Tip:
Highlight text to annotate it
X
כולנו הקדשנו יום שלם בהקשבה להרצאות האלה
על אנשים שעומדים לחולל מהפכות,
ויש להם טכנולוגיה מהפכנית
ודרכים מהפכניות לבנות מכוניות ולחנך אנשים.
ואילו לי יש הרעיון הכי פחות מהפכני שתשמעו עליו במשך כל היום,
והוא שאתה ואת ואתה ואת, מותר לכם לעשות סקס
בדיוק כמו שבא לכם, לעתים קרובות ככל שבא לכם,
ובאחריות כולנו לוודא שתדעו את זה.
[צחוק] נכון? לא דרך גרועה לסיים בה את היום.
וזה הזמן הכי טוב בהיסטוריה שלנו לנהל את השיחה הזו,
אחרי שסוף-סוף נפטרנו מה"לא שואלים ולא מגלים".
נכון? [מחיאות כפיים]
הייתי צריכה לחשוב מהו ההיפך מ"לא שואלים ולא מגלים".
זה "שואלים ומגלים"!
אז אחרי שהבנו שזה בסדר גמור
אם החייל שלוחם לצידנו עושה סקס הומוסקסואלי,
הגיע הזמן לשאול את עצמנו אם זה בסדר שהשכן שלנו
מתעסק בקשירות ובהצלפות בבגדי ילדה קטנה בכל לילה.
והתשובה היא שזה בסדר גמור כי זה בכלל לא נוגע לכם,
כי הוא עוסק באקט מוסכם בין מבוגרים.
ואם אתם לא עוסקים בזה איתו, זה לא חשוב מבחינתכם.
אבל עלינו לחזור לשאלה פשוטה מאד:
מהו סקס? סקס הוא אקט מוסכם בין מבוגרים.
וזה כל מה שזה.
אם תביטו בתמונה הזו,
זהו מקדש לפני איזה אלף שנה בהודו וזה לא מונוגמי,
וכנראה גם לא הטרוסקסואלי.
מאז שאנשים עשו סקס
הם עשו את זה בצורות פרועות ויצירתיות ולעתים קרובות אפילו כינו זאת "אמנות".
סקס הוא אקט מוסכם בין מבוגרים
זהו עניין אינטימי, אישי ולגמרי טבעי.
אז מה כל הבושה הזו סביבו?
לדעתי השאלה הראשונה היא בעצם להבין מהי בושה,
ועלינו להפריד אותה מן האשמה.
אשמה היא קול פנימי בתוך הגוף שקופץ פתאום כשאתה יודע
שעשית למישהו משהו רע.
שיקרתי - אני חשה אשמה, עשיתי משהו רע.
בושה היא כוח חיצוני שאנשים אחרים מלבישים עליך;
היא אומרת לך שאתה דבר רע.
זה לא ששיקרתי ועשיתי משהו רע; אלא העובדה שאני גיי ולכן אני רעה.
זו רעיון מאד מאד מחליש.
זה גוזל ממך את הריבונות על המיניות שלך
וכל מי שמעוניין להשתלט על המיניות שלך
לא בדיוק חושב על טובתך.
בין זה המטיף שלך, המורה שלך, המאהב שלך או כל אדם אחר,
זה לא טבעי.
אבל מה הבושה מעוללת לאנשים, מדוע זה בכלל חשוב?
אני חושבת שאפשר לראות בחדשות
נערים הומוסקסואליים שקופצים מגשרים כי הם מתביישים בהומוסקסואליות שלהם
ויודעים שזה חשוב.
למעשה יש המון מחקרים על השפעת הבושה המינית
על הומוסקסואלים ולסביות.
למרבה הצער, מדובר רק בהומוסקסואלים ולסביות
כי לא מרבים לחקור את הבושה אצל הטרוסקסואליים.
ואם תסתכלו בסטטיסטיקה, אצל צעירים בגילים 21-25
יש פי 8 יותר סבירות להתאבדות
אם הם מרגישים שנדחקו לשוליים בגלל המיניות שלהם.
זה ממש אכזרי.
ב-16 המדינות שהכניסו ב-2005 תיקונים בחוקה
שקובעים שנישואים חד-מיניים הם מוטעים ואסורים,
הסטטיסטיקה היא די מזעזעת.
הדכאון באוכלוסיית ההומוסקסואלים והלסביות
במדינות האלה עלה מ-23% ל-31%;
החרדה הכללית עלתה מ-3% ל-9%.
והשיכרות עלתה מ-22% ל-31%.
זה פוגע באנשים. הבושה המינית פוגעת באנשים.
אבל מדובר בהומואים. אז לנו, לכל היתר, אלה בשורות טובות.
אלא שמתברר שהומואים הם בעצם סתם בני אדם.
