Tip:
Highlight text to annotate it
X
,שני בתי אב, שווי מעלה
בעיר ורונה המעתירה
.שבה מתרחש סיפורנו
איבה עתיקת יומין
,הייתה למרד חדש
ודם אחים נקי
.זיהם ידיים נקיות
,צאצאיהם של שני השונאים בנפש
,זוג אוהבים, בלי כוכב
נטלו את חייהם. ואסונם המר
.הביא לקצו ריב אבות
,דרך אהבתם הנידונה לכליה
,ושנאת אבות מתמשכת
,שרק מותם של ילדיהם הביא לסופה
.יוצגו בשתי שעות של מחזה
בוורונה המעתירה
שני בתי אב שווי מעלה
בוורונה המעתירה
שבה מתרחש סיפורנו
איבה עתיקת יומין
הייתה למרד חדש
שבה דם נקי
.זיהם ידיים נקיות
צאצאיהם של
שני שונאים בנפש
זוג אוהבים בלי כוכב
נטלו את חייהם
:פולג'נציו קפולט
אביה של יוליה
:גלוריה קפולט
אמה של יוליה
:טד מונטגיו
אביו של רומיאו
:קרוליין מונטגיו
אמו של רומיאו
:סרן פרינס
פקד במשטרה
:דייב פריס
בנו של המושל
:מרקוציו
ידידו של רומיאו
רומיאו ויוליה
אפילו כלב מבית קפולט
!מרתיח את דמי
!צואת קבצנים
!מלך שתן-
!לך הירקב
חבורת מונטגיו
.הריב הוא בין אדונינו
.לבינינו, משרתיהם-
חבורת קפולט
,חתיכה, חתיכונת
!צרה צרורונת
הנני, חתיכת בשר
!ראויה לשמה
אברה - בית קפולט
.מקורביו של בן קפולט
!מריבה-
.אתמוך בך
'מונטגיו-'
'קפולט'
'חטא'
.אנשוך אגודלי לעומתם
!אם יתעלמו, אבוז להם
.לך! אני מאחוריך
?נשכת אגודלך כלפיי, אדוני
!אכן, נשכתי, אדוני-
?נשכת אגודלך מולנו, אדוני
?החוק לצדינו, אם אומר כן
!לא-
לא נשכתי אגודל לעומתכם
!אך נשכתי אגודלי, אדוני
?מחרחר אתה ריב, אדוני
!ריב, אדוני? לא, אדוני-
.אך אריב עמך, אדוני טוב כאדונך
?לא טוב ממנו-
!קרוב של אדוננו בא. אמור טוב ממנו
!טוב ממנו-
!שקרן
!שילפו נשקכם
!חידלו, שוטים
!אינכם יודעים מה אתם עושים
-בנווליו מונטגיו
דודנו של רומיאו
חרב 9 מ"מ
!הניחו החרבות
'הוסיפו דלק למדורה'
טיבולט קפולט - נסיך החתולים
דודנה של יוליה
!גברים מוגי לב
?את חרבי אשלוף מולם
,בנווליו, היישר מבטך
!וראה את מותך
.אני משכין שלום
,את חרבך השב לנדנה
.או היעזר בה להשכין שלום בין נצים
?שלום-
?שלום
,שונא אני את המילה
,כשם ששונא אני את השאול
את כל חבורת מונטגיו
!ואותך
!בום! בום-
!בום
!בוא
איבה עתיקת יומין
...הייתה למרד חדש
!תני לי חרב, חיש
.אף צעד לא תצעד אל עבר אויבך-
,נתינים מרדניים
!אויבי השלום
השליכו ארצה
!את כלי הנשק הטמאים
.ולא, תישאו את עוונכם בעינויים
מידיכם מכוסות הדם
!השליכו את כלי הנשק הטמאים
,שלוש קטטות בין אזרחים
,בשל להגכם, מונטגיו וקפולט
.שלוש פעמים הפרו את שלוות העיר
אם שוב תפרו את השלווה
,ברחובותינו
.בחייכם תשלמו על מחדלכם
?איה רומיאו? האם תדע
.לשמחתי, לא נכח במריבה
ראיתי את בנך עם שחר
.מטייל בחורשת השקמים
,לא פעם, בבוקר, נראה הוא שם
.ודמעותיו מדשנות את אגלי הטל
,בני הנוגה חומק הביתה
,נס מהאור
.ומתבודד לו בקיתונו
,סוגר חלונותיו
,בל ייכנס אור יום בהיר
.ויוצר לו חשכה מלאכותית
,הוי! אהבה מחרחרת ריב
!הוי, שנאה מאהבה
!דבר אשר נברא משום דבר
,קלילות כבדה
,דברי הבל רציניים
תוהו מהופך שבו
.שולטות צורות מסודרות
.הלך רוחו הקודר מנבא רעה
.עצה טובה תשקיט הסערה
.אנא מכם, פנו לי דרך
,אפתח את סגור לבו
.אם לא יגרשני מצידו
.גברתי, ניסע מכאן
.בוקר טוב, בן דוד
?היום עדיין כה צעיר-
.זה מכבר עלה השחר
.אוי לי! ארוכות הן שעות העצב-
?האם אבי חלף כאן חיש מהר
.אכן-
מה פשר העצב המאריך את
.שעותיך? -חסר דבר מה שיקצרן
?אתה מאוהב
.לא-
?אלא
.מאוהב חסר אהובה-
,האהבה הענוגה למראה
?רודנית במעשה
,האהבה כקופידון סומא
.בעיוורונה, משיגה את חפצה
?היכן נאכל
?אבוי, מי עורר פה מריבה
.אל תאמר, זו אחת מני רבות
,השנאה שורה כאן
.אך האהבה שורה בכול
,מדוע אהבה מחרחרת שנאה
?אשר נוצרה משום דבר
,קלילות כבדה
,דברי הבל רציני
תוהו מהופך שבו
,שולטות צורות מסודרות
...נוצת עופרת
?אינך צוחק
.לא, בן דוד, לבכות רציתי-
?על שום מה, רעי
.על שום לבך הדואב
.היה שלום, בן דוד-
,אלך איתך. אם תעזבני
.תפגע בנפש ידידך
