Tip:
Highlight text to annotate it
X
דו שיח נותן צבע לסיפור,
הופך אותו למרגש ומקדם אותו.
רומאו: או, האם תשאיר אותי כל כך לא מסופק?
יוליה: איזה סיפוק לא תוכל לקבל הלילה?
רומיאו: החלפת נדרי האהבה שלך עם שלי.
בלי דו שיח:(צלילי צרצרים)
אז מה נכנס לכתיבת דו שיח יעיל?
ובכן, יש את הכישורים החברתיים:
חיברות, פתירת עימותים, להיות נעימים ומנומסים.
אנחנו לא נשתמש באלה היום.
.במקום, אנחנו נעבוד על -- בואו נקרא להם "כישורים אנטי חברתיים."
אם אתם סופרים, אולי כבר יש לכם כמה מאלה.
הראשון הוא האזנה בסתר.
אם אתם נוסעים באוטובוס ושומעים שיחה מעניינת, אתם יכולים לכתוב אותה.
כמובן, כשאתם כותבים סיפורת, אתם לא מתארים אנשים אמיתיים,
אתם ממציאים דמויות.
אבל לפעמים המילים ששמעתם במקרה יכולות לתת לכם רעיונות.
"אני לא," אומר אדם אחד.
"אני ראיתי אותך,"השני עונה.
מי עשו לומר את המילים האלו?
אולי אלה שני תלמידים בכיתה, והילד חושב שהילדה דחפה אותו.
אולי זה זוג, אבל אחד מהם הוא ערפד,
והאשה הערפדית ראתה את הגבר מפלרטט עם זומבי.
או אולי לא.
אולי הדמויות הם בן עשרה ואימו,
והם אמורים להיות צמחונים, אבל האם ראתה אותו אוכל המבורגר.
אז בואו נגיד שהחלטתם על כמה דמויות.
זה כישור אנטי-חברתי מספר שתיים:
להתחיל לדמיין שהן אמיתיות.
איך הם? מאיפה הם? איזה מוזיקה הם אוהבים?
בלו קצת זמן איתם.
אם אתם על אוטובוס, חשבו מה הם היו עושים לו היו שם גם.
האם הם היו מדברים בטלפון, מקשיבים למוזיקה,
מציירים, ישנים?
מה שאנחנו אומרים תלוי במי אנחנו.
אדם מבוגר יותר אולי ידבר אחרת מאדם צעיר יותר.
מישהו מהדרום אולי ידבר אחרת ממישהו מהצפון.
ברגע שאתם מכירים את הדמויות שלכם, אתם יכולים להניח איך הם מדברים.
בשלב הזה, זה עוזר להשתמש בכישור האנטי חברתי מספר שלוש:
מלמול לעצמכם.
כשאתם אומרים את המילים של הדמויות שלכם, אתם יכולים לשמוע אם הם נשמעים טבעי,
ולתקן את זה אם צריך.
זכרו, רוב האנשים בדרך כלל לא פורמליים בדיבור שלהם.
הם משתמשים בשפה ותחביר פשוטים.
אז, "אל תנסה לשקר לי" נשמע יותר טבעי מ "אל תנסה לספר לי שקר."
גם תדאגו שזה יהיה קצר.
הרבה אנשים נוטים לדבר בפרצים קצרים,
לא נאומים ארוכים.
ותנו לדו שיח לעשות את העבודה.
שאלו את עצמכם: האם הם באמת צריכים את תואר הפועל הזה?
לדוגמה, "'הכסף או החיים,' הוא אמרה בצורה מאיימת."
כאן, "בצורה מאיימת" הוא מיותר, אז אפשר להיפתר מזה.
אבל אם המילים והפעולות לא תואמות, תואר הפועל יכול לעזור.
"'הכסף או החיים,' היא אמרה באהבה."
אז כדי לחזור:
ראשית, לצותת לאנשים, שנית, להעמיד פנים שאנשים דמיוניים הם אמיתיים.
ולבסוף, למלמל לעצמכם, ולכתוב את זה.
כבר יש לכם כל מה שאתם צריכים.
זה דו שיח דמיוני, או "איך לשמוע קולות בראשכם."