Tip:
Highlight text to annotate it
X
מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers
ראשית, לכל מי
שלא מכיר את העבודה שלי,
אני יוצרת דמויות רב תרבותויות,
אז דמויות מהרבה רקעים שונים.
אז לפני שאני אציג את העתיד החדש,
מעט על העבר שלי, גדלתי במשפחה
שהיתה מולטי הכל -- רב גזעית, רב תרבותית,
לבנה ושחורה, קריביאנית,
אירית אמריקאית, גרמנית אמריקאית.
היתה מוזיקה דומיניקאית שרעשה מהסטראו.
היו נוצרים ויהודים.
זה סיפור ארוך מלא
באינטריגות ואשמה ובושה בין אמונתית.
אבל הייתי מוקפת לחלוטין בעולם הזה
שהיה מלא בכולם,
ואז המשכתי לבית הספר של האומות המאוחדות,
וזה פשוט לגמרי --
אז התחלתי סוג של לפתח את הקולות האלה
והאנשים האלה,
כולם היו מבוססים ברפיון על אנשים שבאמת הכרתי,
וכך, לדוגמה, בביצוע שלהם,
הייתי באמת מנסה לשלוט בהם.
ולדוגמה,
אני לא באמת מדברת ככה,
אבל זה היה אחד האנשים שלי,
ואני עומדת להביא כמה מחברי --
אני חושבת עליהם כחברים --
לבמה, ברוח של הרעיון
שההווה הוא העתיד החדש,
בסוג של מטא דרך,
מפני שחשבתי על זה, והעתיד, בשבילי,
מה שיכול להיות כל כך מפחיד
זה שאני לא יודעת מה מגיע.
אני לא יודעת אם זה נכון לאנשים אחרים,
אבל הרעיון הזה של לחשוב על
איך אנחנו יכולים להבין את העתיד
ולחזות את התוצאות,
בשבילי, זה מפחיד לא לדעת מה יבוא.
אז הרעיון שיש שאלות
שמעולם לא ראיתי
שהאנשים שלי יענו עליהן,
וכמה מהדמויות האלה היו איתי כבר שנים,
לכמה מהם אפילו אין שם,
אני לא יודעת מה יקרה.
אני לא יודעת מה מגיע,
וכל מה שאני יכולה לעשות זה להזכיר לעצמי
שאמרתי לכריס שאני אעבור את זה איך שהוא,
ועכשיו כשאני פה וזה סוג של מרגיש
כמו החלום בו אין לכם מכנסיים,
אז אני מניחה שאני
אעבור את זה על התחת.
כשזה נאמר, בואו נראה מי יצא.
אפשר לקבל את השאלה הראשונה:
"האם את אי פעם מקבלת כאב ראש
מהמיקרו-שבבים שמושתלים לך בראש?"
בסדר.
אוקיי.
ובכן ראשית, אני רק אגיד
שאני מקווה שאתם יכולים לשמוע אותי טוב.
שמי הוא לוריין לוין,
והרעיון של שבבים מושתלים לי בראש,
באמת, רק לשים את המשקפיים מזכיר לי
שתודה לאל שאני לא לובשת משקפי גוגל.
בלי להעליב. אני שמחה שכולכם נהנים מהם,
אבל בגילי,
רק לשים את המשקפיים הרגילים שלי
כבר נותן לי יותר מדי מידע.
האם אתם מבינים מה אני אומרת לכם?
אני לא צריכה לדעת יותר. אני לא רוצה לדעת.
זהו זה. זה מספיק.
אני אוהבת את כולכם, אתם נפלאים.
זה נפלא להיות פה עם מאכרים כאלה גדולים
שוב השנה. מואה!
אוקי. השאלה הבאה. (מחיאות כפיים)
הבאה בבקשה.
"האם דייטינג זה משעמם.
עכשיו שאנשים מתרבים ללא סקס?"
מי יש לנו?
הי, אהמ, אוקיי, שלום לכולם.
שמי נריידה.
אני רק רוצה להגיד קודם
שדייטים הם לעולם לא משעממים בכל מקרה.
אבל אני מאוד מתרגשת להיות פה עכשיו,
אז אני רק מנסה להזכיר לעצמי,
שאתם יודעים, כאילו, המטרה של להיות פה והכל.
אני מתכוונת, לנסות לענות על השאלות האלו, זה מאוד מרגש.
אבל אני גם, אני רק צריכה להכיר
בזה ש TED זה חוויה נהדרת עכשיו
בהווה, כאילו, אני רק רוצה לומר, כאילו,
איזבל אלנדה. איזבל אלנדה!
