כוכב שכוח הכבידה בו הוא עשירית מכוח הכבידה בכדור הארץ
בחור אומר לך: "בוא נלך לטיול של שלושים קילומטר." אתה תגיד: "בסדר".
בגלל שכוח הכבידה לא מפריע לך כל כך.
אבל אם אתה חי על כוכב שכוח הכבידה בו גדול פי חמש מכדור הארץ
בחור ישאל: "רוצה ללכת שלוש מאות מטר?" אתה תגיד לו: "זה יותר מידי בשבילי".
אתה מבין? אתה מגיב לסביבה.
סנטורים מחוקקים חוקים אבל הם לא יכולים לשנות את חוקי הטבע.
הם לא יכולים לשנות את חוק הכבידה, במפגש של הקונגרס.
כדי שיהיה יותר קל לעלות במדרגות בניין הקונגרס.
הם לא יכולים לשנות את חוקי הטבע.
למרות, שבמידה מסוימת, אנחנו יכולים להשפיע עליו.
אז כולנו חיים בתוך המלכודת שנקראת "זמן ותרבות".
אתם יודעים למה אני מתכוון? אנחנו חיים בתוך המלכודת שנקראת "זמן ותרבות".
אז אנתרופולוג לא יכול ללמוד על תרבות, אלא אם הוא לומד על התרבות שלו.
ואם הוא עושה את זה, הוא לא יהפוך לאנתרופולוג, הוא יהיה סטודנט של מערכות חיים
אולי, אם אתם יודעים למה אני מתכוון.
כל המקצועות היחידניים יעלמו בעתיד, אין לי ספק בכך.
אתה חייב להיות כל כך כללי...
אולי המילה מקיף-כל זו מילה יותר טובה מכללי, כי כללי נשמע כמו פחות.
אני לא יכול להשתמש במילה הזאת, מקיף-כל...
יותר-מקיף אולי? -הממ? יותר מקיף אולי...
רגשות מפריעים, כי הם מונעים ממך מלהסתכל על דברים מנקודת מבט כללית יותר.
אבל כשאתה אוהב את הדרך שבה אתה חושב, זה נקרא "התפתחות עצורה".
אמרת פעם שאין בעיות רגשיות, למה התכוונת בזה?
ובכן, בכך התכוונתי שיש בעיות בהתייחסות, התייחסות לדברים שונים.
ואתה נהיה מתוסכל, או שאתה מתעצבן, או שאתה מרגיש מדוכא.
הסיבה היחידה שבגללה אתה צריך להרגיש מדוכא.. יש סיבות אמיתיות להרגיש בדיכאון
אם היטלר היה מנצח במלחמה, והיו שמים אותך בבידוד, היית מרגיש מדוכא.
כי אין שום דבר שאתה יכול לעשות בנידון.
אם אתה נמצא בסביבת חמש מאות אנשים נורמליים הם יכולים לגרום לך להרגיש מדוכא.
הם יכולים לנדות אותך.
אבל זה תלוי במידת הידע שלך על אנשים רגילים, כך שלא תתן להם לעשות לך את זה.
אתה יודע כמה רחוק אתה יכול ללכת.
או שאתה חושב שאתה יודע כמה רחוק אתה יכול ללכת.
תגלה מהר מאוד עד כמה רחוק אתה יכול ללכת.
שאנשים מתקשרים ושואלים: "מה הוא פרויקט ונוס?" אתה שואל אותם: "יש לכם שבועיים?"
אני לא יכול להגיד: "זה מה שזה." -(ושהם יענו) "הו, תודה רבה..."
זה כמו "לענות על שאלות"...
אתה לא יכול לענות על שאלות. -אבל בכל זאת אמורים להיות לך כמה משפטים...
כן, אתה צודק. אני אומר: "אם אתה באמת מעוניין לדעת איך אנשים עובדים"
"ואיך הם תלויים אחד בשני ובסביבה, תקרא את הספר".
כי אין לך... אתה תקבל יותר מידי טלפונים כל יום ואתה לא יכול להכנס לפרטים.
אחרי שתקרא את הספר, אם יש לך בעיות, נוכל לדבר על זה.
אתה שואל בן אדם: "מה אתה רוצה?" -"אני רוצה מכונית".
