Future by Design - The venus project - 2006 - Futuro por diseño - Jacque fresco - Subs

לאונרדו דה וינצ'י היה אוטודידקט מתקופת הרנסנס. כמדען, אמן וממציא הגאונות של דה וינצ'י הובילה לעבודות חסרות תקדים. הציורים שהשאיר מאחוריו נותרו כצוואה לחדשנותו ומקוריותו. אחד ממעצוריו העיקריים של דה וינצ'י היה חוסר בחומרים שנדרשו לו כדי לתרגם את רעיונותיו למציאות. ז'ק פרסקו הוא גם כן אוטודידקט, מדען, אדריכל וממציא. במשך כל חייו הוא היה מסור באופן מעמיק לחקירה תובנה וחדשנות. כיוצר ובונה פורה ז'ק תיכנן מחדש את כל התרבות שלנו במשך רוב חייו. בעוד שדה וינצ'י היה זקוק לחומרים מתקדמים, לפרסקו חסרה הגישה למשאבים החברתיים והפוליטיים הנדרשים כדי לממש את רעיונותיו מרחיקי הלכת. אוגוסט, 1974 האורח שלי הוא תושב מיאמי יוצא מן הכלל, ד"ר ז'ק פרסקו. אני יכול לעבור על כל הדברים שד"ר פרסקו עשה. הוא מהנדס חברתי, מהנדס תעשייתי, מעצב, ממציא הוא היה יועץ של רוטור קראפט הליקופטר מנהל מעבדות המחקר המדעי של לוס אנג'לס תיכנן וקיבל זכויות יוצרים על פריטים שונים החל ממכשירי רישום ועד מכשירי רנטגן היו לו עבודות שהתפרסמו בארכיון האדריכלות מכניקה פופולארית, סקירת השבת; והוא היה יועץ טכני ופסיכולוגי של תעשיית הקולנוע; חבר בחיל האוויר ביחידת התכנון והפיתוח בשדה רייט פיתח את המערכות האלקטרו-סטטיות הנוגדות קרח עיצב בתי אלומיניום טרומיים. מה כתוב ברישיון הנהיגה שלך? מהו המקצוע שלך? - מעצב תעשייתי ז'ק, אתה... מהנדס חברתי זה מפריע לך, שאנשים כאשר הם מדברים על ז'ק פרסקו במיאמי, אומרים שהוא מישהו שיותר מדי מקדים את זמנו. החשיבה שלו, היא... אנחנו לא מוכנים לצורת מחשבה כה מתקדמת. לא מהסוג הזה. זה מפריע לך? אני מאמין שכל אדם יצירתי בכל תחום נתקל בבעיה מסוג זה. לא, זה לא מפריע. אני לא יכול להרשות את זה לעצמי. יש יותר מידי דברים שהם חשובים. ז'ק פרסקו הוא עתידן. עתידן הוא אדם שעבורו כל מחשבותיו ופעולותיו מבוססות על מה שהמחר עשוי להיות. הוא מתכנן את העתיד מאז שנות ה-20. לא רק שהוא פילוסוף ותיאוריתיקן אלא גם מהנדס, מעצב תעשייתי ומתכנן חברתי. כאדם רב תחומי, הוא למד הכל מתאולוגיה ועד לביהביוריזם ומביולוגיה ועד מדעי החומר. ז'ק פרסקו לא רוצה רק לדבר על איך שיראה המחר. יש לו תכנית, לבנות עולם שלם חדש לחלוטין, מהשורש. אני מעוניין להתחיל מהזמן שבו התחלת לראשונה להגות ציורים. - התחלתי לצייר? - כן. - ובכן, זה היה מאוד מוקדם. שמונה, תשע... הייתי בן שמונה או תשע. - את העתיד? - כן. תמיד הייתי מעוניין בעתיד, כמה שאני יכול להיזכר. היה סרט קולנוע שנקרא מטרופוליס. הוא היה שונה, הוא משך את תשומת לבי. זה היה הסרט הראשון שהיה מחוץ לקופסא. הוא הציג את העתיד כמערכת מרובדת מה שהיה לא מקובל לחלוטין. אבל הארכיטקטורה הייתה מעניינת והרובוטיקה בסרט הזה הייתה מעניינת. ציירתי מטוסים ואת ערי העתיד וערים תת ימיות, ערים צפות וגורדי שחקים עם רציפי נחיתה עליהם. ציירתי את הרעיון שלי לאיך שבית דואר אמור להיראות. מאחר ושדה התעופה היה כה רחוק מבית הדואר היה להם משאית שילוח. אז חשבתי לעצמי, הנה בתי הדואר הארוכים האלו אז למה אנחנו לא יכולים לנחות עליהם, לאסוף את הדואר באופן ישיר ולטוס הלאה? אז ציירתי רציפי נחיתה על גגות המבנים מוטים מעט בזווית, כדי שלמטוס לא תהיה בעיה לנחות. הרציפים לא יכלו להיות ארוכים מידי, אבל המטוס יואט על ידי השיפוע ובהמראה, הרציפים ינועו לכיוון הנגדי. לאחר מכן ניסיתי ספינות, ציורים של ספינות נוסעים או משא לאחר מכן נושאות מטוסים. והראתי את הציורים למנהל שלי. והוא אמר, "שמעת בעבר על באקי פולר?" ואמרתי, "לא." אז, הוא אמר, "תרצה לפגוש אותו?" אמרתי, "כן, בטח. הוא.. מה הוא?" הוא אמר, "הוא ממציא, כמוך. הוא חושב על המון דברים חדשים." מר פולר היה אחד מהעתידנים המוכרים ביותר במאה העשרים. ידוע בעיקר כממציא הכיפה הגאודזית פולר תמך בשימוש בטכנולוגיה עם גישה הומניסטית. והיה את באקי פולר. הוא ישב שם עם המכונית שלו שנקראה דימקסיום. ושאלתי, "מה זה אומר?" הוא אמר, "זו הצורה הטובה ביותר שניתן להשיג." דיברתי איתו על עניינים חברתיים. שאלתי "מה לגבי שינוי החברה לצורה אחרת שבה כל האנשים יוכלו להנות מפירות התעשייה?" הוא שאל, "למה אתה מתכוון?" אמרתי, "ובכן במקום שאנשים עובדים יצאו לשביתה תן להם חלק מהתוצאות. וכך אם העסקים ישתפרו כולם יקבלו תגמול אוטומטי. אם העסקים ידרדרו, הם יקבלו תגמול קטן יותר." אז הוא ישב לאחור ושאל, "מה אתה, סוג כלשהו של מתכנן חברתי? זה מה שאתה רוצה להיות?" אמרתי, "אני לא יודע איך זה נקרא אבל אני חושב שזה יעבוד. זה ייתן לאנשים יותר תמריץ." הוא אמר, "תן לי להגיד לך משהו. זה קשה מספיק רק להוציא רכב חדש לעולם. אם אתה מנסה לשנות את החברה..." זה היה שנים לפני שהוא בכלל הרצה על דברים. אלברט איינשטיין אמר פעם "הבעיות שיש לנו לא יכולות להיפתר באותה רמת חשיבה שאיתה יצרנו אותן." פגשת את איינשטיין? אלברט איינשטיין? - כן. מהיכן קיבלת את הרעיון לפגוש את אלברט איינשטיין? הייתי מחוץ לתיאטרון שנקרא עיר הרדיו. וראיתי אישה יוצאת עם שיערות אפורות בולטות כלפי מעלה. ואמרתי, "היא נראית כמו אחותו של איינשטיין," לחבריי! ואז איינשטיין יצא. ואני חושב שזאת באמת היתה אחותו. רק התבדחתי על זה. ואז הלכתי אליו ושאלתי, "האם יהיה אפשרי להיפגש איתך?" הוא שאל, "למה?" אמרתי, "יש לי אלפי שאלות שהייתי רוצה לשאול." אבל, הוא אמר, "אני גר בפרינסטון, ניו ג'רזי." - אז ספר לי על היום שבו הלכת אליו ופגשת אותו. ובכן, הלכתי לביתו. והבית היה צנוע. אמרתי שנראה שיש הרמוניה בטבע. "מה אתה חושב לגבי זה?" הוא אמר, "כן, היקום הוא בעל חוקים. אבל, 'הרמוניה', אני לא יודע למה אתה מתכוון בזה." אמרתי, "ובכן כשחולדה אוכלת חרקים זה עשוי לתמוך במערכת החולדות. אבל מה לגבי מערכת החרקים?" מה שהוא עשה זה להשתמש במים ממי הביצה של החצר האחורית, והוא שם את המים מתחת למיקרוסקופ, ואמר, "תסתכל הכל נלחם אחדבשני. בגוף האנושי, הכל נלחם אחד בשני. באוקיינוס, דגים גדולים אוכלים דגים קטנים." לא היה לי באמת מספיק זמן לשבת שם עם איינשטיין ולעבור על כל מיני דברים בגלל שלא נראה כי הוא התעניין בכך. הוא אמר, "אתה מתעניין במתמטיקה?" מתמטיקה... אתה מתעניין... "מה גיאומטריה בוליאנית אומרת לך?" אתה יודע. לא רציתי להיסחף לתוך לזה בגלל, שבשבילי, זה היה סטייה מהנושא. מתמטיקה היא כלי, בדיוק כמו סוציולוגיה, ואנתרופולוגיה. כל אלה כלים המשמשים ליצירת העתיד. כששוק המניות התרסק ב-1929, ז'ק היה רק בן 13. ההתבגרות בזמן השפל הכלכלי הגדול עוררה שאלות רבות אצל הנער הסקרן והחקרני. כשחי בעיר ניו יורק הוא גילה כי הסערה והסבל סביבו קשים להבנה. הבלבול, הסתירות והמאבקים שהוא ראה השפיעו משמעותית על אופיו. הדברים היו כל כך גרועים שלא ידעתי מאיפה להסתכל עליהם. וחשבתי שהחוקים של המשחק היו איכשהו דפוקים. הלכתי לפגישות שונות רבות, פגישות קומוניסטיות פגישות סוציאליסטיות, פגישות פשיסטיות המין האנושי מאוחד, טכנוקרטיה כדי לראות מה העולם לימד, כולל פילוסופיה מזרחית. ורציתי לדעת מה חשבו האנשים, מה הם רצו למה הם נדבקו למערכת אחת. ובכל פעם שחברה הגיעה למערכת מסויימת הם נטו לשמור על המערכת הזו. הם אפילו לא ניסו להתעלות מעליה. אבל בטכנולוגיה, בכל פעם שיצרנו משהו, ניסינו להתעלות מעליו. ההיסטוריה של הציביליזציה בשבילי, לפיכך, הייתה ההיסטוריה של השינוי שינוי