Tip:
Highlight text to annotate it
X
מתרגם: zeeva Livshitz מבקר: hila scherba
זה סבא שלי.
וזה הבן שלי.
סבא שלי לימד אותי לעבוד בעץ
כשהייתי ילד קטן,
והוא גם לימד אותי את הרעיון
שאם כורתים עץ כדי לעשות ממנו משהו,
יש לכבדו ולעשות אותו יפה
ככל שניתן.
הבן הקטן שלי הזכיר לי
כי מכל הטכנולוגיה וכל הצעצועים בעולם,
לפעמים רק בול עץ קטן
אם עורמים אותו גבוה
הוא בעצם דבר מעורר השראה במידה שלא תיאמן.
אלה הם הבנינים שלי.
אני בונה בכל רחבי העולם
מתוך משרדינו בואנקובר ובניו-יורק.
ואנו בונים בנינים במידות וסגנונות שונים
ובחומרים שונים , תלוי במקום שבו אנחנו נמצאים.
אבל עץ הוא החומר האהוב עלי ביותר,
ואני עומד לספר לכם את הסיפור על העץ.
וחלק מהסיבה שאני אוהב אותו היא שבכל פעם
שאנשים נכנסים לתוך בניני העץ שלי,
אני שם לב שהם מתנהגים אחרת לגמרי.
מעולם לא ראיתי מישהו נכנס לתוך אחד הבנינים שלי
ומחבק עמוד של פלד או של בטון,
אבל כן ראיתי את זה קורה בבנין מעץ.
למעשה ראיתי איך אנשים נוגעים בעץ,
ואני חושב שיש סיבה לכך.
ממש כמו פתיתי שלג, שתי חתיכות עץ
לעולם לא יהיו זהות בשום מקום בתבל.
זה דבר נפלא.
אני אוהב לחשוב שעץ
משאיר טביעות אצבע של אמא אדמה בבנינים שלנו.
טביעות אצבע אלה של אמא אדמה הן שגורמות
לבנינים שלנו לחבר אותנו לטבע בסביבה הבנויה.
כעת, אני גר בוונקובר, ליד יער
שצומח לגובה של 33 קומות.
לאורך החוף כאן בקליפורניה, יער הסקויה
צומח לגובה של 40 קומות.
אבל הבנינים שאנו חושבים לבנות בעץ
הם רק בני 4 קומות ברוב המקומות עלי אדמות.
אפילו חוקי הבנייה למעשה מגבילים את האפשרות שלנו לבנות
לגובה של יותר מ-4 קומות בהרבה מקומות.
וזה נכון כאן, בארה"ב.
כעת, יש יוצאים מהכלל,
אבל צריך שיהיו כמה יוצאים מן הכלל
ודברים הולכים להשתנות, אני מקווה.
והסיבה, לכך לדעתי היא
שהיום חצי מאיתנו גרים בערים,
ומספר זה עומד לצמוח ל-75 אחוז.
ערים וצפיפות משמען שהבנינים שלנו
ימשיכו להיות גדולים,
ואני חושב שהעץ ישחק תפקיד בערים.
ואני מרגיש כך משום ש-3 מיליארד אנשים בעולם כיום,
במהלך 20 בשנים הבאות,
יצטרכו בית חדש.
זה 40% מהעולם שיצטרכו
שיבנה עבורם בנין חדש ב-20 השנים הבאות.
כעת, אחד מכל שלושה אנשים שחיים בערים כיום
למעשה חיים במשכנות עוני.
זה מיליארד אנשים בעולם שחיים במשכנות עוני.
100 מיליון אנשים בעולם הם חסרי בית.
היקף האתגר לאדריכלים
ולחברה כדי להתמודד עם בנייה
הוא למצוא פיתרון כדי לשכן את האנשים האלה.
אבל האתגר הוא, כשאנו עוברים לערים
ערים נבנות עם שני חומרים אלה,
פלדה ובטון, ואלה הם חומרים חשובים.
הם החומרים של המאה האחרונה.
אבל הם גם חומרים בעלי אנרגיה חזקה
ופולטים הרבה גז חממה בתהליך שלהם.