לא. הוא רוצה להיות במקום מסויים ברגע נתון.
זה יכול להיעשות על ידי טלויזיה, אתה מבינים למה אני מתכוון?
אתה יכול לבקר את דודה שלך, מיני, במסך בגודל מלא.
אתה לא רוצה לנסוע לדודה מיני
ואתה לא רוצה לנסוע לעבודה, אתה רוצה את המשכורת.
לא כל שבוע, מתי שאתה רוצה אותה.
בחור אומר: "אני רוצה עבודה", הוא לא יודע על מה הוא מדבר
הוא רוצה את הכסף כדי לקנות את הדברים שהוא צריך.
אז הוא צריך דברים, לא כסף.
אתה שואל בן אדם: "מה אתה רוצה?"
"בית מכובד".
"בית ששווה ארבעים אלף דולר או בית ששווה עשרים אלף דולר?"
"למה אתה מתכוון כשאתה אומר בית נאה?"
אבל בתרבות הזאת אנשים לא יכולים להשתמש בהגיון מהסוג הזה.
הם לא מסוגלים, אתה צריך לתת להם מערכת שלמה של כלים חדשים.
ויהיו גם אנשים שינסו לירות בך. כי אתה לוקח מהם את הכלים שלהם.
או את אמצעי השליטה שלהם.
אז כשאתם שואלים: "מה פרויקט ונוס באמת חושב?"
זאת שאלה אבסטרקטית.
תלוי במצב.
-הם צריכים לנעול את נקודת ההתייחסות. -מה?
-הם צריכים לנעול את נקודת ההתייחסות. -כן.
בן אדם אומר: "מה אם תבנה את פרויקט ונוס, אבל מטאור יפגע בו ויהרוס אותו?"
אז נדפקנו! או שנתחיל מחדש אם נהיה עדיין בסביבה.
אתם יודעים, פשוט הרבה תגובות דפוקות ולא נחוצות.
זאת הסיבה שלעולם לא אדבר עם פסיכיאטר.
כי הם חושבים שהם במסלול הנכון.
למרות שיש בודדים שמודעים לכך שהם יודעים מעט מאוד על התנהגות אנושית.
אתם יודעים, יש אנשים כאלה.
שלמדו רפואה ובאמת מרגישים שאין להם כמעט שליטה על הבריאות.
ובן אדם שאומר: "אני רוצה גוף בריא", אני שואל: "לאיזו מטרה אתה רוצה אותו?"
אם אתה רק בריא, אז מה? הייתי מעדיף מוח בריא וגוף מעוות.
אתם יודעים למה אני מתכוון?
אבל, תנו לי לדבר על מערכות אסוציאטיביות שהן מתואמות.
אתם יודעים למה הכוונה? (מתואמות) עם התנאים המשתנים.
הם שואלים אתכם בבית ספר: "מה הייתם רוצים לעשות עם החיים שלכם?"
איזה שאלה טיפשית, מה אני יכול לעשות עם החיים שלי?
בית הספר לא מציע לך הכל.
אתה בדרך כלל אומר שמערכת אסוציאטיבית בריאה מתואמת עם העולם האמיתי
אבל זה היה טוב, מתואמת עם תנאים המשתנים. -כן. יותר מתאים, הא? - כן.
אבל אז את צריכה לזכור שאת מתרחקת מהאדם הממוצע.
וצריך לעדכן את דרכי התקשורת שלכם, או לנסות לעשות את זה.
אם לא תעבוד על (לשנות) אנשים מסביבך, אתה תלך לאיבוד.
והם עשויים לומר: "מה אתה, פרפקציוניסט?", אתם יודעים, אין להם מילים אחרות.
פרפקציוניסט זה בחור שמת. זהו זה.
אתה לא יכול להיות פרפקציוניסט.
אתה יכול להיות בררן לגבי דברים מסויימים.
רק תתרחק מהמילים ההוליסטיות כמו 'אמת', 'האמת האבסולוטית'.
ציינתי את זה לפני כן, כדי להגיד את האמת אתה חייב לדעת הכל.
כדי לדעת את הדבר שהוא ה'אמת'.
אוקי חברה, אני הולך לנוח.