Tip:
Highlight text to annotate it
X
[הארה למוח]
[מארק פוסט - בשורת הבשר החדש]
[מחיאות כפיים]
ההקדמה של ברט [מייאר] היתה, בעצם,
במובנים רבים, נפלאה,כי אני עומד להחזיר אתכם
לשאלה פשוטה בהרבה: האם אנו יכולים לייצר בשר במעבדה?
תגובתכם המיידית תהיה ודאי: "איכס".
וזו תגובתם של רבים.ובכן, אנסה לשכנע אתכם
שזה מחוייב המציאות
למקרה שברט טרם הצליח לעשות עבורי את המלאכה.
הנה כמה שמות דמיוניים:
"בורגר-פרנקנשטיין", "צלעות מעבדה","חזיר-פטרי",
אך למעשה המציאות מחייבת להתחיל לעבוד על העקרון הזה.
כי היום אנו משתמשים בחזירים ובפרות,והם מאד בלתי יעילים
כשמדובר בהמרת חלבונים אכילים מן הצומח לחלבונים אכילים מן החי.
כולנו אוכלים בשר, ואנו נמשיך לאכול בשר.
למעשה, ארגון הבריאות העולמי העריך שעד שנת 2050
צריכת הבשר תוכפל.
וזה יגיע בעיקר מארצות אחרות.
כבר היום אנו משתמשים ב-70% מהאדמות הראויות לעיבוד שלנו
לייצור בשר באמצעות משק חי.
אז אתם יכולים לעשות חשבון פשוט: זה לא בר-קיימא.
הסיבה הנוספת מדוע כדאי לנו להיפטר ממשק החי
היא שזה מאד מסורבל מבחינה סביבתית:
פרות מפיקות 39% מן המתאן, אחד מגזי החממה,
ומשק החי כולו מפיק כ-40% מכל גזי החממה שלנו.
וזה יצר את הביטוי
שאוכל-בשר שרוכב על אופניים
הוא בעצם הרבה יותר עוין לסביבה
מאשר צמחוני עם האמר. [צחוק] [מחיאות כפיים]
יש סיבה נוספת, כמה סיבות נוספות
מדוע כדאי להיפטר ממשק החי.
זה מפני שכולנו יודעים--
שתעשיית הבשר די לא-ידידותית לחיות:
העגלים שחיים בצפיפות ובלי אור שמש, כי הבשר שלהם
צריך להיות לבן, כי אנו מייצאים אותו לאיטליה והם רוצים בשר-עגל לבן.
והסיבה הרביעית היא מחלות בע"ח שעוברות לאדם--
כולנו יודעים זאת, שמענו את זה קודם,
ישנה קדחת קיו, זו דוגמה טובה אחת,
וזו תוצאה של ניהול עדרים אינטנסיבי בתעשיית הבשר.
הרעיון הוא בעצם פשוט מאד.
איננו מייצרים חיים אלא משתמשים בחיים קיימים--
תא, תא-גזע, משריר של בעל-חיים.
יש המון תאי גזע, וגם בשרירים שלנו יש תאי גזע.
אפשר למעשה לקחת אותם מהשריר
ולגדל מהם בשר במעבדה.
התאים האלה, היות שהם תאי גזע,
שנועדו להפוך לשריר ותו לא, מתרבים במהירות.
אז מתא בודד, היום, אנו יכולים לייצר מיליון ולפעמים מיליארד.
והתאים האלה במעבדה, מעצמם, פחות או יותר,
מתחילים להפוך לרקמת שרירי שלד, שהיא הבסיס לבשר.
זהו למעשה רעיון מאד מאד פשוט.
כאן אתם רואים את התאים גדלים מסיב של שריר,
ובשלב זה הם מסוגלים להכפיל את עצמם 20 פעם.
כך שאנו יכולים-- העבודה הזו נעשית גם
באוניברסיטת איינדהובן-- אנו יכולים ליצור רצועות שריר.
אפשר לחזור על השקופית הזו? אנו יכולים ליצור מזה רצועות שריר.
ולמעשה אפשר לראות שזה מתחיל לנוע.
אנו יכולים לגרות את זה בעזרת חשמל,
וזה יתחיל לנוע ביתר עוצמה.
כמובן, זה נחוץ בשלב מסוים.
אנו מתחילים עם רצועות הפיגום הפשוטות מאד האלה:
ווים ון האנגם קורא להן "מרבד הוגפלט".
אנו מגדלים שרירי שלד על הרצועות הללו כדי לקבל מבנה תלת-מימדי.
וכמובן שזה לא בחינם.
צריך להוסיף סוכר, חלבונים וחומצות שומן.
אבל העניין הוא שאפשר לשחק עם זה.
אפשר להשיג יותר יעילות מאשר עם פרה או חזיר.
כך שאנו יכולים להגדיל את יעילות התהליך הזה,
וכאן בעצם נמצא הרווח שלנו.
יש לנו אפשרות גם לווסת
את תזונת התאים האלה, כך שייהפכו למוצר בריא יותר,
או להשתמש במרק אצות, כפי שברט ציין.
השמש, ועוד קצת חנקן ופחמן דו-חמצני
--אנו מפיקים פד"ח מן האוויר בתהליך הקרוי פוטוסינתזה
שיוצרת סוכרים, ובסופו של דבר חלבונים.
אנו יכולים ליצור תערובת כזו ולתת אותה לשריר השלד.
עלינו גם לגרום לבשר להיות חזק יותר,
כדי שיוכל להתמתח. אנו מותחים את שרירינו. זה בריא,
וזה מחזק את השריר. אנו יכולים גם לחשמל אותו
כדי להוסיף לו כוח. זאת "התעמלות במעבדה."
יש לנו רקמות נוספות פרט לשרירי שלד. אנו יכולים ליצור גם אותן.
ביכולתנו לייצר עצמות בלי בעיה.
ובסופו של דבר אפשר לחזות, זהו פרי-דמיונו של אמן, כמובן,
שיהיה לנו ייצור של בשר סביב העצמות המרכזיות האלה,
ומערכת מחזור דם שתקיף אותן.
זה יהיה המפעל כולו, עם בריכת אצות,
ומערכת תרביות תאים,
וכל היחידות שבהן הדברים האלה מיוצרים.
ערכנו קצת ניתוח של מחזור-חיים, ומתברר שאנו יכולים--
לפי כל מיני הנחות-- שנוכל לצמצם את צריכת הקרקע, המים והאנרגיה
וכך זה ייראה בסופו של דבר
וזה כמובן גם יקל על מצפוננו כשנאכל בשר.
לבסוף, יש עוד כמה אתגרים לפנינו,
עוד לא הגענו לזה, אבל בסופו של דבר הבעיה תהיה
מה יהיו תפקידיהן של חיות הבית?
אני בטוח שתסכימו איתי
שטוב יותר לחיות כך מאשר על המנגל.
תודה רבה לכם.[צחוק]
[מחיאות כפיים]