חברתי, ארגונים אנושיים, בתים, ספינות, מטוסים, רכבות כל אלו היו בתהליך של אבולוציה חברתית כולל השפה שלנו, ההשקפה שלנו, הערכים שלנו, ההתנהגות שלנו. בעוד שהשפל התמשך, ז'ק עזב את ניו יורק והחל לתפוס טרמפים ברחבי המדינה. במסעותיו הוא פגש הרבה אנשים מעניינים ושונים רובם, כמוהו, חיפשו דרך חיים שתהיה הוגנת וצודקת. בסופו של דבר, הוא הגיע למים החמים ולאיים הפרימיטיביים של טהיטי. רציתי להגיע לים הדרומי בגלל שאהבתי את הרעיון שילידים חולקים דברים. קראתי על זה. הצ'יף, אם היו לו שש נשים, ואתה היית מוזר הוא אמר, "הנה אשתי הטובה ביותר. אולי היא תשביע את רצונך." הם חשבו שהנשים שלהם הביאו להם כל כך הרבה הנאה אז אולי הם יתנו למבקר מעט הנאה. החשיבה שלהם על זה היתה שונה. וזה בלבל... זה גרם לי להרהר "זו לא הדרך שבה ראיתי דברים. האם זו הדרך שבה ראיתי דברים, או האם זו הדרך בה למדתי לראות דברים?" אז התחלתי לשאול את השאלות הללו. אז איך אתה יודע שכל מה שאתה אוהב הגיוני, ז'ק? מה לגבי הערכים שלך עצמך? תחשוב עליהם, אולי הם חסרי היגיון. פרל הרבור 7 בדצמבר, 1941 מודאג מאפשרות פלישה לטהיטי, ז'ק חזר לארה"ב והצטרף לחיל האוויר. כשהמלחמה נגמרה, אלפי מפעלים היו מושבתים. יכולת הייצור שלהם לא היתה דרושה עוד בשביל תוצרת מלחמתית. על ידי הפקת תועלת מהיכולת העצומה שהיתה זמינה לייצור אלומיניום, ז'ק תיכנן ובנה בית שעשוי כולו משיחולי אלומיניום. התוצאה הייתה שימוש חדשני ויעיל במיוחד בזמן ובחומרים. החלונות, לדוגמא, הותקנו ואז שיחולים התחברו וישבו במקום באמצעות אטם. וזה היה מאוד מהיר. זה לקח משהו כמו 12 דקות להתקין את כל החלונות. שמונה שעות להקים את המבנה. בשנת 1948, הבית נחשף באולפן האחים וורנר והיו תורים מסביב לכל האולפן. אלפי אנשים הגיעו לראות את זה. ומטוסים... פיזרו עשן... והיה כתוב בשלטים לאורך השמיים "בקרו בבית הטרנד באולפן האחים וורנר." זה פורסם בעיתונים. אני חושב שגם ברשומות האדריכלות... כאחד הבתים הראשונים מסוגם שיוצרו בייצור המוני. ז'ק העריך את האתגרים שבפיתרון בעיות חדשני. בעוד שהוא השחיז את מיומנותיו הוא הפך לממציא מוכשר. תמיד היתה לו מעבדת מחקר והוא המציא ללא הרף מוצרים חדשים. בעוד שרוב זמנו השקיע בשקידה על תחומי העניין שלו עצמו, הוא גם הועסק על ידי יזמים כדי לעצב ולייצר המצאות ספציפיות במגוון רחב של טכנולוגיות. הוא המציא הכל מכלים רפואיים ודנטלים למערכות הקרנה לסרטים תלת מימדיים. בחור בשם ג'ק מורס היה מפיק סרטים באותו הזמן. פגשתי אותו באולפן האחים וורנר. הוא בא לראות את בית הטרנד. והוא היה בהלם מהדרך שבה הכל התחבר להכל בצורה כה הגיונית. והוא שאל, "איך אתם חושבים על הדברים האלו?" אז התחלתי לתאר את דרכי החשיבה שלי והוא חשב כי אני מעניין. והוא אמר "קפוץ לביקור אצלי בבית." והיתה לו אחוזה גדולה. והוא שאל, "אתה חושב חושב שאתה יכול לייצר מקרן סרטים שמקרין תמונות תלת מימדיות ללא צורך במשקפיים?" אז אמרתי, "כן." הוא אמר, "איך אתה יודע שאתה יכול לעשות זאת? מעולם לא עשית זאת." ואמרתי, "זה נכון. אבל אם זו תופעה פיזיקלית אני חושב שאני יכול לפענח את זה." "איך אתה מתכוון לעשות את זה?" אמרתי, "אני לא יודע עדיין." ומה שעשיתי, היו לי הרבה יישומים שונים שאני מעדיף לא לתאר בפרוטרוט. והצלחתי להשיג תמונה תלת מימדית בדרכים שונות. והדרך הפשוטה ביותר הייתה להקרין את התמונה של עין ימין ושמאל מאחורי המסך אל העין הימנית והשמאלית. אם זזת הצידה איבדת את התמונה. וג'ק רצה להביא את חברת טכניקולור להמשך הפיתוח. הוא הביא את אנשי טכניקולור לבדוק את זה. "איך אתה עושה את זה? זה מאוד מעניין." אמרתי, "אנחנו לא מורשים לחשוף את המידע הזה אלא אם תתמכו בשלב הבא (של הפיתוח)." הם שאלו, "איך אתה שומר על בידוד ויזואלי?" אמרתי, "אני עדיין לא יכול לדון בזה איתכם." הם הביטו בזה, וזה היה ברור מאוד, ללא קווים. הם אמרו, "זה הטוב ביותר שראינו עד עכשיו, אבל זה דוהה בזווית של 30 מעלות." אמרתי, "כן זה נכון." "ובמרחק, זה גם דוהה, כשזזים לאחור." הם שאלו, "אתה יכול לעשות משהו בנוגע לזה?" אמרתי, "כן. זו הסיבה שאתם כאן, לקחת את זה לשלב הבא (בפיתוח)." אז, הם אמרו, "תראה, ז'ק, תיפטר מהדהייה ותיפטר מבעיית המרחק, ואז תתקשר אלינו." אז, זה מת... כמו שבית הטרנד מת. ואז קראתי בספרים על המצאות, איך שאלכסנדר גרהם בל היה צריך לייצר את הטלפון לפני שאחרים תמכו בזה. מכונת הזרוקס (מכונת צילום) הייתה חייבת להיות מיוצרת, בשלמותה. אדיסון היה חייב לייצר את הנורה החשמלית. אף אחד לא תמך בו בדרכו למעלה, עד לאחר שהוא היה מוכר ברבים. למה אלו משמשים? מה הדברים האלה? אלו כלי ניתוח, לא? - כן, סוגים שונים, אלו רק חלק מהם. אתה יודע מהו מושכן? - לא זה מחזיק את העור פתוח בזמן שמנתחים. אלו סוגים שונים של מושכנים. המטרה של זה הייתה לסובב את העצם כדי שהיא תהיה מיושרת לפני שאתה שם את החלק התותב בפנים. זה מסובב את עצם הירך, את החלק העליון של עצם הירך. אלו פינצטות עם חורים בהן אם תסתכל בחורים בחלק הקדמי, הם משמשים להעביר תפרים דרכם כך שהם מנחים אותך דרך השריר. אתה שם את הפינצטה מעל השריר והחורים בדיוק על אמצע השריר. כך אתה לא חייב לבהות בשריר הרבה. - אז אלו דברים שתיכננת... - לפני זמן רב. תחת חוזה? - הו, כן. נתבקשת לעצב את הדברים הללו? כן. עשיתי אלפי דברים שונים. אבל היה דוקטור אחד שלקח את הפטנטים ורשם אותם על שמו. אבל זה בסדר. לא ידעתי מה קורה בחוץ. לא ידעתי מה אני רוצה להיות. מאחר והבטתי בכל הדברים וניסיתי לשנות את כל הדברים. כיסאות גלגלים, הכל. לשפר אותם, אתה מבין. גיליתי כי זה קל להמציא. אבל, המצאות עולות כסף. ולא היה לי כסף לפטנטים. אז היו לי אלפי המצאות שונות שהכנתי ופשוט שמתי אותם בארון, בגלל שלא היה לי כסף. הייתי משקיע את החסכונות שלי, כל מה שהרווחתי בציוד שהייתי זקוק לו. ואם עבדתי על רגל מלאכותית והיה חסר לי 200$ הייתי לוקח את ה- 200$ האחרונים שלי ועובד על זה. והייתי פותר את הבעיה, אבל אז הגיע מועד תשלום השכירות וחשבונות החשמל, לא יכלתי לשלם אותם. אז המוכרים במכירות הפומביות היו מגיעים לקחת ולמכור כל מה שהיה במעבדה שלי. הייתי חייב להוריד קצב... לא יכלתי להתאים את עצמי להגיד "טוב יש לי 25$ לשכירות 200$ לזה, סכום מסויים למכונה..." לא יכלתי לעשות את זה, בגלל שהייתי מאוד קרוב לתשובות וסוג הבעיות שעבדתי עליהן היו מחוץ למסגרת ההתייחסות של רוב המדע. בצינור הפלורסנט יש מתח גבוה שנע ויש שנאי שמייצר אותו ואתה שם זרחן שזוהר. אבל הצינור עגול והזרחן בצד האחורי לא עושה כלום. זה רק הזרחן בצד הקדמי (שמאיר באופן יעיל). אז רציתי לשחל את הצינור, כך שהוא יהיה אליפטי יש יותר שטח מאיר בצינור אליפטי. אחר כך רציתי לשים מראה בצד האחורי של הצינור. במקום לשים מחזיר אור גדול מבחוץ שים את המראה בתוך הצינור. לא היה לי את הכסף להכין את הצינור הזה. ואז חשבתי: "למה לעזאזל אתה מכין צינור?" למה אתה לא עובד על יריעת זכוכית שטוחה שמכילה זרחן, שזוהרת? תייצר זכוכית שמוליכה חשמל. ובכן, איך הופכים חומר לא מוליך חשמל למוליך? על ידי הכנסה של חלקיקי מתכת לתוך הזכוכית ביחד עם הזרחן. מה יקרה? הזרם החשמלי יזרום דרך הזכוכית, ויגרום לזרחן להאיר. והנה לך יריעה שטוחה זוהרת. אתה לא רוצה נורה. נורה רק מאירה בצד אחד. רציתי שכל המשטח יזהר. במשך הזמן, הרעיונות של ז'ק בנוגע לעתיד הפכו ליותר מאורגנים וממוקדים. בהדרגה, הוא החל