'דייב פאריס - רווק השנה'
,עונשו של מונטגיו מיותר
.כעונשי
דומני כי לא יקשה על שני
.זקנים כמונו לשמור על השלום
,שניכם נכבדים ומכובדים
.האיבה ההדדית בעוכריכם
?ועתה, אדוני, מה תשיב על הצעתי
.לא אוסיף דבר-
.בתי עודנה צעירה
,היא תפרח בעוד שנתיים
.או אז נערוך לה ערב כלולות
.יש אמהות צעירות ממנה-
.והן עד מהרה תקמלנה
.הלילה אערוך נשף בביתי הדל
תחזה בנערות כניצני פריחה
.המאירות את פני החשיכה
זקוף אוזן, פקח עין לרווחה
!ותמצא את בחירת לבך. בוא
?באמת ובתמים, את מי אתה אוהב
.באמת ובתמים, אשה-
.תיארתי לעצמי, אכן, קלעתי
.קליעה טובה. אהובתי יפה
.קל לקלוע במטרה יפה-
הפעם, לא קלעת. חצו של
.קופידון לא יפגע בה
היא לא נכנעת למבטים עורגים
.וגם זהב-אלים לא יפתה אותה
?האם להינזר נדרה
.כן, ונדר זה בזבוז הוא-
.הסכת ושמע. שכח בה להרהר
.למדני איך לשכוח להרהר-
,קרא דרור לעיניך
.התבונן בעלמות חן אחרות
?רומיאו, השתגעת
.לא, אך כאותו משוגע, אני כפות-
,כלוא בבית האסורים, בלא מזון
.מעונה. שלום לך, ידידי הטוב
'אין מספר, אין אקדח'
.קפולט העשיר עורך הלילה נשף
. קהל מכובד-
,אדון פלסנטיו, רעייתו ושתי בנותיו
.אלמנת ויטרויו, ואחייניתה רוזלין
בנשף בבית קפולט תסעד גם
.רוזלין, שאותה אתה אוהב
,אם לא מבית מונטגיו אתה
!הנך מוזמן לשתות כוס יין
,לך לך, ובלא משוא פנים
.תשווה אותה לעלמות אחרות
ואני אראה לך פני עורב
.ולא פני ברבור
,אבוא איתך, אך לא לראות אחרות
.אלא את חמדת לבי
אחוזת קפולט
!יוליה
!יוליה! יוליה
!אומנת
.איה בתי? קראי לה
!קראתי לה, לא פעם
!יוליה
!יוליה
.גברתי, הנה אני
?מה מבוקשך
.אומנת, הניחי לנו
.שיחתנו חשאית
,לא! חזרי! נזכרתי
.עלייך לשמוע שיחתנו
,אומנת, הרי יודעת את
.בתי הגיעה לפרקה
.היפה מכל התינוקות שהנקתי
.ילדתי אותך כשהייתי בגילך-
.ואת - עדיין בתולה
:ובקצרה
.פאריס האמיץ מבקש את ידך
.זה גבר, עלמתי-
.גבר בגברים
.מושלם כפסל שעווה
.אין בוורונה פרח שישווה לו
.כן, פרח מלבלב-
.הערב תראי אותו בנשף
קראי בפניו ומצאי
,את עט היופי שצייר
,ספר אהבה יקר-ערך זה
,מאהב ללא אשה
.ליפותו צריך כריכה
,כל אשר לו יהי גם לך
.כך יעלה ערכך עת יהא שלך
יעלה! ערכן של נשים עולה
.עם גברים
?האם תוכלי לאהוב את פאריס
,אם במבט אפשר להתאהב-
,אך מבטי לא יחדור כחץ
.אם לדידך יהיה זה לרועץ
.גברתי, האורחים הגיעו
!לכו-
.אנו בעקבותיך
!יוליה
לכי, ילדה. לילות מאושרים
.ירדפו ימים מאושרים
חורשת השקמים
!נפקנית גנדרנית
!מות, אביון
'מרקוציו'
-הזמנה לנשף מסכות '
'מרקוציו וחבר מרעיו
.רומיאו, מחמדי, עליך לרקוד
.לא, לא אני-
,סוליית נעלך כהקלה
.לבי עופרת
אוהב אתה! שאל את כנפיו
.של קופידון ורחף מעל ההמון
.תחת משא אהבתי אני שוקע
.הלחץ רב על האהבה העדינה-
,האהבה עדינה? קשה מדי, גסה מדי
.סוערת, ודוקרת כמו קוץ
,אם האהבה מקשה עליך
.הקשה עליה חזרה
!תוקעת קוץ היא? תקע לה
.ותגבר על האהבה
,כל אחד ואחד מכם
.קומו על רגליכם
.לא, זהו מעשה נמהר
?מדוע-
.חלמתי חלום
.גם אני-
?מה חלמת
.שהחולמים משקרים-
.אך לעתים, חלומם אמת לאמיתה
.אם כך, המלכה מאב צצה בחלומך
היא מיילדת של פיות, וכל
,גודלה כשל קופסית גלולות
.המעטרת אצבעו של זקן העיר
צמד חלקיקים זעיר מושך מרכבה
.מעל אפו של איש ישן
,מרכבתה: קליפת אגוז חלולה
,הרכב: יבחוש קטן
.ולו מקטורן אפור
,וכך דוהרת היא, לילה לילה
.במשעולי מוחם של אוהבים
...והם חולמים על
אהבה! על אצבעות עורך דין
.החולם על שכרו
לעתים רוכבת היא
על צווארו של חייל
והוא חולם
.כי שיסף גרונו של צר
,והוא, מבוהל
.נושא תפילה ונרדם
זו הזקנה המכוערת המתיישבת
על בתולות השרועות פרקדן
,ומלמדת אותן לשאת את משאה
וכך, תהיינה הבתולות
.נשים מכובדות וכבדות
!זו היא! זו היא
.הס, הס, מרקוציו הטוב
.דבריך דברי הבל
.אמת
,על חלומות אדבר
על תולדות מוחנו הרדום
,הנרקמות מדמיונות שווא
.דקיקים כאוויר והפכפכים כרוח
הם עוגבים אחר
,חיקו הקפוא של הצפון
ובכעסן, מתפוגגות
