Tip:
Highlight text to annotate it
X
פרויקט ונוס מציג
הפקה של רוקסאן מאדוז
נכתב ע"י ז'ק פרסקו
כל החברה שמבוססת על כסף ומכוונת לחומרנות
היא חברה שקרית.
החברה שלנו תירשם בהיסטוריה כהתפתחות הנמוכה ביותר של האדם.
יש לנו את המוחות, את הידע, את הטכנולוגיה
ואת היכולת לבנות ציויליזציה חדשה לגמרי.
גן עדן או אבדון
זו העובדה שחייתי במהלך השפל הגדול של 1929
שעזרה לעצב את המצפון החברתי שלי.
במהלך אותו זמן, הבנתי שכדור הארץ היה עדיין אותו המקום:
מפעלי הייצור היו עדיין שלמים והמשאבים היו עדיין שם
אבל לאנשים לא היה את הכסף לקנות את המוצרים.
הרגשתי שחוקי המשחק שאנחנו משחקים לפיהם
היו מיושנים ולוקים בחסר.
אומללות, סבל ומלחמה סיפקו את התמריץ למפעל חיי.
קיבלתי גם מוטיבציה ממה שהיה נראה כאי-היכולת של ממשלות
ושל העולם האקדמי והחוסר בפיתרונות שמוצעים ע"י מדענים.
הבנתי שבמקום לעבוד על בעיות של אנשים - אחד אחד
שיטה יעילה יותר תהיה לעצב מחדש את התרבות.
זה מה שהתחיל את מסע חיי למציאת פתרונות
לבעיות הרבות שיש לנו היום.
מצגת זו היא תכנית ישימה לשינוי חברתי
שפועלת למען ציויליזציה עולמית שוחרת שלום ובת-קיימא
שבה בני אדם, טכנולוגיה והטבע מתקיימים יחד.
היא מתארת אלטרנטיבה לשאוף אליה
שבה זכויות אדם הן לא רק הצהרות על גבי נייר
אלא דרך חיים.
היא נקראת פרויקט ונוס.
המייסד שלה, ז'ק פרסקו
קורא לעיצוב מחדש של התרבות שבה מלחמה,
עוני, רעב, חוב וסבל אנושי מיותר
נחשבים לא רק כניתנים למניעה אלא לגמרי לא מתקבלים על הדעת.
זה הופך ליותר ויותר ברור שכל דבר פחות מכך
פשוט יגרום להמשך אותן הבעיות איתן אנו מתמודדים כיום.
רק להתלונן מבלי להציג אלטרנטיבה לא מציע דבר.
מרכז המחקר של פרויקט ונוס
שנבנה ע"י פרסקו ורוקסאן מאדוז
ממוקם בונוס, פלורידה.
הוא מתייחס להרבה מהבעיות השורשיות של הקשיים שלנו.
אבל מה הם המקורות האמיתיים של הבעיות שלנו?
מערכות כושלות
נכון להיום, אנחנו נשארים עם מעט מאוד אלטרנטיבות
מאחר ואנחנו במסלול התנגשות שאנחנו יצרנו.
תשובות מאתמול כבר לא רלוונטיות.
בהתחשב בנזק שכבר נעשה לסביבה
אנחנו מתקדמים במהירות לנקודת אל-חזור
שאחריה הטבע יכתיב את המסלול.
או שנמשיך כפי שעשינו בעבר
עם מנהגים חברתיים והרגלי חשיבה מיושנים
ובכך נסכן את עתידנו
או שניישם מערכת ערכים מתאימה יותר
שרלוונטית לחברה בת-קיימא
עם יותר הזדמנויות וחירויות.
אמריקאים הותנו בסוג החברה שלהם
להשיג מכונית מסוג אחר בשנה הבאה
לקנות טלויזיה חדשה או רשמקול.
אנחנו רדיקליים לגמרי אבל המוסדות הפוליטיים והחברתיים שלנו
לא השתנו וכאן אנחנו מצויים בקיפאון
כי אנחנו תמיד משווים כל רעיון חדש עם קומוניזם או משטרים נוקשים
כי חונכנו לפחד ממה שחדש.
אף אחת מהמערכות הכלכליות העולמיות:
סוציאליזם, קומוניזם, פאשיזם או קפיטליזם
לא חיסלו בעיות כמו אליטיזם, לאומנות, גזענות
ומעל לכל, מחסור.
אלה כולן מבוססות קודם כל על אי-שוויון כלכלי.
כשעושים שימוש בכסף כדי לנהל ולהפיץ משאבים בשביל רווח
וכשאנשים ומדינות דואגים רק לעצמם
הם יחפשו יתרון בכל מחיר.
הם עושים את זה באמצעות שמירה על יתרון תחרותי
או על ידי התערבות צבאית.
מלחמה מייצגת את הכשלון המוחלט של מדינות ליישב את ההדורים.
מבחינה מעשית לחלוטין
זהו בזבוז החיים והמשאבים הכי גדול שאי פעם היה ניתן להעלות על הדעת
רוב המלחמות הן על שליטה במשאבים
ושמירה על עמדת היתרון היחסי שלך.
הן לא מבוססות על 'כבוד האדם'.
הן לא מבוססות על קידום בני אדם.
מלחמה עשויה לקדם את בני האדם במדינה שמנצחת.
היא עשויה לעשות את זה, אבל בכל הנוגע לשאר העולם
המחיר הוא עצום.
הנסיון הגס והאלים הזה ליישב הבדלים בינלאומיים
מבשר רעות אפילו עוד יותר
עם הופעתן של מערכות שיגור גרעיניות ממוחשבות
ונשקים כימיים וביולוגיים קטלניים.
יותר מ-100 אלף חברות ניזונות מהפנטגון.
בעוד שהכסף הגדול הולך לחופן של תאגידים ענקיים.
אבל מדובר בהזדמנות אדירה לעשיית כסף
לאלה המרויחים מתשלובת התעשייה הצבאית.
אם היו שוללים את הרווח ממלחמות
האם אתם באמת מאמינים שהן היו קורות?
