Tip:
Highlight text to annotate it
X
זהו סיפור אודות עולם בעל אובססיה לחפצים.
זהו סיפור אודות מערכת במשבר. אנחנו מחריבים את הכוכב,
אנחנו מחריבים אחד את השני, ואנחנו אפילו לא נהנים מזה.
החלק הטוב הוא – שאנחנו מתחילים להבין את המערכת,
אנחנו מתחילים לאתר המון נקודות בהן אנו יכולים להתערב ולהפוך את הבעיות לפתרונות.
מה אני אגיד לכם, אני אוהבת את הפנטן פרו-V שלי
מתוך עשרות מוצרי הטיפוח האישיים שלי בהם אני משתמשת מדי יום, הוא היחידי שלא אוכל לחיות בלעדיו.
מפרסמים שהוא מעניק לשערי "מראה עשיר ומלא ברק".
איך הוא עושה זאת?
תהיתי על כך, בזמן שהקצפתי אותו לתוך ראשי.
אז החלטתי לקרוא את הרכיבים:
Sodium Laureth Sulfate,
Tetrasodium EDTA,
Methyl-iso-thiazo-linone...
מזה כל החומרים האלו ?
לקחתי את הרשימה הזו לכמה מדענים שיודעים כיצד לקרוא אותה.
הסתבר שהפנטן שלי מכיל כימיקל שמקושר למחלת הסרטן.
ושעוד מוצרים רבים אחרים בחדר האמבטיה שלי, החל מקרם שיזוף ועד שפתון ואפילו שמפו לתינוקות
מכילים גם כן כימיקלים שמשויכים למחלת הסרטן או לסכנות נוספות כמו לקויות למידה, אסטמה
ואפילו פגיעה בזרע
בדומה למרבית ההורים,
אני מנסה לשמור על משפחתי בטוחה
אבל עכשיו אני מגלה שחדר האמבטיה שלי הוא בעצם שדה מוקשים של רעלים.
מה אנחנו אמורים לעשות ?
על מנת למצוא את התשובות
עלינו לחזור אחורה לאחד מעקרונות המפתח בכלכלת החומרים: רעלים מוכנסים, רעלים יוצאים 0:01:34.680,0:01:39.200 אם, במפעל, אתה מוסיף כימיקלים רעילים – לתוך מוצר – לדוגמא שמפו לתינוקות.
אתה מקבל... שמפו תינוקות רעיל.
ורעלים בתוך העובדים, הקהילות
וכמובן, בתוך התינוקות
אז בואו ונבחן מקרוב את שערוריית הרעלים הזו – שמחלחלת לחיינו מדי יום
בחדר האמבטיה.
האישה הממוצעת בארה"ב, משתמשת בכ- 12 מוצרים לטיפוח והגיינה אישית מדי יום.
הגבר הממוצע, בערך 6
כל מוצר מכיל עשרות כימיקלים או יותר.
פחות מ- 20% מתוך כלל הכימיקלים בתעשיית הקוסמטיקה - נבדקה בטיחותם
על ידי ועדת הבטיחות של התעשייה עצמה.
כך שאנחנו פשוט לא יודעים כיצד הם משפיעים עלינו
האם הייתם טסים בחברת תעופה שבודקת רק 20 % מתוך כלל המטוסים שבבעלותה ?
כמובן, לא כל הכימיקלים הללו מסוכנים
אבל אנחנו יודעים שרבים מהם כן.
חלקם קרצינוגנים
הכוונה היא שהם גורמים למחלת הסרטן.
אחרים הם נוירו-טוקסיים; ורעלים הפוגעים במערכות הרבייה
שהוכח כי הם פוגעים בהתפתחות המוח ויכולות הרבייה אצל בעלי חיים.
אבל רגע, הרי גם אנחנו בעלי חיים!
זה כמו ניסוי בקנה מידה אדיר.
אנחנו משתמשים בכל הכימיקלים המסתוריים הללו ופשוט מחכים לראות מה יקרה.
דבר אחד אנו יודעים בוודאות – הכימיקלים חודרים לתוכנו
ביצעתי בדיקה לאיתור רמות הרעלים אצלי בגוף, ואני מלאה בחומרים כמו כספית, חומרים מעכבי בעירה
חומרים אנטי בקטריאליים ועופרת!