.ומחפשות את טללי הדרום
דיבוריך מסיחים דעתנו
.מהארוחה. בואו, פן נאחר
.חוששני שנקדים לנשף
לבי ירא
פן המזל התלוי בכוכבים
יחבור עם ליל זה וישים קץ
לחיי המאוסים
במוות אכזרי אשר
.יבוא עליי בטרם עת
,אך המזל, רב החובל של ספינתי
.הוא יטה את מפרשי
!קדימה, רבותיי העוגבים
הנשף החל
באחוזת קפולט
!מהיר הוא הסם שלך
,לבבות צעירים
אהבו ללא מעצורים
אל תיכנעו, אל תיכנעו
כמוני וכמו אהובי
,לבבות צעירים
לעצמכם היו נאמנים
אל תשתטו
...כשהאהבה לא אוהבת אתכם
היו ימים שידעתי בהם
.ללחוש באוזנה של עלמת חן
הגאווה הודפת
סבל וייסורים
החזקים לא נכנעים
,אך כשהתבוננתי בכוכבים בלעדיך
בכתה נפשי
לב גועש
מלא כאב
...הכאב
,כי אני מנשקת אותך
...אני מנשקת אותך
.גברתי, אמך קוראת לך
?התרקדי עמי
!גבר, עלמתי, גבר בגברים-
מה? העבד הזה מעז לבוא לכאן
?לבוז וללעוג לנו
,על כבודי אגן ועל ביתי
.ולא אחוס על חיי אויבי
,מה יש, קרובי
?מדוע זה ירתח דמך
,הנה הוא, רומיאו הנבל
.בן מונטגיו, אויבינו
?רומיאו
!זה הוא-
.הירגע, בן דוד, הנח לו
לא אפגע בו בביתי גם אם
.תיתן לי את כל אוצרות העיר
.הירגע. אל נא תשים לב אליו
.איני יכול לשאת את נוכחותו-
.נשוא תישא את נוכחותו
.לך! פרחח. הוא יישאר. לך
.דוד, חרפה היא
?האם תפר השלווה בין אורחיי-
?האם אהב לבי עד כה
.עוד לא ראיתי יופי כשלה
,אם בידי אחלל קדושת ידך
.אשא את עונשי
שפתיי, כמו שני
צליינים סמוקי לחיים
.נכונים לרכך בנשיקה
,נזיר טוב-
אל תאשים את ידך, הרי
.היא מפגינה דבקות ואמונה
ידי הצליינים נוגעות
.בידי קדושים
.ואחיזת ידיהם כמוה כנשיקה
?האין לקדושים ולצליינים שפתיים
.אכן, צליין. שפתיים לתפילה-
אם כך, קדושה, הניחי לשפתיים
,להתפלל כידיים. הניחי נא
.פן תגווע אמונתי
דמות קדוש אין בכוחה-
,להעניק טובה לבן אנוש
.אלא בתפילה
.עימדי, ואת תפילתי אשא
!דייב
.ומשפתייך יטוהר חטאי
?ושפתיי בחטא שפתייך יידבק
?חטא שפתיי-
.חטא מתוק חלף עבר
.הניחי לי לחטוא שוב
.אתה מנשק כדת וכדין
!יוליה
.גברתי, אמך רוצה לדבר איתך
!בואי, נלך
?האם היא בת קפולט
,שמו רומיאו, בנו של מונטגיו
.בנו היחיד של אויבכם
.נלך. סוף הנשף קרב
.כן, אני חרד
.לסופו מי ערב
הריני, חתיכת בשר
!ראויה לשמה! כן
אהבתי היחידה נולדה
.משנאתי היחידה
,ראיתי אותו כזר
.אך הכרתי אותו מאוחר
.לידת אהבה מנבאת רעות
.את אויבי אוהב, נכונות לי צרות
!אשלוף חרבי
,התפרצות זו
,מתוקה לכאורה
.תהיה למריבה מרירה
!הריני, חתיכת בשר נאה
!רומיאו! רומיאו
!מטורף! נלהב! מאהב
בעיניה הבורקות של רוזלין
.אכשף אותך
,במצחה הרם
,בשפתיה האדומות
ברגלה היפה, הארוכה
.ובירכיה הרוטטים
מי ייתן והייתה היא כפרי בשל
.ואתה הנובר בתוכו
,הוא לועג לצלקת
.כי מעולם לא נפגע בעצמו
,לילה טוב. אשכב על מיטתי
.מיטת השדה קרה מדי
.הס! מן החלון בוקע אור
.זה המזרח ויוליה היא השמש
,זירחי, שמש נאה
,הירגי את הלבנה הקנאית
חולה וחיוורת
.על שום שאת יפה ממנה
,אל תהיי לה לשפחה
.הן קנאית היא
שמלתה חיוורת, ירוקה
.ורק ליצני החצר אותה לובשים
.סלקי אותה
.זו עלמתי, אהובתי
.לו רק ידעה זאת
!אוי לי
.היא מדברת
.דברי, מלאכית זוהרת
.רומיאו
.הו, רומיאו
?היכן אתה, רומיאו
.בגוד באביך, המר את שמך
אם לאו, הישבע כי תאהבני
.ואני איני בתו של קפולט
להקשיב לה
?או לענות לדבריה
.שמך בלבד אויב לי
אתה אתה הוא, גם אם לא יהיה
?שמך מונטגיו. מהו מונטגיו
,לא יד, לא רגל
לא זרוע, לא פנים
.או כל איבר בגופו של אדם
!בחר בשם אחר
?מהו שם
,גם אם לשושנה בשם אחר נקרא
.לא ייגרע ריחה המתוק
,גם אם לרומיאו נקרא בשם אחר
.לא יחדל להיות כליל השלמות
רומיאו, הסר שמך
.וקח תחתיו את כולי
.אקח, לך אישבע
?האין אתה רומיאו? מונטגיו
.לא, עלמתי, אם את בזה להם-
?כיצד ולמה באת לביתי
חומת הגן גבוהה
,והמוות פה אורב לך
.הן בן מונטגיו אתה
האהבה נשאה אותי על כנפיה
,הקלות מעבר לחומה
.הן אבנים לא יסמנו גבולה
.האהבה יכולה לכל
ועל כן, קרובייך
!לא ימנעו בעדי
