Tip:
Highlight text to annotate it
X
"אני צריך גיבור!"
כל כך הרבה אנשים במצוקה אמרו את זה,
אבל למה?
איזה סוג של גיבור אנחנו צריכים
והאם אנחנו צריכים בכלל גיבורים?
ובכן, אם תבחנו כל יצירה ספרותית
שנכתבה לדף,
לקולנוע,
או לבמה,
התשובה היא כן!
אבל גיבורים מגיעים בכל מיני גדלים וצורות,
תלוי במה צריך לטפל.
ראשית, יש לכם את הגיבורים האפיים.
גיבור אפי בדרך כלל בא ממשפחה מפורסמת,
יש להם כוח על אנושי,
נראים ממש טוב.
הם לוקחים על עצמם אתגרים שאף אחד אחר
לא לוקח ומצליחים.
יש להם מסעות נפלאים והרפתקאות,
חלקם על טבעיים
וחלקם על כדור הארץ.
בייוולף עושה את כל זה.
הוא מפליג ברחבי הים עם חבורת הלוחמים שלו
כדי לעזור למלך אחר להביס מפלצת על טבעית
שהטילה טרור על הממלכה.
הוא מביס את המפלצת
ואת אם המפלצת
בקרב אפי,
ואז חוזר הביתה
והופך למלך בעצמו.
בזקנתו, הוא עומד לפני מפלצת נוספת,
עוד איום אחד שהוא צריך לשמור על אנשיו מפניו,
דרקון.
מכיוון שהוא גיבור אפי,
כמובן שהוא מנצח,
אבל הוא גם אנושי,
וכך גם הוא מת.
אבל הוא משאיר אחריו סיפורים
לתת השראה לאחרים אפילו היום.
אחריו, יש לנו את הגיבורים הטראגיים.
גיבורים טראגיים הם בדרך כלל מנהיגים או דמויית חזקות,
אבל הגיבור הטראגי גם פגום מאוד
והפגם הזה בדרך כלל מוביל אותו למסלול
למוות נורא וטראגי.
קחו את ההיסטוריה של אדיפוס המלך, לדוגמה,
יום אחד, איש צעיר נוסע לעיר שנקראת תבי.
בדרך, הוא הורג אדם
על כך שלא פינה לו את הדרך
במקרה המתועד הראשון של זעם כבישים.
הוא גם מביס יצור קסום
ומתוגמל על ידי הפיכתו למלך תבי,
וכך נישא למלכה שלהם.
ובכן, זה לא כל כך טראגי, נכון?
טעות!
המלכה לה הוא נישא היא למעשה אימו!
אדיפוס היה אמור להרצח
על ידי משרת כשהיה ילד,
אבל במקום הוא ניתן למשפחה אחרת.
אוה, והאיש שהרג בדרך,
המלך הקודם של תבי
ואביו.
אז הוא הורג את אביו ונישא לאימו.
עכשיו זה די טראגי.
לא מספיק טראגי בשבילכם?
נסו את זה.
רומיאו מונטגיו הוא בחור שנולד למשפחה עשירה
והוא מוצא את אהבת חייו במסיבה, יוליה.
אבל, יוליה היא ממשפחה אחרת
שבמקרה שונאת את משפחתו.
במקום להיות סבלני
ולפתור את הריב המשפחתי,
רומיאו מחליט שהוא צריך את אהובתו עכשיו,
וחוסר הסבלנות שלו מוביל לאמבט דמים ומוות,
כולל שלו ושל יוליה.
הלאה לגיבורים הרומנטיים.
נשמע כאילו לבחורים האלה
יש חיי אהבה טובים יותר וסיכוי לאושר,
אבל זה לא תמיד המקרה.
הגיבורים האלו הם רגשיים
ומאוד אנושיים.
אבל יש משהו קסום בהם.
לכמה יש לידה קסומה
ואז הם מופרדים מהמשפחה שלהם.
אחרים משתמשים בחרב קסומה
או מקבלים עזרה מאפוני קסם.
הם יכולים גם לדחות את ציפיות החברה
ולדבוק בקוד המוסרי של עצמם
ובסוף,
הגיבור גובר על הרשע בדרך אידילית,
אבל בקורבן אישי, רגשי גדול.
המלך ארתור הוא דוגמה טובה לגיבור רומנטי.
כן, הוא הפך למלך ונישא לאהבת חייו,
אבל הוא גם נהרג על ידי בנו,
שנולד מחוץ לברית הנישואים,
ואשתו בגדה בו עם חברו הטוב.
אז למרות שהוא, כמו בייוולף, היה מלך נהדר,
הוא סבל הרבה יותר
לטובת החברה,
מה שעושה אותו לאנושי ומחבר אותו אלינו.
יש גיבורים שונים למצבים שונים.
לפעמים אנחנו צריכים לוחם חזק
כדי לקטול את רעות העולם.
בזמנים אחרים,
אנחנו צריכים אדם פשוט שהופך לגדול
כך שיוכלו לתת לנו השראה להיות טובים יותר.
אז האם אנחנו צריכים גיבורים?
בהחלט!
לא משנה הזמן או המקום,
אנחנו עדיין צריכים משהו להאמין בו.
הם מזכירים לנו את הטוב שבנו,
והצורך בתקווה
והחשיבות של ידע.