Tip:
Highlight text to annotate it
X
אינקיובייט הפקות מציגים
בשיתוף עם המכון הבתר-פחמני
אין עתיד
זהו כדור הארץ
כפי שהוא נראה לפני 90 מיליון שנה.
גיאולוגים מכנים את התקופה הזו "הקרטיקון העליון".
זו הייתה תקופה של התחממות גלובאלית קיצונית,
כשהדינוזאורים עדיין משלו על כדור הארץ.
הם חיו להם את חייהם,
שאננים ובוטחים במקומם בראש שרשרת המזון,
ולא הבחינו בשינויים המתחוללים סביבם.
היבשות החלו להיפרד,
ובקעים עצומים נפערו בקרום של כדור הארץ.
הם הוצפו, והפכו להיות ימים.
אצות שגשגו בחום הכבד,
והרעילו את המים.
האצות גוועו
ונפלו בטריליונים למעמקי הבקעים.
נהרות סחפו את המשקעים אל הים,
עד שהשאריות האורגאניות של האצות נקברו.
ככל שהלחץ גבר, כך החום עלה
עד שתגובה כימית הפכה את היצורים האורגאנים לדלק מאובנים פחמימני:
נפט וגז טבעי.
תהליך דומה אירע על פני היבשה,
ונוצר פחם.
לקח לטבע כחמש מיליון שנים
ליצור את דלקי המאובנים שהעולם צורך בשנה אחת.
אורח החיים המודרני תלוי באור השמש המאובן הזה,
אם כי מפתיע מספר האנשים המקבלים זאת כמובן מאליו.
מאז 1860, גילו הגיאולוגים מעל שני טריליון חביות נפט.
מאז, השתמש העולם בחצי מהן, פחות או יותר.
לפני שאפשר לשאוב נפט, יש לגלות אותו.
בהתחלה, היה קל למצוא נפט וזול להפיק אותו.
שדה הנפט האמריקאי הראשון הגדול היה ספינדלטופ, שהתגלה ב-1900.
שדות נפט רבים נוספים התגלו בעקבותיו.
הגיאולוגים חרשו את אמריקה. הם מצאו מאגרים עצומים של נפט, גז טבעי ופחם.
אמריקה ייצרה נפט יותר מכל מדינה אחרת,
מה שאיפשר לה להפוך למעצמת-על תעשייתית.
ברגע שבאר נפט מתחילה להפיק נפט,
זה רק עניין של זמן עד שהיא מתחילה להידלדל.
לכל באר נפט יש דרגת תפוקה משלה.
כאשר עושים ממוצע בין כולן,
הגרף המשותף נראה כמו עקומה בצורת פעמון.
בדרך כלל, חולפות ארבעים שנים מנקודת השיא של גילוי המאגרים במדינה מסוימת עד שהיא תגיע לשיא תפוקת הנפט שלה
שלאחריה התפוקה נכנסת לירידה מתמדת
בשנות החמישים, גיאו-פיזיקאי של חברת הנפט "של",
מריון קינג האברט, העריך שאמריקה תגיע לשיא התפוקה שלה בשנת 1970.
ארבעים שנה לאחר שארצות הברית הגיעה לשיא גילויי מאגרי הנפט בשטחה
מעטים האמינו לו
אולם, ב-1970, תפוקת הנפט של אמריקה הגיעה לשיאה, והחלה להצטמצם באופן קבוע
האברט צדק
מנקודה זו והלאה, אמריקה החלה להיות תלויה יותר ויותר על נפט מיובא
מה שהפך אותה פגיעה להפרעות באספקה
ותרם למשבר הכלכלי של 1973 ולהלם הנפט של 1979.
בשנות ה-30 נרשם המספר הגבוה ביותר של תגליות נפט בהיסטוריה של ארה"ב
למרות ההתפתחויות בטכנולוגיה, הירידה בגילויי שדות נפט חדשים בארה"ב לא עצרה
ממצאים חדשים יותר, כמו ב-ANWR באלסקה,
יוכלו לספק לכל היותר נפט ל-17 חודשים
אפילו מאגרי הנפט שהתגלו במפרץ מכסיקו יוכלו לענות לביקוש של כמה חודשים בלבד
ועל אף גודלם, אף אחד מהמאגרים האלה אינו קרוב למלא את צורכי האנרגיה של אמריקה
כעת, מצטברות ראיות לכך שתפוקת הנפט העולמית מגיעה לשיאה,
או שהיא קרובה לכך
ברמה העולמית, קצב גילויי שדות הנפט החדשים הגיע לשיאו בשנות הששים,
ארבעים שנה לאחר מכן, הירידה בגילויי מאגרים חדשים נראית בלתי ניתנת לעצירה
54 מתוך 65 מפיקות הנפט הגדולות כבר הגיעו לשיא התפוקה שלהן
רבות מהאחרות צפויות ללכת בעקבותיהן בעתיד הקרוב
העולם צריך למצוא מאגרי נפט חדשים בסדר גודל שמקביל לתפוקה של סעודיה
כל שלוש שנים כדי לפצות את הירידה בתפוקה של שדות הנפט הקיימים
בשנות השישים, שש חביות נפט נמצאו עבור כל חבית שנעשה בה שימוש
ארבעה עשורים לאחר מכן, העולם צורך בין שלוש לשש חביות נפט על כל חבית שמופקת
ברגע שתפוקת הנפט העולמית תגיע לשיאה, הביקוש לנפט יעלה על ההיצע
ומחיר הדלק יזנק כלפי מעלה, מה שישפיע הרבה מעבר לעלות הנעת המכוניות
ערים מודרניות תלויות בדלקי מאובנים. אפילו כבישים עשויים מאספלט, שהוא תוצר של נפט, כמו גגות של בתים רבים.
