Tip:
Highlight text to annotate it
X
תרגום: Shlomo Adam עריכה: Zehavit Ehre
קשמיר היל: ביום הולדתי בשנה שעברה
בעלי נתן לי במתנה "אקו" של "אמזון".
הייתי די בהלם, למען האמת,
כי שנינו עובדים בתחום האבטחה והפרטיות.
(צחוק)
וזה מכשיר ששמים באמצע הבית כשהמיקרופון פועל,
ושמאזין כל הזמן.
אבל אנו לא לבד.
לפי סקר של הרדיו הציבורי ומכון אדיסון,
לאחד מכל שישה אמריקנים בוגרים יש היום רמקול חכם,
כלומר, שיש להם בבית עוזרת דיגיטלית וירטואלית.
זה מטורף.
העתיד, או העתיד הדיסטופי, מגיעים הנה מהר.
מעבר לכך, חברות מציעות לנו כל מיני מכשירים שמחוברים לאינטרנט.
תאורה חכמה, מנעולים חכמים, שירותים חכמים, צעצועים חכמים,
צעצועי-מין חכמים.
מכשיר חכם יודע להתחבר לאינטרנט, לאסוף נתונים
וגם לדבר עם בעליו.
אבל אם המכשירים שלכם יכולים לדבר איתכם,
עם מי עוד הם ידברו?
רציתי לגלות את זה,
אז הלכתי עד הסוף והפכתי את דירתי הקטנה בסן-פרנסיסקו
לבית חכם.
חיברתי אפילו את המיטה שלנו לאינטרנט.
חשבתי שהיא רק תבדוק את הרגלי השינה שלנו.
היום אני יכולה לגלות לכם שמה שגרוע יותר
משנת-לילה גרועה
הוא שהמיטה החכמה שלכם אומרת לכם למחרת
ש"החמצת את המטרה וקיבלת ציון שינה נמוך."
(צחוק)
כאילו, "תודה, מיטתי החכמה.
"כאילו שאני לא מרגישה היום חרא ממילא."
(צחוק)
בסך הכל התקנתי בביתי 18 מכשירים עם חיבור לאינטרנט.
התקנתי גם סוריה אחד.
סוריה מאטו: הי, אני סוריה.
(צחוק)
אני ניטרתי את כל מה שעשה הבית החכם.
בניתי נתב מיוחד שאיפשר לי לראות את כל הפעילות ברשת.
תוכלו לחשוב על הנתב שלי כעל איש אבטחה,
שמתעד בכפייתיות את כל תעבורת הרשת
שנכנסת לבית החכם ויוצאת ממנו.
ק"ה: סוריה ואני עיתונאים, הוא לא בעלי.
אנו רק עובדים יחד ב"גיזמודו".
ס"מ: תודה על שהבהרת את זה.
המכשירים שקשמיר קנתה --
רצינו לדעת מה הם מגלים ליצרנים שלהם,
אבל גם מהן הפליטות הדיגיטליות של הבית
שספק האינטרנט רואה.
ראינו מה רואה ספק האינטרנט, אבל חשוב יותר,
מה הוא יוכל למכור.
ק"ה: ניהלנו את הניסוי במשך חודשיים.
באותם חודשיים
לא היתה ולו שעה אחת של דומיה דיגיטלית בבית --
אפילו לא כשנסענו לשבוע.
ס"מ: כן, כל-כך נכון.
לפני הנתונים ידעתי מתי התעוררתם ומתי הלכתם לישון.
ידעתי אפילו מתי קשמיר מצחצחת שיניים.
לא אכנס להרגלי הצחצוח שלך,
אבל היה לי ברור מאד מתי עבדת מהבית.
ק"ה: אני חושבת שהוצאת אותי מהארון לפני המון אנשים עכשיו.
ס"מ: אל תהיי נבוכה. אלה רק נתונים כלליים.
ידעתי מתי אתם מדליקים טלוויזיה וכמה זמן אתם צופים בה.
עובדה משעשעת בקשר לבית משפחת היל:
הם לא צופים הרבה בטלוויזיה,
אבל כשכן, הם צופים ברציפות בסדרות.
תכניות אהובות: "אנשים קשים" ו"פארטי דאון".
ק"ה: כן, אתה צודק. אני מתה על "פארטי דאון".