אם הם מגייסים אותך לצבא לשרת את המדינה הזו
(אתה מסכן את חייך עבור המדינה)
הם צריכים לגייס את כל תעשיות המלחמה:
כל יצרן תותחים, יצרן מכונות ירייה
כלי רכב, ג'יפים, ספינות מלחמה...
כולם מגוייסים כך שהם על אותו בסיס שכר כמו הצבא.
אז זה אמיתי, אבל אם אתה מרוויח מיליונים במכירה של ספינות מלחמה
ומכונות ירייה לצבא, אז זה מושחת.
הייתי, אם הייתה לי יד בדבר, אם היו לנו מיליוני אנשים בצבא
הייתי שולח אותם לבית ספר להפוך לפותרי בעיות
איך להסתדר עם מדינות אחרות. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, לא להרוג.
חיילים הם רק מכונות הרג; הם מאומנים להרוג.
הייתי מאמן אותם להיות מסוגלים לגשת למקסיקו ולגשר על הפער
ולגשת לעולם הערבי ולראות אם הם יכולים לגשר על הפער.
אז תביאו את כולן יחד, את כל המדינות.
מלחמה היא לא סוג האלימות היחיד שנכפה על אנשים;
קיימים גם רעב, עוני
חסרי-בית ואבטלה.
הקבלה של התנאים האלה כביטוי של טבע האדם הוא מיתוס
שמשתמשים בו כדי להשאיר את הדברים כפי שהם.
ההשפעה של הסביבה
לגנטיקה אין קשר לחמדנות, עסקים, גזענות.
כל המערכות המפעילות בכל חברה הן חלק מהחינוך שלכם.
הספרים שאתם קוראים, המודלים לחיקוי שאתם נוהגים לפיהם והאנשים שאתם מעריצים.
לגנים אין קשר...
חוץ מאשר לצבע העיניים שלכם,
לצורת האף, אולי למאפיינים מולדים.
הגנים לא שולטים על ערכים.
אפילו אם אתה נולד עם מוח טוב בהרבה מאדם אחר
כלומר, קולטנים טובים יותר, האיכות של הרקמה טובה יותר
הייתי אומר שאם יש לך מוח טוב יותר
ואתה חי במדינה פשיסטית, אתה הופך להיות פשיסט מהר יותר.
למוח אין מנגנונים לאבחנה.
המוח לא יכול לומר לך מה רלוונטי או פחות רלוונטי,
חוץ מאשר מהנסיון שלך.
אנחנו לא נולדים עם חמדנות, קנאה, שנאה או צרות אופקין.
ההתנהגות והערכים שלנו משקפים את התרבות שאנחנו חשופים אליה.
אם אתה היית נולד ע"י ציידי הראשים מהאמזונס,
היית צייד ראשים.
ואם הייתי אומר לך: "זה לא מפריע לך שיש לך 5 ראשים מצומקים?"
היית אומר: "כן, לאח שלי יש 20".
אז, האם הוא משוגע? לא, זה נורמלי לתרבות שלו.
לא יהיה ניתן להתגבר על בעיות חברתיות וסביבתיות
כל עוד מעט מדינות ישלטו ברוב משאבי כדוה"א
והשורה התחתונה היא רווח מעל רווחתם של אנשים.
כששמים את הרווח מעל הכל, התוצאה היא סבל מיותר
וההתנהגות הפוגענית שנפוצה היום.
הרבה אנשים מרגישים שאנחנו צריכים את שלטון החוק כדי להיפטר מהבעיות שלנו.
יש לנו הרבה חוקים, אלפים על גבי אלפים מהם
אבל הם מופרים ללא הרף.
הצהרות על גבי נייר ואמנות לא משנות את עובדות המחסור,
הקיפוח וחוסר הביטחון.
אפשר לצפות את טיבו של העתיד ואת הערכים אם אתה מזהה
את המגמות של אירועים: בזיהום האוקיינוס, המחסור באדמה חקלאית...
אם אתה צופה במערכת המשפילה הזו גדלה
אני יכול לחזות את המהומות וההרג וההתנקשויות.
התנהגות אנושית נוצרת למעשה ע"י הסביבה.
אם יש מחסור, נניח של מים, אז הם יקרי ערך ומחירם גבוה.
בואו נדון במחסור כמערכת.
נניח שהיה יורד גשם של זהב במשך 3 ימים, אבק של זהב.
אנשים היו יוצאים וגורפים אותו פנימה, ממלאים את המרתפים שלהם,
את עלית הגג, כל מגירה בבית. הם היו זורקים החוצה את הבגדים.
אם הגשם היה ממשיך במשך שנה כך שהזהב היה בכל מקום
אנשים היו מטאטאים אותו החוצה, מורידים את הטבעות, זורקים אותן
אז ההתנהגות האנושית הייתה עוברת שינוי בהתאם למצב הזה.
יש שוטר רק לפני משהו שיש לאנשים צורך בו
ואין להם גישה אליו, אז שמים שם שומר.
אבל אם עצי לימון, עצי תפוז, ועצי תפוח
היו גדלים בכל מקום, לא היית יכול למכור אותם.
אם היית נוחת על אי שהיה כ"כ שופע במשאבים
היו לך 10 אנשים, והיו אלף דגים לכל בנאדם
אם היית רוצה את זה, אם היו פי 10 מהכמות של פרי הלחם ובננות
כסף לא היה נוצר.
רכוש פרטי לא היה נוצר.
אם האי היה גדול מספיק: היו 10 אנשים, היו 30,000 דונם
לא היה חשוב לאף אחד לתחום את האיזור הספציפי הזה.
יש דפוסי התנהגות שמקדמים הישרדות.
יש תנאים חברתיים שמשנים את הערכים וההשקפה שלנו.
אף אחד לא יכול לכתוב חוקה של התנהגות רצויה
בלי להתחשב בסביבה.
אז, עדיף שנשמור על הסביבה,
עדיף שנשמור זה על זה
ועדיף שנחנך אנשים
לרמות הגבוהות ביותר של היכולת שלנו
כדי שתהיה לנו חברה.
אפילו אמנת שלום לא יכולה למנוע עוד מלחמה
אם לא מתמודדים עם הגורמים השורשיים.