אז אם הבושה המינית פוגעת בהומואים, היא בטח פוגעת גם בסטרייטים.
מסתבר ש-8% מהאוכלוסיה היא הומוסקסואלית.
בסקר שנערך ב-2005 אנשים נשאלו
לגבי התנהגותם המינית, ו-25% מהמשיבים
הזדהו בתור חובבי מין גחמני.
שזה אומר שיש להם הרבה שותפים מיניים בו-זמנית,
הם משתמשים בצעצועים, קשירות, הצלפות, רואים פורנו ביחד.
8% מהאנשים הוצאו מהארון, 20% מהאנשים, ולדעתי זו הערכה נמוכה מדי,
עדיין מתביישים בתוך הארון, וכנראה ששם
הם מחזיקים את כל הצעצועים שלהם אז אולי זה בסדר.
[צחוק]
הבעיה היא שזה עניין רציני מבחינת כולנו.
הסקס הוא תעשיה ענקית.
אפילו בתקופת מיתון, הצפייה בפורנו היא תעשיה של 13 מיליארד דולר.
25% מכל השאילתות במנועי החיפוש הם של חיפוש פורנו.
זה המון. חישבו על זה. 12% מאתרי האינטרנט הם אתרי פורנו.
ואם זה נראה לכם הרבה, 13 מיליארד על פורנו?
לפני שנה, בכלכלה הכי גרועה בעולם, זוכרים? מאז המיתון,
נרכשו צעצועי מין בשווי של 15 מיליארד דולר.
אנחנו אנשים גחמניים, אנו מבזבזים המון זמן וכסף
על חיפוש סקס, או לפחות סקס יותר כיפי.
אז מהו בדיוק סקס נורמלי,
אחרי שהסכמנו שאנו לא רוצים שאנשים יתביישו.
סקס נורמלי הוא כל דבר שהוא אקט מוסכם בין מבוגרים.
אתם יכולים להצליף זה בזה, להתחפש,
לעשות כל מה שבא לכם, וזה נורמלי.
אז החבר שלי ואני ניסינו הבוקר למצוא דרך
לתאר את העומק והרוחב של המיניות האנושית
מבלי להפחיד אתכם עם תמונות, שמפחידות אפילו אותי.
אז נכנסנו לאתר "לסטלאב", פרסומות אישיות מקוונות לזרים,
ובפרט עבור אנשים שמחפשים סקס מעניין.
יש 90 גחמות שונות רק ב"לסטלאב"
ואפשר להירשם כדי לחפש בהן בני-זוג, וזה בסיאטל.
כנראה שסיאטל היא אחת הערים הכי לחוצות בארץ,
אז זה אומר משהו, נכון?
כשמחפשים ב"לסטלאב", הכל הולך: מחניקות ועד ספורט מים,
ובספורט מים, למקרה שלא ידעתם, מדובר בשתן ולא במים,
וכל מה שביניהם, כמו קשירות,
משחקי סכינים, סקס קבוצתי, מה שתרצו. הכל נורמלי.
מדוע זה חשוב, שאנו גורמים זה לזה להתבייש,
מלבד זה שלקפוץ מגשרים זה גרוע מספיק,
ולהיות בדכאון זה גרוע מספיק,
אז האמת היא שאנשים הורסים נישואין, קריירות, חיים וקהילות
בגלל שמירת סודות לגבי הסקס שמדליק אותם.
כל אותם פוליטיקאים, נניח, שמחפשים פתאום
ילדים קטנים בשירותים של נמלי תעופה.
רע מספיק שהקריירה שלו נהרסה,
אבל מה עם האשה שאיתה התחתן, ושהאמינה
שהיא נשואה באושר ומתוך הסכמה עם מישהו שזוכה לסיפוק צרכיו.
השקר הזה פגע לא רק בו, אלא גם בה ובמשפחתו.
זה פשוט לא טוב. זה פשוט לא בסדר.
מילטון דיאמונד נשכר לפני כמה שנים לערוך מחקר
על השפעת הפורנו בסקס גחמני ובפשעי מין,
בתקווה להוכיח שאנשים שעוסקים בסקס גחמני ורואים פורנו
הם אלה שמבצעים את הפשעים.
התברר שהוא גילה זיקה הפוכה;
אנשים שרואים פורנו ומסופקים מבחינה מינית
צפויים פחות לפשוע.
והסטטיסטיקה הזו נתמכת בעובדה שיש פחות פשיעה
בערים שבהן רואים יותר פורנו.
נחשו באיזו מדינה רואים הכי הרבה פורנו? ביוטה.
[צחוק] זה לא במקרה!