תכנית נהדרת, וממש כדאי לך לצפות בה.
אבל "אנשים קשים" זה רק בעלי, טרבור.
טרבור התרגז קצת מכך שאתה יודע על צפיית הרצף שלנו,
כי למרות שהוא היה זה שחיבר את הטלוויזיה שלנו לנתב,
הוא שכח שהטלוויזיה צופה בנו.
למעשה, זאת לא הפעם הראשונה שבה הטלוויזיה שלנו מרגלת אחרינו.
החברה שייצרה אותה, "ויזיו",
שילמה ממש בשנה שעברה 2.2 מיליון דולר לממשלה בעיסקת טיעון,
משום שאספה מידע שניה-אחר-שניה
על הרגלי הצפייה של מיליוני צופים, כולל אותנו,
ומכרה את המידע הזה לסוחרי נתונים ומפרסמים.
ס"מ: כן, צעד קלאסי של כלכלת מעקב.
המכשירים שקשמיר קנתה דיווחו כמעט מידי יום לשרתים שלהם.
אבל את יודעת איזה מכשיר היה במיוחד פטפטן?
ה"אקו" של אמזון.
הוא התקשר לשרתים שלו מידי שלוש דקות,
אם השתמשתם בו ואם לא.
ק"ה: באופן כללי, היה מטריד לגלות
שכל המכשירים האלה ניהלו שיחות ארוכות
שהיו סמויות מעיני.
הרי לא יכולתי לדעת זאת אילולא הנתב שלך.
אם אתם קונים מכשיר חכם, אולי כדאי שתדעו --
אתם תהיו הבעלים של המכשיר,
אבל באופן כללי, הנתונים שלכם יהיו בבעלות החברה.
ואולי זה אמור להיות צפוי --
אם קונים מכשיר עם חיבור לאינטרנט, הוא ישתמש באינטרנט.
אבל מוזר שכל המכשירים האלה
חודרים למרחב האינטימי של הבית
ומאפשרים לחברות לעקוב אחרי התנהגותנו הכי בסיסית בו.
ס"מ: נכון מאד.
בכלכלת המעקב כורים אפילו את הנתונים הכי בנאליים-לכאורה.
למשל, למי איכפת כמה פעמים את מצחצחת שיניים?
מסתבר שיש חברת ביטוח רפואת שיניים בשם "בים".
הם מנטרים את מברשות השיניים החכמות של לקוחותיהם מאז 2015 --
לחישוב הנחות על הפרמיות שלהם, כמובן.
ק"ה: ברור לנו מה חלקכם חושבים:
"זהו החוזה עם העולם המודרני.
"אתה מוותר על קצת פרטיות,
"ובתמורה, מקבל נוחות או הנחות."
אבל זאת לא היתה החוויה שלי בבית החכם שלי.
זה לא היה נוח. זה היה מרתיח.
אני מודה שאהבתי את שואב האבק החכם שלי,
אבל היו עוד דברים רבים בבית ששיגעו אותי:
נגמרו לנו שקעי החשמל,
והייתי צריכה להוריד לטלפון יותר מעשרה יישומונים
כדי לשלוט בכל המכשירים.
וכל מכשיר דורש כניסה נפרדת;
למברשת השיניים שלי היתה סיסמה...
(צחוק)
ומכונת הקפה החכמה במיוחד היתה גהינום מוחלט.
ס"מ: באמת? קפה לפי נתוני ענן לא התאים לך?
ק"ה: אולי אני תמימה, אבל חשבתי שזה יהיה נהדר.
חשבתי שסתם נתעורר בבוקר ונגיד, "אלקסה, תכיני לנו קפה".
אבל לא כך קרה.
היינו צריכים להשתמש בדיוק בביטוי הספציפי של המותג כדי שהמכשיר יעבוד.
זה היה, "אלקסה, בקשי מה'בימור' לבצע איתחול מהיר."
ואת זה היה קצת קשה לזכור על הבוקר,
עוד לפני מנת הקפאין הראשונה.
(צחוק)
והתברר שקשה לומר את זה,
כי ה"אקו דוט" שליד המיטה שלנו
לא הצליח להבין אותנו.
אז היינו צריכים להתחיל כל בוקר
בצעקות על ה"אקו דוט" עם הביטוי הזה.