אולי מה שנחוץ זה אנשים מוסריים בממשלה?
שיעבדו למען רווחת כולם?
אבל אפילו אם האנשים המוסריים ביותר היו נבחרים לעמדות מפתח
והיו נגמרים לנו המשאבים, עדיין היו שקרים,
רמאות, גניבה ושחיתות.
זה לא אנשים מוסריים שאנחנו צריכים אלא
דרך לנהל בחוכמה את משאבי כדור-הארץ
לרווחת כולם.
פגמים חברתיים
בואו נמשיך לבחון את ההסדרים החברתיים שלנו.
כדי לשמר את הכלכלה שלנו, מוצרים צריכים להימכר באופן שוטף.
כדי להבטיח את זה, הם מעוצבים בכוונה כדי שיתבלו ויתקלקלו.
אולי שמתם לב שזה בדר"כ קורה
מיד אחרי שהאחריות פגה.
המנהג המושחת הזה נקרא "השבתה מתוכננת".
שהיא ההסרה המודעת של היעילות.
מפתחים הולכים לבתי הספר הטובים ביותר
ואז נדרשים לעצב דברים כך שיתבלו
ויתקלקלו בדיוק לפי התכנית.
התוצאה היא ביזבוז עצום של משאבים ואנרגיה.
אנחנו בוזזים את הפלנטה עבור רווחים.
אם חושבים על זה, אנשים לא רוצים עבודה,
אלא גישה למה שהמשכורת שלהם תשיג.
כסף לא מייצג שום דבר אמיתי
ואין זהב, כסף או משאב אחר שמגבה אותו.
אי אפשר לאכול כסף או לבנות ממנו בית.
הוא אפילו לא קשור ליכולת האמיתית שלנו
לייצר שירותים ומוצרים על הפלנטה הזו.
המערכת הכספית הועברה לנו בתורשה מלפני דורות
ואנחנו ממשיכים להשתמש בה בלי שאלות.
"תנו לי שליטה בכספה של מדינה
ולא אכפת לי מי מחוקק את החוקים בה." מאייר רוטשילד
המערכת הזאת תמשיך להתקין עוד ועוד אוטומציה
כשהיא מפחיתה את כח-הקניה של רוב האנשים.
יגיע זמן (זה נקרא עקומת גאוס)
שבו התעסוקה תהיה כך, הייצור יהיה כך
וכח-הקניה הוא כך. המערכת עוצרת.
בנקים יפלו ושום דבר לא יעבוד יותר.
אנחנו נעים מהר מאוד בכיוון הזה.
הגענו לבסוף למצב, ב-2011
שבו זה הופך לברור שהמכונה הביסה את האדם.
אנחנו יצרניים בצורה מדהימה עם כמות אנשים קטנה יותר בהרבה.
אנחנו יצרניים בתור כלכלה יותר מאי-פעם;
אפליקציית איי-פד יכולה לעשות יותר מאשר ארבעה אנשים.
-זה פשוט שיש פחות עבודות. לעבודות שכן קיימות עכשיו
יכול להיות שכר נמוך יותר מסיבות ברורות.
הרבה אנשים מחפשים עבודה ממספר קטן של עבודות.
השכר יורד; יש לזה השפעות עצומות על מעמד הביניים
וזה מתפשט משם.
אנחנו נעים לעבר קריסה חברתית.
אני חושב שזה הולך לקרות בכל העולם, לא רק כאן.
ולא נדרשת הפיכה של הממשלה.
אם תעזבו את זה להמשיך כך היא תיפול בעצמה.
אם אתה שולט בתקשורת, אתה יכול להרגיע אנשים
אבל אם רוב האנשים ממשיכים להיות מפוטרים, אין להם כח-הקניה.
המערכת קורסת. היא לא עובדת יותר; הם פולשים למקומות.
זה כבר קורה. המדינה הזו כבר בפשיטת רגל.
הולכים להיות להם קשיים עם ביטחון לאומי,
לשלם פנסיות לאנשים.
הם בזבזו הרבה מעבר מה שיש להם כבר.
כל מה שהם יכולים לעשות עכשיו זה ליצור חוב, ללוות עוד ועוד כסף מבנקים.
אנחנו גם רוצים להראות לכם סימן עגום למדי של הזמנים שאנו חיים בהם.
לא רחוק מכאן, במרכז העיר מנהטן.
החוב הלאומי נעשה גדול מדי עבור שעון החוב הלאומי.
הוא נתלה ב-1989
כשהחוב הלאומי היה פחות מ-3 טריליון דולר.
החוב הצטבר כ"כ מהר לאחרונה שהם היו צריכים להיפטר מהסמל של הדולר
כדי שיהיה מקום לעוד ספרה כשהמספר הפך
ללמעלה מ-10 טריליון דולר עכשיו, וממשיך לספור כל שניה.
שעון חדש עם שני מקומות נוספים יותקן שנה הבאה.
לממשלה הפדרלית אסור להדפיס כסף.
אסור לה להלוות כסף או להיכנס לעסקי הבנקאות.
זו פריבילגיה ששמורה לבנקאים בלבד.
אז מה שהממשלה צריכה לעשות אם היא רוצה לבנות חיל אוויר
של 2,000 מטוסים בחודש,
הם צריכים ללוות כסף ממוסד הלוואות פרטי
לחתום על הקו המנוקד, ואם הם מפסידים את המלחמה
העול נופל על הציבור לשלם את החוב הזה.
"ההיסטוריה מראה שחלפני הכספים עשו שימוש בכל סוג של ניצול,
תחבולה, הונאה ואמצעים אלימים שהיו אפשריים
כדי לשמר את שליטתם על הממשלה
ע"י שליטה בכסף והדפסתו." ג'יימס מדיסון
אנחנו מוצאים את עצמנו ואת המבנים החברתיים שלנו
במצב של מעבר, סוג של אבולוציה חברתית.
אם אנחנו רוצים לצלוח את הזמנים הסוערים האלה
אנחנו חייבים להיות מסוגלים להתאים את עצמנו לשינוי.
כל הדברים משתנים, כולל המערכות החברתיות שלנו.
