Tip:
Highlight text to annotate it
X
אנו מדברים על מעבר ושינוי, נכון?
ויש המון שינויים מסביבנו.
הטכנולוגיה משתנה, החברה משתנה,
חיינו הפרטיים משתנים.
הקבוע היחיד בחיים הוא באמת השינוי.
אבל מדוע השינוי הוא לעתים קרובות מפחיד?
ומדוע איננו רואים את ההזדמנויות אלא רק את הסיכונים?
מדוע כה קשה לחרוג מן הנוחות
של המצב הקיים, כדי להתקדם?
ברור שנחוצה כאן איזו אנרגיה, נכון?
מי שנוח לו במקום אחד, זקוק לאיזו אנרגיה כדי לנוע הלאה,
צריך למצוא את האנרגיה איפשהו בפנים,
או בסביבה.
ובנוסף, כמובן, אנו בני-אדם.
יש לנו רגשות,
ולעתים קרובות, רגשותינו משתלטים עלינו
לנוכח שינוי גורף טראומטי
שמתחולל סביבנו.
לפרופסור שלוסברג יש תיאוריה מצוינת
ומודל מעולה לשינוי
שבאמת מסבירים את רכבת ההרים הרגשית שאנו חווים
לנוכח שינוי קיצוני.
משהו כביר קורה לנו, או סביבנו או כולל אותנו,
הדבר הראשון הוא הכחשה - זה לא קורה!
זה לא קורה לנו, זה לא קורה עכשיו.
אך בסופו של דבר המציאות נקלטת,
ואת המקום תופסים חשש וחרדה רבים.
מה נעשה? מה זה אומר לגבינו?
האם יהיה לנו מה לאכול, האם יהיה לנו גג מעל ראשינו,
האם יאהבו אותנו, מי יודע?
אנו מתוחים, אנו מנסים לא להתמודד עם זה,
אבל בסופו של דבר ננסה לעשות משהו.
אולי הדבר הזה יעבוד, אולי זה לא יעבוד, אנו לומדים דברים,
ואז מתחילים לגלות את ההזדמנויות הטמונות בשינוי.
אנו מתחילים להתלהב
אנו רוצים לשנות את העולם,
ולחולל שינוי אצל כל היתר ואצל עצמנו,
וקולטים שייתכן שכל היתר-- גם אם אנו נורא מתלהבים--
עדיין נותרו מאחור, והם תקועים בחששות,
בכעס ובדכאון.
אז ככה זה עובד.
לפעמים זה קורה תוך שניות, ולפעמים זה אורך שנים
ולמרבה הצער, לפעמים אנשים
וארגונים שלמים נתקעים באמצע התהליך
במצב של דכאון עמוק, חוסר פריון ופחד.
לכן, מטרתנו--
אם הגענו לשלב ההתלהבות ביחס לשינוי שברצוננו להוביל,
היא למשוך את היתר איתנו,
ולעזור להם לעבור את רכבת ההרים הרגשית הזו.
איך עושים זאת? קודם כל:
צריך להיות לכם חזון ברור כשמש
שמציג איך ייראה השינוי בפועל.
החזון צריך להיות ברור, קצר ותמציתי
ואגב, 80% מכל מיזמי ניהול השינוי נכשלים
כי אין להם חזון טוב.
לכן, אם אתם מצליחים ולו בדבר אחד,
בדבר הזה טמונות הזדמנויות עצומות.
שנית:
תבהירו מהי ההשפעה.
כמובן, מה תהיה ההשפעה השלילית אם לא תתקדמו,
או אם האנשים סביבכם לא יתקדמו. הארגון לא יתקדם.
אבל גם מה תהיה ההשפעה החיובית,
כדי לתת מענה לפחדים, לדאגות
ולחיפוש אחר הזדמנויות
שממתינות לכולנו,
וזה ייתן לנו משהו להיאחז בו,
ואת האנרגיה שתעזור לנו לעבור את העקומה ולהתחיל להתהלב
ולהתמלא מוטיבציה ורצון להזיז דברים.
תקשרו.
אם יש מולכם מישהו שנמצא בהכחשה או בחשש עמוק
הוא לא יקרא מסמך בן חמישה עמודים,
לכן עליכם להיות מאד ברורים ותצמיתיים,
לגבי מה הוא ירוויח מזה, מדוע אין לו מה לחשוש,
ואיך הוא יכול לעזור לקדם דברים ולשפר את המצב.
תקשרו הרבה מהרגיל, שוב ושוב ושוב
לפי המקום בו אנשים נמצאים בגרף הרגשי.
אין משמעות להתלהבות שלכם אם הם פוחדים,
עליכם להגיע אליהם דרך המקום בו הם נמצאים
ולהתמודד עם חששותיהם.
רביעית: אל תעשו את זה לבד.
הקימו צוות שיעזור לכם
להבין את התמונה השלמה.
צוות מגוון עם השקפות מגוונות
יחדד את החזון שלכם ויגיע לאסטרטגיה ותכנית טובות יותר
ויש לכם המון בעלי-ברית שיכולים לעזור לאנשים
ולארגונים בכל שלב של העקומה הרגשית.
ואחרון-אחרון חביב: שינוי הוא שלכם.
אתם מובילי השינוי שברצונכם לראות ולהוביל.
העלו על נס את ההישגים, בכל שלב ושלב
לכל אורך השינוי.
כדי שאנשים יישארו מעורבים
וימשיכו לראות את ההתקדמות
אתם יוצרים תנועה, ועוד ועוד אנשים יצטרפו
ויתמכו בכם במסע הזה.
ובסוף הדרך, אל תשכחו את חגיגת הנצחון.
זיכרו לחגוג ולרתום את האנרגיה הזו כי דבר אחד בטוח:
עוד יהיו שינויים,
אבל אם ניהלתם פעם אחת שינוי קיצוני,
בפעם השניה
זה לא יהיה קל, אבל זה יהיה קל יותר.
ובכך אני רוצה להזמין אתכם.
אנו חיים בעולם מלא הזדמנויות.
חלקן נראות מפחידות, אך אין ספק שהן ממתינות לנו
כדי שנהפוך בעזרתן את עולמנו למקום טוב יותר
והייתי רוצה ש"תיעשו
לשינוי שאתם רוצים לראות בעולם." (מהטמה גנדי)
תודה רבה לכם.
[מחיאות כפיים]