אוקיי, אולי זה לא אומר,
כמובן שזה אומר משהו לכם,
אבל לי, זה כאילו, ברמה אחרת, אוקי?
מפני שאני לטינה ואני ממש מעריכה את העובדה
שיש מודלים לחיקוי פה שאני באמת,
אני לא יודעת, אני פשוט צריכה להגיד את זה.
זה מדהים בשבילי, ולפעמים כשאני עצבנית והכל כזה,
אני פשוט צריכה, כאילו, להגיד כמה חיזוקים
שיכולים לעזור לי.
אני בדרך כלל פשוט מנסה להשתמש, כאילו, בשלוש המילים הקטנות
שתמיד גורמות לי להרגיש טוב יותר:
סוטומיור, סוטומיור, סוטומיור. (צחוק)
פשוט, זה עוזר לי להיות מחוברת.
עכשיו אני יכולה להשתמש באלנדה, אלנדה, אלנדה,
ואתם יודעים, אני רק צריכה להגיד את זה, כאילו,
זה כל כך מדהים להיות פה, ואני יודעת שיהיו לנו את השאלות האלה.
הייתי כל כך לחוצה וחשבתי כאילו, אלוהים, אוי אלוהים,
והזכרתי לעצמי, בגלל שהיה לי, כאילו, ממש,
בעיקר מאז הפעם האחרונה שהייתי פה ב TED,
זה היה , כאילו, לא יאמן,
ואז ממש אחרי זה, כאילו,
כל כך הרבה דברים משוגעים קרו, כאילו,
יצא שהלכנו לבית הלבן להופיע.
זה היה, כאילו, מדהים,
אני עומדת פה,
והייתי כאילו, בבקשה אל תגידי, "אלוהים."
אל תגידי, "אלוהים."
והמשכתי להגיד: "אלוהים, אלוהים."
ואתם יודעים, המשכתי להגיד לעצמי, כאילו,
הנשיא אובמה עלה פה לאותו פודיום,
ואני עומדת פה ואומרת, "אלוהים."
זה כאילו, ההפרדה בין דת למדינה.
זה רק, לא יכולתי, כאילו, לא יכולתי לעבד.
זה באמת היה יותר מדי.
אז אני חושבת שאיבדתי את הדרך שלי,
אבל מה שרציתי להגיד זה שדייטים, בשבילי,
אתם יודעים, ככל שזה תלוי בי,
איך שאתם מתרבים, כל עוד אתם נהנים בעצמכם
וזה עם א-סקסואל מסכים אחר - אני לא יודעת.
אתם יודעים לאן אני הולכת עם זה.
אוקיי, צ'או, גרסיאס.
אוקיי, לשאלה הבאה. (מחיאות כפיים)
מה חמשת השירים האהובים עליך עכשיו?
בסדר, קודם כל, אני צריך לומר,
אתם יודעים מה אני אומר, אני הבחור היחיד פה עכשיו.
שמי ראשיד,
ומעולם לא הייתי ב TED,
אתם יודעים מה אני אומר.
אני חושב, ששרה ג'ונס, אולי היא לא רצתה שאני אעלה בפעם שעברה.
אני לא יודע למה. אתם יודעים מה אני אומר.
ברור שאני מתאים בול ל TED.
אתם יודעים מה אני אומר.
קודם כל, שאני בהיפ הופ, אתם יודעים מה אני אומר.
אני יודע שכמה מכם אולי לא באמת
בעניין של מוזיקה,
אבל הדרך הראשונה שאתם יכולים להכיר,
אתם יודעים מה אני אומר, שאני בהיפ הופ,
היא בגלל שאני מחזיק את המיקרופון
בתנוחת אמ-סי רשמית.
אתם יכולים לראות את זה ישר.
ככה אני מחזיק אותו.
בסדר, אז אתם מקבלים את ההדרכה הקצרה שלכם פה.
אבל כששרה אמרה לי שאנחנו הולכים לבא לפה,
הייתי כאילו, כלבה, אתם יודעים מה אנים אומר.
TED זה ממש מגניב, יש לי הרבה סמים,
אתם יודעים מה אני אומר, דברים קורים והכל.
אבל היא היתה כאילו, כן,
אנחנו נצטרך לענות על, כאילו, כמה שאלות רנדומליות,
ממש כאילו, והייתי כאילו, מה זה לעזאזל?
אתם יודעים מה אני אומר, פשוט לעמוד פה
ולענות על שאלות רנדומליות?