כולם בתוכנו
אפילו תינוקות נולדים היום כשהם כבר מזוהמים
אני מבינה שאנחנו לא יכולים לחיות בעולם נטול עופרת, אבל האם הם חייבים לשים לנו עופרת בשפתון ? 0:03:00.539,0:03:01.590 אני לא יודעת. אולי זו בכלל אשמתי
אולי אני פשוט קונה את המוצרים הלא נכונים.
בחנות, אפשרויות הבחירה נראות אין סופיות
אני יכולה לקנות שפתון ב-49 גוונים
או שמפו לשיער שהוא יבש, שמנוני, דק, מרוט או מדובלל
אבל מה לגבי הבחירות החשובות באמת?
כמו הבחירות לקנות מוצרים שהם בטוחים?
מסתבר שהחלטות חשובות לא מתרחשות כאשר אני בוחרת
לקחת מוצר מהמדף.
הן מתרחשות כאשר היצרנים והממשלה מחליטים מה יוצג על המדפים.
אז מי אלו אותן חברות ?
אלו הם פרוקטר וגמבל (יצרני קוסמטיקה גדולים)
אלו הם שמציעים לי "הרבל אסנס" השמפו השני הנמכר ביותר בארה"ב
הוא מכיל פטרוכימיקלים רעילים
מיוצר מנפט. ממתי נפט הוא צמח רפואי?
על גבי תוויות המוצרים הקוסמטיים,
מילים כגון "צמחי מרפא", "טבעי", אפילו "אורגני" 0:03:49.739,0:03:50.249 הן נטולות
מחויבות משפטית
זאת אומרת שכל אחד יכול להכניס לבקבוק כל מה שהוא רוצה ולקרוא לו טבעי. 0:03:55.870,0:03:57.099 והם עושים זאת.
אני מתכוונת, אתם יכולים לדמיין לעצמכם מוצר מוביל שנקרא "פטרו-אסנס" (תמצית הנפט)? 0:04:00.660,0:04:02.109 מגעיל.
גרועים אף יותר הם מרככי שיער המשווקים עבור ילדים בני 5
וקרמים להלבנת העור.
אלו רעילים במיוחד
גם במרכיביהם
וגם במסר שהם מעבירים אודות מהות היופי.
או, הנה אסתי לאודר מציעה לי לעזור לה למצוא תרופה לסרטן השד.
זה נחמד.
אבל רגע... היא גם עושה שימוש בכימיקלים שמשויכים לסרטן
לא נראה לכם שהדרך הטובה ביותר בה אסתי לאודר יכולה להלחם בסרטן היא להפסיק להשתמש בכימיקלים האלו מלכתחילה ?
אז נכון,
אני יכולה לבחור בין הצהרות חסרות תכלית המופיעות על הבקבוק.
אבל החברה האלו יכולים לבצע את הבחירה האמיתית לגבי מה נכנס לתוך המוצרים.
וזה מתרחש כאן במפעלים, היכן שהם מיוצרים.
מדוע היצרנים של כל המוצרים הללו משתמשים בכל הרעלים האלו, האם הם מנסים להרעיל אותנו?
לא, הם פשוט עובדים מתוך קבעון מחשבתי שהחל בשנות ה50 של המאה הקודמת, כאשר אנשים נסחפו לחלוטין אחרי
"חיים טובים יותר בעזרת הכימיה"
בתוך כל ההתרגשות, הם שכחו לדאוג לגבי ההשפעות על בריאות האדם. זה התרחש לפני שנים רבות, והם עדיין
משתמשים באותם כימיקלים ישנים ומסוכנים.
כיום, חברות קוסמטיקה גדולות טוענות שכמויות הרעלים במוצריהן קטנות מדי בכדי לגרום לנזקים.
כן, אולי אם אתם משתמשים בהם פעם בשנה!
אני מניחה שהם אף פעם לא יוצאים לראות שהמוצרים שלהם בשימוש
ובשילוב עם מוצרים אחרים מדי יום: מנה קטנה של רעל מתחת לזרוע,
עוד קצת על השיער, על השפתיים
ועובדות במכוני יופי נחשפות לרעלים במשך כל היום!
אז התעשייה רגילה לעשות את הדברים בדרך הזו.