לשלב את מומחיותו הטכנולוגית עם מה שהוא למד על התנהגות אנושית סוציולוגיה ומבנה חברתי. העברתי כל כך הרבה שנים בשיפור חלק אחר חלק, אז אמרתי "תראה, כל החברה לקויה בדרך שבה אנו עושים דברים. למה לא לתכנן מחדש את החברה? זה יהיה קל יותר מאשר ההכנה של כל אלפי המוצרים הללו..." - אז באמת החלטת לתכנן מחדש את התרבות... בגלל שלא יכלתי להשיג... עבודת טלאים לא עבדה. היא לא היתה מספקת. חשבו שאני קומוניסט. אחרי הכל, הבחור רצה לתכנן מחדש את החברה. מה עוד הוא יכול להיות? המופע של לארי קינג - אוגוסט, 1974 מה זה סוציו-קיברנטיות? סוציו-קיברנטיות הוא ארגון חדש והוא מייצג את היישום המתוחכם ביותר של מדע וטכנולוגיה לפיתרון בעיות כך שנוכל להחזיר למוטב את הסביבה שהרסנו במשך השנים ולבנות דרך חיים המתאימה לאדם, להפוך את החברה להומאנית להתנתק מהמלאכותיות, מהעדריות ששולטים בחברה שלנו כיום. החברה שלנו נראית קרועה לחתיכות ומשוכה להרבה כיוונים. סוציו-קיברנטיות היא גישה לבנייה מחדש של החברה במונחים הומאניים. - מונחים הומאניים, כן. המשימה של סוציו-קיברנטיות הייתה לבנות מרכז מגורים מחקרי, לפתח ולהדגים טכנולוגיות חדשות ותפיסות חברתיות חדשניות בתוך הסידור הקהילתי. בפיסת אדמה שוממת במרכז פלורידה ז'ק וכמה חברים החלו לבנות את מה שהיום ידוע כפרויקט ונוס, הקרוי על שמו של הכפר הקטן הסמוך ונוס, פלורידה. בשטח של 101 דונם, 10 מבנים נבנו. כל אחד מהם עושה שימוש בעיצוב, בנייה ותפיסות של סגנון חיים החיוניים לפיתוח דגם עובד של הרמוניה ויצרנות גבוהה המשלב טבע וטכנולוגיה מתקדמת. היעד של ז'ק, של ביצוע הערכה מחודשת ותכנון מחדש של כל התרבות שלנו נותר המוקד המרכזי בעבודתו. עם פרוייקט ונוס הוא יצר סביבה התורמת ליצירתיות ולחדשנות. כאשר אנשים מגיעים לכאן הם נדהמים לשמוע שהמקום הזה היה רק חלקה קטנה לגידול עגבניות. יצרנו זרמים ואגמים ושתלנו מאות עצי דקל ועצים אחרים. בנינו את הנחלה הזו כדי להראות איך פרברי העיר (בעתיד) ייראו. יש לנו פה הרבה מבנים, אבל אתה לא יכול לראות מבנה אחד כשאתה נמצא במבנה אחר. באמת רצינו להראות איך טכנולוגיה מתקדמת וטבע יכולים לחיות בדו-קיום בתוך הסביבה הזאת. ז'ק ורוקסן חיו בנכס ובנו את פרויקט ונוס מאז סוף שנות ה-70 של המאה ה-20. כל זמנם היה תהליך קבוע של פיתוח ויישום של רעיונות חדשים. ז'ק מתחיל עם ציור, לאחר מכן מייצר דגם קנה מידה ואז מצלם את הדגמים שלו כדי להדגים את התפיסות שלו של העתיד. אף על פי שונוס, פלורידה הינו מקום מבודד יחסית מבקרים לעתים קרובות יוצאים למסע כדי לראות את פרויקט ונוס וכדי לפגוש את ז'ק. - ג'ון - אני מרגרט. - הי, מרגרט. אני לא אזכור את השמות שלכם, אבל היי... אני ז'ק. היי, מה שלומך? טוב לראותך. מה שלומך? שבו, ואז נסביר על מה מדובר. כולם כאן? אז, פעם רוב האנשים האמינו שהחלטות הרוב מאוד קרובות למציאות. אבל פעם גם רוב האנשים האמינו שכדור הארץ הוא שטוח. ואם היית שואל אותם אם הם כנים, הם היו אומרים "כמובן! אתה יכול לראות שהוא שטוח!" אז הם שברו את מד הכנות. אבל זו לא הכנות שהעולם צריך. הוא צריך ניהול חכם של משאבי כדור הארץ. זה מה שאין לנו. התרומה הגדולה ביותר שעתיד בתכנון מעוניין לספק היא שיטה להתמודדות עם בעיות. עכשיו, גדלתם באמונה, אני מאמין בזה שלכולם צריכה להיות הזכות לדעה משלהם. זו לא הדרך שבה גודלת? - כן, אדוני. - בסדר. כשיש לך מצב בו כל אחד מסתובב ונותן את דעתו "אני אגיד לך מה לא בסדר עם ג'ים!" יש להם כל מיני דעות. אבל כשמהנדסים מדברים אחד עם השני הם לא אומרים, "תאמין לי." הם אומרים, "רואה את המתכת החדשה הזו? היא יכולה לשאת 1800 ק"ג של כוח לאינץ' מרובע." הוא שם את המתכת במכונה ומותח אותה ואז אומר, "אתה צודק!" הייתי אומר שרוב האנשים בעולם היום בלתי שפויים. לא מטורפים, בלתי שפויים כלומר שהם נחשפו לשיטות של הערכה שמזמן נחשבות למיושנות. השפה שלנו בעתיד תשתנה לשפה שפויה יותר שבה לא יהיה ויכוח. שאלתי, "יכולה להיות שפה כזו?" - יש שפה כזאת! כשמהנדסים מדברים אחד עם השני זה לא נתון לפרשנות. הם משתמשים במתמטיקה, הם משתמשים במערכות לתיאור. אם הייתי מפרש מה שמהנדס אחר אמר בדרך שחשבתי שהוא התכוון אליה לא היינו יכולים לבנות גשרים. לא היינו יכולים לבנות סכרים או קווי תמסורת חשמל. לשפה חייבת להיות משמעות. כשרופא כותב מרשם, אם הוא מדפיס אותו המרשם הוא אותו הדבר בכל העולם. אז העולם שאני מדבר עליו הוא שונה. אין יותר מדי אנשים שראו כל מה שז'ק עבר בעברו וכיצד הוא יצא מזה עם כיוון מסוים. והדבר המעניין הוא שהוא לא פילוסוף שמדבר על איך העולם צריך להיות מנקודת המבט שלו. הוא טכנאי שמבין איך ניתן לבנות את זה ושעבד עם אנשים והוא מבין מה דרוש כדי לשנות אותם ומבין מה היו הגורמים שהפכו אותם לאיך שהם. אז זה למעשה מבוסס על לימוד מהתנסות ולא על קריאה של משהו בספר. הוא עבר את החוויות בעצמו והגיע למסקנות שהוא הגיע אליהן בגלל שהן היו מבוססות על חווית למידה מעשית וניסויים. כשלמהנדס יש רעיון הוא מדבר עם המחשב לגבי הרעיון שלו. בעוד שהם מדברים על זה המערכת הממוחשבת המשולבת תיקח את האלמנטים שהם מדברים עליהם תמיר את השפה לתמונה והתמונה תסתובב ותיחשף לכל האנשים הצופים בתערוכה ובמצגת. הם ישאלו על המצגת אבל מערכת התמונה תענה על השאלות הללו איך הבניינים מיוצרים, איך מים מסופקים איך זה עומד ברעידות אדמה, או כל שאלה אחרת. במקום שאנשים ישבו וישאלו אדם יחיד שאלות התשובות מודגמות בתוך מה שנראה ככיפה שקופה. רעיונות הם לא רק מילוליים, כי אם אתה מדבר מילולית זה לא מעביר מספיק מידע לאנשים. אז, מערכת תקשורת יותר מקיפה תמיד תהיה תמונה תלת מימדית להראות לאנשים מה עובר לך בראש ולא מה שהם חושבים שעובר לך בראש. מתוכנן באמצעות מחשב הולוגרפי ובנוי מחומרים מיוצרים מראש בית העתיד יהיה הרבה יותר מבית מגורים בלבד. הוא יהיה אלמנט של סגנון חיים ויסייע בלמידה, השראה ותקשורת. אחד ההבטים המעניינים ביותר של ציביליזציית המחר יהיה העובדה שאם תכיר אנשים טוב למדי ותבקר אותם כל כמה שנים בודדות הבתים שלהם ישתנו, בגלל שהאנשים החיים בתוכם ישתנו. הצרכים שלהם ומידת הידע שלהם מתפתחים באופן ניכר וכך גם תתפתח הסביבה שבה הם חיים. לא יהיה כזה דבר בית מקובע שאדם יחיה בו כל חייו. הבית ישתנה עם ערכי האנשים, עם ראיית העולם שלהם עם הידע הנרכש שלהם. - אמרת משהו לגבי איך שמבנים יהיו מתוכננים בהתאם לשימוש שלהם. - כן. הקימורים, והחומרים... כן תשווה את זה לפיזיולוגיה טבעית צורתה של חיה לא מתוכננת מבחוץ לבפנים. היא מתפתחת מבפנים החוצה. מה שלא תבקש, החלק החיצוני יביע עטיפה של הצורה שתעדיף לחיות בה. חלק מהמבנים המתוכננים בצורת כיפה יכולים להיות מיוצרים כמו ביצים ללא הפסקה בעזרת מכונה שמייצרת צורת כיפה. ובכיפה הזו החלק החיצוני והחלק הפנימי מיוצרים באותו זמן. לא כולם יבחרו לחיות בכיפה. הם יבחרו לחיות בכל צורה ארכיטקטורית שתספק את צרכיהם. הסיבה שאנו מציעים כיפה היא שהכיפה עושה שימוש בכמות חומרים מינימלית ומכסה אזורים בצורה מקסימלית ומציעה חוזק מקסימלי. צורת הכיפה כלולה כמעט בכל הטבע. המוח שלך מצוי בתוך כיפה. מארז הגולגולת מצוי בתוך כיפה. אז כשאדם אומר, "כן, אני לא חושב שהייתי רוצה לחיות בתוך כיפה," חיית בתוך כיפה במשך כל חייך. בחלק הפנימי של המבנה לא יהיה שום מקור אור. לא תוכל לראות מנורה או מקור אור. לכל הקירות תהיה תאורה שווה. תוכל גם להגדיר את צבע התאורה. או שכל החלק