אני לא רוצה,
אני מתכוון, זה כמו "לעצור ולחפש" אינטלקטואלי.
אתם יודעים מה אני אומר? (צחוק)
אני לא רוצה לעמוד שם רק
תחת חקירה ומה לא.
זה מה שאני מנסה להשאיר מאחורי
בניו יורק. אתם יודעים מה אני אומר?
אז בכל אופן, הייתי אומר שחמשת השירים האהובים עלי עכשיו
הם כולם מהקטלוג הפרטי שלי,
אתם יודעים למה אני מתכוון?
אז אם אתם רוצים לדעת יותר על זה,
אתם יודעים מה אני אומר,
אנחנו יכולים לדבר על כל האנטי פירטיות וכל זה,
אבל בשבילי,
אתם יודעים, אני מאמין בקריאטיב קומונס,
ואני חושב שזה באמת חשוב, שאתם יודעים,
זה צריך להיות בר קיימא והכל,
ואני מתכוון, בשבילי,
אני מתכוון, זה פה,
את הסביבה הזאת, הייתי רוצה לשמור.
אתם יודעים למה אני מתכוון?
אבל אני פשוט אומר, אם כולכם מעוניינים
בחמשת השירים האהובים, אתם צריכים לצעוק אלי.
אתם יודעים מה אני אומר?
בסדר? בעתיד או בהווה. יהה.
תהנו מהשאר.
אוקיי, השאלה הבאה.
מה יש לכם?
"כמה מהאברים שלכם הודפסו בתלת מימד?"
(צחוק)
ובכן אני חייבת לומר שאני לא יודעת
כמה מהאברים שלי
הודפסו בתלת מימד ממש,
אבל אני יכולה להגיד לכם שזה מאוד מאתגר בשבילי,
סוג של לחשוב על הרעיון הזה של העתיד
וזה, אתם יודעים, מסביב לעולם
הורים מעין אומרים לילדים הקטנים שלהם,
בבקשה, אתה חייב לאכול את זה, אתם יודעים,
עבדתי בפרך על מדפסת תלת מימד חמה כל היום
כך שתוכל להיות לכם ארוחה.
אתם יודעים , סוג כזה של דברים.
וכמובן עכשיו כשהשתננו, אתם יודעים,
מהדרום הגלובלי, יש הסט פרספקטיבה
כזה טוטלי שמתרחש מסביב --
אתם לא יכולים להגיד להם פשוט,
ובכן, יש ילדים רעבים.
ובכן, זה העתיד.
אף אחד לא רעב יותר, תודה לאל.
אבל כמו שאתם יכולים לראות יש לי סוג של אופטימיזם,
ואני מקווה שנוכל להמשיך
סוג של להדפיס בתלת מימד,
ובכן, בואו רק נגיד שאני רוצה לחשוב
שאפילו בעתיד יהיה לנו את הפרסום,
סוג של, אתם יודעים, כל האוכל שמתאים להדפסה.
אבל כולם, בבקשה תהנו מזה,
ושוב, אני חושבת שאתם עושים
מסיבה ממש מגניבה פה ב TED,
תודה לכם.
השאלה הבאה. (מחיאות כפיים)
מה השתנה? אוקיי, זה כאילו,
אני צריכה לחשוב על זה.
"מה השתנה עכשיו שנשים שולטות בעולם?"
ראשית,
אני באמת, האמת, אני רק רוצה לומר,
ושמי בלה,
אני רק רוצה, כאילו, לזהות את עצמי,
שכאילו, כפמיניסטית,
אני, כאילו, באמת חושבת, שכאילו,
בגלל שנולדתי בשנות ה 90,
וכאילו, יש הרבה נשים שהיו
בהתחשב בפמיניזם,
כאילו, אולי הן לא מבינות שכאילו,
פמיניסטית כמוני, כאילו,
אני לא חושבת שזה נדרש שיהיו לכם
סוג מסויים של קול,
או, כאילו, צורה מסויימת להציג את עצמכן
כדי להיות פמיניסטיות, מפני שאני חושבת, שכאילו,
פמיניזם יכול להיות באמת מדליק,
ואני חושבת שלמעשה זה ממש חיוני וחשוב.
