Tip:
Highlight text to annotate it
X
אז שני בחורים נכנסים לבר.
באמת?
לא, באמת.
שני בחורים נכנסים לבר,
בר גלידה:
דייב, פיסיקאי שעובד על מרסק ההדרונים הגדול ב CERN,
המעבדה האירופאית לפיסיקת חלקיקים,
וסטיב, זמר בלוז.
"דייב, איך הולך?"
"סטיב, טוב לראות אותך!"
"שני כדורים של שוקולד אגוזים בשבילי."
"שייק וניל."
היי, בדיוק ראיתי על ה LHC בטלביזיה.
אתם מצאתם את בוזו בגלאי?"
ובכן, לא בדיוק.
מצאנו בוזון,
כנראה את היגס בוזון."
"מה זה?"
"זה חלקיק."
"אתם לא מוצאים חלקיקים כל הזמן?"
"כן אבל זה אומר
ששדה היגס אולי באמת קיים."
"שדה? איזה שדה?"
"שדה היגס.
שנקרא על שם פיטר היגס,
למרות שהרבה אנשים תרמו לרעיון.
זה לא שדה בו מגדלים תירס,
אלא סוג של שדה היפותטי, בלתי נראה
שנמצא בכל היקום."
"המממ, אוקיי.
אם הוא בכל היקום,
איך אף פעם לא ראיתי אותו?
זה קצת מוזר."
"ובכן, למעשה, זה לא כל כך מוזר.
תחשוב על האויר סביבנו.
אנחנו לא יכולים לראות או להריח אותו.
ובכן, אולי בכמה מקומות אנחנו יכולים.
אבל אנחנו יכולים לגלות את הנוכחות שלו עם מכשור משוכלל,
כמו הגוף שלנו.
אז העובדה שאנחנו לא רואים משהו
רק הופכת את זה ליותר קשה לקבוע
אם הוא שם או לא."
" בסדר, תמשיך."
אז, אנחנו מאמינים ששדה היגס הוא סביבנו בכל מקום,
כל מקום ביקום.
ומה שהוא עושה הוא די מיוחד -
הוא נותן מאסה לחלקיקי היסוד."
"מה זה חלקיק יסוד?"
"חלקיקי יסוד הוא מה שאנחנו קוראים לו
חלקיק שאין לו שום מבנה,
אי אפשר לחלק אותם,
הם אבני הבניין הבסיסיות של היקום."
"חשבתי שאלה אטומים."
"ובכן, אטומים עשויים למעשה מחלקים קטנים יותר,
פרוטונים, ניוטרונים ואלקטרונים.
ובעוד שאלקטרונים הם חלקיקים יסודיים,
ניוטרונים ופרוטונים הם לא.
הם עשויים מחלקיקי יסוד אחרים שנקראים קווארקים."
"נשמע כמו בובות רוסיות.
זה נגמר אי פעם?"
"למעשה אנחנו לא באמת יודעים.
אבל ההבנה הנוכחית שלנו
נקראת המודל הסטנדרטי.
בו, יש שני סוגים של חלקיקי יסוד:
הפרמיונים, שיוצרים את החומר,
ובוזונים, שנושאים את הכוחות.
אנחנו לרוב מסדרים את החלקיקים האלה
לפי התכונות שלהם, כמו מאסה.
אנחנו יכולים למדוד את המאסה של החלקיקים,
אבל מעולם לא ידענו מאיפה המאסה הזו מגיעה
או למה יש להם את המאסה שיש להם."
"אז איך שדה ההיגס הזה מסביר את המאסה?"
"ובכן, כשחלקיק עובר דרך שדה היגס,
הוא מתקשר ומקבל מאסה.
כמה שהוא מתקשר יותר, יש לו יותר מאסה."
"אוקיי, אני מבין את זה בערך, אבל זה באמת חשוב?
כלומר, מה אם אין שדה היגס?"
"אם אין שדה היגס,
העולם לא היה קיים.