אלברט איינשטיין אמר
"אנחנו לא יכולים לפתור בעיות ע"י שימוש באותה צורת החשיבה
שהשתמשנו בה כשיצרנו אותן."
כדור-הארץ עדיין שופע משאבים.
המנהג שלנו של חלוקת משאבים באמצעות שליטה כספית
לא רלוונטי יותר והוא למעשה מזיק להשרדות שלנו.
היום יש לנו טכנולוגיות מאוד מתקדמות
אבל המערכת החברתית והכלכלית
לא עמדה בקצב עם היכולות הטכנולוגיות שלנו
שאלמלא כן יכלו בקלות ליצור עולם של שפע לכולם
חופשי משיעבוד וחוב.
איך זה יכול להיות אפשרי?
אין מספיק כסף כדי להאכיל או לדייר את כל האנשים בעולם
שלא לדבר על להשיג יעדים שאפתניים יותר.
אבל לכדור-הארץ יש יותר ממספיק משאבים כדי לענות על הצרכים של כל האנשים
אבל רק אם ינוהלו בצורה חכמה.
אלטרנטיבה חברתית
ז'ק פרסקו צופה פיתרון שהוא מכנה
"כלכלה מבוססת-משאבים"
זו מערכת חברתית-כלכלית שבה כל השירותים והמוצרים
זמינים לכולם ללא שימוש בכסף
סחר חליפין, אשראי, חוב, או שיעבוד מכל סוג.
היא לא דומה לשום מערכת חברתית שהייתה בעבר.
פרסקו הגיע לכיוון הזה דרך 75 שנה של לימוד
ומחקר נסיוני.
כלכלה מבוססת-משאבים פועלת על בסיס של משאבים זמינים
והופכת את המשאבים האלה לזמינים לכל בנאדם בעולם
בחינם, ללא תג מחיר.
יש לנו היום יותר ממספיק משאבים
כדי לבנות חברה מתקדמת בהרבה.
אני לא מדבר על חלוקה מוגבלת כך שאנשים מסתדרים בקושי,
אני מדבר על ציויליזציה מתקדמת מאוד.
יש לנו את המשאבים, יש לנו את הטכנולוגיה, כל מה שעלינו לעשות הוא ליישם אותה.
אחד מההיבטים העיקריים של פרויקט ונוס
הוא להיפטר ממחסור. כאן הטכנולוגיה נכנסת לעניין
כי אם נקים כלכלה מבוססת-משאבים
וחלק מהדברים יישארו במחסור, זה לא יעבוד.
אם מקימים כלכלה מבוססת-משאבים
בחברה שבה אין משאבים, זה לא יעבוד.
היום עם הטכנולוגיה שלנו אנחנו יכולים להפוך דברים לזמינים
אנחנו יכולים לחסל את המחסור, אנחנו יכולים ליצור שפע.
כל עוד נוכל ליצור את השפע הזה, זה יחסל את החמדנות,
האנוכיות והרבה פשע והרבה התנהגות פוגענית.
מערכת חברתית יכולה להיות מעוצבת
כך שכולם יוכלו לחיות באופן מלא ותורם
אם כוחות המדע והטכנולוגיה יהיו מכוונים
בדאגה לאדם ולסביבה
ולהתגברות על המחסורים המלאכותיים של המערכת הכספית המבוססת-חוב שלנו.
כל האנשים, בלי קשר לפילוסופיה הפוליטית שלהם, המנהגים החברתיים,
או המחלוקות הדתיות, בסופו של דבר תלויים באותם משאבים:
אוויר ומים נקיים,
אדמה חקלאית,
טיפול רפואי וחינוך רלוונטי.
אני חושב שאם אתה נשבע אמונים לכדור הארץ ולכל מי שעליו
זאת תהיה הדרך ללכת בה עבור העתיד.
המין האנושי הוא משפחה אחת והעולם הוא בית לכולם.
אף אחת מהמדינות או מבני האדם לא יכולים יותר לחיות זה לצד זה בנפרד.
לא עוד מדינות נפרדות, כך שכל אחד יוכל ללכת לכל מקום.
לפני שהמדינות (של ארצות הברית) התאחדו יחד, הן נהגו לתחום את הטריטוריות שלהן.
הן נהגו להילחם, היו להן מליציות. הן היו נלחמות -
"זה השטח שלנו!" "הו לא, אתה פולש!"
כשכל המדינות התאחדו, הממשלה
סימנה את הגבולות בין המדינות והן הסכימו.
וזה היה הסוף לסיכסוכים טריטוריאלים.
אם אתם רוצים לשים סוף למלחמה, אתם צריכים להכריז על כדור-הארץ כמורשת משותפת.
עלינו להכריז על כדור-הארץ כמורשת המשותפת של כל האנשים בעולם.
אין לזה קשר לאלה שרוצים ליצור סדר עולמי עבור האליטה
כשהם עצמם ותאגידים גדולים נמצאים בשליטה
ושאר העולם משועבד להם.
להיפך, כלכלה מבוססת-משאבים עולמית
תאפשר לכל האנשים להגיע לפוטנציאל הגבוה ביותר שלהם
הם יוכלו לשגשג ולהתפתח בחברה שעובדת למענם
חברה שמגינה ומשמרת גם את הסביבה.
חברה שמבינה שאנחנו חלק מהטבע, לא נפרדים ממנו.
תמריץ
יש שמעלים תהיות לגבי מה יקרה לתמריץ אם הצרכים יסופקו
מבלי שנצטרך לעבוד כדי להשיג אותם.
השאלה מניחה שלבני אדם אין רצונות מעבר לצרכיהם הבסיסיים.
אם זה היה נכון, לא היו ממציאים
סופרים או מורים.
אנשים עובדים בלהט על הדברים שמעניינים ומאתגרים אותם.
בואו נאפשר לכל האנשים את האפשרות
לקחת חלק באתגר הגדול ביותר שיכול להיות לנו -
שיפור העולם שלנו עבור כולם.
אינדיוידואליות תהיה מודגשת במקום אחידות.