הפנימי יהיה בצבע אחד או שחלקים מקומיים יהיו בצבעים שונים, אם זהו מבוקשך. זה יהיה הסוג הפשוט ביותר של חדר המקלחת מקלחת, כיור, אסלה, הבנויים כמערכת אחת. למעשה, אין כאן כלי מתכת. אבל יש חריץ, והמים יוצאים דרכו כרצועה שטוחה וזה יסיר במהירות את הסבון מהיד ויעשה שימוש ב-1/6 מכמות המים. והמים המשומשים מהכיור יורדים בצינור פה מסביב וממלאים את בית השימוש ואנו מדיחים אותם באסלה. במקום לומר לאנשים לחסוך במים, בנה מערכת שתעשה זאת. זה כל הרעיון, אם אתה רוצה לחסוך במים. חדרי המקלחת עשויים להתגוון מהעיצוב הפשוט הזה לעיצוב מעט יותר מורכב, אבל הכל בחתיכה אחת. עשויות להיות חמישים וריאציות של חדר מקלחת. תבחר מה שתרצה, ואז חדר המקלחת יותקן. כשאתה עוזב את הבניין, כל הבניין מתנקה. יהיה לנו גם לחץ אוויר מעט מוגבר בתוך המבנה כך ששום אבק לא ייכנס מבחוץ. ואם יהיו זיהומים באוויר המבנה יגביר את המטען האלקטרו-סטטי, שיסלק את הזיהומים. זה יהיה בית חכם, כי לבית תהיה מערכת עצבים משלו. לזה אני מתכוון. בעתיד לבתים יהיו הרבה מכשירי חישה לזהות אש, חומרים רעילים כל דבר שעלול לסכן חיים של בן אדם. אם אתה היית נכנס לתוך בית העתיד היית עשוי לשאול "אני יכול להשתמש בטלפון שלך?" והייתי שואל "ובכן, מה זה טלפון?" אתה פשוט צריך להגיד, "הייתי רוצה לדבר עם סאם בערב הסעודית." "באיזה חלק בערב הסעודית?" אתה רק צריך להכריז על מה שאתה רוצה והקול ימוקד לאותה הנקודה שבה אתה עומד ויגיע ממש לתוך האוזן שלך. כדי שתוכל לשמוע את סאם מערב הסעודית. בדרום פלורידה, מבנים במיליוני דולרים נהרסו על ידי הוריקן גדול והם שמו מבנים במקומם שנראו בערך אותו הדבר. אם אתה לא רוצה נזק מהוריקן... קונוס הפוך. זה כמעט בלתי אפשרי לסופה להרים באוויר קונוס הפוך. אז אנו נבנה את המקלטים האלו בהודו המערבית או בכל מקום שהוריקנים מתחוללים בו. ובתוך המקלטים יהיו מיטות נפתחות מזון מאוחסן ואספקת מי חירום. זוהי הצורה שאף מערבולת או רוח לא יכולה להרים באוויר. נסה להרים את זה עם אצבעות משומנות וזה דומה לדרך שבה רוח נושבת סביב זה. עבור בנייני דירות ומבנים גדולים אחרים ז'ק תיכנן מערכת בנייה קיברנטית. רובוטים מנוהלים על ידי מחשב יטפלו ב-90% מהתזוזה והמיקום של רכיבים המיוצרים מראש. חומרים מיוחדים ומתקדמים יפותחו על מנת לבטל את הפסולת ולצמצם את הצורך בעבודה ידנית. כשהם מונחים על ידי לוויין, ועושים שימוש בצורה מתוחכמת של אינטיליגנציה מלאכותית, המבנים יבנו את עצמם. טכניקה שז'ק קרא לה 'מבנים המקימים עצמם'. זה מייצג שיחול אלומיניום מסובך יחסית. אם היית לוקח שפופרת משחת שיניים ויוצר את האות T בפיתחה ומוחץ את משחת השיניים החומר היה יוצא כמו האות T. וכך שיחולים נוצרים. על פי כן, בעתיד ייתכן ויהיה אפשרי לשחל בתי דירות שלמים יחידות של בנייני דירות או מוֹדוּלים. המשחל הזה יוכל לשנות מעטה כדי לעצב צורות שונות. מגוון כמעט אינסופי של צורות יוכלו להיות משוחלות. אז, זו תהיה הדירה שאתה תעצב בעצמך שתשוחל. אז, כל צורה, או כמעט כל צורה משוחלת יכולה להיות מתוכננת כך שתתאים לסידורים ארכיטקטוריים שונים ורבים. זהו בניין חולף שעושה שימוש בעגורנים כדי להרים את רכיביו. בסופו של דבר, הבניין עצמו היה חלק ממבנה המקים עצמו. אל תשכח שכל הדגמים שאני מכין הם ברי-חלוף. הם לא מייצגים את הטוב ביותר שהאדם יכול לעשות בגלל שאף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד. ישנם כל כך הרבה משתנים שיכולים לשנות דברים. אז הדגמים שאני מכין הם כולם ברי-חלוף. ורבים מהם הם רק קונספטואלים; הם לא בהכרח מייצגים את איך שהעתיד עשוי להיראות. בוא נאמר שהם אומדן משתנים לקיחת משתני ההווה ואומדנם קדימה בזמן. אבל אנו לא יכולים לאמוד יותר מידי קדימה בזמן בגלל שאנו לא יודעים אילו דברים חדשים יהיו. זה נראה כמו תחנת רכבת. אנו מקווים לבטל בהדרגה את המטוסים באמצעות תכנון יחידות תחבורה שיוכלו לנוע במהירות של עד 3200 קמ"ש הצפים על שדות מגנטיים הדוחים זה את זה או כריות אוויר. ובתוך הרכבות העצומות הללו של המחר יהיו טלוויזיה, רדיו, בידור, מרכזי אמנות, כיתות לימוד לא קבוצת כיסאות בשורות כמו ברכבות היום. אם 40 או 50 אנשים צריכים לצאת מהרכבת נאט למהירות של 160 קמ"ש נרים את יחידת הנוסעים, או שנחליק אותה החוצה ונחליק פנימה יחידת נוסעים העולים על הרכבת. אתה לא חייב לעצור את המטוס כולו, או את הרכבת. בעתיד פשוט נדחוף את הנוסעים שרוצים לרדת ואת המטען היורד. זהו חלק מרכבת ההאצה הקווית שיכולה לקחת אותך לכל מקום בעולם בתוך מספר שעות בביטחה. ללא שלג, גשם, הסכנה להיאבד בים... רכבת חד פס היא אחת השיטות של התחבורה. חלקן יכולות לרחף על ידי רחף מגנטי. אחרות יכולות להשתמש בגלגלים ולנסוע על המסילות. זו נקודת מבט אווירית של תחנת רכבת חד פס עם כניסות ויציאות בצדו של הכביש הראשי. זו למעשה רכבת חד פס אמיתית בגלל שזו מערכת מסילה אחת שתומכת בשתי רכבות. רוב רכבות החד פס אינן באמת כאלה, הן מורכבות משתי מסילות. מערכת זו עובדת על מסילה אחת. רכבי העתיד יהיו אווירודינמים מאוד בצורתם. צורתם תאפשר כמות מינימלית של התנגדות פני שטח שתיתן לך מרחק נסיעה מקסימלי עבור צריכת דלק מינימלית. חזית הרכב תהיה מאובזרת ברדאר או סונאר או מכשירי חישה אחרים שיוכלו לזהות את המרחק שלך מרכבים אחרים ולשמור על הפרדת מרחק זו באופן אוטומטי. במילים אחרות, על כביש ראשי או בכל מקום שבו שתי מכוניות עשויות לפגוע אחת בשניה, החיישנים האלקטרונים יחושו במרחק באופן אוטומטי וימנעו מהמכוניות להתחכך מהצד או ליצור מגע בכלל. אפילו אם הן כן יצרו מגע ונוצר שקע קטן במכונית, המכונית תהיה מיוצרת מחומרים בעלי זיכרון. סגסוגות זכרון צורני שיחזרו לצורתן המקורית אפילו כשיש בהן שקעים. אני עומד לקחת מתכת הנקראת ניתינול (סגסוגת ניקל וטיטניום). החוט הזה או קפיץ מגולגל סביב ראש שיוף ומחומם לטמפרטורה מסויימת ומוחזק במקום עד שהוא מתקרר. ואז, כשאתה מושך אותו מעבר למגבלתו האלסטית כך שהוא לא יחזור לצורתו הקפיצית ואז מעוות אותו בדרכים שונות. עכשיו, אם הוא מחומם, אני אשים אותו בצורה הזו כך שהוא לא ייפול ואני עומד לחמם את המתכת הזו אתה יכול לראות שהיא חוזרת לצורתה המקורית. זה נקרא 'סגסוגות זיכרון צורני'. ניתן לעשות זאת בפלסטיק, מתכות או בכל חומר אחר שיהיה בעתיד. ראה איך זה חוזר. ואפילו אם יש חלק מהרכב שהסרנו הוא יכול להיבנות מחדש באופן אוטומטי על ידי כך שלמכונית תהיה מערכת זיכרון של תצורתה בדיוק כמו בגוף האנושי, בדיוק כמו בלטאות וסלמנדרות וסוגים שונים של אורגניזמים היום היכולים לחדש חלקים מגופם. טכנולוגיית העתיד תאפשר לרכבים הממונעים שלנו לתקן ולחדש אזורים פגועים. זוהי יחידת תובלה, או יחידה מושהית-אוויר. היא תנוע מטר וחצי או מטר ו-20 ס"מ מעל האדמה ללא צורך בכבישים ראשיים או גשרים. אתה יכול להסתובב באמצעים אלקטרו-דינאמיים על ידי שחרור אוויר מהצד הימני או השמאלי לא על ידי דרכי אוויר מתועלות אלא רק על ידי משיכת או דחיית אוויר. הכנתי את זה לפני 65 שנים בערך. כך תיראה מכונית בעתיד. יהיו לה חיישנים. אז אם אני אתעצבן עלייך וכשאני אתקרב למרחק מסויים ממך הבלמים מופעלים. אם אני נוסע לאחור ויש ילד שחוצה מאחור המכונית תעצור. אף אחד לא טובע בבריכת שחייה, בגלל שרשת עולה כשאתם לא בסביבה. זה ברור? אם מישהו נופל לתוך הבריכה ואתם עסוקים בבישול... הילד שוקע לקרקעית, רשת הדוקה עולה מיידית. מה אתם רוצים? איזה סוג של