,אם הם יראו אותך
.יהרגו אותך
שמלת הלילה מסתירה אותי
.מעיניהם
,אם אינך אוהבת אותי
.אחת היא לי אם ימצאו אותי
אעדיף למות בשנאתם
...ממוות הנדחה
.בלי אהבתך
,מסכת הלילה מסתירה פניי
ולא, היה נגלה לעיניך סומק לחיי
.על כי שמעת דבריי
!לו יכולתי לנהוג בדרך ארץ
!לו יכולתי להכחיש מילותיי
.אבל אנטוש דרך ארץ
?האם אתה אוהב אותי
.אם תאמר 'כן', אאמין לך
,אך אם תישבע
.אתה עלול לבגוד בי
,רומיאו העדין, אם אוהב אתה
.אמור זאת בהן צדק
,אני נשבע בלבנה המכסיפה
...אמירי האילן
לא בלבנה. הלבנה ההפכפכה
,המשנה צורתה מדי חודש
.פן אהבתך תהיה הפכפכה כמוה
?במה אישבע
.אל תישבע כלל-
אם תרצה, הישבע בנפשך האדירה
.לה אסגוד כאלוהים, ואאמין לך
...לבי, אהובתי
.אל תישבע
אמנם בך אשמח
.אך לא בברית אשר כרתנו
,זו ברית נמהרה, חפוזה
,קלת דעת, כמו ברק
:הנעלם בטרם נספיק לומר
'!ברק'
,לילה טוב לך. אהבתנו כניצן
.אולי תפרח ותלבלב להבא
.לילה טוב, לילה טוב
?האם לא תרציני
?כיצד ארצה אותך הלילה-
!הישבעי לי אמונים, בתמורה לשלי
.נשבעתי לך אמונים לפני שדרשת
!יוליה
.שלוש מילים, רומיאו, ולילה טוב
,אם נאמן לבך
,וחפצך לשאת אותי לאישה
אשלח שליח מחר, ולו תאמר
.היכן ומתי נערוך נישואינו
למרגלותייך אניח את אוצרותיי
.ובאשר תלך, אלך אחריך
!יוליה
!הנה אני באה-
,אך אם אין כוונותיך כנות
!אני מתחננת... הנה, אני באה
.לחדול מהן ולהניח לי לנפשי
.אשלח שליח מחר
!הרי נשבעתי לך-
!לילה טוב, פי אלף
.פי אלף הוא עגום, ללא קץ-
!יוליה
!יוליה
!לילה טוב
אוהב ירוץ אל אהובתו
.כתלמיד הנוטש את ספריו
,אך אוהב הנוטש אהובתו
כתלמיד עגום השב
.לספסל לימודיו
?רומיאו, מתי לשלוח את השליח מחר
.בתשע-
יהי כן. עד אז, יחלפו להן
.עשרים שנה. לילה טוב
...לילה טוב
הפרידה היא עצבות מתוקה
.ממך איפרד עד עלות החמה
!יוליה
...'את ואני תמיד, ולנצח'
,רבה היא עוצמתם של הצמחים
צמחי מרפא, אבנים
.ולכולם מעלות ברוכות
,גם אם נתעב הוא הצומח
.האדמה אותו לא תקפח
ואם ייעשה בצמח טוב
,שימוש לרעה
.ימרוד הוא בטבעו, ויהיה לרע
,מידה טובה הייתה לחטא
באין יד מכוונת
.וחטא הופך לעתים למעשה מכובד
בין עלעליו של פרח רך
מסתתרים סם המוות
,וסם מרפא. אם תריחו
,ישובב נפשך
.אם תטעמו, יידום לבך
שני מלכים אלה מתכתשים
,גם באדם, גם בצמחים
.יצר טוב ויצר רע
,וכאשר יגבר הרע על הטוב
.אז יאכלם התולע וייבאש
.שלום לך, אבא
.יברך אותך האל-
מי הוא המברך אותי
?השכם בבוקר
.בוקר טוב, רומיאו
.בוקר טוב-
בני הצעיר, רווחת הסברה
.כי לב כבד מדיר שינה
.ואם לא כן, ענה על הסברה
.רומיאו לא עלה על יצועו
.לא טעית. אך שלווה ידעתי
?סלח לי! עם רוזלין היית-
!רוזלין? אבי, לא
!שכחתי את שמה
,יפה, בני הטוב-
?היכן היית
בנשף אויביי. לפתע נפגע לבי-
...ולבבו
.והמזור לפצענו בידיך נמצא
.דבר ברורות, בני
.וידוי סתום אינו מוצא מזור
אדבר ברורות: אהובת נפשי
.היא בתו של קפולט העשיר
,נפגשנו, התאהבנו
.ונשבענו
.אספר לך על כך בשעה שנלך
,אך זאת אבקש
.תשיא אותנו, עוד היום
!שומו שמים! זו תהפוכה
,את רוזלין נטשת
?אותה הרי בדמי לבך אהבת
אם כך, תחילתה של אהבת נעורים
.במבט ולא בלבב
.נזפת בי לא פעם משום שאהבתי
.משום שעגבת, לא משום שאהבת-
!אנא
אל תנזוף בי. על אהבתי משיבה
.היא אהבה, שלא כקודמתה
אכן, היא ידעה שאהבתך
.אינה כנה
אולי אני דומה לאמי
...היא לעולם אינה מרוצה
אולי ברית זו תביא עמה
בין שני בתי אב ניצים
.אהבה טהורה
...כשיונים בוכות
.בוא, הססן צעיר, בוא עמי
.אעזור לך הפעם
אולי ברית זו תביא עמה
בין שני בתי אב ניצים
.אהבה טהורה
!מהר! עליי למהר
.לאט לך, הממהרים מועדים
,אולי אני דורש יותר מדי
,אולי אני כמו אבי
.נועז מדי
אולי אני כמו אמי
,היא לעולם אינה מרוצה
מדוע אנו צועקים
...זה על זה
?היכן רומיאו, לכל השדים
?האם לא שב לכאן הלילה
.לא לבית אביו. שוחחתי עם משרתו
רוזלין החיוורת
והאכזרית, רעת הלב
!מענה אותו עד טירוף
.טיבלט שלח איגרת לבית אביו