ההסדר החברתי הזה יצור מערכת תמריצים חדשה
שמעריכה את ההגנה על הסביבה ודאגה חברתית
במקום את המטרות הרדודות והאנוכיות
של עושר, רכוש וכח.
ההסדר החברתי הזה לא קורא לאחידות. הוא לחלוטין קורא למגוון:
ככל שאנשים יהיו יותר מגוונים, כך תהיה יותר אינדיוידואליות
אז אנחנו מדגישים אינדיוידואליות, יצירתיות והמצאתיות.
זו תמצית העיצוב (החברתי) הזה.
לא מדובר בקבוצה של מדענים שאומרים לאנשים מה לעשות
איך לחיות, לאן ללכת, במה להאמין.
מוטיבציה ותמריץ קיימים כשיש לאנשים משימות בעלות חשיבות.
גדילה והתפתחות אמיתיות קורות כשאנשים מעורבים
במאמצים יצירתיים מאתגרים ומועילים.
אבל מוטיבציה ותמריץ מתים בשחיקה היומית
של עבודות משעממות וחוזרניות שדרושות כדי להרויח משכורת.
אילו היית מחלק לאנשים דברים
אילו היית מאכיל אותם, מלביש אותם ומדייר אותם בחינם
הם לא היו הולכים לעבודה בבוקר כי הם לא צריכים אותה.
יש להם את הבתים שלהם, את הבגדים, את הסרטים והבידור,
למה ללכת לעבודה? עבודה היא מכאיבה, היא מונוטונית, היא משעממת.
בעתיד, אם לאנשים תהיה גישה לכל הצרכים שלהם
אבל לא יהיו להם אתגרים, כאן זה ייכשל.
אז (בפרויקט ונוס) אנשים כל הזמן מאותגרים ע"י דברים חדשים.
בבתי הספר שלנו אנחנו נאתגר אותם עם המון דברים
שלא נפתרו. יש בעיות רבות שלא נפתרו.
אם אתה אוכל לשובע ולבוש טוב, זה לא עוצר את המוח שלך מלעבוד.
אם זה היה נכון, כל מיליונר היה נכבה, לא עושה כלום
כי יש לו את כל הצרכים. זה לא נכון.
יש הרבה מיליונרים שעובדים 18 שעות ביום
ואין להם מספיק זמן. זה קשור לרקע שלך
ולחינוך שלך. ככל שאתה יודע יותר על אוקיאנוגרפיה, אסטרונומיה וכו',
כך אתה יותר מתעניין, כך אתה יותר חי.
ואם פשוט נותנים לך מזון, בגדים ומחסה, עכשיו אפשר להתחיל לעבוד!
אתה לא צריך לדאוג לגבי פרנסה
והתמריץ שלך יקבל חיזוק משמעותי.
אני קורא לזה מערכת תמריצים חדשה.
לא מבוססת-כסף, היא מבוססת על פתרון בעיות
ואתה מקבל את הסיפוק מלראות את העולם הופך למקום יותר טוב.
הניהול האינטיליגנטי של משאבי כדור-הארץ
איך אנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה בחוכמה
כך שיהיה יותר ממספיק לכולם?
כדי להשיג את זה, חובה שהתכנון לזה
יהיה מבוסס על יכולת הנשיאה של משאבי הפלנטה.
התשתית שלנו כולה חייבת להיות מעוצבת מחדש ולהיות מופעלת
כמערכות מלוכדות משולבות וטוטאליות.
זה אומר שאנחנו חייבים להתייחס לקהילה העולמית שלנו כולה כאל יחידה אחת
זה כולל את כולם, ולתכנן בהתאם.
רק בדרך הזו נוכל להשתמש בטכנולוגיה שלנו כדי להתגבר על מחסור במשאבים
לספק שפע לכולם ולשמור על הסביבה.
לכן, דרוש קודם סקר משאבים כדי להעריך בדיוק מה יש לנו.
הוא יערוך רשימת מלאי של המשאבים הפיזיים שלנו, כח-האדם,
מרכזי הייצור וצרכיהם של אנשים.
זה יאפשר לנו לקבוע את כמות המוצרים והשירותים שדרושים.
לדוגמא, איפה האדמה החקלאית לגידול יבולים?
כמה אנשים נמצאים במקומות השונים
ומה מצב בריאותם?
זה יקבע איפה בתי חולים ייבנו וכמה מהם.
אם ננסה לעשות את זה היום
(לבקש סקירה גלובלית של משאבים מכל אומות העולם) הם יתהו
"בשביל מה אתה מנסה לעשות את זה? לבדוק אם יש לנו די משאבים
להילחם איתך בחימוש ודברים אחרים?"
הם יהיו ספקנים, יהססו לתת את המידע הזה.
אז הייתי אומר שזה לא יעבוד בתרבות של היום.
אבל אחרי שהרעיונות יהיו בקידמת הבמה והסיבות מאחוריהם
והיתרונות שזה יתן לכל המדינות
(אלה יצטרכו להיות יתרונות ספציפיים
שהן יוכלו להבין במונחים שלהן)
ואם הן יסכימו, אז הסקר יוכל להיערך.
לא יעשו שימוש בדעתי או בדעתו של אף אחד אחר.
גודל האוכלוסייה, המשאבים הזמינים
יכולת הנשיאה של כדור-הארץ הם שיקבעו
מה ייעשה וכמה מהר דברים יזוזו.
היום זה נעשה על בסיס אחר לחלוטין
אבל בעתיד זה יהיה מבוסס
על סוג של איזון דינאמי.
זה אומר להפעיל הכל בפוטנציאל המירבי
בלי הזנחה סביבתית.
המפתח להשגת שפע ורמת חיים גבוהה לכולם
היא למכן כמה שיותר בזמן הקצר ביותר
אבל בזמן שלב המעבר אנחנו צריכים לאחד יחד את
היכולות הטכנולוגיות של אנשים שעובדים עם מחשבים
ושעובדים עם טכנולוגיה
ובונים ומעצבים שיטות להפצה של המשאבים האלה
ואת המפעלים התעשייתיים הנחוצים לעבד אותם.