עולם אתם רוצים? מה שאתם רואים כאן הוא רק מבט חטוף אל העתיד. אז נסתובב ונעבור על המקום, וכך יהיה לכם מושג טוב יותר. באזור הזה שם מעבר למים נבנה כיפה גדולה מאוד כמו מרכז לדו-שיח להזמנת אנשים שונים. זוהי אוניית משא עם חלקים נפרדים. אוניית משא זו יכולה להעביר את החלק הזה לפיליפינים לפרוק את החלק זה בהוואי. כך כשכל חלקי המטען משוחררים הם נדחפים אוטומטית לרציפי טעינה. ואז החלק הקדמי של האונייה והחלק האחורי, שהוא יחידת ההנעה, מתחברים יחדיו. כך שאתה תמיד שט בעומס מאוזן. אתה אף פעם לא שט עם גוף ריק מאחור. שימוש באנרגיה בצורה כזו חוסך מיליוני ליטרים של דלק אם נשתמש בדלק במובן הקונבנציונלי. זוהי שיטת הנעה אפשרית. בדוגמא זו, מים נמשכים לפני שטח הספינה בדרך אלקטרו-דינאמית. ואז, תגובת הספינה תהיה לשוט קדימה הרחק מהלחץ מהכיוון האחורי. זה כמו כשמחזיקים גרעין באפרסק ולוחצים אותו, והוא נע קדימה. יש לזה הרבה פחות שובל מים פחות מערבולות מים ומעט מאוד צריכה של אנרגיה. מה שאתה רואה כאן הוא איור של כלי תחבורה תת ימי לעתיד. בקצה הקדמי, בועות אוויר ייפלטו במהירות גבוהה מלפני היחידה וזה יפחית מאוד את התנגדות המים. אם תשחרר אלפי בועות אוויר מתחת לספינה היא תשקע כי למים יש פחות יכולת הצפה כשיש בהם בועות אוויר. בועות האוויר יהיו מערכת בעתיד להפחתת התנגדות המים הקדמית. הובלה של דברים מתחת למים הינה שיטה חסכונית הרבה יותר המציעה הרבה פחות התנגדות. כשאתה שט על פני המים, אתה מתעמת עם גלים ותנועת גלים. מתחת למים אין לך את הבעיה הזו כלל. אנו מדברים על ציביליזציה כאילו שזה מצב קבוע. אין אנשים מתורבתים עדיין. זהו תהליך שנמשך ללא הרף. אנו לא מתורבתים, זהו תהליך מתמשך. ולעולם לא נהפוך למתורבתים לחלוטין. כי נצטרך לדעת לא מעט על מנת שנתנהג בצורה המועילה ביותר. וזה תופס גם לגבי אינטיליגנציה. אני לא יודע אם דיברתי איתך על כך שמהנדס חשמל מלפני 75 שנים, מהנדס אינטילגנטי, לא היה יכול להשיג עבודה היום. אז כשאתה מדבר על אינטיליגנציה, על מה אתה מדבר? זהו תהליך מתמשך. זאת הסיבה שאין כזה דבר אדם אינטיליגנטי. ישנם אנשים שמיודעים היטב בתחום א' ו-ב' לא מיודעים בתחום ג'. אז, כשאתה משתמש במילה כמו ציביליזציה זה נשמע כמו משהו שכבר השיגו אותו. כל עוד יש לך מלחמה, משטרה, בתי כלא, פשע אתה בשלבים המוקדמים של הציביליזציה, מה שהם קוראים לו 'ציביליזציה'. למסוק זה, או לכלי טיס זה יהיה את יחידת ההנעה שלו בקצה הלהבים. יחידות ההנעה יהיו קטנות יחסית ובעלות דחף גבוה. מרכז הדיסק, או תא הנוסעים יישאר נייח כשהלהבים יסתובבו מסביבו. במקרה של כשל במנוע הלהבים יוכלו לנוע בתנועה גלית באופן אוטומטי ולהנחית את כלי הטיס לא רק אנכית אלא יוכלו גם לנוע קדימה על ידי הטייה. בוודאי תבחין שאין כנפיים מאזנות או מעליות במטוס הזה. הוא פועל בצורה אחרת, גם על ידי הנעה יונית. פריקת אלקטרון הינה קלת משקל יותר, זולה יותר, בטוחה יותר, מהירה יותר, וצורכת פחות אנרגיה. בעתיד, על ידי שליטה בזרימת האוויר מעל כנפיים ובכיוון הזרימה, הצורך בהגה כיוון יהפוך למיושן. לתובלת יחידים של קבוצות קטנות יהיה לך את כלי הטיס הממריא והנוחת אנכית של העתיד. כלי טיס אלו נקראים 'מרכבי כוח עילוי'. כשהגוף עצמו מייצר את כוח העילוי לסוג זה של כלי הטיס. והוא מונע בצורה אלקטרונית, כלומר שחלקיקים מחושמלים ונפלטים מחלקו האחורי של כלי הטיס, מה שמניע אותו קדימה. ובשביל רחיפה אנו פולטים את אותה ההנעה כלפי מטה ומייצרים מערבולת מעגלית, מערבולת מסתחררת מתחת לכלי הטיס. והשליטה במערבולת הזו קובעת את מהירות הירידה. אנו הולכים לכיפת הדגמים שם יש לנו דגמים של מבנים עתידניים ושל איך שהם משתלבים יחדיו. כאן יש לכם את מערכת העיר. שמתי כיפות כאן, אבל יהיו וריאציות רבות. במילים אחרות... כן? - מה אלו? - אלו מרכזי מחקר. - אוקיי. זהו מרכז רפואה, חקלאות, תיכנון אוכלוסיה, שיפור מוצרים, מערכות אנרגיה. אנרגיה בעתיד תהיה גיאו-תרמית, מרביתה. אתם יכולים להשיג אותה מכדור הארץ. יש מספיק אנרגיה גיאו-תרמית לאלפי שנים ללא הצורך לדאוג לשום דבר. ואני לא מדבר על אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח או גלים, או אנרגיית גאות. כל זה אקסטרא. אז אין מחסור בכלום חוץ ממוחות בהנהגה. - אתה לא יכול לעשות כסף מהשמש. - מה זה? אתה לא יכול לעשות כסף מהשמש! - לא, אתה לא יכול. בדיוק. את כל המבנים הללו ניתן לפרק ולמחזר. עכשיו אם תבואו אחריי נלך אל העתיד. בסדר, בואו נחקור את החשיבה של ז'ק פרסקו ואת החברה שהוא היה רוצה לראות. כעת, נתחיל עם זה, ואתה תאמר לי... - אני אנסה להצביע על זה. - כן, אתה יכול להצביע ישר על זה. - רוב הערים יתבססו על תצורות טבעיות עיצובים בסיסיים בטבע. במרכז העיר, בגרעין, ישכון מחשב אלקטרוני ששולט אך ורק בטיהור מים, בתנאים האטמוספריים כלומר הוא שולט במערכות בדיקת זיהום אוויר; המחשבים שומרים על בטיחות, משגיחים על הסביבה משמרים איזון אקולוגי בין החי והצומח. מרכז העיר הוא אוניברסיטה. אוניברסיטה שמכסה את כל הנושאים הקשורים לאדם. אין קורסים שמשתמשים בהם לנצל או להתעלל בשום בן-אדם אחר. כל העבודות החוזרניות יבוטלו בהדרגה. אנו חושבים שמכונות צריכות לעשות את העבודות המלוכלכות, החוזרניות או המשעממות. שעל האדם להיות חופשי לרדוף אחר הדברים הנעלים יותר אחר האפשרויות הנעלות יותר של האדם. אז עלה לך הרעיון הזה לעיר עגולה. - עיר עגולה. סניף ממשלתי עגול. מתרחבים החוצה מזה אגף החקלאות, חינוך, אוקיאנוגרפיה, תחומי הידע השונים. התרשים העגול, או התוכנית, מציבה כל מחוז קרוב יותר לכיפה המרכזית, שמכילה את המרכז הרפואי, האוכל, הקניות, וכל הדברים האחרים שאנשים צריכים. הסידור המעגלי מאפשר בקלות לפעול בשימוש בפחות אנרגיה מכל מערכת אחרת. אם אתה מתחיל בקצה אחד של העיר ועובר דרך העיר אתה תמיד חוזר לאותו המקום. כשבעיר לינארית, אתה הולך לקצה אחד ואתה חייב לחזור אחורה כדי להגיע לאותה הנקודה (שממנה התחלת). אז התרשים העגול הוא ,במידה רבה, היעיל ביותר. וכשיסכימו על בניית ערים בעתיד יסכימו על בניית ערים כמכלול, כמערכת שלמה. בדרך זו כל החלקים והרכיבים יסופקו בשלבים, שלב ראשון יהיה העיר התחתית: מערכת החימום, מחוללי החשמל, מערכות הצנרת, מערכות המחזור. אז, השכבה הבאה, שתשמש כשכבה הראשונה שתכיל את הארכיטקטורה את היסודות של כל המבנים. ואחרי זה, הזדקפות הבניינים למעלה מן היסודות כשמתחילים עם החלק המרכזי של העיר וממשיכים החוצה לחלקים המעגליים השונים ואז לחלקי המגורים הסופיים ואז לחגורה החקלאית, ואז לאיזורי הבילוי. הערים עצמן מיוצרות מראש. רוב הרכיבים המכילים את מבני הערים ניתנים להחלפה, מקושרים. הם מתוכננים כך שניתן יהיה לפרק אותם באותה הדרך שבה הרכיבו אותם. אז, הערים החדשות יעודכנו ללא הרף. כשהמים יוזרמו לתוך הערים הם ייבדקו. ובמידה שזיהום יהיה קיים מפעלי עיבוד המים יאדו את המים ירכזו אותם מחדש ויטהרו אותם. כל המים שיוזרמו לתוך העיר יהיו מנוטרים באופן קבוע לא על ידי מערכת ניטור אחת אלא על ידי מספר מערכות ניטור. אותו הדבר תקף לאוויר מעל ומסביב לעיר הוא מנוטר באופן קבוע. כל הגגות הינם פוטו-וולטאים. כל המשטח החיצוני של המבנים ממיר קרינת שמש לאנרגיה חשמלית. כשאנו נעים מעבר לאיזור השלישי אנו מגיעים למגרשי טניס, פארקים. מעבר לזה שוכן מחוז המגורים, המכיל אגמים, מפלים, כל מיני סוגים של צמחים יפיפיים לאורך האיזור. כל בית מוסתר על ידי צמחים