Tip:
Highlight text to annotate it
X
היקום. כמה גדול הוא? האם יש לו מרכז? האם יש לו קצה?
האם הוא גדל, ואם כן, מדוע?
ובכן, אנחנו יודעים שישנם שתי משמעויות שונות לגבי המילה "יקום" - הראשונה,
היקום הנראה לעין שהוא כל מה שאנחנו הצלחנו
לראות, או לצפות בו, עד כה. והשני הוא
ה"יקום" (או כל היקום כולו) שמשמעותו
כל דבר שקיים או התקיים או יתקיים.
ליתר דיוק, היקום הנראה לעין
הוא אזור בחלל אותו אנחנו רואים מכדור הארץ. ומכיוון שהיקום הוא רק
בן 13.8 מיליארד שנים ולאור לוקח זמן לנוע דרך החלל, אז אין משמעות
לכיוון אליו נסתכל, אנחנו רואים אור שכבר נע (לפחות) 13.8 מיליארד שנים.
הגיוני אז לחשוב שהיקום הנראה לעין חייב להיות 2*13.77=27.5 מיליארד
שנות אור לרוחבו - אבל הוא לא. זאת בגלל שבחלוף הזמן, המרחב עצמו התרחב,
כך שאובייקטים רחוקים שהפיצו אור לפני 13.8 מיליארד שנים התרחקו מאז
רחוק עוד יותר מאיתנו. כיום, אותם אובייקטים מרוחקים הם קצת יותר מאשר 46 מיליארד שנות
אור מאיתנו. תכפילו זאת ואתם תקבלו 93 מיליארד שנות אור: רוחבו של
היקום הנראה לעין.
על מנת לתת לכם תחושת גודל, גודל כדור הארץ בתוך היקום הנראה לעין הוא
בערך כגודלו של וירוס בתוך מערכת השמש - למרות שזה לא
ממש עוזר לנו מכיוון שאנחנו לא מסוגלים באמת להעריך את קוטנו הבלתי ניתן להמחשה של וירוס
או את גודלו המהמם של מערכת השמש.
אז בואו רק נגיד שהיקום הנראה לעין
גדול בצורה שלא ניתן לתאר. אבל היקום כולו, ככל שאנחנו מסוגלים להבין, גדול הרבה יותר - המרחב
ככל נראה אינסופי! או לפחות אין לו קצה, למרות שההבדל בין
אלו הוא סיפור אחר לחלוטין.
כעת, מה לגבי מרכז היקום?
ובכן, ליקום הנראה לעין
יש מרכז - אנחנו! אנחנו המרכז של
היקום הנראה לעין בגלל שהיקום הנראה לעין הוא רק אזור מתוך החלל הנראה
מכדור הארץ, וממש כמו שכל הנראה ממגדל גבוה הוא מעגל שמרכזו
הוא המגדל, פיסת היקום שאנחנו יכולים לראות מפה באופן טבעי מרכזה יהיה פה. ליתר דיוק,
אם תרצו להיות יותר מדוייקים, כל אחד מאיתנו הוא מרכזו של היקום הנראה לעין שלנו.
אבל אין הדבר אומר שאנחנו נמצאים במרכזו
של היקום כולו, ממש כמו שהמגדל אינו במרכז העולם - הוא במרכזו
של חתיכת העולם שהוא יכול לראות - עד האופק. אבל רק בגלל שאתם
לא יכולים לראות מעבר לאופק לא אומר שאין שם דבר.
כך זה בדיוק לגבי היקום הנראה לעין.
אם נביט אל השמיים, נראה אור שגילו הוא לכל היותר 13.8 מיליארד שנים
והוא מגיע אלינו מדברים שנמצאים עתה במרחק של 46 מיליארד שנות אור. כל דבר רחוק יותר הוא "מעבר שנות אור
לאופק". אבל בכל שניה, אנחנו רואים אור, חדש ישן עוד יותר
המגיע ממרחק מעט רחוק יותר אף הוא (שניית אור אחת
רחוק יותר, אם נדייק), וכך אנו רואים יותר מהיקום כל הזמן.
כל מה שעלינו לעשות הוא לחקות ולראות את היקום מזדקן ולאור ממקומות מרוחקים
אף יותר יהיה את הזמן להגיע אלינו.
אז הנה אנחנו, יושבים במרכזו של היקום הנראה לעין, חתיכה מהיקום כולו.
כמה גדול היקום? ובכן, היקום הנראה לעין
הוא כרגע 93 מיליארד שנות אור. כל היקום
ככל הנראה אינסופי.
האם יש ליקום קצה? לנראה לעין יש (הוא במרחק 46 מיליארד שנות אור
לכל כיוון), ולכל היקום יש קצה של זמן ( או מה שאנחנו קוראים לו התחלה)
אבל כמעט ובוודאות לא קצה מרחבי. האם יש ליקום מרכז? שוב,
ליקום הנראה לעין יש: אתם! ליקום כולו? כמעט ובוודאות לא.
האם היקום מתרחב? כן - המרחב עצמו מתרחב, מה שהופך גם את היקום נראה לעין
וגם את היקום כולו לגדול יותר - בנוסף לכך, עם חלוף הזמן אנחנו רואים אור ישן יותר ויותר המגיע
מרחוק יותר ויותר, כך שהיקום הנראה לעין שלנו נהיה גדול יותר גם כן.
וזה, בקיצור, מה שאנחנו רואים
מהמגדל שלנו. אתם מרכז העולם, וכך גם אני. וכך גם כל השאר. וכך גם
אף אחד.