Tip:
Highlight text to annotate it
X
פול: שלום. שמי פול מילנר
ואני נגן טרומבון הבס הראשי בתזמורת הסימפונית של לונדון.
זהו סרטון כיתת האמן השני שלי עבור התזמורת הסימפונית של YouTube
והייתי רוצה להודות תחילה לכל הצופים של הסרטון הקודם,
ממש נהדר לראות כל כך הרבה כניסות לסרטון.
הייתי רוצה גם להביע את תודתי על כל ההערות הנחמדות שאנשים שלחו.
זה ממש נהדר ומאוד מספק לדעת
שעזרתי לאנשים, אני מקווה, ושנתתי לאנשים השראה
לקחת את טרומבון הבס ולתרגל עוד קצת.
טוב, יופי, נהדר.
מישהו גם העיר לגבי תנועות הידיים שלי.
אז חשבתי על זה ואולי אנסה שלא להזיז את הידיים
או שאדבר יותר בצורה כזאת ואז נראה,
נראה את הידיים שלי בסרטון.
והיו גם כמה הערות מעליבות
וכמובן שזה יכול לקרות במצבים כאלה.
אבל חייבים לנסות ולזכור מה המטרה של כל זה;
המהות והרוח של התזמורת הסימפונית של YouTube
והמטרה שלנו היא לנסות ולעזור מעט
במה שקשור לאופן שבו אתם ניגשים לכל אודישן ברחבי העולם,
אבל גם לאודישן שלכם לתזמורת הסימפונית של YouTube.
מה שאני אומר אינו תורה מסיני.
מדובר במה שלמדתי ב-20 ומשהו שנים של ניסיון בתזמורות בריטיות
14 שנים מתוכן עבדתי באופרה,
ואני בשנה הרביעית שלי בתזמורת הסימפונית של לונדון.
אז זה כל מה שאני יכול לומר בנושא.
אם אני אומר לעשות משהו בצורה מסוימת, זו הדעה שלי.
אין זו בהכרח הדרך הנכונה.
למרות שזו צריכה להיות הדרך הנכונה במקרה מסוג זה.
אם אתם עומדים להכין סרטון ולהתמודד על מקום בתזמורת הסימפונית של YouTube,
אז אתם בעצם צריכים לעשות את זה בדרך שלי משום שאני השופט.
אז הנה לכם.
דבר נוסף שאתם צריכים לזכור הוא שאני מנגן בתזמורת בריטית.
אם הייתם מקשיבים לנגן טרומבון בס שמנגן קטעים בתזמורת רוסית,
תזמורת צרפתית,
תזמורת אמריקנית,
תזמורת גרמנית, מה שתרצו,
כל תזמורת אחרת שאתם מכירים,
לכולנו יש סגנונות לאומיים שונים של נגינה.
אז יכול להיות שתחשבו שדרך הנגינה הבריטית איננה נכונה,
אבל ככה זה עובד.
0:02:26.320,0:02:31.120 היצירה הראשונה שאני עומד לנגן היא "הוולקירות" של וגנר.
הקושי כאן הוא הקצב המנוקד בפעמה הראשונה בכל תיבה.
אפשר לחשוב על כך בדרכים שונות.
אבל הדבר העיקרי שאסור לכם לעשות הוא לגרום לקטע להישמע מחולק לשלשות.
♪ [מנגן]
זה נשמע קצת מרושל.
חייב להיות כאן מעט מרץ.
אחת מהדרכים שבה לימדו אותי לתרגל את זה, והיא עובדת יפה,
למרות שאפשר לתרגל את הקטע עם מטרונום בתור התחלה
רק כדי להבין את הקצב,
אבל אחר כך צריך לעזוב את המטרונום
כדי שתוכלו לחוות באמת את התחושה וההרגשה בתוך המוסיקה--
היא להעביר אותו בעצם לקצב כפול.
[שר] ♪ בה-בה-בהבה-בה-בם-בם-בם-בם--בם
אז אם הייתי עושה את זה--
♪ [מנגן]
וכן הלאה.
אבל זה גורם לכך להישמע ממש בקצב שכזה, ולא זו הכוונה.
אך זו דרך טובה לוודא שנבצע כראוי את הקצב המשולש.
גם הגברת הקצב צריכה להיות רטט משולש
ולא אחת-שתיים-שלוש--
♪ [מנגן]
לא כך
אלא אחת-שתים-שלוש--
♪ [מנגן]
בסדר?
יש לקטע שתי גרסאות;
יש את הגרסה המינורית ויש את הגרסה המז'ורית.
יש לי הקלטה שלהן
ואני לא מתכוון לציין שמות
אבל יש שם גרסה של היצירה ששם ברור כשמש שמישהו מנגן את הגרסה המינורית
במקום שבו אמורים לנגן את הגרסה המז'ורית
וזה נשמע ממש נורא, כפי שאתם יכולים לדמיין.