לא היו כוכבים, לא פלנטות, לא אויר, לא היה כלום,
אפילו לא הכפית או הגלידה שאתה אוכל."
"אוה, זה היה רע.
אוקיי, אבל איפה הבוזון היגס הזה נכנס לדברים?"
"בסדר, עכשיו, אתם רואה את הדובדבן בשייק שלי?"
"אני יכול לקבל אותו?"
"לא, עדיין לא. אנחנו צריכים להשתמש בו כאנלוגיה קודם."
"אוה, בסדר, הדובדבן הוא בוזון היגס."
"לא, לא בדיוק.
הדובדבן הוא חלקיק שנע דרך שדה היגס, השייק.
השייק נותן לדובדבן את המאסה שלו."
"אני מבין, אוקיי, אז המולקולות של השייק הם בוזוני היגס!"
"ובכן, אתה מתקרב.
זה מצריך את העוררות של שדה היגס
כדי ליצור את בוזון היגס.
אז, לדוגמה, אם היינו מוסיפים אנרגיה
על ידי, נגיד, להפיל את הדובדבן הזה לתוך השייק,"
"אה, אז הטיפות שנשפכות על הדלפק
הם בוזוני היגס."
"כמעט! השפריץ עצמו הוא בוזון היגס."
"אתה רציני?"
"ובכן, זה מה שהמכאניקה הקוואנטית מלמדת אותנו.
למעשה, כל החלקיקים הם עירור של שדות."
"אוקיי, בסדר. אז, אני בערך מבין למה אתה אוהב פיסיקת חלקיקים,
זה די מגניב,
מוזר אבל מגניב."
"כן, אתה יכול לקרוא לזה קצת מוזר,
זה לא כמו החיים היום יומיים.
בוזון היגס הוא עוררות של שדה היגס.
על ידי מציאת בוזון הידס,
אנחנו יודעים ששדה היגס קיים."
"בסדר. אז עכשיו שמצאתם אותו,
אנחנו יודעים ששדה היגס הזה קיים.
כנראה סיימתם.
יש עוד משהו בפיסיקת חלקיקים?"
"למעשה רק התחלנו.
זה בערך ככה, אתה יודע, כשקולומבוס חשב
שהוא מצא נתיב חדש להודו.
הוא באמת מצא משהוא חדש,
אבל לא בדיוק מה שהוא ציפה.
אז, ראשית, אנחנו צריכים לוודא שהבוזון שמצאנו
הוא למעשה בוזון היגס.
נראה שהוא מתאים, אבל אנחנו צריכים למדוד
את התכונות שלו כדי להיות בטוחים."
"איך עושים את זה?"
"אוספים עוד הרבה מידע.
הבוזון החדש הזה חי רק למשך זמן ממש קצר
לפני שהוא מתפרק או דועך
לחלקיקים יותר קלים ויציבים.
על ידי מדידת החלקיקים האלה,
אנחנו לומדים על התכונות של הבוזון."
"ומה בדיוק אתם מחפשים?"
"ובכן, המודל הסטנדרטי מנבא כמה פעמים
ובאילו דרכים בוזון היגס ידעך
לחלקיקים שונים , קלים יותר.
אז אנחנו רוצים לראות אם החלקיק הזה שאנחנו מצאנו
הוא זה שאנחנו מנבאים במודל הסטנדרטי
או אם הוא מתאים למודלים תאורטיים אחרים."
"ואם הוא מתאים למודלים אחרים?"
"זה יהיה אפילו יותר מרגש!
למעשה, כך המדע מתקדם.
אנחנו מחליפים מודלים ישנים בחדשים
אם הם מסבירים את התצפיות שלנו טוב יותר."
"בסדר, אז נראה שמציאת בוזון היגס
נותנת כיוון למחקר,
מעט כמו קולומבוס ההוא ששט למערב."
"בדיוק! וזו באמת רק ההתחלה."