הבעיות שלנו והפתרונות שלהן הם טכניים, לא פוליטיים.
רוב הבעיות יכולות להיפתר כשישתמשו בטכנולוגיה ובשיטות המדע
כדי לשרת את כל האנשים, לא רק מיעוט קטן.
מה אתה רוצה? אתה צריך לשאול את עצמך.
אני רוצה לחיות בעולם שבו אני לא צריך לפחד
שהילדים שלי ילכו לעוד מלחמה
שבו יש קיפוח, בעיות או מחלות.
האם אתה יודע איך לבנות סוג כזה של עולם? "לא אני לא יודע".
ובכן, אז איך תתחיל לבנות אותו? אתה צריך לקרוא למחלקות השונות של המדע
להביא את כולן ולומר: "אלה הבעיות שאנחנו רוצים לפתור".
ממשלה מדעית זה לא אומר שמדענים שמושלים או שולטים באנשים.
זה אומר שיש להם את אמצעים טובים יותר לבנות מערכות תחבורה
ואמצעים טובים יותר כדי לנקות את האוויר. שיש להם את האמצעים הטובים ביותר
שאנחנו יודעים עליהם עד היום לשיקום האוקיינוסים.
מחשבים יכולים לשרת את צרכי כולם
כשקיברנטיקה תשולב לבסוף בכל ההיבטים
של התרבות החדשה והדינאמית הזו.
אפשר לחשוב על זה כעל מערכת עצבים אלקטרונית
שמתפרשת לכל האיזורים של המערכת החברתית.
התפקיד שלהם יהיה לתאם איזון
בין ייצור להפצה
ולהבטיח שאין מחסור או עודפים.
בחברה המאוד טכנית הזאת
ההחלטות יהיו מבוססות על פידבק סביבתי
תעשייתי ואנושי ישיר.
אפשר להסתכל על זה כעל חיישנים אלקטרוניים
לאורכה ורוחבה של הסביבה כולה
החל מערים, מפעלים, מחסנים,
מרכזי הפצה, רשתות תחבורה
בכל הגלובוס שאוספים מידע בשביל החלטות מתאימות יותר.
ההחלטות מבוססות על צרכי החברה
במקום על אינטרסים תאגידיים או פרטיים.
זו לא טכנולוגיה אוטומטית או מכונות שאנחנו צריכים לפחד מהן
אלא הניצול והשימוש לרעה בטכנולוגיה ע"י אינטרסים אנוכיים.
זיכרו, אנשים הם אלה שמחליטים לאילו מטרות המכונות ישרתו.
אם טכנולוגיה לא תשחרר את כל האנשים
כדי שיוכלו לרדוף אחר שאיפות גבוהות יותר בהישגי האדם
אז כל הפוטנציאל הטכנולוגי יהיה חסר משמעות.
תמיד עושים מחקר על התועלת ועל הנזק
לפני שמתחילים עם השיקום בפועל של סביבה מסויימת.
עיצוב העתיד
זה הכל רק דיבורים אלא אם יש תוכנית טכנית
לארגן ולהשתמש במשאבים כדי להשיג שפע.
בחלק הבא נציג חלק מהגישות הרבות שפרויקט ונוס מספק
לכל הספקטרום החברתי.
היום, יותר מחצי מהאוכלוסייה חיה בערים שהן מזוהמות,
מסוכנות ומבזבזות אנרגיה.
מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לעצב עיר כמערכת חיה,
כאורגניזם, כאוניברסיטה,
כל הערים של העתיד יהיו ערי אוניברסיטה
שגדלות, שממשיכות להחליף רעיונות.
לעיר תהיה מערכת תחבורה שבנויה כחלק מהעיר
כך שאין תאונות
ואין איזורים טכנולוגיים שלא חשבו עליהם לעומק.
רפואה, בוטניקה, חקלאות, המערכת הכוללת - מערכת תכנון אחת.
זה למעשה עדיף לבנות ערים חדשות מאפס
מאשר לשחזר ולתחזק ערים ישנות.
פרסקו משתמש בתורת המערכות לעיצוב של ערים חדשות.
הן מקומות נחשקים ונעימים לחיות בהם.
הרעיון שתכנון כולל חכם
מרמז על אחידות מאסיבית הוא מגוחך.
ערים יהיו אחידות רק עד למידה
שהן יצטרכו הרבה פחות חומרים, יחסכו זמן ואנרגיה
ויהיו גמישות מספיק כדי לאפשר שינויים חדשניים
תוך שימור האקולוגיה המקומית.
אם נעצב את הערים שלנו כדי לענות על צרכי האדם
אז אין לך את רוב הבעיות שרווחות היום.
בכיפה המרכזית יש גני ילדים
בתי ספר, טיפולי שיניים, טיפול רפואי.
בייצור והעיצוב של הערים
אנחנו מקימים שמינית מהמערכת העירונית ואז משכפלים אותה
במקום שארכיטקטים יעצבו כל בניין וכל מבנה
שזה ביזבוז עצום של אנרגיה וכישרון.
בעבודה על פיתרון בעיות הדיור של כל האנשים בעולם
טכניקות בניה יהיו שונות מאוד מאלה שמשתמשים בהן היום.
מבנים שמיוצרים מתבניות ומקימים את עצמם יכולים ליצור מהפכה
בתהליכי הבנייה ולהאיץ אותם.
הדירות הקלות והעמידות האלה יכולות להיבנות כמו ביציקה דרך תבנית
ולאחר מכן להיות מופרדות ומונחות במקומן ע"י המכונות האדירות.
הכיסויים החיצוניים של המבנים היעילים האלה משמשים לייצור חשמל בתאים פוטו-וולטאים
וגם בתור רכזי חום.
אתה לא הבעלים של שום-דבר בחברה הזו.
באמת, אנשים לא רוצים כסף.
הם רוצים גישה לדברים שהם רוצים, בזמן שהם רוצים.
ואנשים בחברה של שפע, בהינתן להם גישה לדברים
לא יאחסנו ויצברו יותר דברים.
אנו ממחזרים אותם, מעדכנים אותם ומשפרים אותם.
