Tip:
Highlight text to annotate it
X
חישבו כיצד הסיפורים האהובים עליכם "תופסים" אתכם.
"סמוך ליום-הולדתו השלושה-עשר של אחי גֶ'ים
נשבר מרפקו, והשבר חמור היה.
כשהחלים, וחרדתו כי לעולם לא יוכל לשחק בכדורגל
פגה, לא נטרדה דעתו בשל פגימתו אלא לעתים רחוקות." [אל תיגע בזמיר, תרגום: צבי ארד, עם עובד]
"כל זה קרה, פחות או יותר. הפרקים על המלחמה, על כל פנים,
מדויקים מאוד. איש אחד שהכרתי באמת נורה
בדרזדן מפני שלקח קנקן תה לא שלו. [בית מטבחיים 5, תרגום: יורם קניוק, כנרת זמורה ביתן]
"שם משפחתי היה פיריפ ושמי הפרטי פיליפ.
לשוני הילדותית, בנסותה למזג את שני השמות הללו,
לא השכילה לעצב ביטוי מוצלח מאשר "פיפ".
קראתי לעצמי פיפ ובזכות דמיוני הפורה הלכו הכל בעקבותי." [תקוות גדולות, תרגום: ק. קצנלסון, מזרחי]
דמיון, מסתוריות, רגשות: כל הקדמה גורמת לכם לרצות לקרוא עוד.
אם הוטלה עליכם משימה לכתוב ניתוח ספרותי,
ההקדמה שלכם תהיה חשובה לא פחות.
החיבור שלכם יכלול ארבעה רכיבים:
הקדמה,
הצגת הרעיון,
ניתוח ומסקנות.
אם תנסו להתחיל את הניתוח הספרותי בהקדמה,
יתכן שתתקלו בקשיים.
הרי טיפ לכתיבת הקדמה נהדרת:
כתבו את ההקדמה בסוף,
וכתבו את הרעיון שלכם לפניה.
החליטו מה ברצונכם לנתח, לפני שהנכם מתחילים לבצע את הניתוח עצמו.
הרעיון שלכם הוא הבסיס לשאר החיבור,
כולל ההקדמה.
כיצד אם כן תמצאו את הרעיון שלכם?
התחילו בשאלת שאלות.
תוכלו, למשל, לשאול את צ'רלס דיקנס,
"למה אתה מסב תשומת לב לידיהם של הגיבורים?"
"ומה העניין עם השמות שלהם?"
"פמבלצ'וק? אתה רציני?"
כדי למקד את הנושא עבור הניתוח, ענו תשובות בעצמכם.
"אסטלה לועגת לידיו של פיפ , [לעג] , ג'אגרס רוחץ את ידיו באופן מתמיד[ניקוי],
ידיו של פיפ נכוות קשות[סבל],
גברת ג'ו מגדלת את פיפ במו ידיה .[אשמה]"
האם אתם מצליחים למצוא דפוסים בתשובות שלכם?
"להערות של אסטלה יש ניחוח של אכזריות, [אכזריות]
בעוד שג'אגרס רוחץ את מצפונו הבלתי נקי. [מצפון]
פיפ זוכה להזדמנות שניה, [תקווה]
בעוד שגברת ג'ו מתעללת בילד תחת מסווה של אהבה ומסירות." [התעללות]
מה יהיה הניתוח שלכם לדפוסים האלה?
"הידיים מסמלות את חוסר הצדק שבמעמדות החברתיים,
ודיקנס עושה שימוש בביקורת שלו כדי לחשוף את הצורך החריף ברפורמות
בלונדון הויקטוריאנית.
השלב הבא הוא
לכתוב טיוטא של הניתוח ולערוך אותה.
רק לאחר שכתבתם את הניתוח,
חיזרו להקדמה שלכם.
בדומה לסופרים שהצגנו בתחילה,
נסו לסקרן ולעורר השראה בקוראים שלכם.
אל תתחילו בציטוטים מפורסמים,
הגדרות מילוניות
או שאלות רטוריות.
סקרו את ההקשר ההיסטורי של הנושא שלכם,
או אנדקוטה או רעיון או מושג גדולים יותר.
נציג לפניכם דוגמא:
"27 עצמות בכף היד ובזרוע מאפשרות לבני האדם ליצור
ובה בשעה גם להרוס. אלפי ידיים עומדות מאחורי היצירות ההיסטוריות המופלאות.
הידיים מייצגות סמל רב עוצמה,
סמל שצ'רלס דיקנס עשה בו שימוש.
ב"תקוות גדולות", צ'רלס דיקנס משתמש בידיים
כדי לסמל את חוסר הצדק שבמעמדות החברתיים,
ובאמצעות הביקורת שלו, הוא חושף את הצורך החריף ברפורמות חברתיות
בלונדון הויקטוריאנית."
הקדישו זמן לכתיבת הרעיון וההקדמה ולערוך אותם.
זכרו, אם תשתעממו בזמן הכתיבה,
הקוראים שלכם ישתעממו בזמן הקריאה.
ודרך אגב, האם שמתם לב להקדמה של השיעור הזה?
השיעור לא התחיל ב"נציג בפניכם כיצד כותבים רעיון והקדמה."
האם הקדמה כזאת היתה "תופסת" אתכם?