אזורים גדולים יהפכו להיות בלתי ראויים למגורים, ללא חימום בחורף או מיזוג בקיץ
מגורים בפרברים מעודדים לבני אדם רבים לנסוע מרחקים גדולים לעבודה, לבית הספר ולחנויות.
בערים מרכזיות יש הפרדה בין אזורי מגורים לאזורי מסחר מרוחקים, מה שמחייב בני אדם לנסוע במכוניות.
ערי הפרברים, וקהילות רבות אחרות, תוכננו על בסיס ההנחה שיש שפע של נפט ומקורות אנרגיה
כימיקלים המופקים מדלקי מאובנים, או פטרוכימיקלים, חיוניים לתהליך הייצור של אינספור מוצרים
שיטת החקלאות המודרנית תלויה גם היא בדלקי מאובנים, וכן בתי החולים שלנו,
מערכות התחבורה האוויריות, מערכות הולכת מים,
והצבא האמריקאי, שהוא לבדו משתמש ב-140 מיליון חביות נפט בשנה
דלקי מאובנים חיוניים גם ליצירת פלסטיק ופולימרים,
מרכיבי מפתח במחשבים, במערכות בידור, ובבגדים
הכלכלה העולמית הנוכחית תלויה בצמיחה אינסופית, ודורשת גידול באספקת אנרגיה זולה
אנחנו כל כך תלויים בנפט ובשאר דלקי המאובנים, שכל הפרעה קטנה באספקה משפיעה על אספקטים רבים של חיינו
שעובדים עשרים וארבע שעות ביממה.
זה נקרא "צפיפות אנרגיה".
המשתווים למייל מעוקב של נפט,
אך הוא מספק 96% מכלל צורכי התחבורה.
. חבית אחת של נפט מכילה
הוא נוזלי בטמפרטורת החדר,
ההאה"א של הנפט היה מאה.
תוך הוצאתה של יותר ויותר אנרגיה.
אפשר להמיר מקור דלק אחד באחר.
. ניתן להמיר את שני הדלקים האלה לנפט גולמי סינתטי.
ומניע כמחצית מצריכת החשמל העולמית.
עם זאת, תפוקת הפחם העולמית
לאנרגיית הרוח יש האה"א גבוה,
אנרגיה המופקת מגלים מוגבלת לאזורי חוף.
צפיפות האנרגיה של הגלים משתנה מאזור לאזור.
העברת החשמל המופק מגלים לפנים היבשה תהווה אתגר.
העולם צורך 3.7 מיילים מעוקבים של עץ בשנה.
ביודיזל ואתנול מיוצרים מיבולים התלויים בחקלאות תעשייתית,
מימן מפיקים מגז טבעי, מפחם או ממים,
נצטרך לכסות שטח של 140.000 מיילים רבועים בפאנלים
האם יש אתגרים הנדסיים חבויים?
למשל, מיליארד חביות נפט יענו על הביקוש העולמי
21.6% מיוצר מגז טבעי,
מערכות החקלאות,
אם כל אלה יתממשו,
חלק שלישי
. האוכלוסייה שלהם מתרבה בכל דקה.
. הבקבוק מלא למחצה ב-11:59,
החיידקים קולטים את הסכנה.
הם מחפשים עוד בקבוקים חדשים
בשיעור צמיחה של 1%,
המערכת הכלכלית מבוססת על הנחת העבודה של צמיחה
בשל הנפקת כסף הנוצר מחוב,
רוב הכסף בעולם מייצג חוב עם ריבית שיש לשלם.
שימוש במים,
צריכה של דשנים,
כלי רכב,
תקשורת ותיירות.
על פלנטה שטוחה ואינסופית,
על פלנטה שטוחה ואינסופית, זה לא היה מהווה בעיה.
התרחבות כלכלית גרמה לעלייה
דילול האוזון,
נכפיל שוב ונשים ארבעה על השלישי,
על איזו משבצת של לוח השחמט אנחנו עכשיו?
לפני מלחמת העולם השנייה,
מה שאיפשר גידול משמעותי באוכלוסייה.
דלקי מאובנים נדרשים לציוד מכאני,
חוות רבות שואבות מים
בנוסף, השימוש בהשקיה ובדשנים עלול להוביל להמלחת קרקעות.
לשטח יש יכולת הכלה מוגבלת.
העולם נמנע עד כה מצמצום כזה
או בהגברת הייצור,
כשהתפוקה העולמית של נפט וגז טבעי תקטן.
ומכלה יותר ויותר דלקי מאובנים,
כמו גם משאבים מתחדשים כמו מים, יערות, אדמות ודגה
טכנולוגיה,
מיחזור,
במאה ה-19, הכלכלן הבריטי ויליאם סטנלי ג'בונס,
היא גם צורכת משאבים:
שכן רבות מהן דורשות מינרלים נדירים,
במנועי מטוסים,
נורות חשמל חסכוניות,
כמו כן, מכוניות מכל הסוגים זוללות נפט בתהליך הייצור שלהן.
יש כשמונה מאות מיליון מכוניות בעולם, נכון ל-2010.
אין זה סביר שכוכב הלכת הזה
צמיחה.
מה הוא, אם כן, העתיד המצפה לנו?
אפשר שהחברה תשוב למצב פשוט יותר,
המשמעות היא חיים קשים יותר לרוב האנשים.
יותר עבודה ידנית, יותר עבודת חקלאות,
צאו מחובות.
אף אחד מהצעדים האלה לא ימנע התמוטטות,
אבל הם יוכלו לשפר את סיכויכם בעתיד של פחות אנרגיה.