!הזמנה לדו קרב, בי נשבעתי-
?רומיאו ייענה לה
.כל איש יודע כתוב יענה לה-
,הוא יענה לכותב המכתב
.ויקרא לו לדו-קרב
.רומיאו המסכן
!הוא כבר בבחינת מת
העלמה החיוורת דקרה אותו
.ופילחה אוזנו בשיר
את לבו שיסע בחץ
.קופידון העיוור
?האם יוכל לעמוד בפני טיבלט
.שלא כמו נסיך החתולים-
הוא האלוף! בקיא בהליכותיו
.ובגינוניו של טקס
כשם שאתה מיטיב שיר, שומר על
.קצב, על הפוגות ועל משקל
,הוא נח... אחת, שתיים
ובשלישית... החרב בלבך
.והוא מפלח כפתור בחולצתך
.הוא בקי בתורת הסיף
.ג'נטלמן המבין בהלכות הסיף
!ב'פאסדו' הנצחי
!'ב'פונטו רוורסו
'!ב'האיי
?במה-
!הנה רומיאו
!רומיאו
!נפקנית גנדרנית
!סניור רומיאו, בון ז'ור-
ברכה בצרפתית לכבוד
.מכנסיך הצרפתיים
.הסתלקת לך אמש
?בוקר טוב. הסתלקתי-
!הסתלקת, אדוני, הסתלקת
?אינך מבין
.סליחה. עסק חשוב דחק בי
.ובשלו, נדחקו מידות בשר ודם
האם עסק חשוב זה
?הביאך לכפוף ברכיים
?רוצה לומר להשתחוות
.אכן זו השתטחות שלאחר כריעה-
.אני בקי בנימוסין, כפתור ופרח
?פרח-
.כן
?אימרו, מדוע זה 'כפתור' פורח
!איזו שנינות-
,הנה, עכשיו אתה חברותי
!עכשיו אתה רומיאו
הנה אתה - אתה
.מטבע בריאתך ושנינותך
!הנה היא
,ערב טוב לך
.גברתי הנכבדה
.ברצוני לשוחח עמך ביחידות
!או, הסרסורית
!רומיאו, רומיאו
?האם תבוא אל בית אביך
.אנו נסעד שם הערב
.אבוא בעקבותיכם
.היי שלום, גברת ישישה
!היי שלום
אם כוונתך להוליך אותה לגן
,עדן של שוטים, כמו שאומרים
,תהיה זו התנהגות נלוזה
.כמו שאומרים
,הגברת צעירה. ועל כן
,אם זו היא דרכך
,לנהוג בה בכחש ובמרמה
תהיה זו התנהגות
.ראויה לשמצה
אמרי לה לבוא לווידוי
.אחר הצהריים
,ושם, בתאו של האב לורנס
...תבוא עמי
.בברית הנישואים
,אומנת מתוקה
?מה הבשורה אשר בפיך
?אומנת
!עייפתי, הניחי לי-
!אוי, עצמותיי כואבות
.רגליי רועדות
.קחי עצמותיי וספרי לי הבשורה
.אנא, דברי
אלי, מה החיפזון? אינך יכולה
.לחכות? אין לי כוח לנשום
אם אין לך כוח לנשום, כיצד
?תאמרי כי אין לך כוח לנשום
?האם הבשורה טובה או רעה
.עני לי
.בחירתך בחירה איוולת
.אינך יודעת לבחור גבר
,רומיאו? לא הוא. אכן
,פניו יפים יותר מכל אחר
,רגליו יפות, ובאשר לידו
...לכף רגלו ולגופו
?אני יודעת. מה אמר על נישואינו
!אלי, ראשי כואב
!איזה ראש
!והגב שלי
...אוי, אומללה-
!בצדו האחר. גבי
.צר לי שאת מתייסרת-
!אומנת מתוקה, מתוקה
.ספרי לי מה אמר אהובי
,אהובך דיבר כג'נטלמן ישר
...אדיב, נאה ומנומס
?היכן אמך
!היכן אמך'? מה מוזרה תשובתך-'
,אהובי אמר כג'נטלמן ישר
'?היכן אמך'
,את כה להוטה! מעתה ואילך
.לכי בעצמך לשליחויותייך
!איזו מהומה
?מה אמר רומיאו
?האם הרשו לך ללכת לווידוי היום
.כן-
.לכי אל תאו של האב לורנס
שם ממתין לך בעל
.לשאתך לאישה
הכול חופשיים
להרגיש טוב
להרגיש טוב
,אחים ואחיות
יחדיו נתגבר
יום יבוא ורוח
תוביל אותך לשם
,אני יודע, הכאב הלם בלבך
אבל חיכיתי
להגיש לך עזרה
אעזור לך להתגבר
.בכל עת
רגעי אושר חטופים
.סופם בא בחטף
:ובניצחונם - מתים
.כאש וכאבק שרפה, נשיקתם מכלה
הדבש המתוק
.מעורר בחילה בטעמו
.ועל כן, לאט לכם באהבה
,רומיאו יודה לך, בתי
.בשם שנינו
.אנא, מרקוציו הטוב, נלך
'חם היום. בני 'קפס
.משוטטים ברחובות
,אם ניפגש
.תהיה כאן מריבה
,בימים חמים כאלה
.הדם רותח בעורקים
.'אנו בני 'קפס
אתה דומה לאותו בחור
אשר עם היכנסו לבית מרזח
:שם חרבו על השולחן ואומר
!'אלי, שלא אזדקק לך'
,ולאחר ששתה כוסית שנייה
...מניף החרב כלפי המוזג
.ללא כל סיבה
?האם בחור כזה אני
.מהיר חימה, כיאה לבן ורונה-
!חי ראשי
.הנה מקורביו של קפולט
!חי רגלי
.לא איכפת לי
.התקרבו אליי
רבותיי, שלום לכם. ברצוני
.להחליף מילה עם אחד מכם
להחליף מילה אחת
?עם אחד מאיתנו
.מילה ועוד דבר מה
.מילה ומכה
,אם רק תיתן לי סיבה
.אנחית המכה
?וללא סיבה לא תכה
מרקוציו, אתה המלווה
?את רומיאו
?מלווה
האם נגנים עוברי אורח אנחנו
!בעיניך? אז תשמע רק צרור
!הרי הקשת שלי
!היא תרקיד אותך! מלווה