כך שאתה לא יכול לראות מבנה אחר. אנשים מסויימים מעדיפים באיזור הבא, לחיות בבנייני דירות. בבניינים יש קבוצות דרמה, בילוי, בריכות שחייה, קבוצות דיון והרבה מתקנים אחרים. החיסרון בחיים בבית פרטי הוא שתצטרך ללכת למקומות שונים כדי לקבל גישה לאותם הדברים. במקום רכבים ממונעים בעיר, כל התחבורה עובדת על מסועים מעגליים שאנו קוראים להם מסועי מעבר. הם נעים בצורה רדיאלית, הקפית ואנכית. הם משרתים כמעליות, אוטובוסים, מסועים. אם אתה רוצה לנסוע לעיר אחרת אתה יכול לרדת במעלית מתחת לכיפה המרכזית, שיש בה רכבת רחף מגנטי, וכיוצא בזה. שתוביל אותך למרכזם של כל עיר או איזור אחרים. לא תהיה תוצרת פסולת, בדיוק כמו שבטבע אין תוצרת פסולת. כל החומרים שבעבר קראנו להם פסולת ימוחזרו ויומרו לתוצרת חדשה. כשעיר מגיעה למספר מסויים של אנשים אנו מפסיקים את ההתפשטות ונותנים להכל לחזור לטבע בין העיר הזאת לבאה. כל זה לא אומר שאנו יכולים לפתור את כל הבעיות. אבל אנו יכולים לתכנן ולבנות סביבה טובה בהרבה כדי לקדם את כל בני האדם. כפי שאמרתי, לא כולם יחיו בכיפה. אלו סוגים שונים של ארכיטקטורה, זה עשוי להיות בית חופשה. אני לא יודע, כפי שאמרתי, במה אנשים יבחרו לחיות זה יהיה תלוי בכל אחד. מה שאנו רוצים לעשות זה לבנות ערים בים. אתם בוחרים את העיר שאתם רוצים לחיות בה. כמה מהערים הללו ישמשו לכרייה ימית. בימים יש טונגסטן, מנגן (יסודות מתכתיים), זרחן; כל מיני כימיקלים שייתכן ונצטרך. והם ייהפכו לזמינים עבור כל האנשים. ואתם לא צריכים לדאוג לגבי אנשים עיוורים בעתיד. אנו מתכננים ערים כך שתוכל לשמוע דלת נפתחת ולחוש שולחן, כי יהיו לך חיישנים מובנים. ונעבוד על יצירת שיטות מלאכותיות לראייה לכולם, בגלל שכל אחד יכול לאבד את הראייה. לא יהיה עוד איסוף פרוטות עבור מחקר רפואי. על זה יעבוד הצבא בעתיד. הבנתם את זה? אוקיי. בדרך כלל יש תנין שישן כאן למטה. - אתה מהמר על כך שאנשים לא יכריזו מלחמה אחד על השני כדי שתוכל לבנות את כל זה? - ובכן, אין לנו הרבה ברירה; אנו עומדים להשמיד אחד את השני, או שאנו עומדים להצליח. עכשיו, זה נראה כמו סוג של איצטדיון שקוע עם משהו... - אנו עשויים לבנות ערים עגולות בים היכן שהמים בעומק של 9 - 10.5 מטר. רוב בתי הדירות יהיו פתוחים אל הים. תוכל להתבונן בחיים ימיים ובדגים השוחים ליד. לא יהיו גני חיות, או אקווריומים. תתבונן בהכל בתנאים טבעיים. יהיו שיט סירות, צלילה, בילוי, אוניברסיטאות הבנויים כולם בים. האם כל אלו ציורים שנעשו על ידך? - כן. זה מייצג שרטוט של המבנה הבסיסי בעיר הימית. ישנם מנחתי מסוקים בחלק העליון. ישנם מנופים הנעים מסביב לכל החלק העליון של המבנה. הרגליים מתוכננות לנוע מעלה ומטה כדי לתמוך במבנה, ולנוח על קרקעית הים. בשביל מה הערים הללו בים? חלקן מייצגות בתי חולים שיכולים להיגרר לאיזור החוף באפריקה או הודו. במקום לשלוח חומרי בנייה לשם ולבנות בית חולים, ואז לשלוח את הציוד לשם. זה קל בהרבה לבנות בית חולים צף לגרור אותו לאיזור החוף באפריקה, להשתמש בו וכשבתי החולים החדשים יורכבו שם תוכל להזיז את העיר לאיזור אחר להשיט אותה לאיזור אחר. רוב הערים יוקמו במבדוקים יבשים על ידי מערכות אוטומטיות. אחרי שההקמה תושלם מחסומי ההצפה נפתחים והמבדוק מתמלא במים; וישנן יחידות הנראות כמו סירות גרר המובילות את הערים לאתר בו הן ימוקמו. חלק מהערים ישכנו אפילו מיליון אנשים בסדרת ערים סמוכות, המצטרפות יחדיו על ידי יחידות הובלה, שהן מנהרות מתחת לפני המים או גשרים מעל פני המים. זוהי תצפית מהאוויר על אחת מהוריאציות הרבות של ערי הים. המגדלים משמשים למגורי תושבים. הרציפים הסובבים את הערים משמשים למחקר ימי ולפיתוח מחודש. במילים אחרות, לשקם שוניות האלמוגים, השוניות שניזוקו. היחידה במרכז משמשת לגנים הידרופונים גידול מזון ללא אדמה. לרוב הערים הימיות יהיו מתקני עגינה לכלי רכב ימיים. הכוונה שזה יהיה כמו שירות אוטובוס מתחת למים שייקח אנשים לביקור באיזורים שונים. תוכל לקבל תמונה טובה מאוד של האוקיינוס ושל איך שאנו רותמים אותו ועושים בו שימוש ומשמרים אותו ומגנים עליו כדי שדורות העתיד גם יוכלו להנות ממנו. זהו חלק מעל פני המים של ערים תת ימיות עם רציף תצפית ורציף נחיתה על הסיפון העליון. בגובה פני הים תהיה מערכת עגינה צפה הנעה עם הגאות והשפל, מעלה ומטה כדי שסירות יוכלו לעגון. אז אתה נכנס לפיר מעלית, שמוביל לתא אטום הלוקח אותך לתחתית הים, או לקרקעית הים. קרקעית הים משמשת לתצפית על שוניות או חיים ימיים. לא רק שהערים מנטרות את השוניות, הן משקמות את השוניות ומשנות אותן, בונות אותן מחדש או מתכננות אותן מחדש. יום אחד נוכל לשלוט בצורה ובתצורה של השוניות, כך שהן יוכלו לתמוך ביותר חיים ימיים. אני חושב שבני אדם יכולים להוסיף לטבע ולשפר אותו באופן ניכר. מה זה אומר? זה אומר רמת חיים גבוהה יותר עבור כל האנשים. כשהוא מצייר את המבנים והתכנונים האלה הוא חושב על איך שהם משתלבים ביחד, איך שמייצרים אותם. חלק מהציורים שראיתי נוצרו לפני 60 שנה ורק עכשיו מתחילים לדבר על חלק מהדברים האלה כאפשרות. אתה יודע, בעבר אנשים היו אומרים "לא תוכל להגיע לירח, לא בעוד אלף שנים!" וביום שלמחרת הם מסתכלים למעלה ואנשים טסים לירח. אתה יודע, כשפגשתי את ז'ק לראשונה לפני 25 שנה הוא היה מדבר עם אנשים על המצאות מסויימות והם היו אומרים, "לא תראה את זה... לא בעוד אלף שנים!" ועשר שנים מאוחר יותר, היה את זה על הכריכה של מדע פופולארי. כל הבסיס לטכנולוגיה הוא השגת רמת חיים גבוהה. טכנולוגיה לא שווה כלום אלא אם היא משפרת את החיים של האנשים. היום, אנשים מפחדים ממדע וטכנולוגיה בגלל שזה כל כך פוגעני היום בכל כך הרבה דרכים. אבל אנו לא צריכים לדאוג ממדע וטכנולוגיה אלא מהניצול והשימוש לרעה של המדע. אתה יכול לקחת רקטה ולשגר אותה לחלל ולחקור אותו. או שאתה יכול לקחת אותה ולהשתמש בה כפצצה ולהרוס מדינה אחרת. זהו למעשה חפץ דומם המצוי בידיים שלנו ומה שאנו עושים איתו. מדע הוא למעשה היכולת לחזות את הסביר ביותר הבא. זוהי המשמעות האמיתית של המדע. להשיג את היכולת לחזות את הסביר ביותר הבא. כשאנו מדברים על מדע, אנו מדברים על שיטה להסתכל על מצב, שיטת הערכה הנבדלת מהמערכת הדוגמטית. "אם אתה שואל אותי, אני אגיד לך!" לשיטה המדעית אין חיבור מיוחד לאמת. היא למעשה דרך טובה יותר להסתכל על דברים מהמערכות המוקדמות יותר שבהן הכל היה קשור לאלים או לשדים. כאן אנו נכנסים ליישום השיטה המדעית לחברה. - כן. זה עדיין לא בספרים. השיטה המדעית המיושמת לחברה היא משהו שאנשים לא חושבים עליו הרבה. אבל אם אתה רוצה לדעת היכן התשובות עשויות לשכון, הן עשויות לשכון ביישום שיטות המדע בדאגה לאדם ולסביבה. עתיד בתכנון מתייחס ליישום שיטות המדע. לא למדענים; לשיטות המדע למערכת החברתית. באופן טבעי, גם שיטות המדע עוברות שינוי. וכשהן משתנות, כך גם העתיד משתנה. אם אנו משתמשים בשיטה המדעית בכל העולם ההסתברות למלחמה יורדת לאפס. ההסתברות לסבל אנושי נעלמת. קיפוח, עוני, פשע... כל הדברים הללו נוטים להיעלם, מכיוון שאין להם בסיס. ז'ק השקיע זמן רב, לפני שחקר אנשים, הוא התחיל לחקור כיצד חיות מתנהגות וכיצד לשנות או לחזות את ההתנהגות של החיות והוא הגיע למסקנה שזו למעשה הסביבה שמשנה התנהגות ומאפשרת לנו להתנהג בדרך בה אנו מתנהגים. אנו לא נולדים עם דעה קדומה, צרות אופקים, כעס ותאוות בצע. זה למעשה נוצר ומטופח על ידי הסביבה שאנו חיים בה. לכן אנו חושבים שאם לא