Tip:
Highlight text to annotate it
X
הי לכולם! אני מרגיש כמו בטקס בכנסיה.
זה נהדר.
נהדר לחזור לסן-פרנסיסקו הישנה והמוכרת שלי.
כשסיימתי את אוניברסיטת קליפורניה עברתי לצפון קליפורניה
וגרתי בעיר קטנה בשם אלק בחוף מנדוצ'ינו.
לא היו לי טלפון או טלוויזיה, אבל היה לי דואר ארה"ב.
והחיים היו טובים אז, למי שזוכר.
היינו הולכים לכלבו לקנות כוס קפה ועוגה,
ואז הייתי שולח את הסרט שלי לסן-פרנסיסקו, והפלא ופלא,
אחרי יומיים הוא היה מופיע אצלי,
וזה היה הרבה יותר טוב מאשר להיאבק בתנועה עד הוליווד.
לא היה לי הרבה כסף,
אבל היו לי זמן ותחושת פליאה.
אז התחלתי לעסוק בצילום דולג-זמן.
היה נדרש לי חודש כדי לצלם גליל סרט של 4 דקות
כי זה כל מה שיכולתי לקנות.
צילמתי ללא הרף פרחים בדילוג זמן,
בלי הפסקה, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, במשך יותר מ-30 שנה.
והתנועה שלהם היא מחול שלעולם לא אתעייף מלראות.
היופי שלהם מכסה אותנו בצבע, בטעם, במגע.
הם גם מספקים שליש מהמזון שאנו אוכלים.
יופי ופיתוי הם כלי ההישרדות של הטבע
כי אנו מגינים על הדברים בהם אנו מתאהבים.
זה פותח את ליבנו וגורם לנו להבין שאנו חלק מהטבע
ולא נפרדים ממנו.
כשאנו רואים את עצמנו בטבע, זה גם מחבר אותנו
זה לזה, כי ברור שהכל מחובר.
כשאנשים רואים את צילומי הם מרבים לומר:
"אוה מיי גוד!" (אלוהים אדירים!)
האם תהיתם אי-פעם מה זה אומר?
ה"אוה" משמעו שזה לכד את תשומת ליבכם,
גרם לכם להיות נוכחים, להיות ערניים.
ה"מיי" (שלי) משמעו שזה מחבר אתכם עם משהו עמוק בתוך נשמתכם.
זה יוצר שער שדרכו יכול קולכם הפנימי לבקוע ולהישמע.
ו"גוד" (אלוהים"),
"אלוהים" הוא הדרך האישית שבה כולנו רוצים ללכת
כדי לזכות בהשראה,
לחוש שאנו מחוברים ליקום שחוגג את החיים.
האם ידעתם ש-80%
מהמידע שאנו מקבלים מגיע דרך עינינו?
ואם תשוו את אנרגיית האור לסולמות מוסיקליים
היא תקיף אוקטבה אחת בלבד
שאותה העין הבלתי-מזוינת מסוגלת לראות, ממש באמצע.
האין אנו אסירי-תודה על כך שמוחותינו יכולים
לקחת את הפעימה החשמלית הזו שמגיעה מאנרגיית אור
וליצור תמונות כדי שנוכל לתור את עולמנו?
האין אנו אסירי-תודה על שיש לנו לבבות שיכולים לחוש ריטוטים אלה
כדי שנוכל לחוש את העונג
ואת היופי של הטבע?
יפי הטבע הוא מתנה שמטפחת הערכה והכרת-תודה.
אז יש לי מתנה שברצוני לחלוק עימכם היום.
אני עובד על מיזם בשם "האושר הנחשף"
ואתן לכם הצצה להתבוננות הזו
מנקודת מבטם של ילדה ושל קשיש, על העולם הזה.
[סרטון] ילדה: כשאני צופה בטלוויזיה,
אלה סתם הצגות, סתם משחק בכאילו,
וכשתרים את העולם,
משיגים יותר דמיון ממה שכבר יש.
וכשמשיגים יותר דמיון,
זה מעורר רצון להעמיק יותר,
כדי לקבל עוד, ולראות דברים יפים.
הדרך, אם זו דרך, יכולה להוביל,
היא יכולה להוביל אל חוף או משהו כזה,
והיא יכולה להיות יפה.
[מוסיקה כלית מאת גארי מלקין]
דייוויד סטיינדל-ראסט: לדעתכם זהו סתם עוד יום בחייכם?
זה איננו סתם עוד יום.
זהו היום האחד והיחיד שניתן לכם.
היום.
הוא ניתן לכם.
זו מתנה.
זו המתנה היחידה שיש לכם כרגע,
והתגובה הראויה היחידה היא הכרת-תודה.
[מוסיקה כלית]
אם לא תעשו דבר אלא לטפח תגובה זו
למתנה הנהדרת שהיא היום הייחודי הזה,
אם תלמדו להגיב כאילו זה היום הראשון בחייכם,
והיום האחרון בהחלט,
כי אז ביליתם היטב את היום הזה.
התחילו בכך שתפקחו את עיניכם ותהיו מופתעים
מכך שיש לכם עיניים לפקוח.
שאותו מערך צבעים לא-ייאמן
מוצע לנו ללא-הרף להנאתנו, ותו-לא.
הביטו בשמיים.
אנו כה ממעטים להביט בשמיים.
אנו כה ממעטים להשגיח כמה הם משתנים מרגע לרגע,
כשהעננים באים וחולפים.
אנו חושבים רק על מזג האוויר.
וגם אז איננו מתייחסים לדקויות הרבות שבו.
אלא חושבים רק על מזג אוויר טוב או רע.
היום, ממש עכשיו, יש מזג אוויר ייחודי,
אולי כזה שלעולם לא יישנה שוב בדיוק באותה צורה.
היווצרות העננים בשמיים לעולם לא תהיה זהה לרגע הזה.
פיקחו את עיניכם. ראו את זה.
הביטו בפניהם של האנשים בהם אתם פוגשים.
לכל אדם יש סיפור מופלא מאחורי פניו.
סיפור שלעולם לא תוכלו לרדת לעומקו.
וזהו לא רק סיפורו או סיפורה האישי, זהו גם סיפור אבותיהם.
לכולנו יש העבר הקדום הזה.
וברגע הנוכחי הזה, היום,
כל האנשים שאתם פוגשים, כל החיים האלה, מדורי-דורות
וממקומות כה רבים מכל העולם,
זורמים יחד ופוגשים אתכם כאן
כמו מים נותני-חיים, ועליכם רק לפתוח את ליבכם ולשתות.
פיתחו את ליבכם למתנות המופלאות שהתרבות מעניקה לנו.
מרימים מתג, ויש אור חשמלי.
פותחים ברז, ויש מים חמים, מים קרים
ומי שתיה.
זאת מתנה שמיליונים רבים בעולם לא יזכו לחוות.
אלה הן רק מעט ממתנות רבות מספור
שלקראתן נוכל לפתוח את הלב.
אז אני מאחל לכם שתפתחו את ליבכם לכל הברכות הללו
ותניחו להן לזרום דרככם,
כך שכל אדם שתפגשו היום יזכה לברכה מכם,
פשוט, דרך עיניכם,
דרך החיוך שלכם,
דרך המגע שלכם.
דרך עצם נוכחותם.
הניחו להכרת התודה שלכם לעלות על גדותיה ולברך את סביבתכם.
ואז זה יהיה באמת ובתמים יום טוב.
[מחיאות כפיים]
לואיס שוורצברג: תודה לכם.
תודה רבה לכם.
[מחיאות כפיים]