אז שימו לב שאתם יודעים איזו גרסה אתם מנגנים,
המינורית או המז'ורית.
אני אנגן את שתיהן עבורכם.
0:04:21.680,0:04:23.240 אנגן עכשיו את הקטע הראשון
שהוא הגרסה המינורית של "דהרת הוולקירות".
0:04:28.960,0:04:46.240 ♪ [מנגן]
זו הייתה הגרסה הראשונה.
זו הייתה, למעשה, מהירות לא רעה בכלל.
הגרסה השנייה, שהיא הגרסה המז'ורית,
כאשר הטובה מצטרפת, יכולה להיות כבדה הרבה יותר.
צריך לתת לה תחושה כבדה בהרבה,
אבל לא להאט יותר מדי משום שזה עלול להישמע מאוד לא מסודר.
בנוסף, הגרסה המינורית, שהיא הגרסה הראשונה,
מנוגנת רק בפורטה והגרסה השנייה מנוגנת בפורטיסימו,
אז צריך לנסות ולנגן את זה באופן שונה.
אם אתם עושים את זה באודישן,
נסו ליצור הבדל בין הפורטה לפורטיסימו.
אני מקווה שתוכלו להבחין בהבדל בסרטון הוידאו.
דבר נוסף הוא התווים הקצרים.
סביר להניח ששמעתם, או שתשמעו ללא ספק בגרסה הבאה,
כך אני מקווה, שהתווים הקצרים, אני ממש, ממש מנסה להשמיע אותם.
שוב, תוך מחשבה על הקלטות של ביצועים שונים ששמעתי
והופעות ברדיו ובקונצרטים חיים ששמעתי,
לעתים קרובות מה ששומעים בפועל הוא--
♪ [מנגן]
למעשה לא שומעים כלל את התו הקטן.
אז מה שאני מנסה לעשות,
מהחלק האחורי של התזמורת ולמטרות האודישן גם כן,
הוא ממש לנסות להשמיע את התו הקטן.
♪ [מנגן]
כאן זה נשמע ממש מוגזם.
אבל לקהל זה נשמע ממש ממש כמו שצריך.
אז הרבה פעמים שומעים את הטרומבונים מנגנים וכל מה שאפשר לשמוע הוא החצוצרה השלישית
שבאמת משמיעה את אותו תו קצר וקטן רק הודות לתכונות של כלי הנגינה.
אז רק תקפידו לעשות את זה.
עכשיו אנגן את הגרסה המז'ורית.
0:06:30.440,0:07:08.000 ♪ [מנגן]
0:07:09.120,0:07:12.080 טוב, היצירה הבאה שהייתי רוצה לדבר עליה היא של שומן,
הסימפוניה השלישית של שומן והפרק הרביעי בה.
הבעיה עם הקטע היא שלמעשה,
כמו בהרבה דברים שקטים שאנחנו חייבים לנגן,
אנחנו צריכים לשבת בשקט על הבמה,
כמו בשומן במשך שלושה פרקים ולא לעשות כלום;
רק להביט על הקהל ופשוט ליהנות מהופעה נהדרת,
שזה דבר נהדר כמובן, עם כל האווירה.
ואז אתם צריכים להצטרף,
הכול שקט ואתם מתחילים לחוש את הלחץ.
זה באמת דבר שקשה מאוד לעשות.
אז נסו לתרגל לא לעשות כלום,
לצפות בטלוויזיה,
לא לנגן,
לא לנשוף ואז פשוט לקחת את הכלי ולראות אם אתם יכולים ממש לקלוע.
ודי קשה לעשות זאת.
עוד משהו, כשאני נזכר באודישן שלי לתזמורת הסימפונית של לונדון
לתפקיד שאני ממלא כיום.
עשינו את הסבב הראשון בבוקר ועברתי אותו בהצלחה
ובסבב השני,
היצירה הראשונה שהייתי צריך לנגן הייתה הפתיחה של "טנהאוזר",
קטע עוצמתי וארוך למדי.
הייתי כבר באמצע היצירה ואז דאדלי, הטרומבון הראשי, הטלפון שלו צלצל.
אז הייתי חייב להפסיק ולהתחיל מחדש.
אז ניגנתי את כל הקטע מחדש,
וחשבתי לעצמי, "יופי, עברתי את זה".
ואז פטריק נעמד ואמר שהוא רוצה שאנגן את זה בדרך שונה.
אז הייתי צריך לנגן את היצירה פעמיים וחצי, ובמצב של אודישן,
כשאתה מנגן בכל הכוח, זה די קשה.
ואז ביקשו ממני לנגן את השלישית של שומן, הקטע הבא שאני עומד לנגן.