.הבה נדון במקום שקט
.ולא, נלך. כאן צופים בנו
.עיניים לצפייה נבראו
.לא אזוז מכאן, לא ארצה איש
.לך לשלום, אדוני. הנה האיש
!מרקוציו-
!רומיאו
משפט אחד יביע את השנאה
!שאני רוחש לך. אתה נבל
...טיבלט
,יש לי סיבה לאהוב אותך
ולמחול לך על
.קבלת פנים כה זועפת
.איני נבל
.ועל כן, שלום לך
.אינך מכיר אותי
התנהגותך לא תכפר
.על פגיעתך בי
!סוב ושלוף
!סוב ושלוף
!סוב ושלוף
!לא פגעתי בך-
אינך יכול לשער עד
.כמה אני אוהב אותך
עד אשר תדע מהי הסיבה
.לזו האהבה
,קפולט הטוב
,את שמך אני אוהב
.כשם שאני אוהב את שמי
!מלא מאווייך
!מלא מאווייך
,כניעה בזויה
!מגונה ומשפילה
!שנאת נפשי אתה
!טיבלט
!לוכד עכברושים
!קום והילחם
?מה אתה רוצה ממני
,מלך חתולים חביב-
.רק אחת מתשע נשמותיך, ותו לא
!אילחם בך-
,מרקוציו הטוב
!הימנע מאלימות
?נפצעת
.שריטה, שריטה-
!שריטה
!שריטה. שריטה
.הייה אמיץ. הפצע אינו עמוק
.עמוק דיו-
שאל עליי מחר, ותמצא אותי
.שקוע בעפר תחוח
!מגפה על שני הבתים
!הם עשו אותי בשר לתולעים
!מגפה על שני הבתים
מדוע, לכל השדים, נעמדת
.בינינו? נפצעתי תחת זרועך
.להצילך ביקשתי
...מגפה על שני בתיכם
!לא, לא
!בוא, לילה עדין, יקר וגאה
!תן לי את רומיאו
וכשאמות, חתוך אותו
.לכוכבים קטנים
והוא יאיר את פני השמים
,באור נעים
וכל העולם יאהב את הלילה
.ולא יסגוד לשמש הזהובה
,קניתי לי משכן של אהבה
.אך לא לי הוא
.נמכרתי, אך לא הבאתי שמחה
,היום ארוך
כלילה שלפני בעיני ילדה
,חסרת סבלנות המצפה לחגיגה
שבה נאסר עליה ללבוש
.את שמלתה החדשה
נשמתו של מרקוציו
מרחפת מעלינו
,וממתינה לנשמתך
.שתארח לה חברה
,ילדון עלוב
!אתה תצטרף אליו
אתה, אני או שנינו יחד
!נצטרף אליו
אתה, אני או שנינו יחד
!נצטרף אליו
אתה, אני או שנינו יחד
!נצטרף אליו
!אני שוטה של הגורל
!רומיאו
!ברח! ברח
!אל תעמוד כמשתאה
!ברח! רומיאו
היכן הם המרושעים
?שהחלו בתגרה
!בנווליו
?מי עורר כאן מריבה
:רומיאו זעק בקול
!'חידלו, רעיי'
,טיבלט אז פגע במרקוציו האמיץ
.טיבלט נהרג כאן
.ידו של רומיאו הרגה אותו
!פרינס-
עשה צדק! דמו של מונטגיו
.יכפר על דמנו
,רומיאו ניסה לפייסו
.אך אוזניו של טיבלט נאטמו
.הוא מקורבו של מונטגיו
!אין אמת בפיו
,אנא, פרינס
!חרוץ משפט אמת
,רומיאו רצח את טיבלט
!רומיאו מות יומת
רומיאו הרג אותו, הוא הרג את
?מרקוציו. מי חייב בדם הזה
לא רומיאו. הוא היה
.ידידו של מרקוציו
:במעשיו חרץ משפט
.הוא שם קץ לחייו של טיבלט
על חטא זה, נגלה אותו. לא
!אקשיב לתחנוניכם, לתירוצים
לא תפילות ולא דמעות יכפרו
!על החטא! חידלו מכך
!רומיאו יוגלה
,אם אמצא אותו
!תהיה זו שעתו האחרונה
!רומיאו הוגלה
!גלות
.'רחם עליי, אמור 'מוות
.הגלות חמורה מן המוות
.'אל תאמר 'גלות
האסונות אוהבים אותך-
.ואתה נשוי להן
.מוורונה הוגלית
.התאזר בסבלנות
.העולם גדול ורחב
.אין עולם מחוץ לכותלי ורונה-
,גלות משמע גלות מן העולם
.וזהו מוות
.גלות הוא שם מטעה למוות
.אתה עורף ראשי בגרזן מזהב
.ומחייך למראה מותי
,הו, חטא
,כפיות טובה שפלה
,גלות היא בבחינת רחמים
?אינך רואה זאת
!הסתתר
.יוליה, גברתי, שלחה אותי
.ברוכה הבאה-
?היכן בעלה של גברתי
!רומיאו, צא-
.אדוני, המוות שם קץ לכול
?דיברת על יוליה
?היכן היא, מה שלומה
מה אומרת גברתי החבויה
?על אהבתנו החבולה
שום דבר. היא רק בוכה ובוכה
.ונאנחת: רומיאו! ושוב בוכה
שמי מפלח את גופה כאותו
כדור הנורה מטווח קצר
.כשם שידי הרגה את קרובה
.חשבתי כי מזגך מחושל-
.יוליה בחיים. הייה מאושר
טיבלט קם להרגך, אך אתה
!הקדמת להרגו. הייה מאושר
,על פי הדין, חייב אתה למות
.אך נגזרה עליך גלות בלבד
!הייה מאושר
.ברכות הושמו על גבך
,מדוע זה תלין על הולדתך
,על שמים ועל ארץ
.הן בהולדתך, שמים וארץ בך חברו
.גברתי מסרה טבעת-
'אני אוהבת אותך'
.בטחוני חזר אליי-
,לך. לך אל אהובתך
.עלה אל חדרה ונחם אותה
!חיש, מהר
צא מביתה לפני צאת השומרים
שלא תחמיץ נסיעתך למנטואה
שבה תגור, עד אשר נכריז
,על נישואיכם
,נשכין שלום בין חבריך