פלדה מהווה כ3%
מפליטות גז החממה של האדם,
ובטון הוא מעל 5%.
אז אם חושבים על זה, 8%
מהתרומה שלנו לגזי חממה כיום
מגיעים משני חומרים אלה לבדם.
איננו חושבים הרבה על כך, ולצערי,
אנו למעשה לא חושבים על בניינים, לדעתי,
במידה שהיינו צריכים לעשות זאת.
זוהי סטטיסטיקה של ארה"ב על השפעת גזי החממה.
כמעט ממחצית מגזי החממה קשורים לתעשיית הבנייה,
ואם נסתכל על אנרגיה, זה אותו סיפור.
תבחינו שתחבורה היא במקום השני ברשימה זו,
אבל זהו הנושא שאנו שומעים עליו בעיקר.
ולמרות שהרבה מזה הוא אודות אנרגיה,
זה גם הרבה על פחמן.
הבעיה שאני רואה היא, שבסופו של דבר,
העימות בין איך פותרים את הבעייה
של מתן שרות לאותם 3 מיליארד אנשים שזקוקים לדיור,
ושינויי האקלים, זו התנגשות חזיתית
שצפוייה להתרחש או כבר מתרחשת.
האתגר משמעו שעלינו להתחיל לחשוב בדרכים חדשות,
ולדעתי, עץ עומד להיות חלק מהפתרון הזה,
ואני עוצד לספר לכם מדוע.
כאדריכל, עץ הוא החומר היחיד,
חומר חשוב, שניתן לבנות איתו
ושכבר צמח באנרגיית השמש.
כאשר עץ צומח ביער ופולט חמצן
וסופג דו תחמוצת הפחמן,
והוא מת ונופל לקרקע היער,
הוא מחזיר את דו תחמוצת הפחמן לאטמוספירה או לקרקע.
אם הוא נשרף בשריפת יער, הוא גם יחזיר
פחמן זה לאטמוספירה.
אבל אם אתם לוקחים עץ זה ושמים אותו בבנין
או בפריט ריהוט או בצעצוע מעץ,
יש לו בעצם יכולת מדהימה
לאחסן את הפחמן ולספק לנו תפיסת נכס.
מטר מעוקב אחד של עץ יאכסן
טונה אחת של דו תחמוצת הפחמן.
כעת, שני הפתרונות שלנו לאקלים הן כמובן
להפחית את הפליטות שלנו ולמצוא איחסון.
עץ הוא חומר הבנייה הגדול היחיד
שאני יכול לבנות אתו, שלמעשה עושה את שני הדברים האלה יחד.
אז אני מאמין שיש לנו
תורת מידות שכדור הארץ מצמיח את המזון שלנו
ואנחנו צריכים לעבור לתורת מידות במאה הזאת
שהאדמה צריכה להצמיח את ביתינו.
כעת, איך אנו הולכים לעשות זאת
כשאנחנו בתהליך עיור בקצב הזה
ואנו חושבים על בתי עץ רק בגובה של 4 קומות?
עלינו להפחית את הבטון והפלדה ואנו צריכים
לגדול, ומה שאנחנו כבר עובדים עליו
הם בניינים בני 30 קומות עשויים מעץ.
ואנחנו כבר מתכננים אותם עם מהנדס
בשם אריק קארש שעובד איתי על זה,
ואנחנו עושים עבודה חדשה זו משום
שיש מוצרי עץ חדשים בשטח כדי לעבוד אתם.
ואנו קוראים להם לוחות עץ במסה.
אלה הם לוחות עשויים מעצים צעירים,
עצים בעלי גידול נמוך, חתיכות קטנות של עץ
מודבקות יחד כדי להפוך ללוחות עצומים:
2.50 מטר רוחב,19.5 מטר אורך ובעוביים שונים
הדרך לתאר זאת הכי טוב שמצאתי, זה לומר
שאנו רגילים למבנים של 2 על 4
כאשר אנו חושבים על עץ.
זה מה שאנשים קופצים אליו כמסקנה.
