Tip:
Highlight text to annotate it
X
היום הרבה בנות עושות ספורט.
אבל, למשך הרבה זמן, בנות לא עודדו
לבעוט,
לזרוק,
לרוץ,
לקפוץ,
לירות,
לגלוש,
או להכות כמו בנים.
אז, למה דברים השתנו?
וכמה הם השתנו?
האם בנים ובנות מקבלים את אותו היחס
כשזה מגיע לספורט?
כדי להתחיל עם השאלות האלו,
אנחנו צריכים להביט אחורנית.
ב 1972, הקונגרס העביר חוק שנקרא "טיטל IX",
שהגן על בנות ונשים
מאפליה בבתי ספר,
מכללות,
ואוניברסיטאות.
זה כלל אפליה בבתי ספר שתומכים בספורט.
באותו הזמן, רק 15% מהאתלטים במכללות היו נשים,
ובתיכונים,
רק 7% מהאתלטים היו בנות.
אתלטיות גם לא קיבלו הרבה תמיכה
ופעמים רבות היו צריכות לספק מדים וציוד משלהן.
זה היה טיטל IX שהכריח מנהלי בתי ספר
לעשות את הספורט יותר שוויוני.
אבל מה זה אומר שוויון בספורט?
הממשלה פיתחה חוקים
כדי למדוד שוויון תחת שתי קטגוריות:
השתתפות
ויחס.
בשנים הראשונות של טיטל IX,
מספר הבנות ששיחקו בספורט היה כל כך נמוך
שזה היה ממש קשה
לבתי ספר פתאום לספק בדיוק את אותו מספר
הזדמנויות לבנים ולבנות.
במקום, הממשלה כתבה חוקים
שנתנו לבתי ספר שלוש אפשרויות, או מבחנים,
כדי להדגים שיווין הזדמנויות לבנות.
שלושת המבחנים היו
יחסיות,
התקדמות,
ואינטרסים מסופקים.
בית ספר היה יכול לבחור אחרי איזה מבחן הוא רוצה לעקוב.
יחסיות אמר שבנות יקבלו
את אותו אחוז של הזדמנויות אתלטיות
כמו אחוז הבנות הלומדות.
אז, אם 51% מהתלמידים הן בנות,
אז בנות צריכות לקבל בערך
51% מההזדמנויות להשתתף בספורט.
המבחן השני, התקדמות,
דרש מבתי ספר לפצות על ימים
שלבנות היו פחות הזדמנויות
על ידי הוספת שיעורי ספורט חדשים לבנות על בסיס קבוע.
המבחן השלישי שואל אם בנות שמתעניינות
מסופקות.
במבחן הזה, בית ספר חייב לשאול באופן שוטף
תלמידות באיזה ענפי ספורט הן מתעניינות
וגם לקחת תחת שיקול דעת את הפופולריות
של כמה ענפי ספורט באיזור
בו בית הספר ממוקם.
הוא חייב, אז, להוסיף קבוצות לפי ההתעניינות של הבנות.
חלק חשוב נוסף של טיטל IX
הוא שהוא לא מסתכל רק על כמה
הזדמנויות אתלטיות זמינות לכל מין
אלא אם ההזדמנויות האלה שוות באיכותן.
בעיקר, טיטל IX דורש שוויון
בין קבוצות של בנים ובנות בדברים
כמו ציוד ואספקה,
פרסום,
התזמון של המשחקים וזמני האימונים,
ואיכות ומספר המאמנים.
בנות צריכות לקבל גם גישה שווה
לחדרי הלבשה,
אזורי אימון, ומתקנים תחרותיים,
כמו לשרותים רפואיים.
אז, אם הזמן הכי טוב לשחק כדורסל הוא ביום שישי בערב
מפני שאז רוב ההורים והאוהדים יכולים לבוא,
אז קבוצות הבנים והבנות
צריכות לקחת תורות במשחק ביום שישי בערב.
אם קבוצות בנים משחקות באיצטדיון עם אורות,
לוחות תוצאות,
ודוכני מזון,
אז קבוצות הבנות צריכות לקבל את אותן הזדמנויות,
בין אם בשיתוף באותם מתקנים
או בלקבל מתקנים משלהן באותה איכות.
אבל, כמו שכולנו יודעים,
רק בגלל שחוק קיים
לא אומר שכולם מצייתים לו.
ראשי בתי ספר אחראים
לדאוג שיש הגינות בספורט,
אבל גם אתם יכולים לעזור,
על ידי תשומת לב בבית הספר שלכם.
הביטו סביב.
האם יש הרבה יותר בנים מאשר בנות שעוסקים בספורט?
האם מגרש הכדורגל של הבנים טוב יותר משל הבנות?
האם מאמנים אתלטים זמינים לכל הקבוצות באופן שווה?
האם קבוצת הבייסבול מקבלת מדים חדשים כל שנה,
בעוד קבוצת הסופטבול מקבלת מדים חדשים כל שלוש שנים?
אם אתם חושבים שיש חוסר שוויון בבית הספר שלכם,
אתם יכולים לפנות למנהלי בית הספר,
הורה,
או למשרד זכויות האזרחים,
סוכנות ממשלתית שדואגת שבתי ספר
יעמדו בטיטל IX
מפני ששוויון הוא חשוב לכולם,
גם על המגרש וגם מחוצה לו.