והם יכולים,
מכיוון שאפילו היום, כאשר מדענים הוכיחו את הקשר בין הכימיקלים שהם משתמשים בהם לכל מיני סוגים של
תחלואים,
לא קיימים חוקים שמכריחים אותם להפטר מהם.
אתם בטח חושבים – באמת ? אף אחד לא דואג שהחומרים
שאנחנו מורחים על כל הגוף שלנו הם בטוחים ?
לא!
רשות המזון והתרופות האמריקנית אפילו לא מבצעת הערכה של בטיחותם של מוצרים להגיינה אישית, או של רכיביהם.
מאז שנת 1938,
הם אסרו לשימוש רק שמונה מתוך מעל 12,000 רכיבים המשמשים לתעשיית הקוסמטיקה.
הם אפילו לא דורשים של הרכיבים יופיעו על גבי התווית.
זוהי דוגמא שעליה כולנו נסכים שהתערבות ממשלתית נוספת תהיה לעזר.
העדר ההנחיות והפיקוח מותירים פתח ענק ליצרני הקוסמטיקה
שהם יותר משמחים לעבור דרכו.
הם מקימים לעצמם וועדה לפיקוח עצמי על המוצרים שלהם.
והציות ל"המלצות" שלהם הוא מבחירה!
מכך יוצא, שתעשיית הקוסמטיקה קובעת לעצמה את החוקים ואח"כ מחליטה האם בכלל לעמוד בהם.
אז אתם רואים, זו לא אשמתנו שהמוצרים הרעילים הללו נמצאים בחדרי האמבטיה שלנו.
זה בגלל שהמערכת שבורה לגמרי ומתעלמת מהחוק הבסיסי:
רעלים מוכנסים,
רעלים יוצאים.
אבל אנחנו לא חסרי ישע.
ישנם מקורות מידע מקוונים, בהם ניתן להעזר בכדי להגן על עצמנו על ידי זיהוי
הבחירות הטובות ביותר שניתן לבצע בחנות.
אבל האקשן האמיתי נמצא אצל האנשים הפועלים לשנות את המערכת.
מכיוון שאם ברצוננו באמת לפתור את הבעיה הזו,
עלינו להתחיל כאן
עם החברה האלו.
נשים, הורים, עובדים, אנשים מכל ארה"ב
דורשים שהקונגרס יחוקק חוק חדש
אשר ייתן למנהל המזון והתרופות האמריקני את הכוח לוודא שמוצרי ההגיינה האישית שלנו הם בטוחים
אנו זקוקים לחוקים נבונים המבוססים על עקרון הזהירות המונעת
הכוונה היא שכאשר אנו עוסקים בכימיקלים מסוכנים,
חשוב לפעול ביתר זהירות
בואו לא נדון על כמה עופרת מותר להכניס לשפתון...
פשוט נוציא את הכימיקלים הרעילים מהמוצרים.
חקיקה חכמה יותר תכריח את היצרנים לשנות את תפיסת העולם המיושנת שלהם משנות החמישים
ולחשוב מחדש איך לשמור עלינו נקיים ומבריקים מבלי להשתמש בכימיקלים רעילים.
האם הם יכולים?
בהחלט.
יצרני קוסמטיקה אחראיים רבים, כבר מתחילים להציג מוצרים בטוחים יותר לשוק.
כימאים ירוקים מפתחים חומרים שמתוכננים להיות קודם כל בטוחים ולא רעילים.
ממשלות אירופאיות דרשו את הסילוק של כימיקלים רעילים רבים
והיצרנים למדו מחדש כיצד לענות לדרישות אלו.
כאשר מוצרים קוסמטיים, מתוכננים מחדש להיות בטוחים וממותגים כראוי
אזי אנחנו יכולים להרגיש בטוחים עם הבחירות העומדות לרשותנו בחנות.
אנו יכולים לבחור בין שיער קופצני לבין שיער עשיר ומלא
שפתון בצבע מבריק או מט
אנחנו אפילו יכולים לבחור להרגיש יפים מבלי להשתמש בעשרים מוצרים.
אבל נדע שללא קשר לבחירה שנעשה,
הבחירה החשובה ביותר,
הבחירה להיות בטוחים ובריאים, כבר נעשתה עבורנו.