תשנה את הסביבה שלך ואת ההתנסויות שלך, נקבל את אותן התנהגויות לקויות באנשים, אלא אם הסביבה תשתנה. כל תרבות בעולם היום מנסה לחנך אנשים כדי שהם ישרתו תפקוד בתרבות הספציפית. במילים אחרות, אם היית גדל בתרבות נאצית הדגל המתנוסס וצלב הקרס היו סוג הדברים שהתרבות מציבה בפנייך. אם היית גדל בשבט פרימיטיבי, התעסקות בכידון וחץ וקשת יהיו סוג הדברים שאתה נחשף אליהם. אז אנשים מותנים לשרת את האינטרסים של תרבות ממוסדת. מי עושה לנו את זה? הבעלים של המוסדות! הממסד. אז הם נותנים לנו מערכת ערכים שתתמוך במבני ממסד קיימים. בין אם זה ממסד דתי, לא דתי, תעשייתי, צבאי... כשילדים שואלים, אתה יודע, "אבא, איזו מדינה הכי טובה בעולם?" "ברור שהמדינה שלנו היא המדינה הטובה ביותר בעולם." "איזה אל הוא האל הנכון, אבא?" "האל שלנו. כל האלים האחרים הם אלי שקר." תדמיין את זה: משפחה רומאית לוקחת את הילדים שלה לראות את נוצרים נאכלים על ידי אריות. והילדים צופים "אבא, אנחנו יכולים לבוא בשבוע הבא לראות נוצרים נאכלים על ידי אריות?" האם הילדים האלו חולנים? לא! מערכת הערכים שלהם מעוותת. אז, אני מודאג בפרוש מהסביבה שאנשים מתעצבים בה, גדלים בה. ואם הסביבה תשתנה, כך גם ההתנהגות תשתנה. אתה מעצב מחדש את הסביבה והסביבה בתורה מעצבת מחדש אנשים. אבל אם אתה מעצב מחדש אנשים בלי לגעת בסביבה, ההתנהגות תגלוש בחזרה. אז, כשאתה מנסה לחשוב על העתיד, תזכור את זה: התהליך שבאמצעותו אתה חושב על דברים מבוסס על שטיפת מוח, מה שאתה מקבל מהחברה שלך. אז טווח המחשבות שלך מוגבל על ידי הערכים השולטים בחברה שלך. ללמוד להיות גמיש בערכים לוקח הרבה זמן. וכשדיברתי עם ילדים, כשהייתי מאוד צעיר הייתי צריך להיות מאוד סבלני איתם אם רציתי להשיג איזשהי התקדמות. דיברתי על התפיסה של האלוהים: התפיסה שלך של אלוהים, התפיסה שלי של אלוהים, והתפיסה שלו של אלוהים כל כך שונות שאני תוהה איך באמת נראה אלוהים? או אם יש בכלל אלוהים, לצורך העניין. ולמה שאלוהים ירשה מלחמה ומחלות אם הוא אוהב-כל? זה לא היה הגיוני בעיניי... יותר מידי סתירות. אז, הטלתי את זה בספק. כמובן שחשתי מעט לא נוח בזמן הטלת הספק בקונספט של האלוהים. אבל אז, כשקראתי על ההיסטוריה והאבולוציה של האלים. היו אלים רבים ושונים: אל המלחמה, אל השלום, אל האהבה... שהיו יותר כמו האנשים שהמציאו אותם. הם התנהגו... הם כעסו, הם הקריבו קורבן הם יצרו שטפונות כשהם לא אהבו את איך שהדברים נראים. וזה לא הצטייר כתבונה עליונה. אנשים פרימיטיבים, בעבר, כשהם ראו ברק הם חשבו שהבורא כעס. איך עוד זה יכול לקרות? כשהוריקן שטף את האדמה, הם נפטרו מאנשים מסויימים בשבט שלהם והקריבו אותם, בתקווה שהאלים לא ייצרו הוריקן שני. למרות זאת, אם ההוריקן התרחש שוב אז הם היו מקריבים חלק מהאנשים הצעירים. לעיתים נדירות היה הצי'ף מקריב עצמו אבל תמיד היתה לו שורה של אנשים, המוכנים לקורבן. אז יש לך את הבעיה הזאת עם בני אדם. לכל דבר שקורה מעבר להבנה שלהם, הם חייבים להמציא לו תירוץ. הם חייבים ליצור אלים ושדים כדי להסביר דברים, בגלל שאנשים מגיעים בשאלות להנהגה של הקהילה. לא משנה כמה שהשבט פרימיטיבי, הם שואלים: "למה רוח רעה מעיפה אנשים מהאי?" והאיש עונה, "אתה לא מתנהג טוב! אתה לא נותן מספיק תרומה להר געש! זרוק את גיסך לתוך הר געש, אולי הוא לא יתפרץ אז." אז, אם אתה זורק את גיסך לתוך הר הגעש והוא עדיין מתפרץ, אתה חייב לזרוק את גיסתך פנימה. כך אתה מקבל מטפיזיקה, אתה מקבל דת. אתה מקבל אמונות תפלות, "טפו טפו טפו". או שאתה לובש רגל ארנב. רק תזכור שלארנב היו ארבע רגליים; זה לא עזר לו... אז, בשורה התחתונה, אמונה תפלה מנצחת היכן שבורות מנצחת. מיתוס הוא דרך להגיד לאדם הקטן שעובד בחוץ בשדות ושואל: "במה כל זה מסתכם? זה נראה כאילו אני אף פעם לא מגיע לכלום." "כשאתה מתפגר הכל נמצא שם למעלה בשבילך אם אתה לא משיג דברים בחיים האלה תשיג אותם בחיים הבאים אם תישאר טוב." כמות האמונות התפלות שתרבות יכולה לספוג תהיה יחסית לכמות המידע שיש לאנשים. אז, בעתיד, עם אספקה הולמת של מידע יותר ממה שניתן היום הרבה יותר! לא יהיה לך "טפו טפו טפו, היום הוא יום המזל שלי, כשמגיע זמנך מגיע זמנך." כל זה ייעלם בעתיד. אני מסתכלת על כל מה שהוא עושה כרוחניות הגדולה ביותר. במקום לחפש עולם טוב יותר מאוחר יותר אחרי שאתה מת. זה למעשה לבנות את הדברים שכל התורות הדתיות מדברות עליהם כאן על כדור הארץ. אנו לא חייבים לחכות עד שנמות בשביל זה. אנו יכולים להתמודד עם הבעיות שלנו היום ולא לחכות למשיח שיבוא עם הגלימה הלבנה ושישנה דברים או לא לחכות עד שנעלה כולנו לגן העדן בזמן מסויים או המאמינים הללו שעולים לגן העדן בזמן מסויים. אנו יכולים להתמודד עם הבעיות היום. לדוגמא, בדת הם שמים הכל על רצון האל. אם יש תאונה זהו רצון האל. וזה עוצר מבעדך לחשוב. זה עוצר מבעדך להיות חדשני. זה עוצר אותך מלחשוב, "טוב, איך אנחנו מתכננים מחדש את מערכת התחבורה כך שלא יהיו לנו את הבעיות הללו שוב?" אז, הוא עבד עם כמרים, והוא עבד עם אנשים דתיים והרחיב את אופקיהם מעט כדי שהם יוכלו להיות יותר יצירתיים. הם מסתכלים על הסביבה כעת שמעצבת את התתנהגות של האנשים והם לא קוראים לאנשים 'טובים' או 'רעים' יותר, הם חושבים על עיצוב הסביבה כדי להשיג עוד התנהגות חיובית. אם אנשים יבקשו ממני לתכנן מחדש את העולם ואת הדרך בה אנשים חיים, הדבר הראשון שאהיה חייב לעשות הוא לערוך סקר כדי לגלות מה יש לנו כמה מים יש לנו, כמה אנשים, כמה קרקע ראויה לעיבוד. אחרי שאדע את זה אוכל לבסס את המשתנים לתכנון על פי מה שיש לנו. מה שאתם באמת צריכים הוא הבנה של משאבי כדור הארץ על ידי אגרונומים, גיאולוגים, גיאו-פיזיקאים: אנשים שלומדים את כדור הארץ. הם לא נותנים לך את דעתם. הם אומרים "ישנם יותר חיים בקוטב הדרומי." זה לא דעה זה ממצא. אז בעתיד, אין יותר דעות. יש לך מידע בתחום הזה? "לא, אין לי." "יופי! הנה המקום שבו אתה עשוי להשיג את המידע." או, "הנה הדרך שעשויה לעזור לך לגלות את המידע." אני אומר שכל האנשים צריכים אוויר נקי, מים נקיים, אדמה ראויה לעיבוד ויחסים טובים של שפה. אז, אני לא כופה את התפיסות של פרסקו. אני משתמש בכדור הארץ כמדד. במילים אחרות, אנו חייבים לחיות בהתאמה עם יכולת הנשיאה של כדור הארץ. זה הגיוני? - כן אדוני, זה הגיוני. אני ממשיכה לתהות כמה קיצוני שינוי חברתי כזה יהיה ואיך שהעולם שלנו יהיה שונה לחלוטין - וכן איך מגיעים - מפה לשם? - לכך שאנשים מקבלים את זה, כן. - אוקיי, הנה איך שאנחנו עושים את זה. בסופו של דבר, כל קבלת ההחלטות תועבר למכונות. בהתחלה, אנשים יגידו "טוב אני לא יודע אם אני רוצה שמכונות יקבלו החלטות". קודם כל, זה מה שמשקל עושה. אם היית הולך לקצב והקצב היה אומר, "התרנגולת הזאת שוקלת 3 קילו." ומאחר שאתה קונה אותה, היית אומר, "זה לא נראה לי כמו 3 קילו!" אז היית מחזיק אותה ואומר, "אני חושב שהיא שוקלת בערך 2 קילו." בגלל שאתה נוטה לחשוב שהמשקל קל יותר. ואז המשקל נכנס ואנו מייעדים קבלת החלטות למשקל. זה נכון? - כן אדוני. - כך גם היה עם טייסים. כשהם היו טסים, "אני חושב שאני בגובה 2.2 קילומטר." הם מסתכלים במכשיר, והוא אומר להם שהם בגובה 1281 מטר מעל הקרקע. אז, זאת החלטה שהתקבלה על ידי מכונה בגלל שקבלת החלטות על ידי מכונה היא מדוייקת הרבה יותר. עכשיו, השאלה שאנשים נורמאליים שואלים היא "כן, אבל האם מכונה יכולה להיות חכמה יותר מהמתכנן?" ובכן, אני מכיר בחור קטן