The Twisting Tale of Dna - Judith hauck
Tip: Highlight text to annotate itX
שממיות וחגבים, תולעים ואבטיחים,
פילים ואי-קולי,
בני אדם ופטריות. כולם כה שונים בצורה ובהתנהגות,
אבל למרבה הפלא זהים בדרך בה נקבעת הצורה ובהתנהגות.
ראשית, כל האורגניזמים האלה עשויים מתא אחד או יותר,
וכל תא של כל יצור חי על כדור הארץ
מכיל את כל המידע שצריך
כדי ליצור שיכפול שלו וליצור וריאציות של עצמו.
המידע הזה נאגר במולקולה כפולה מאוד ארוכה
אבל די פשוטה שנקראת DNA,
או חומצה דאוקסיריבונוקלאית.
והDNA של כל יצור חי עשוי משרשרת של ארבע מולקולות קטנות יותר
שנקראות נוקלאוטידים. מה שמכתיב את ההבדל בין אדם לפטריה
הוא סדר הנוקלאוטידים בשרשרת הDNA הארוכה.
ארבעת חלקי הנוקלאוטידים השונים, שנקראים בסיסים,
עשויים מכמה אטומים של פחמן, חמצן, מימן, חנקן ואשלגן,
והמולקולות נראות כך.
וכל אחד מארבעת הבסיסים האלה מחובר למולקולת שידרה זהה,
סוכר שנקרא דיאוקסיריבוז -- הD בDNA - וקבוצת אשלגנים.
בואו נפשט את הנוקלאוטידים האלה ונראה אותם כך.
אז, רצף אחד של נוקלאוטידים מחובר בסוכרים המשותפים שלהם יראה כך.
ומולקולת הDNA בה רצף כזה נשמר תראה כך.
אבל איך מולקולה פשוטה מכתיבה את הצורה והתפקוד את מליוני דברים חיים שונים?
אתם יכולים לחשוב על DNA כספריה גדולה של מידע,
מידע שמשתמשים בו לעשות דבר אחד ודבר אחד בלבד:
להנחות את הבניה של מולקולות חלבון שונים.
ואלה החלבונים שבונים את התאים וגורמים להם לפעול
ומשתנים ומתרבים. פה נכנסת המילה גן.
אם הDNA שלכם הוא ספריה של מידע, גן הוא ספר בספריה הזו.
גן הוא חלק של מולקולת הDNA.
בואו נגיד שהגוף שלכם צריך חלבון מסויים, כמו אינסולין.
כדי לקבל אותו, כמה מהתאים שלכם שולחים חלבון אות דרך זרם הדם
לתאים בלבלב שלכם, בו אינסולין נוצר.
האות הזה אומר לחלבונים אחרים בגרעין התא
לפתוח חלק מהסליל הכפול של הDNA, גן האינסולין,
ולהתחיל ליצר חלבוני אינסולין.
ברגע שנוצר מספיק אינסולין,
חלבון אות אחר מגיע לתאי הלבלב שאומר להם להפסיק ליצר אינסולין.
זה כמו לחפש ספר בספרית הDNA על אינסולין,
ואז לשים אותו בחזרה במקום כשסיימתם.
יש גנים ב DNA לדברים נראים ובלתי נראים שיוצרים את הגוף,
כמו גנים לצבע עיניים, חלבוני פיגמנט, לצבע עור,
לצבע שער, להתחלה והפסקה של גדילת עצמות,
לסוג הדם שלכם, לכמה אצבעות וזרועות ורגליים יש לכם,
לחלבונים שמשפיעים על כמה שנים תחיו.
הDNA שלכם כנראה מכיל בין 25 אלף ל 40 אלף גנים,
בזמן שDNA של תולעת או צמח או זבוב פירות
מכיל בין 12 אלף ל 20 אלף גנים.
לכמה מהגנים האלה יש רצף די שונה של נוקלאוטידים משלכם,
וכמה מהם מאוד דומים לשלכם.
למרות שזה לא נפוץ,
רצף הנוקלאוטידים שלנו יכול להשתנות
כתוצאה של נזק ספונטני או סביבתי
שאולי יסיר או יזיז מיקום של נוקלאוטיד.
זה משנה את הגן שמעורב, ויכול לשנות אז את החלבון.
לרוב השינויים האלה, שנקראים מוטציות,
יש השפעה מועטה על האורגניזם או הצאצאים שלו.
כמה מזיקים מעט,
ומעטים יכולים להתאים את האורגניזם טוב יותר לסביבתו.
אלה השינויים הקטנים האלה ברצף הDNA, שקורים במהלך מיליוני שנים,
שיוצרים את ההבדלים בין אורגניזמים חיים, משממיות לחגבים.
תולעים ואבטיחים, פילים ואי-קולי, ואנשים ופטריות