שמבנה של 2 על 4 הוא משהו קצת כמו
לבני לגו כי של 8 נקודות, שכולנו שיחקנו בהם כילדים,
וניתן לעשות כל מיני דברים מגניבים מלגו
בגודל זה, ומ - 2 על 4.
אבל אתם זוכרים כשהייתם ילדים,
ומיינתם ערימה במרתף שלכם,
ומצאתם לבנת לגו גדולה זו של 24 נקודות,
והייתם כזה,
"קול, זה מדהים. אני יכול לבנות משהו גדול באמת,
וזה הולך להיות נפלא."
זהו השינוי.
לוחות עץ במסה אלה הן הלבנים ההן בנות 24 נקודות.
הם עומדים לשנות את קנה המידה של מה שאנחנו יכולים לעשות,
ומה שפיתחנו הוא משהו שאנחנו קוראים לו FFTT,
שהוא פתרון יצירתי ללא מטרות רווח
לבניית מערך גמיש מאוד
של בניין עם פאנלים גדולים שאיתם אנו יכולים
להרים 6 קומות אם נרצה זאת.
אנימציה זו מראה לכם כיצד הבנין נבנה
בצורה פשוטה מאוד, אך הבניינים האלה זמינים
לאדריכלים ומהנדסים כדי לבנות איתם
עבור תרבויות שונות בעולם,
סגנונות ואופי אדריכליים שונים.
שנוכל לבנות בבטחה,
אנחנו כבר תכננו מבנים אלה, למעשה,
לעבודה בבהקשר של וונקובר,
מקום שרגיש לרעידות אדמה,
אפילו בגובה של 30 קומות.
עכשיו כמובן, בכל פעם שאני מעלה זאת,
אנשים אפילו, אתם יודעים, כאן בכנס, אומרים,
"אתה רציני? שלושים קומות? איך זה הולך לקרות?"
ויש הרבה שאלות ממש טובות שנשאלות
ושאלות חשובות שבילינו די הרבה זמן
למצוא להם תשובות, בעודנו מרכיבים
את הדו"ח שלנו דוח ודוח ביקורת העמיתים.
אני רק רוצה להתמקד על כמה מהם,
בואו נתחיל עם אש, כי אני חושב שאש
היא כנראה הדבר הראשון שכולכם חושבים עליו עכשיו.
הוגן למדי.
והדרך לתאר זאת היא זו.
אם הייתי מבקש מכם לקחת גפרור ולהצית אותו
ולאחוז בול עץ ולנסות להעלות אותו באש,
זה לא קורה, נכון? כולנו יודעים זאת.
אבל כדי להדליק אש, אתה מתחיל עם סוג של חתיכות
עץ קטנות וממשיך משם,
ובסופו של דבר אתה יכול להוסיף את בול העץ לאש,
כאשר אתה מוסיף את בול העץ לאש, כמובן,
הוא נשרף, אבל הוא נשרף לאט.
ובכן, לוחות עץ במסה, מוצרים חדשים אלו
שבהם אנחנו משתמשים, הם ממש כמו אותו בול עץ.
זה קשה להדליק אותם, וכאשר הם נדלקים,
הם למעשה נשרפים מאד כצפוי,
ואנו יכולים להשתמש במדע האש כדי לחזות
ולהפוך מבנים אלה לבטוחים כמו בטון
ובטוחים כמו פלדה.
הסוגיה הגדולה הבאה, בירוא יערות.
18-אחוזים מהתרומה שלנו
לפליטת גזי החממה ברחבי העולם
היא תוצאה של בירוא יערות.
הדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות זה לכרות עצים.
או, הדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות זה לכרות את העצים הלא נכונים.
ישנם מודלים של יערנות בת קיימא
שמאפשרים לנו לחטוב עצים כראוי,
ואלה הם העצים היחידים המתאימים
לשימוש עבור סוגים אלה של מערכות.
עכשיו אני באמת חושב שהרעיונות האלה
ישנו את כלכלת היערות.