שתכנן מכונה שמרימה רכבת משא ומרוקנת אותה. עכשיו, הוא לא יכול לעשות את זה! מכונות תמיד מהירות יותר מהמתכנן. ראיתם פעם מכונת בקבוקי קולה שנעה על פס הייצור? המתכנן, הוא לא יכול להזיז את הבקבוקים האלה. אז, מה קורה בחברה שלנו? אנו הופכים יותר ויותר תהליכי קבלת החלטות לאוטומטיים ומייעדים אותן למכונות. דמיינו מחלקה חקלאית כמערך של מחשבים עם חוטים אלקטרונים הנכנסים לתוך האדמה... כך. אז, אם רמת המים יורדת, המחשב מזרים מים לשם. אם החומרים המזינים משתנים המחשב מזרים חומרים מזינים. אתם לא צריכים בחור שם שאומר "אדוני הנשיא, יש לנו בצורת כאן!" והנשיא שואל: "כמה זה חמור?" "ובכן, ישנם 5000 חסרי בית, וב-3 ימים הבאים יהיו 15,000 חסרי בית." אז, הנשיא אומר, "ממממ." ואז הוא טס לשם ואומר: "כן יש לכם בצורת." אז מה?! כשאתם מחברים את המדינה, את כל המחשבים לייצור, חלוקה, חקלאות יש לכם מערכת עצבים ששומרת על איזון דינמי בייצור וחלוקת מוצרים ושירותים, ללא כסף. הממשלה נמצאת ממש מעל הראש שלכם שם אם תסתובבו ותראו אותה, היא נראית כמו הגלובוס. הגלובוס הזה מקבל את כל ההחלטות, בגלל שהוא מחובר! יש לנו לוויינים מסביב לכדור הארץ שמקרינים הולוגרמה תדמית וירטואלית של כדור הארץ. כך שאתם מסתכלים על כדור הארץ האמיתי, בזמן אמת. ואתם הולכים למסכי התדמית, ומדברים. אתם שואלים "כמה מטוסים ישנם באוויר ברגע זה?" המחשב יאיר נקודות לייזר מסביב לעולם ויגיד לכם, "7320". כל מטוס באוויר, כל הוריקן כל התנאים מסביב לכל כדור הארץ, צמחים, מחלות... שום בן אדם לא יכול לעשות את זה. אז אנו לא צריכים אנשים בממשלה, אנו צריכים אלקטרוניקה בשדה, בייצור, בחלוקה, במזג האוויר... כדי שנוכל לחפש, להיכנס למחשב בבית ולגלות כל מה שאנו רוצים לגלות ללא דעות המבוססות על אמירות או דרכים עממיות. עתיד בתכנון הינו חברה המווסתת עצמה הנמשלת על ידי מערכת קיברנטית של ביקוש והיצע. מערכות פוליטיות מוחלפות על ידי ארגון קלט המידע מהאוכלוסיה הכללית ואספקת מוצרים ושירותים בהתאם. המערכת הכלכלית מבוססת באותו אופן על שימוש בכל המשאבים הזמינים על מנת לענות על צרכיה של כל התרבות. כשיש שפל או שקיעה בכלכלה ולאנשים רבים אין כסף לקנות דברים יש עדיין מוצרים שם, יש עדיין את היכולת לייצר אותם. יש עדיין משאבים, יש עדיין חוות ואנשים רוצים לעבוד ולייצר דברים אבל אין להם את הכסף, הם לא יכולים לקנות דברים. אז יש משהו מאוד שגוי שם, יש לנו חלק גדול מהאוכלוסיה של כדור הארץ שגוועת ברעב וסובלת והמשאבים נמצאים שם, היכולת שלנו לייצר נמצאת שם. כושר ההמצאה שלנו נמצא שם. ועדיין, לחלק מהאנשים יש הרבה ולאחרים אין כלום. וכיום, זה ממש מביש עם הטכנולוגיה שלנו. זה ממש משובש ואבסורדי בגלל שיש לנו את הטכנולוגיה היום לייצר שפע בכל העולם בשביל כולם. אנשים תמיד שואלים, "כמה יעלה להקים את הערים החדשות הללו?" האם יש לנו את המשאבים לעשות את זה? זאת השאלה. לא, "כמה זה יעלה?" זאת השאלה הישנה בזמן המערכת המוניטרית. כסף הוא המצאה של נוחות ברכישת מוצרים ושירותים בסביבה של מחסור. אם יש מחסור, נניח, במים, הם מתומחרים, ומחירם גבוה. אם אנו מוצאים שפע, פתאום כדור הארץ נפתח ואספקה שופעת של מים מתוקים ממלאת כל עמק אז לאף אחד לא איכפת (מהכסף). יש שוטר רק בפני משהו שאנשים צריכים ושאין להם גישה אליו, אז אתה שם שומר שם. אבל אם עצי לימון או עצי תפוזים ועצי תפוח היו גדלים בכל מקום, לא היית יכול למכור אותם. דמיין, אם אתה יכול, אי של 10,000 איש עם 10 מילארד דולר זמינים על האי. ללא משאבים, ללא קרקע פוריה, ללא מים, ללא דגים, אין לך כלום. אז מהו הערך האמיתי בעתיד? משאבים. עכשיו, בחברה שלא מבוססת כסף, חברה מבוססת משאבים לאנשים יש גישה לכל מה שהם צריכים במידת מה כמו הספרייה הציבורית. הם יכולים להגיע ולקבל גישה למצלמה, או אופנים, או שעון יד כל מה שהם צריכים זמין ללא תו מחיר. זה אומר שאנו חייבים להשיג רמת ייצור כה גבוהה שמחסור לא יתקיים יותר. אנשים רבים תוהים מה יניע אנשים אם תהיה להם גישה לכל הצרכים שלהם מה יקרה לתמריץ? מה יתמרץ אנשים? או משהו להרוויח; מה יש להרוויח? על אף שהרווח הוא שחומרים נעשים זמינים מה יתמרץ אותם להתקדם למשהו יותר טוב ממה שיש להם? צורך. תמיד יחסר לנו משהו. והעובדה שתמיד יחסר לנו משהו משמעה שאנו לא יכולים להשיג שלמות אנו לא יכולים להשיג איזון דינמי מושלם תמיד נהיה בצורה כלשהי של חוסר איזון. עם חיסול המחסור התמריצים המהותיים ישתנו לכיוון של פיתרון בעיות, בכלליות. כשלאומות או לקבוצות של אנשים אין גישה למשאבים קשה להסתדר עם ההתנהגות שלהם. היא הופכת ללקויה, האנשים מאבדים את האיזון המנטלי שלהם הם לא יכולים להגיע למסקנות מתאימות. ברגע שאנשים חופשיים, מבחינה מנטלית מחוב, התחייבות, שעבוד אז הם יכולים לתור אחר אופקים חדשים שהם אפילו לא חלמו עליהם לפני כן. מנגנון הליבה שבתהליך דמוקרטי בעתיד בתכנון הוא שימוש באולמות תצוגה ציבוריים. עם אולמות התצוגה, לכולם יש את ההזדמנות להשתתף בקביעת העדיפויות שבאמצעותן החברה נמשלת. אז, ממש כמו ביריד עולמי, שמראה לך מה חדש, מה זמין אתה מסתכל ואומר, "הייתי רוצה אחד מאלו" או, "אני יכול להשתמש בדבר כזה במטבח שלי." מה שזה לא יהיה. ואז הם תמיד מזמינים תגובות, כשמשהו חדש יוצא מה אתם חושבים על זה? אתם חושבים שזה יעיל? אתם חושבים שישנן מגרעות? הכניסו למחשב שלכם את נקודת המבט שלכם בנוגע לזה. אז יש לך דמוקרטיה מובנית. יש לך תרבות השתתפותית שבה כל האנשים משתתפים וזה מצוי בתהליך קבוע, כך שאנשים ידעו על הדקה מה יוצא, מה קיים, מה זמין, מה לא זמין. במילים אחרות, יהיו משדרים רבים ופרסומים רבים ודימויים חזותיים של מה שדרוש. אז, כל אנשי העולם יהיו מיודעים באופן קבוע לגבי מה שאנו לא יודעים, מה דרוש נואשות ויבקשו הצעות ומאמרים ורעיונות מכולם. אני רוצה להגיד לך את זה, שכל הניסים והפלאים של הטכנולוגיה לא שווים לכלום אלא אם הם מעלים בני אדם לפוטנציאל הגבוה ביותר שלהם. זוהי המטרה של עתיד בתכנון. ז'ק ממשיך להמציא כל יום, לכתוב, לעבוד יש לו להט לחיים שגורם לו להמשיך להתקדם ולעבוד והוא מתעניין בדברים. הוא מתעניין במה שקורה בחוץ ואיך שהכל יתקדם ולאן הכל יגיע, באותו הזמן הוא מאוד רוצה להציג את הכיוון הזה לעולם; אז זה המיקוד העיקרי שלו. והוא עושה את זה בכל דרך שהוא יכול ע"י כך שהוא ממש מראה, זה לא מספיק לספר איך העתיד ייראה, אלא ממש להראות מה האנשים מפספסים. הוא ממשיך להגיע לרעיונות חדשים, המצאות חדשות, תכנונים חדשים; לשפר את מה שיש לו, לייצג את זה יותר טוב, להכין עוד דגמים, לצלם עוד סרטים. הוא נחוש בניסיונו להוציא את הרעיונת הללו לציבור. אני חושבת שהוא מפחד מהמקום בו נמצאת החברה עכשיו. זה לא מקובל עליו אבל, במקום רק להתלונן, הוא רוצה להציע אלטרנטיבה. כשאנשים שואלים, "אתה מנסה לבנות חברה מושלמת?" אין לי מושג בחברה מושלמת. אני לא יודע מה הכוונה בזה. אני יודע שאנו יכולים להגיע למשהו הרבה יותר טוב ממה שיש לנו. אני לא אוטופי. אני לא הומניסט שרוצה לראות את כולם חיים בחמימות והרמוניה. אני יודע שאם לא נחייה בדרך הזו, נהרוג אחד את השני ונהרוס את כדור הארץ. אנו צורת חיים גסה כרגע בשלבי האבולוציה. הציביליזציה שלנו... באמת שאנו אפילו לא מתורבתים עדיין. אז, לאחר שהעולם יתאחד וכשאנו נסיים עם מערכות צבאיות, בתי כלא, עינויים, רעב, עוני, קיפוח. כשכל זה ייעלם זה יהיה תחילתו של העולם המתורבת. אנו לא שם עדיין.