Tip:
Highlight text to annotate it
X
E=mc^2 היא אולי המשוואה המפורסמת ביותר בעולם… אבל מה שאתם אולי לא יודעים זה
שזה לא כל הסיפור. היא רק מתארת עצמים שיש להם מסה ושהם לא זזים.
המשוואה המלאה היא E, בריבוע, שווה ל m c בריבוע, בריבוע, ועוד p כפול c, בריבוע,
כש p מייצג את התנועה של העצם הנחקר. כל זה נראה אולי טיפה מבלבל,
אבל בעצם אתה יכול לצייר את זה בתור משולש ישר זווית עם הצדדים E, m c בריבוע, ו p כפול c - ופשוט
להשתמש במשפט פיתגורס (a בריבוע ועוד b בריבוע שווה c בריבוע) כדי שתצא לך
המשוואה.
בנוסף, מפה אפשר לראות שלעצם שלא זז ולפיכך אין לו
שום תנועה ולפיכך p הוא אפס, נקבל בחזרה את חברינו הטוב והוותיק E=mc2. מצד
שני, אם החלקיק הנחקר הוא חסר מסה (כמו אור), אז המסה היא אפס ונקבל
E שווה ל p כפול c. זה אומר לנו שהאנרגיה של חלקיקים חסרי מסה (כמו פוטון
אור) היא אותו דבר כמו מהירות התנועה שלו (עד לגבול של מהירות האור).
למעשה, ככל שהאנרגיה של משהו קרובה ל p כפול c, כך המשהו הזה
יותר קרוב ללהתנהג כמו אור (כלומר, תסתכלו פה, החתיכה הקטנה הזאת של מסה היא בקושי מסה
בכלל).
בכל מקרה, בתור דוגמה, מהירות של עצם שווה למהירות האור כפול היחס
שבין התנועה של העצם לאנרגיה - או p c חלקי E. אם התנועה שלך גדלה, p כפול
c נהיה קרוב יותר ויותר להיות שווה לאנרגיה שלך, כך שהיחס ביניהם נהיה יותר ויותר קרוב
ללהיות אחד, והמהירות שלך נהיית יותר ויותר קרובה למהירות האור. אבל בגלל
החתיכה הקטנה הזאת של מסה, צד התנועה של המשולש תמיד יהיה טיפה יותר
קטן מצד האנרגיה. לא משנה כמה תנסה להגדיל את התנועה שלך,
אף פעם לא תגיע לנקודה שבה p כפול c שווה האנרגיה שלך, ולפיכך המהירות שלך
אף פעם לא תוכל להגיע למהירות האור, הכל בגלל שהיתר של משולש ישר זווית
ארוך יותר מהניצבים שלו.