Tip:
Highlight text to annotate it
X
[מנחה בסרטון]: והזוכה של 2012 בפרס ע"ש גורדון אי מור בסך 75,000 דולר
בקטגוריית מדעי הרפואה והבריאות...
[תרועות] [מחיאות כפיים]
הזוכה בפרס הראשון, גק תומס אנדרקה.
[תרועות] [מחיאות כפיים]
[תרועת חצוצרות] [מחיאות כפיים]
וכעת, גבירותי ורבותי,
[מחיאות כפיים]
לכבוד לי להציג את הזוכים במקומות הראשונים
ביריד הבינלאומי למדע והנדסה של 2012 [מחיאות כפיים]
[צחוק]
ג'ק אנדרקה: זה אני.
טוב, זאת היתה כל ההרצאה. ביי.
אנו מדברים המון על הדבר הזה שקרוי סרטן.
זה חשוב מאד לכולנו.
אבל תארו לעצמכם עולם ללא סרטן.
מה אם היה חיישן כמו פס הבדיקה לסוכרת
שיכול היה לזהות סרטן תוך 5 דקות ובמחיר פחות מ-3 סנטים?
תארו לעצמכם חיישן מהיר פי 168, זול יותר מפי 26,000
ורגיש יותר מפי 400.
ובכן, אני יצרתי פס כזה.
במקור, הסיבה שלי לעשות זאת
היתה שחבר משפחה טוב שלנו נפטר מסרטן הלבלב.
זו מחלה איומה ונוראה. זהו גזר-דין מוות.
אתם יכולים לראות שאחרי 5 שנים,
רק 5.5% מהאנשים שאובחנו, יישארו בחיים.
זאת סטטיסטיקה מזעזעת.
איך זה שחברה כה מתקדמת מבחינה טכנולוגית--
איך ייתכן שהסטטיסטיקה הזאת תהיה מקובלת עלינו?
אז התחלתי ממש להתעניין ולעשות קצת מחקר.
ומצאתי שיש חלבונים מסוימים.
הם נמצאים בדם בריכוזים מוגדלים
כשחולים בסרטן הלבלב.
חיפשתי במיוחד אחד מהם, בשם מזותלין.
סרטן הלבלב מדגיש אותו מאד, ובנוסף, זה בשלבים המוקדמים.
כך שאם מוצאים אותו בשלבים המוקדמים, שיעור השרידה קרוב ל-100%
במקום 5.5%.
אבל יש בעיה נוספת עם הבדיקה האבחונית הנוכחית שלנו
של סרטן הלבלב: היא מאד לא מדויקת.
היא מאבחנת, למשל, דלקת בלבלב.
וזה לא מקובל עלי.
רגישות של 70% ומטה באבחון הספציפי--
זה אומר המון תוצאות חיוביות ושליליות שגויות.
אז בעזרת הדברים המגניבים האלה הקרויים ננו-שפופרות פחמן--
הם גיבורי העל של מדע החומרים.
אלה שפופרות פחמן בעובי אטום בודד ויש להן תכונות מדהימות.
זה מאד עניין אותי.
התחלתי לגבש רעיון במקום לא סביר, בשיעור ביולוגיה.
למדנו על נוגדנים, שהם בעצם מולקולות של מנעול ומפתח
שנקשרות ספציפית לחלבון מסוים.
במקרה זה, לסמן הביולוגי של הסרטן, המזותלין.
אז היה לי רעיון. קראתי מאמר
בשיעור ביולוגיה-- על ננו-שפופרות פחמן--
ידעתי על החלבון, מזותלין, ובדיוק למדנו על נוגדנים.
זה היה כמו חידה של חיבור בין נקודות כדי ליצור טיוטה
ובמקרה זה, זה כמו חיישן.
הנה הרעיון שהיה לי.
יש רשת של ננו-שפופרות פחמן בעלות דופן בודדת, ונוגדנים.
מה שקורה הוא-- כשמניחים דגימת דם
שמכילה את חלבון המטרה על הרשת הזו,
החלבון יחדור לרשת וייצור מולקולה גדולה יותר עם הנוגדן.
זה גורם לשינוי חשמלי בחיישן.
אני יכול ממש למדוד את זה במד-אוהם שעולה 50 דולר ב"הום-דיפו".
וממש קל לייצר את זה.
צריך רק ליצור פיזור אחיד של אלה.
מערבבים את זה עם הננו-שפופרות פחמן ועם הנוגדן הזה.
פשוט טובלים את זה כמו פיסת נייר מסנן.
זה ממש ממש פשוט.
אחר כך מייבשים את זה ומשתמשים בזה במשך זמן-מה.
זה לא כל-כך קשה.
פשוט מודדים את זה במד-אוהם שעולה 50 דולר.