קח את אותם החומרים ממכונית ישנה,
(הם) שוקלים בדיוק כמו מכונית חדשה, כך שאין מכוניות ישנות.
מכוניות ישנות משמעותן סכנה.
אם אתה נוהג במכונית מאוד יקרה, ומישהו אחר נוהג במכונית ישנה וחבוטה
אם הבלמים במכונית שלו יכשלו, אתה עלול למות.
אנחנו לא רוצים שום מכוניות ישנות על הכביש,
אנחנו לא רוצים שום דבר שמקלקל.
אנחנו לא רוצים שום דבר שמצריך השגחה.
בכלכלה מבוססת משאבים,
לאנשים יש גישה לכל מוצר שהם צריכים לו, ללא הטרחה
של הצורך לקנות, לתחזק או לבטח את רכושם.
בדרך הזאת, יש הרבה יותר שזמין לכולם,
ומוצרים תמיד זמינים כשצריכים אותם.
כל דבר שאנשים עשויים להזדקק לו זמין בכיפות הגישה החיצוניות האלה:
חומרי פיסול, כלי נגינה,
בדומה לספריה הציבורית.
הם יכולים ללכת ולקבל גישה למצלמה, אופניים או שעון-יד.
כל דבר שהם זקוקים לו, זמין ללא תג מחיר.
זה אומר שאנחנו נצטרך להשיג רמת ייצור כ"כ גבוהה,
שמחסור לא יהיה קיים עוד.
זה ימנע כמעט את כל הפשע.
אז אין דרך לתקן או להפוך את השיטה הקיימת לצודקת או שיוויונית.
אנחנו חייבים ליצור מערכת חדשה שמבטיחה זכויות אדם.
כשלכולם יש גישה חופשית למוצרים ושירותים,
לא צריך להילחם למען זכויות נשים או זכויות שחורים.
זה קיים אוטומטית בחברה שמתוכננת בדרך הזאת.
לא צריך לחוקק חוקים כמו "לא תגנוב",
זה יעקוף את ההתנהגות הזאת.
מסביב לכיפה המרכזית נמצאים מרכזי המחקר,
מרכזים שמבצעים עבודה שרלוונטית
לקיימות של הקהילה כולה.
כשאנחנו נעים הלאה ממרכזי המחקר
אנו מגיעים לאיזור הבילוי והפנאי
שכולל מגרשי טניס וכל המשחקים שאנשים רוצים.
כשנעים הלאה משם אנחנו מגיעים לאיזור המגורים.
נחלים, מפלים ואגמים מפוזרים בכל האיזור.
נוכל לספק מגוון רחב של בתים ודירות ייחודיים
שיכולים להיות יחסית נטולי תחזוקה, חסיני-אש
וכמעט בלתי חדירים לתנאי מזג אוויר קשים.
בזמן שאנחנו נעים לאיזור הבא אנחנו מגיעים לדירות.
הסיבה שחלק מהאנשים רוצים לגור בדירות
היא משום שיש שם קבוצות תיאטרון, אולמות ספורט
טיפול רפואי, טיפול שיניים... הכל בנוי לתוך המגדל המרכזי.
אני מרגיש שאנשים בעתיד יתרחקו מבתים נפרדים
ויגורו במבנים גדולים יותר.
בזמן שאנחנו נעים החוצה (מהמרכז) אנחנו מגיעים לחקלאות מסוגרת
או חוות הידרופוניות.
בנוסף יש חקלאות באוויר הפתוח.
העיר תשתמש במיטב הטכנולוגיה הנקייה
בהרמוניה עם הטבע: כמו רוח, סולארית, גיאותרמית,
רכזי חום, פיאזואלקטריות, גלים, הפרשי טמפרטורות
גייזרים תת-ימיים והרבה יותר מזה.
פיתוח עיקרי לייצור אנרגיה בעתיד
עשוי להיות בנייה של גשר יבשתי או מנהרה לאורך מיצר ברינג.
המבנים התת-ימיים האלה יכולים להמיר חלק מזרמי האוקיינוס
באמצעות טורבינות לייצור מקורות אנרגיה נקיים.
ע"י שימוש במקורות האנרגיה האלה נוכל לספק אנרגיה נקייה לכל העולם
ולאפשר לכל האנשים להנות מרמת חיים גבוהה מאוד
למשך אלפי השנים הבאות.
אין שום צורך להשתמש בפחמימנים מזהמים יותר.
זיהום יהיה נחלת העבר.
כל התחבורה תהיה משולבת
למערכת תחבורה עולמית.
תחבורה בתוך הערים תעשה ע"י רכבות מודולריות.
הנסיעה בין הערים תעשה ע"י רכבות על פס אחד.
רכבות מג-לב ישומשו לנסיעות למרחקים ארוכים.
כדי להגביר את היעילות, רכבת המג-לב המהירה הזו
מצויידת בקרונות נשלפים
שיכולים להתנתק בזמן שהרכבת בתנועה.
כלי-טיס יציגו מגוון רחב של תצורות.
כלי-טיס אלה להמראה ונחיתה אנכית
ישומשו להעברת נוסעים ומשא.
העדיפות היא בטיחות במקום לחסוך כסף
או ההתעסקות בלמי יש את ההצעה המשתלמת ביותר.
אונית המשא המודולרית הזו מורכבת מחלקים מתנתקים
שאפשר להעמיס ולפרוק במהירות.
מספר החלקים האלה משתנה בהתאם
לכמות המשא שיש להעביר.
כשכל המודולים מחוברים הם יכולים לנוע כיחידה אחת.
ספינות יכולות להיות מפעלי ייצור צפים
שמייצרות מוצרים בזמן שהן במסלול ליעדיהן.
הן יכולות גם לשמש כמרכזי חינוך
שבהם ילדים ומבוגרים נוסעים מסביב לעולם ומקבלים חינוך חדשני
שלא באמצעות לימוד עקיף, אלא באמצעות התנסות
ואינטראקציה בעולם האמיתי.
מערכת תחבורה לאומית תכלול רשת של נתיבי מים
תעלות ומערכות השקיה.