בעוד אני מתרוצצת ואוספת סטטיסטיקות,
ועניין הפוליטיקאים ונמלי התעופה הוא די משונה,
נתקלתי בסטטיסטיקה שמבחינתי קלעה בול:
טרנסיים, אנשים שמחליפים זהות בין זכר ונקבה,
סובלים פי 3 מזיהומים בדרכי השתן מאשר כלל האוכלוסיה.
יודעים מדוע?
הם חוששים להיכנס לשירותים ציבוריים שמא אנשים יצחקו עליהם.
זה ברור למדי. אז מדוע הם עושים זאת?
לדעתי זה די פשוט. איש איננו יודע מדוע אנו מביישים אחרים
בנוגע למיניותם. אם תוציאו מהמשוואה את הכנסיה,
שזה מה שאני מנסה לעשות,
לדעתי אנו מביישים אנשים בנוגע למיניותם
כי אנו חוששים מהמיניות שלנו.
היא חיה עמוק מאד בתוכנו והיא אינטימית, אמיתית, מפחידה
ואישית, ואנו רוצים ואמורים להגן על מיניותנו,
אז אם נרשה לאנשים האלה לעשות זה לזה את הדברים
הממש מפחידים והמוזרים האלה,
לדעתי אנו חוששים שבכך אנחנו מרשים להם
לעשות את הדברים האלה גם לנו.
וזה קצת מפחיד.
יש לי בשורות מעולות עבורכם. זה בעצם עובד הפוך.
כשאנו מחזירים לאנשים את השליטה הריבונית על המיניות שלהם
ואומרים: "מותר לך להגדיר את המיניות שלך כרצונך, לך על זה"
אנו מעניקים לעצמנו אותה זכות.
ומותר לנו להגיד: "אני רוצה שיקשרו אותי,
אבל שלא יצליפו בי."
מותר לנו להציב את הגבולות שלנו.
לא רק שאנו זוכים לקבל את מה שאנו רוצים,
אלא שאנו לא מוכרחים לקבל את מה שאנו לא רוצים.
היתרון של זה הוא, רבותי,
שאנו יוצרים מקום באמת בטוח שבו אנו יכולים להיות כנים.
וכשאנו כנים ובטוחים עם מאהבינו
אולי נוכל אפילו למתוח מעט את הגבולות שלנו
רק עוד קצת, ואז נגלה בשביל עצמנו את המגוון כולו.
זוה הדבר האחרון: אני מקווה שכולכם קיבלתם את השאלונים,
אל תגידו לי שלא קיבלתם.
זה מעין משחק, אז עליכם לשחק בו יחד איתי.
אני מקווה שכולכם מילאתם את השאלונים. איש לא ידע את התשובות שלכם.
אני מבטיחה.
כעת אני רוצה שתיקחו את השאלונים ותקמטו אותם לכדור,
לכדור מקומט לגמרי, ועכשיו אני רוצה שתזרקו אותם
הכי רחוק שתוכלו, לתוך הקהל.
[צחוק] בחיי! איזה מראה נהדר!
בסדר. עכשיו הרימו אחד מהם והשליכו אותו שוב.
אני רוצה שתרגישו ממש בנוח שאיש לא יידע מה עניתם.
הנה השאלון שלי, למקרה שתהיתם.
אלו התשובות שלי.
אין לי יותר מה להסתיר.
בסדר. מספיק!
שכל אחד ואחת ירימו שאלון כלשהו, ויפתחו ויקראו אותו.
התקווה הכי גדולה שלי היא שתמצאו בו משהו שמעורר אצלכם הד.
אוי. הייתי צריכה להשליך את זה אליכם.
בסדר. עוד לא סיימנו. עוד דבר אחד.
אני בטוחה-- אני יודעת שעברתי את הזמן שהוקצב לי,
אז בעוד אני יורדת מהבמה,
אני מבקשת מכם טובה, א': תמסרו את השאלונים האלה
לסדרנים בדרככם החוצה, אבל חשוב יותר:
אני רוצה שתקראו את השאלונים שבידיכם
ותביטו על מישהו לידכם,
תסתכלו לו או לה בעיניים ותאמרו, "אני פוחד/ת
שתדע/י מה מדליק אותי-- כל מה שכתוב לעיל."
וזה לא בגלל שאני רוצה שתדעו לשמור סוד,
אלא שכולנו נפעיל את שריר הזכרון שלנו ונפתח את השפה הזו:
"זה בסדר שאת/ה כנה איתי, אני מסוגל/ת לקבל את זה."
ואני רוצה שכולנו נכיר את ההרגשה להחזיק אצלנו
את מה שהכי חשוב למישהו ולנצור זאת.
כי כך אנחנו, כקהילה,
נלמד לקבל אנשים כמות שהם,
להפסיק עם הבושה המינית ולהתחיל לעשות
סקס מטריף באמת.
[צחוק] תודה לכם.
[מחיאות כפיים]