אז היה קשה לא רק לשבת שם למשך שלושה פרקים מבלי לעשות דבר,
אלא גם היה לא פשוט במהלך אודישן,
לנגן את זה מייד לאחר שניגנת משהו ארוך מאוד ועוצמתי מאוד.
אז, שוב, זוהי דרך נוספת לתרגל את זה.
לנגן משהו ממש ארוך, עוצמתי ועקבי, או "טנהאוזר".
זו דוגמה ממש טובה לצורך זה.
כשתגיעו לקטע שלכם, השפתיים שלכם כבר כמעט יפלו.
ואז נסו לשמור על שליטה, ולשלוט בנשימה ובשפתיים
כדי לנגן את שומן.
0:09:10.760,0:09:53.520 ♪ [מנגן]
באודישן,
אם מדובר בטמפו מהיר למדי ויש רק כמה תיבות של מנוחה,
כדאי לספור אותן כדי להראות שיש לכם חוש קצב טוב.
אבל בשומן מדובר בשלוש וחצי או ארבע תיבות של נגינה איטית ושקטה.
אז במקום לנגן את התו האחרון ואז פשוט לומר "שלוש, ארבע, אחת, שתיים",
ואז להביט בשעון ולתהות מה קורה,
תנו לעצמכם תיבה אחת כדי להגדיר את המצב, הירגעו והמשיכו מחדש.
לא אכפת לי אם תעשו את זה.
בסדר?
זהו הקטע השני.
0:10:31.880,0:11:01.960 ♪ [מנגן]
הקטע השלישי הוא "la Gazza Ladra", "העורב הלקחן" מאת רוסיני.
הוא חייב להיות ממש קליל וקופצני.
היצירה חוברה על ידי רוסיני לטרומבון אחד באופרה.
אז אפשר להבין מה היו יחסי הכוחות.
אין צורך בנגינה כבדה; אין צורך בנגינה במלוא הכוח.
יש ליצירה כמה גרסאות שונות.
חלקן עם שלושה טרומבונים, מה שהופך את היצירה למונוטונית וכבדה.
אז נסו לשמור על הקלילות.
מה שאני מחפש הוא נקיון בהחלקת המסוט;
פעולת החלקה מדויקת ממש.
כמובן, צליל טוב.
הפה דיאז בהתחלה בפרטיטורה המקורית של רוסיני מסומן למעשה בתור רה.
[שר] ♪ בם-בם-בם-בם-בם
זה רה.
אני חושב שכנראה נגן הטרומבון שעבורו רוסיני כתב,
כאשר חיבר את היצירה, אולי לא היה יכול לנגן פה דיאז
וגם סול, משום שיש כמה גרסאות שבהן גם מנגנים סול.
אני מאמין שתיתקלו בגרסאות מסוימות עם רה,
אבל אל תעשו את זה, תמיד נגנו כאן פה דיאז.
נגנו את הארפג'יו הראשון, הארפג'יו בסול מז'ור,
באוקטבה נמוכה יותר ולאחר מכן דלגו למעלה אל הפה דיאז.
באחת מההופעות שעשיתי עם Opera North,
המנצח התחיל את הפתיחה בכזו מהירות
והוא התקרב לחלק שבו אני אמור להצטרף
וניגנתי כמה קטעים קצרים וחשבתי לעצמי
"אני לא אצליח להסתדר עם זה. הקצב מהיר מדי".
זה היה הלם של ממש,
אבל אין ספק שזה ממש שיפר את טכניקת ההחלקה שלי.
לא אנגן את זה כל כך מהר היום.
אני חושב שזה כל מה שרציתי לומר על הנושא.
בואו ננגן.
זהו "la Gazza Ladra", הקטע הראשון.
0:12:49.840,0:13:06.920 ♪ [מנגן]
עכשיו, למרות העובדה שזה הקטע היחיד שנדרש באודישן ל-YouTube,
ייתכן שתתבקשו לנגן עוד קטע קצרצר שנמצא בסוף הפתיחה.
הוא מתבצע בנגינה השקטה.
לדעתי מדובר בקטע קשה למדי.
לפעמים זה נכלל בגרסה שאתם מנגנים ולפעמים לא.
כדאי לנסות וללמוד אותו ועכשיו אנגן לכם אותו כדי שתוכלו לזהות אותו.
זה קטע שכדאי להכיר משום ששוב,
הוא מהיר למדי.
אז עכשיו אנגן לכם אותו.
♪ [מנגן]
אז תודה שצפיתם שוב,
ואני מצפה מאוד לשמוע את הסרטונים שלכם ואת ההערות שלכם,
כל עוד הן נחמדות, כמובן.
אני לא רוצה לשמוע הערות רעות.
ובהצלחה.
תרגול מהנה ואני מקווה שתגיעו לגמר בסידני.
תודה.