Tip:
Highlight text to annotate it
X
רביעי ותשע עשרה, חברה,
חייב להיות להם מהלך מפני שהזמן מתקתק
מפני שהם חייבים להישאר במשחק הזה,
הם חייבים לנצח.
הם יוצאים החוצה מיושרים בסט ריק,
שלושה תופסים מימין,
שניים משמאל.
ההגנה נראית כאילו הם יתפסו פיקוד בלי בטיחות.
זה בדיוק משחק ההתקפה שהם רצו:
התופס הכי טוב מיושר מול הליינבקר.
קוורטרבק פוסע אחורה לקבל את הכדור,
חמישה מטר פנימה.
הוא זז, יורד שלושה צעדים,
הוא שותל את הרגל האחורית,
הוא מחפש אזור פתוח.
יש בליץ שבא מהקצה!
הוא זז להמנע מהמהומה.
הוא מביט לתוך המגרש.
יש לו תופס בפנים שחותך.
הוא חיב לעבור מעבר ללינבקר.
לקוורטרבק יש את המהלך.
הוא עוזב את הכדור,
הוא באויר!
התופס קדימה לפני המגן.
הוא יצליח!
הוא ממש בחזית, דוהר לכדור!
הוא יורד!
הוא חופן אותו בקו החמש עשרה!
הוא בעשר, בחמש!
טאצ'דאון!
משחק מדהים!
עכשיו, חכו רגע.
כמובן, שזה יאמן,
זה פיסיקה,
במיוחד ההבדל בין סקלרים ווקטורים.
אז, בואו נראה את ההילוך החוזר.
"הקוורטרבק פוסע אחורה כדי לקבל את הכדור,
חמישה מטרים לתוך המשחק."
עצרו.
תראו, מדידות מוגדרות כשתי כמויות.
סקלרים הן מדידות רק עם מספרים,
ווקטורים הם מדידות עם כיוון.
לדוגמה, כשהקוורטרבק ההוא נכנס לסנאפ,
הוא במרחק חמישה מטרים, אבל מאיפה?
בחזרה מקו התגרה,
אז חמשת המטרים לבדם הם מידה סקלרית.
כשאתם מוסיפים כיוון,
כמו חמישה מטרים פנימה,
זה הופך למידה ווקטורית.
חמישה מטרים - סקלר,
חמישה מטרים פנימה - ווקטור.
אוקיי, קדימה.
"הוא לוקח סנאפ, יורד שלושה צעדים.
הוא שותל את רגלו האחורית, הוא מחפש אזור פתוח.
בליץ מגיע מהקצה!
הוא צועד קדימה כדי להתחמק מהמתקפה."
וואו!
הנה הבדל בין מרחק והעתקה.
מרחק הוא מידה
בלי זיהוי לאן אתם זזים.
זו כמות סקלרית.
כשהקוורטרבק עושה מסירה של שלושה צעדים,
הוא זז בערך שלושה מטר לאחור.
כשהוא זז בערך עוד שלושה מטר קדימה,
כשהוא נכנס לתוך הכיס,
אז הקוורטרבק הזה זז מרחק כולל של שישה מטרים.
זה מרחק, זה סקלר.
עכשיו, העתקה היא כמות ווקטורית,
תאור על כמה רחוק מנקודת היציאה האובייקט נמצא.
אז הקוורטרבק זז אחורה שלושה מטרים
ואז חוזר קדימה שלושה מטרים,
הוא בדיוק באותה נקודה ממנה התחיל.
אז, ההעתקה שלו היא אפס מטר.
מרחק - שישה מטרים,
העתקה - אפס מטרים.
אז, בואו נביט במה קרה לאחר מכן.
"הקוורטרבק מטפל בזה, הוא משחרר את הכדור!
הוא באוויר!
התופס לפני המגן."
עצרו.
אז, הנה קצב ומהירות,
אבל בואו נעשה דבר אחד כל פעם.
אז, קצב הוא מידה ללא כיוון,
זו מידה סקלרית.
מהירות הוא מידה ווקטורית.
זה הקצב של האובייקט ההוא,
אבל עם כיוון תנועה.
אז התופס מאיץ,
ומקבל גם קצב וגם מרחק.
זה לוקח לתופס 5 שניות לרוץ את 50 המטרים האלו.
אז המהירות הממוצעת שלו, בכל רגע,
היא 10 מטרים לשניה.
הליינבקר מנסה להישאר איתו,
אבל הקצב הכולל שלו איטי יותר,
הוא עובר רק 35 מטר באותן 5 שניות,
אז הקצב הממוצע שלו הוא 7 מטר לשניה.
שנייהם נעים בכיוון קדימה,
אז המהירות שלהם היא גם חיובית.
אתם לא יכולים לעבור ממנוחה למהירות המירבית מייד.
אתם חייבים לבנות אותה.
זו תאוצה.
בהתחלה הליינבקר יכול להישאר עם התופס,
אבל בסופו של דבר התופס המהיר יותר מתרחק.
זו תאוצה, השינוי בקצב למשך זמן.
תאוצה היא מידה וקטורית.
הוא מתארת קצב בו אובייקט משנה קצב.
כמו מהירות, תאוצה היא וקטור.
היא קורית בכיוון מסויים.
אז בואו נביט רק במשחק ההוא עוד פעם.
"הקוורטרבק פוסע אחורה לקבל את הכדור,
חמישה מטרים לתוך האזור."
וקטור!
"הוא לוקח סנאפ, ויורד שלושה צעדים,
הוא שותל את הרגל האחורית שלו.
הוא מחפש תופס פנוי.
מגיע בליץ מהקצה!
הוא פוסע למעלה להמנע מהמהומה."
העתקה!
"הוא רואה את התופס הפנימי מבצע חיתוך.
הוא חייב לעבור את הליינבקר.
הקוורטרבק שולט בענינים.
הוא עוזב את הכדור!
הוא באויר!
התופס נמצא לפני המגן!"
מהירות!
"הוא שלוט בעניינים!
הוא נמצא מקדימה, דוהר לכדור!
הוא יורד!
הוא מערסל אותו בקו החמש עשרה, הוא בעשר, חמש!"
תאוצה!
"טאצ' דאון! משחק מדהים!
זה היה משחק מדהים כשהזמן נגמר,
מה שהוביל לטאצ' דאון
ובסופו של דבר לניצחון ומאמץ טהור."
ומדע טהור.