כאילו, הציטוט שאני לובשת הוא, כאילו,
גלוריה סטיינהיים,
ואני, כאילו, אני נקראת בלה על שם, כאילו, בלה אבזוג,
שהיא, כאילו, לגמרי, כאילו, פמיניסטית ממש חשובה, כאילו, מההסטוריה,
וכאילו, אני פשוט חושבת שהנשים האלה, כאילו,
ממש מייצגות, כאילו, שאתן יכולות, כאילו,
להיות חיוניות, כאילו, מדהימות,
כאילו, מ-דהימות,
ואתן לא צריכות ללבוש, כאילו,
קפטן של איליין פישר,
פשוט כדי, כאילו, להוכיח שאתן פמיניסטיות.
כאילו, לא שיש משהו רע בזה,
אבל אמא שלי, היא כאילו, כאילו,
למה את צריכה ללבוש מכנסיים, שכאילו,
הופכות את הגוף לאובייקט? אני אוהבת את המכנסיים שלי.
כאילו, אני אוהבת את הקול שלי.
כאילו, היא כאילו, למה את צריכה לדבר כאילו --
לדבר איך? כאילו, אני מביעה את עצמי,
ואני חושבת שאנחנו חייבות, כאילו,
לצאת, כאילו, לא רק לרחבי, כאילו,
לדורות השונים של הפמיניסטיות,
אלא גם לרוחב, כאילו, סוגי קולות,
אז זה, כאילו, אנחנו,
בגלל שאחרת זה פשוט, כאילו,
מגבילון בתוך הפמיניזם,
שזה פשוט, כאילו, מילה שיצרתי
זה אומר, כאילו, כל כך קשיח שזה מגוחך.
אז זו ההרגשה שלי על זה.
אתם מדהימים, דרך אגב.
אוקיי, השאלה הבאה.
(מחיאות כפיים)
["הם גילו מרפא לסרטן, אבל לא להתקרחות? מה העניין עם זה?"]
כן, אתם יודעים מה,
אז שמי הוא ג'וסף מנקוסו.
ראשית, אני רק רוצה להגיד שאני מעריך
את זה ש TED באופן כללי הם קהל מאורגן,
קבוצה די ממושמעת.
ואתם יודעים, אני פשוט חייב להגיד,
כל העניין עם התקרחות,
ואתם יודעים, הנה העניין.
כל עוד הנשים, במקרה שלי --
מפני שזה עולם מודרני,
תעשו מה שאתם רוצים, לי אין בעיה עם אף אחד,
תהנו מעצמכם, להט"בגדה, בסדר?
אבל בשבילי,
משיכה,
לנשים לא ממש אכפת
כמו שאתם חושבים
בנוגע , לאתם יודעים.
אני מתכוון, אני זוכר ששמעתי את האשה הזאת.
היא אהבה את בעלה, זה היה הדבר הכי מתוק.
זו בחורה די צעירה, אתם יודעים?
והבחור הזה מבוגר יותר.
ואתם יודעים, היא אמרה שהיא תאהב אותו
אפילו אפילו אם היה לו שלג על הגג
או אפילו אם הוא היה נמס ונעלם לגמרי.
בשבילי, זה נוגע לאהבה.
אני צודק, או שאני צודק?
אז זהו זה. זהו זה, זהו זה.
אי לי עוד מה להגיד.
תשמרו על האפים שלכם נקיים.
בסדר, השאלה הבאה.
"האם אי פעם טעמת בשר שלא גודל במעבדה?"
אמממ, ובכן, אני,
אני רוצה להתחיל בלהגיד
שזו חוויה ממש קשה
לסינית אמריקאית.
אני לא יודעת איך לקרוא לעצמי עכשיו,
מפני שבאמת יש לי את הזהות הסינית שלי,
אבל הילדים שלי הם אמריקאים-סינים,
אבל זה קשה לנסות להביע את עצמי
מול קהל של אנשים ככה.
אבל אם הייתי צריכה להביע את הדעה שלי על בשר,
אני חושבת ראשית, הדבר הכי חשוב להגיד
זה שלא צריך להיות לנו אוכל מושלם,
אבל אולי הוא יכול גם לא להיות רעל.
אולי יכול להיות לנו משהו באמצע בשביל זה.
אבל אני אמשיך לשקול את הרעיון הזה,
ואני אחזור אליכם אולי בשנה הבאה.
הבא.
הבא. הבא. (מחיאות כפיים)
"האם אי פעם יהיה עולם פוסט גזעני?"
תודה לכם שהבאתם אותי.
שמי גארי וויזלהד. תהנו מזה.
אני חבר בבלאקפיט ניישן.
אני גם חצי לקוטה, אבל זה שמי,
ולא, אפילו שזה נראה
כמו בחירה ברורה,
לא, לא נכנסתי לפוליטיקה.