במדינות עם בעיות של בירוא יערות,
אנחנו צריכים למצוא דרך לספק
ערך טוב יותר עבור היער
ולמעשה לעודד אנשים לעשות כסף
דרך מחזורי צמיחה מהירים מאוד-
עצים בני 10, 12, 15 שנה וליצר מוצרים אלה
ולאפשר לעצמנו לבנות בקנה מידה זה.
אנחנו כבר חישבנו בניין בן 20 קומות:
אנו נגדל מספיק עץ בצפון אמריקה כל 13 דקות.
זה כמה שצריך.
סיפור הפחמן פה הוא ממש טוב.
אם בנינו בנין בן 20 קומות ממלט ובטון,
התהליך יגרום לייצור
של מלט זה ו-1,200 טונות של דו תחמוצת הפחמן.
אם עשינו את זה מעץ, בפתרון זה,
אנו נפקיע כ- 3,100 טון,
עבור הפרש נטו של 4,300 טונות.
שזה המקבילה של כ-900 מכוניות
שהורדו מהכביש בשנה אחת.
זכרו ששלושה מיליארד אנשים
שזקוקים לבית חדש,
וזה אולי תורם להפחתה.
אנחנו בתחילתה של מהפכה, אני מקווה,
בדרך שבה אנו בונים, משום שזו היא הדרך החדשה הראשונה
לבנות גורד שחקים מזה 100 שנים או יותר.
אבל האתגר הוא לשנות את התפיסה של החברה
לאפשרות, וזה אתגר עצום.
ההנדסה היא, בכנות, החלק הקל פה.
והדרך לתאר את זה היא.
גורד השחקים הראשון, מבחינה טכנית-
וההגדרה של גורד שחקים הוא 10 קומות לגובה -תאמינו או לא-
אבל גורד השחקים הראשון היה אחד בשיקגו,
ואנשים פחדו ללכת מתחת לבניין זה.
אבל רק ארבע שנים לאחר בנייתו,
גוסטב אייפל בנה את מגדל אייפל,
וכשבנה את מגדל אייפל,
הוא שינה את קו הרקיע של הערים בעולם,
שינה ויצר תחרות
בין מקומות כמו ניו יורק ושיקגו,
שם המפתחים התחילו לבנות בנינים יותר ויותר גדולים
ודחפו את העניין למעלה גבוה יותר ויותר
עם הנדסה יותר ויותר טובה.
בנינו מודל זה בניו יורק, למעשה,
כמודל תיאורטי בקמפוס
של האוניברסיטה הטכנית שתהיה בקרוב,
והסיבה שבחרנו באתר זה
רק כדי להראות לכם כיצד בנינים אלה עשויים להיראות,
מאחר והחיצוניות יכולה להשתנות.
זה באמת זה רק המבנה שאנחנו מדברים עליו.
הסיבה שבחרנו אותו היא כי זוהי האוניברסיטה הטכנית,
ואני מאמין כי העץ הוא החומר
הכי מתקדם טכנולוגית שניתן לבנות אתו.
וזה במקרה שאמא אדמה מחזיקה בפטנט,
ואנחנו לא באמת מרגישים בנוח עם זה.
אבל ככה זה צריך להיות,
טביעות האצבעות של טבע בסביבה בנויה.
אני מחכה להזדמנות זו
כדי ליצור רגע מגדל אייפלי, כך אנחנו קוראים לזה.
בנינים מתחילים לטפס לגובה ברחבי העולם.
ישנו בנין בלונדון כי בן 9 קומות,
בניין חדש כי שבנייתו רק הסתיימה באוסטרליה
שאני מאמין שהוא 10 או 11.
אנחנו מתחילים לדחוף לגובה את בניני העץ האלה,
ואנחנו מקווים, ואני מקווה,
שעיר הולדתי ונקובר למעשה
באופן פוטנציאלי מבשרת על הגבוהים ביותר בעולם סביב 20 קומות.
בעתיד הלא-כך רחוק.
אותו רגע אייפלי ישבור את התקרה,
תקרות שרירותיות אלה של גובה,
ויאפשר לבניני עץ להצטרף לתחרות.
ואני מאמין שהמרוץ בסופו של דבר מתקדם.
תודה.
(מחיאות כפיים)