.נבקש סליחה מפרינס
ואז נחזיר אותך
.בגיל ובששון, פי אלף מצערך
!מהר, לך
!צא עם עלות השחר
.שהה במנטואה
.הייה שלום-
אלי, האם שפך רומיאו
?דמו של טיבלט
,הו, ראש נחש
.נסתר בין עלעלי כותרת
האם היה אי פעם ספר כה שפל
?שכריכתו כה נאה
הו, הנכלוליות שוכנת
.בארמון כה נשגב
.היא לא תרד הלילה
.בעתות אבל אין הנפש מחזרת
.הקשב, היא אהבה את טיבלט
.ממש כמוני-
.נולדנו למות
.מחר בבוקר אדבר איתה
.הלילה שקועה היא ביגונה
?שמא אגנה את בעלי
.הו, בעל אומלל
מי תהגה את שמך ברוך, אם אני
?רעייתך הטרייה גיניתי אותו
מדוע הרגת את
!בן דודי, רשע
.אהבת בתי לך תהיה
.היא תעשה כרצוני
.זאת ועוד, אני בטוח
?ביום חמישי נערוך הטקס
...אדוני-
.הלוואי יום חמישי היה מחר
!יום חמישי אפוא-
אשה! לכי אל יוליה
.קודם שתעלי על יצועך
אמרי לה כי ביום חמישי
.תינשא לגבר האציל
.אתה הולך? עוד לא עלה השחר
.אם אלך, אחיה. אם אישאר, אמות
.אין זה אור יום-
השמש פלטה מין מטאור
.להאיר דרכך למנטואה
.הישאר עוד קצת
.אינך מוכרח ללכת
!נניח להם שיתפסו אותי
!נניח להם שיהרגו אותי
.איני רוצה ללכת, קשה להישאר
!בוא, מוות
.זהו רצונה של יוליה
,מה שלומך, נפשי? הבה נדבר
.עוד לא הבקיע אור
!האור הבקיע
!מהר, ברח, לך
!האור מאיר
.אור ועוד אור
.חשיכה ועלטה אותנו עוטפות
!גברתי
.אמך באה
?בתי, האם קמת-
,חלון, הכנס האור
!וקח את החיים
!יוליה
?האם נשוב וניפגש
!ודאי-
אהובה, על כאבנו זה
.נדבר בבוא היום, בנחת
!יוליה
.אלי, לבי מנבא לי רעות
דומני שאני רואה אותך
.כמת, בתחתית קברך
.גורל, גורל, הייה הפכפך
,החזר לי את רומיאו
.אל תחזיק בו
.אביך אוהב אותך, בתי
,ורצונו להקל את כאבך
לכן בחר לך יום של שמחה, אשר
.לו לא פיללנו, לא את ולא אני
?גברתי, איזה יום הוא זה
,ביום חמישי השכם בבוקר-
,פאריס, הגבר הצעיר והאציל
יישא אותך לאשה
.בכנסיית פטרוס הקדוש
נשבעתי בכנסייה ובשם פטרוס
.הקדוש, לא אהיה לו לכלה
.הנה אביך. דברי עמו
,ובכן, אשה-
?האם סיפרת לבת על החלטתנו
.כן. היא מסרבת, ומודה לך-
!הלוואי שתינשא לקברה
?מה? היא מסרבת
?היא אינה גאה
ולא רואה כי ברוכה היא
?שלה מצאנו ג'נטלמן, חתן
.איני גאה, אך אסירת תודה
?האמצא גאווה בדבר מה שאשנא
אל תודי, אל תהיי גאה-
אך חלצי את עצמותייך הנאות
!ביום חמישי הבא
!הנח לי לומר מילה
!חדלי-
!אל תעני לי
?אישי, האם יצאת מדעתך-
!בוז לך, חידלת אישים
!יברך אותה האל-
.אשם אתה כי המעטת בערכה
!שתקי, פתיה! הקשיבי-
,ביום חמישי לכנסייה תבואי
!ולא - אל תראי את פרצופך
.נא בתי, הינשאי לידידי
,אם לאו
,תקבצי נדבות, תגוועי ברעב
!תמותי ברחוב! האמיני לי
!לא אחזור בי
,אמי המתוקה
.אל תשליכי אותי
.תדחו הנישואים בחודש, בשבוע
אם לאו, הציעו לי מיטת כלולות
.אפלה כקברו של טיבלט
,אל תדברי אליי
.שפתיי חתומות
,עשי כרצונך
.אני איתך גמרתי
אלי, אומנת! כיצד אוכל
?למנוע את החתונה
מה את אומרת? אין מילה
?של אושר? של רחמים
!הקשיבי לי
.מוטב שתינשאי לפאריס
.הוא ג'נטלמן נפלא
,תהיי מאושרת בשידוכך זה
.הוא טוב מהקודם
,הקודם, הוא מת
,ולו חי פה
?האם היית רווה נחת
?האם לבך מדבר
.וגם נפשי
!ולא, יקוללו שניהם
!אמן
?מה-
.ניחמת אותי מאוד
אמרי לאמי שהלכתי
.מאחר שהמרתי פי אבי
.אלך להתוודות ולכפר על חטא
בוכה היא ובוכה
.על מות טיבלט
אדוני, אביה חושש לשלומה
,כי ביגון שקעה
ובחוכמתו הרבה נחפז להשיא
.אותה ולעצור שטף דמעותיה
.ברוכה תהיי, גברתי, אשתי
.אולי, כאשר אינשא-
.ה'אולי' יקום ויהיה
.אשר חייב להיות, יהיה-
.אמת
?באת להתוודות-
?האם אתה פנוי, אב קדוש
?או שאשוב לתפילת הערב
,אני עומד לשירותך
.בתי העצובה. סלח נא לנו
.חלילה לי מלהפריע לתפילה
יוליה, ביום חמישי בבוקר
.אבוא להעיר אותך
'!עד אז, 'אדיו
.ותנצרי את נשיקת הקודש
,ספר לי כיצד אמנע זאת
.ולא מה ששמעת
.איני חכם דיי לפתור הבעיה
,אם חוכמתך אינה עוזרת-
!אפתור אותה במו ידיי
.אקטע חיי בזה הרגע
!חכי
!אל תתמהמה! למות רציתי-