הן יכולות לשרת להפחתת הסכנה משטפונות ובצורות
בצורה המאפשרת נדידת דגים, יוצרת מחסומים טבעיים לשריפות,
יוצרת מקורות מים לשעת חירום, חוות דגים ואיזורי בילוי.
כשנשחרר את המדע והטכנולוגיה
ישירות למערכת החברתית
ללא המגבלות של שוק העבודה, מימון, או פטנטים,
נוכל להשיג רמת חיים גבוהה מאוד
תוך זמן מאוד קצר.
החברה הזו תשתפר באופן מתמשך.
היא תשתנה במהירות באמצעות טכנולוגיות חדשות, המצאות ורעיונות.
זו תהיה חברה מתהווה
במקום חברה ממוסדת כמו זו שיש לנו היום.
דמיינו שאתם חיים בעיר ימית מדהימה
כשאתם עוזרים לשקם את האוקיינוס
תוך שיחרור לחציי האוכלוסיה היבשתית.
ערי-הים האלו יוכלו לשמש כאוניברסיטאות ומרכזי מחקר
שבהם סטודנטים ילמדו את מדעי הים.
יהיה אפשר להשתמש בהן לחקלאות ימית, חוואות ימית וכרייה
תוך שמירה על איזון דינאמי בסביבה האוקייאנוגראפית.
ערי-ים בנות קיימא מגוונות בעיצובן
על פי המיקום והמשימה שלהן.
תחנת המצפה התת ימית הזו מאפשרת לאנשים
לצפות בחיי הים בסביבתם הטבעית.
מערכות החקלאות הימית והחוואות הימית האלו
מטפחות ומגדלות דגים יחד עם צורות חיים ימיות אחרות
כדי לעזור לעמוד בצרכים התזונתיים של כל האנשים בעולם.
המבנים האלו יאפשרו זרימה חופשית של מים דרכם.
שימוש בטכנולוגיה בדרך הזו יאפשר לחברה גלובלית
להשיג התקדמות חברתית ובנייה מחדש בכל העולם
בזמן הקצר ביותר האפשרי.
אוטופיה, אם אי פעם תושג, תמות, תיקפא;
בעוד שמה שאני מדבר עליו היא תרבות מתפתחת
או תרבות מתהווה.
אין לי ציפיות לחברה מושלמת. אני לא יודע מה זה אומר.
אני יודע שאנחנו יכולים להשיג הרבה יותר טוב ממה שיש לנו.
אני לא אוטופיסט. אני לא הומניסט
שרוצה לראות את כולם חיים בחום ובהרמוניה.
אני יודע שאם לא נחיה ככה אנחנו נהרוג זה את זה
ונהרוס את כדור-הארץ.
אורח החיים החדש הזה, במקביל לכך שיספק פנאי ובילוי
גם יגביר את הידע והיצירתיות של כולם.
מדד ההצלחה יהיה הגשמת השאיפות של תחומי העניין של אדם
במקום אגירה של עושר ומטרות אנוכיות.
כלכלה מבוססת משאבים לא רק תשנה את הסביבה שלנו
כדי להפוך אותה לנקייה, יעילה ומהנה,
אלא שהיא גם תיצור מערכת ערכים חדשה
שתואמת את הכיוון והיעדים של הגישה החדשה.
עם חינוך ומשאבים זמינים,
לא יהיה גבול לפוטנציאל האנושי.
לכולם יהיה את החופש לעסוק
בכל תחום של עשייה מועילה שהוא או היא יבחרו,
בלי המגבלות הכלכליות שאנו עומדים בפניהן היום.
אנחנו נמצאים עכשיו בזמן שבו חייבים לקבל החלטות
אם אנחנו רוצים להתפתח מהתרבות הנוכחית של מחסור,
ביזבוז והרס סביבתי
לחברה בת-קיימא של דאגה לאקולוגיה ושפע.
אומה ללא חזון של מה העתיד יכול להיות
תחזור על טעויות העבר
שוב ושוב.
אנחנו אומרים, שלא בכנות
שהאדם הוא הצורה הנשגבת ביותר של האבולוציה... זה מה שאתם לומדים בבתי הספר.
האדם הורס את האוקיינוסים, את הדגים, את האטמוספירה ואת בני מינו.
והאדם טס מעל ערים, לוחץ על כפתור
ושורף את כל תושבי העיר הזו עם נשקים גרעיניים.
האם הוא היצירה הכי נשגבת בטבע? עדיין לא.
לדעתי. יש לנו דרך ארוכה ללכת.
אנחנו יכולים לפתח גן עדן עלי אדמות או אבדון.
למחוק את עצמנו. רק העתיד יגיד.
זה מה שתעשו כדי ליצור אותו (שייקבע).
אנחנו יכולים ליצור עולם שבו מלחמה ומחסור הם זכרונות רחוקים.
כשכל המדע והטכנולוגיה ישומשו
בתוך כלכלה מבוססת משאבים עולמית
להגנה על הסביבה ורווחת כולם.
רק אז נבין
מה זה אומר להיות באמת מתורבתים.
בואו להיות חלק מהקהילה הגדלה של האנשים
שעובדים למען הפיכת המטרות של פרויקט ונוס למציאות.
הצטרף אלינו במאמצינו להביא את החזון הזה של עתיד חיובי
לקהל רחב יותר באמצעות השגת המטרה של סרט באורך מלא.
כל הדברים האלה יכולים להיבנות עם הידע שקיים היום.
זה יקח 10 שנים לשנות את פני כדור-הארץ.
לבנות מחדש את העולם כגן עדן שני.
הבחירה נמצאת בידיכם. הטיפשות של מירוץ חימוש גרעיני,
פיתוחם של כלי נשק, הנסיון לפתור את הבעיות שלכם דרך פוליטיקה
ע"י בחירה של מפלגה פוליטית כזו או אחרת...
כל הפוליטיקה נוטפת שחיתות.
תנו לי לומר זאת שוב: קומוניזם, סוציאליזם,
פאשיזם, הדמוקרטים, הליברלים.
אין בעיות של שחורים, בעיות של פולנים, בעיות של יהודים
או בעיות של יוונים או בעיות של נשים... יש בעיות של בני אדם!