נחוצה פחות משישית טיפת דם.
זו דקירה זעירה באצבע.
מה שעליכם לעשות כדי לזהות מחלה כמו סרטן הלבלב, הוא,
כשחלבון מסוים מוגבר עליכם לקבוע דרגת מינימום.
אם זה מעל, אז זו רמה גבוהה באופן לא תקין.
אם זה מתחת, אז זה תקין ואתם בסדר.
אני בחרתי ב-10 ננו-גרם לאלפית הליטר.
ננו-גרם היא כמות זעירה.
חישבו על זה כעל מיליארדית.
ממש כלום.
ואז הייתי צריך לבדוק את החיישן שלי באמת פועל.
לקחתי כ-100 חולים
בשלבים שונים של סרטן הלבלב.
אתם רואים שאצל כולם זה מעל 20 ננו-גרם.
זה הרבה מעל דרגת המינימום של 10 ננו-גרם לאלפית הליטר.
כלומר, קיבלתי רגישות של 100%.
אלה היו דגימות סרטן שליליות, אנשים בריאים.
אנשים בלי סרטן לבלב, אולי עם מחלה אחרת.
כולם מתחת ל-10 ננו-גרם לאלפית הליטר.
המשמעות היא שזה לא נותן שום תוצאות חיוביות או שליליות שגויות.
זה אומר דיוק של 100% באבחון.
זה אומר פוטנציאל להציל אלפי בני-אדם,
וחשיבה מחודשת לגמרי על אבחון הסרטן.
בנוסף, מה שקורה הוא-- מצאתי גם שאנו יכולים לבדוק
כמה יעיל הוא הטיפול או המשטר הכימותרפי
וכמה יעיל הוא הניתוח.
אתם רואים כאן
שכל תרופה כימותרפית-- אני בחנתי 5 כאלה על דגימות של חולדות--
לכולן יש רמות שונות של מזותלין.
אז אפשר ממש לבדוק כמה יעיל הוא הטיפול הכימותרפי.
אפשר לבדוק למשל את העמידות לתרופה.
כלומר שיצרתי חיישן שיכול לזהות את סרטן הלבלב.
זה מאד פשוט. זה מאד מהיר-- לוקח 5 דקות ועולה 3 סנט.
זה לא פולשני, זה רגיש ובררני.
אבל בנוסף, בהשוואה לתקן הזהב של זיהוי סרטן הלבלב,
זה מהיר פי 168,
זול יותר מפי 26,000 ורגיש יותר מפי 400.
כולל זה שלא נחוצה הכשרה מסוימת
כמו לימודים באוניברסיטה שנדרשים כדי לבצע את תקן הזהב,
וגם מכונה מסורבלת ויקרה כדי לקרוא את זה, שמכונה "אלייזה".
בעוד שאצלי די במד-אוהם ב-50 דולר מ"הום-דיפו".
כמו כן, החלבון שאני מזהה, הקרוי מזותלין,
מוגבר גם בסרטן השחלות והריאה.
כך שהחיישן הזה הופך לחיישן כללי לשני סוגי הסרטן האלה,
אבל ההשלכות הן שהחלבון המסוים הזה נמצא ב-40 סוגי סרטן שונים.
החיישן הזה מזהה כמעט כל צורה של סרטן.
יש לו אינספור שימושים.
מה שקורה הוא שמחליפים את הנוגדן שבחיישן
ואפשר לזהות כל דבר, כל חלבון.
כלומר סוגי סרטן אחרים, מחלות אחרות
כמו אי-קולי, רוטה-וירוס, סלמונלה, ואת נגיף האיידס.
כל סוגי הסרטן והמחלות שנפוצים אצלנו.
אלפים, מיליונים, מיליארדים של נפשות יכולים להינצל בעזרת הטכנולוגיה הזאת.
וזה גם יכול לבדוק את יעילות הטיפולים.
כך שזה יעצב מחדש את אופן החשיבה שלנו על הרפואה.
יהיה לנו כעת פס בדיקה פשוט לסוכרת
שיכול לזהות את המחלה ב-5 דקות תמורת 3 סנט,
אבל גם יקבע איך לרפא את המחלה ולטפל בה בצורה מיטבית.
אז-- חסרות שתי שקופיות.
המסקנה הסופית שלי, שאני משאיר לכם כחומר למחשבה,
היא שאני לא היחיד שיכול לעשות זאת.
כל אחד יכול.
זה דרש ממני רק 200 מכתבי דוא"ל והרבה עבודה קשה.
אבל זה כבר סיפור אחר.
אבל עליכם לשאול את עצמכם.
דמיינו עולם-- או "מה אם"--
תוכלו להיות כמוני ולהגיע לכך שתרוצו בשמחה לאיזו במה.
תודה רבה.
[מחיאות כפיים]