(צחוק)
וטרבור שנא את זה.
הוא היה אומר, "בבקשה, קשמיר,
"תני לי פשוט ללכת למטבח וללחוץ על הכפתור כדי לקבל קפה."
ואני הייתי אומרת, "לא, אי-אפשר!
"אנו מוכרחים לעשות את זה בשיטה החכמה!"
(צחוק)
אני שמחה לדווח שהנישואין שלנו שרדו את הניסוי,
אבל רק בקושי.
ס"מ: אם תחליטו על בית חכם,
אני מקווה שזה ירתיח אתכם פחות מאשר את קשמיר.
אבל כך או כך, המכשירים החכמים שאתם קונים
יכולים לשמש ואולי ישמשו כדי לפלח ולאפיין אתכם.
עצם כמות המכשירים שיהיו לכם יכולה לשמש כדי לקבוע
כמה אתם עשירים או עניים.
"פייסבוק" המציאה את הטכנולוגיה זאת וגם רשמה עליה פטנט.
ק"ה: כל החרדה שאתם מרגישים כיום, כשאתם נכנסים לאינטרנט
בגלל שאולי עוקבים אחריכם,
עומדת להגיע לסלון שלכם.
או לחדר השינה שלכם.
יש צעצוע-מין בשם "ווי-ווייב".
אולי אתם תוהים, למה שצעצוע-מין יהיה מחובר לאינטרנט?
אבל הוא מיועד לשני אנשים במערכת-יחסים רחוקה
כדי שיוכלו לחלוק מרחוק את אהבתם.
יש פצחני מחשב שבדקו מקרוב את הצעצוע הזה
וגילו שהוא שולח המון מידע לחברה שייצרה אותו:
מתי השתמשו בו, כמה זמן השתמשו בו,
מה היו הגדרות הרטט, כמה המכשיר התחמם.
הכל נכנס למאגר נתונים.
פניתי אל החברה,
ושאלתי, "למה אתם אוספים את כל המידע הרגיש מאד הזה?"
והם ענו, "הוא מעולה לחקר שווקים."
למעשה, הם כרו מידע על האורגזמות של לקוחותיהם
מבלי לגלות להם.
הרי אפילו אם אתם מזלזלים בפרטיות שלכם,
אני מקווה שאתם מודים שזה מרחיק לכת.
ס"מ: בגלל זה אני אוהב שצעצועי המין שלי טפשים.
ק"ה: איזה יופי. כולנו שמחים מאד לדעת את זה.
(צחוק)
ס"מ: זהו נתון שאני מוכן לשתף.
(צחוק)
המכשירים שקשמיר קנתה הם משימושיים ועד מטרידים,
אבל מה שמשותף לכולם
הוא העברת מידע לחברות שייצרו אותם.
שמענו כבר מזמן ספקי הדוא"ל והמדיה החברתית
שאם קיבלנו משהו בחינם, אנחנו המוצר.
אבל נראה שבאינטרנט של הדברים
אפילו כשאתם משלמים, אתם עדיין המוצר.
אז כדאי מאד לשאול:
מי המרוויח העיקרי מהבית החכם שלכם?
אתם או החברה שכורה את המידע שלכם?
ק"ה: תראו, כולנו קהל שמבין בטכנולוגיה.
אני חושבת שרובנו יודעים שהדברים האלה מחוברים לאינטרנט
ושולחים החוצה מידע.
בסדר, אולי אין לכם בעיה לחיות בבית שקוף וממוסחר,
אבל לא לכולם זה מתאים.
לטובתנו, כדאי שהחברות יחשבו מחדש על תכנון המכשירים האלה
מתוך מחשבה על פרטיותנו,
כי לא כולנו מוכנים להשתתף ב"סקר שווקים"
רק בגלל שהמכשיר שקנינו מצויד בחיבור רשת אלחוטי.
ואני חייבת לומר לכם,
שאפילו אם אתם מודעים באופן כללי לכך שזה קורה,
קל מאד לשכוח שפריטי משק-בית רגילים מרגלים אחריך.
קל לשכוח שהדברים האלה צופים בך,
כי הם לא נראים כמו מצלמות.
הם יכולים להיראות כמו...
...למשל, דילדו.
תודה לכם.
(מחיאות כפיים)