קהל קשה.
(צחוק)
אבל אני תמיד רוצה פשוט להגיד לאנשים
כשהם שואלים על גזע או דברים כאלה,
אתם יודעים, כחבר בקהילת האומות הראשונות,
אתם יודעים, אני כנראה
לא הבחור הטיפוסי.
לדוגמה, בנוסף ללהיות אקטיביסט,
אני גם סטנד אפיסט מקצועי.
(צחוק)
ואתם יודעים, אני הכי פופולרי
בקמפוסים של מכללות ואוניברסיטאות.
אתם יודעים, כל פעם שהם רוצים לעשות יום גיוון,
או שבוע היי-אנחנו-לא-כולנו-לבנים,
אז אני שם. (צחוק)
האם אני חושב שאי פעם יהיה עולם פוסט גזעני?
אני חושב, באמת, אני לא יכול לדבר על גזע
בלי לזכור שזה מבנה
במובנים מסויימים,
אבל גם, שאתם יודעים,
עד שנטפל בעוולות העבר,
אנחנו הולכים להשתנות.
לא אכפת לי אם ההווה הוא העתיד החדש.
אני חושב שיש הרבה אנשים נפלאים פה בTED
שעובדים לטפל בזה,
אז עם זה, אם משהו שאמרתי היום
גורם לכם חוסר נוחות, בבקשה.
(מחיאות כפיים)
אני חושבת שיש לנו זמן לעוד אחת.
"מה הדיאטה הכי פופולרית בימינו?"
מי פה?
אוקיי, ובכן, אני פשוט אענה על זה ממש מהר,
ככאילו, שלושה או ארבעה אנשים.
אני מתכוונת ממש מהר.
אני פשוט רוצה שכולכם תדעו, שככל שזה נוגע לדיאטות,
אם אתם לא אוהבים את עצמכם בפנים,
אין דיאטה בכדור הארץ
שתקטין את האחוריים שלכם מספיק
כדי שתרגישו טוב,
אז פשוט תפסיקו לבזבז את הזמן.
הייתי פשוט רוצה להגיד כאישה אפרו אמריקאית
שאני מאמינה שהדיאטה שאנחנו צריכים
היא באמת להפתר מהאמונה המטורפת
שיש משהו רע
עם אחוריים נאים.
לא, אני מתגרה בקשר לזה.
אין שום דבר רע באישה עם גודל.
זה מה שאני מנסה להגיד.
נשים, תחגגו את הגוף שלכן, בשם אלוהים.
תפסיקו לרוץ רעבות.
אתם הופכות את עצמכן ואנשים אחרים לאומללים.
תשובה אחרונה.
אז אנחנו מדברים על מה הדיאטה הכי פופולרית?
אני אתחיל בלספר לכם
שזו הפעם הראשונה שלי ב TED.
אני אולי לא האדם הטיפוסי
שתמצאו על הבמה.
השיניים שלי לא יפות כמו של כמה אנשים.
אבל גרמתי לשרה ג'ונס להבטיח
שהיא תביא אותי הפעם,
מפני שהיא לא הביא אותי בפעם הקודמת,
בגלל שאתם יודעים, אני רק רוצה להגיד,
יש הרבה דברים שחשובים יותר
מלספור קלוריות,
ומישהי שחיה ברחובות ניו יורק,
ומגיעה לפה, פה כל הרעיון שלכם ששווה הפצה.
אני רוצה להגיד לכולכם שאני מאמינה ברעיון
שההווה הוא העתיד החדש,
שהמקום בו אתם יושבים, אתם יוצרים כל
מה שיבוא, לטובה או לרעה.
ובשבילי, אני חושבת שחסרת בית
זו המילה הלא נכונה בשביל זה בכל אופן.
אתם יודעים, אולי אין לי מקום
להניח את הראש בלילה,
אבל זה פשוט הופך אותי לנטולת בית.
יש לי בית, גם לכם.
מצאו אותו ונסו למצוא את עצמכם בפנים.
תדאגו לדעת,
זה לא רק מציאות מדומה בחלל.
זה נפלא, אבל זה גם
על המציאות האמיתית פה בכדור הארץ.
איך אנשים חיים היום?
איך אתם יכולים להיות חלק מהפיתרון?
תודה לכולכם שחשבתם על זה
עכשיו ברגע הנוכחי
כדי להשפיע על העתיד.
אני מודה לכם. ביי ביי.
(מחיאות כפיים)
תודה רבה לכולכם.
תודה שבטחת בי, כריס.
(מחיאות כפיים)