קיימת תקווה, הדורשת מעשה נואש
.כמעשה שאבקש למנוע
,אם יש בך כוח להתאבד
,ולא לשאת את פאריס לבעל
ודאי תוכלי לקבל דבר מה
.דומה למוות, למחות את החרפה
,ואם את אמיצה
.אתן לך השיקוי
לא חום, לא נשימת אפך
.תעיד שאת בחיים
כל איברייך יקפאו, גופך
.יחסר גמישות, כמת יהיה
,כשיבוא החתן אלייך להעירך
.הוא ימצאך מתה במיטתך
את תינשאי אל אחוזת הקבר
,של משפחת קפולט
,וכאותו מת כחוש שם תשכבי
.ותתעוררי, כמתנומה נעימה
ובינתיים, אשגר לרומיאו
.האיגרת שאכתוב בה על המתרחש
והוא ישוב לכאן בלילה
.וייקח אותך עמו למנטואה
קחי הבקבוקון ושתי את
.השיקוי המזקק במיטתך
אשלח את האיגרת
.לאדוני במנטואה
'איגרת בהולה'
?ואם לא ישפיע השיקוי
?האם מחר בבוקר אתחתן
?עסוקה את
?את זקוקה לעזרתי
לא, גברתי. לטקס הכלולות
.בחרנו כבר הכול
,הניחי לי
.וקחי את האומנת
ודאי ידיכן מלאות
.בהכנות המיידיות
.לילה טוב
,שיכבי לישון
.את זקוקה למנוחה
.היי שלום
.האל יודע מתי נשוב וניפגש
.לילה טוב
...רומיאו
.אני שותה לחייך
כמנהג, הלבישו אותה במיטב
.מלבושיה ושאו אותה לכנסייה
היום מין רוח לא מוכרת
.נושאת אותי במחשבות שמחות
,חלמתי שגברתי באה אליי
,ואני מת
ובנשיקותיה מלאות החיים
!את נפשי החייתה ואני המלך
מה מתוקה האהבה אם חלומותיה
.כה עשירים בחדווה
!חדשות מוורונה
'איגרת בהולה-'
בלתזר? האם הבאת לי
?איגרת מהכומר
?מה שלום גברתי
?האם אבי בקו הבריאות
?מה שלום יוליה
.אם טוב לה, אין רע כלל
.טוב לה, ואין כל רע
,גופתה נחה בקבר בני קפולט
.ונשמתה מרחפת עם המלאכים
.ראיתיה בקברה
סלח לי על כי
.בפי בשורה רעה
?זהו הדבר
!אני בז לכם, כוכבים
!יוליה! יוליה
.אצא לדרך עוד הלילה
.סבלנות-
!הנח לי
...אתה חיוור וכה פרוע
!טעות היא בידך-
האם הכומר
?לא מסר לי איגרת
.אין זה משנה
,ובכן, יוליה
.לצדך אשכב הלילה
.אצא כעת
.פחד אותי עוטף
,פוחד אני ממעשה פזיז
.מהתגרות במזל
!האיגרת חשובה עד מאוד
,לא יכולתי לשלוח אותה
.ולא מצאתי שליח שימסור אותה
.אי מסירתה עלול לגרום להרס
,הביאו שני האויבים
!בני קפולט ובני מונטגיו
,תן לי קורטוב של רעל
,תרכובת הפועלת חיש
אשר תזרום בעורקיו של זה
.הקץ בנפשו, ואותו תמית
יש בידי סמי מוות, אך כל
.הוגה שמם, יומת על פי החוק
,העולם אינו ידידך
.עוד פחות חוקיו
!אל תהא עני מרוד,קח
.עוניי, אך לא רצוני, ייקח
הכסף להיטיב עם עונייך
.לא עם רצונך
שתה הרעל. לו היית כעשרים
.גברים, הרעל יהרגך מיד
!הנה זהבי
רעיל הוא יותר לנפשותיהם של
.אנשים מסם המוות שאתה מכין
'איגרת בהולה'
רומיאו אינו יודע
.על האסונות
.אכתוב שוב למנטואה
בעוד שעה תתעורר משנתה יוליה
.הנאווה. היא זעה. הגברת זעה
!אני מתחנן לפניך
,חייה, חייה בעושר-
.הייה שלום, ידיד יקר
.אני הולך
!אל תתגרו באדם נואש
!ניצרו אש! ניצרו אש
!ניצרו אש
!ניצרו אש
.אהובתי
.רעייתי
המוות ינק הדבש מנשמתך
.אך לא פגע ביופייך
.לא נוצחת
האודם לא מש משפתותייך
.ומלחייך
דגלו החיוור של המוות
.לא פגע בהן
,יוליה היקרה
?מדוע את כה יפה
האם המוות נטול הגוף
,מסוגל אף לאהוב
,והוא שומר עלייך, כאן
?בעלטה, כעל פילגש
הנה. כאן אנוח לי
,לעולמי עד
אנער עול הכוכבים מבשרי-הרעות
.מעל בשרי שבע התלאות
.עיניים, זהו מבטכן האחרון
.זרועות, זהו חיבוקכן האחרון
...ושפתיים
,הו, אתן, דלתות הנשימה
...חיתמו בנשיקה של תום
...על החוזה הנצחי
!המוות
.רומיאו
?מה הדבר
.רעל
שתית הכל? לא הותרת
?לי ולוא טיפה לעזר
אנשק שפתיך. אולי נותרה
.עליהן טיפה של רעל
.שפתיך חמות
...וכך
...בנשיקה
.אמות
,'אני אוהבת אותך'
,ראו מהו העונש על שנאתכם
.השמים הרגו שמחתכם באהבה
ואני, שעצמתי את עיניי אל
.נוכח מריבתכם, איבדתי רעים
!הכול נושאים בעונש
!הכול נושאים בעונש
בוקר זה מביא עמו
.שלום קודר
,השמש, ביגונה
.אינה מגביהה לעלות
לכן, שוחחו על אלה
.הדברים העצובים
,אחדים ייענשו
.לאחדים יסולח
מעולם לא היה סיפור
כה נוגה בכאבו
.כסיפורם של יוליה ורומיאו
במאי: באז לורמן
לאונרדו די-קאפריו
קלייר דאנס