Tip:
Highlight text to annotate it
X
מר קליפורד: הי, אני ג'ייקוב קליפורד ואני המנחה של קראש קורס בכלכלה. סטן!
אדריאן: הי, אני אדריאן היל ואני המנחה של קראש קורס בכלכלה. סטן!
סטן: אתם צוות! אתם מנחים במשותף
אדריאן: אוקיי, מעולה.
מר קליפורד: יא, וואו!
אדריאן: בכל מקרה, אנחנו מצלמים את סדרת קראש קורס בכלכלה באולפנים של youtube
בלוס אנג'לס היפה שבמדינת הקליפורניה מכיוון שגם מר קליפורורד וגם אני מדרום קליפורניה.
מר קליפורד: יא.
סטטלר: מי האנשים האלו?!
וולדורף: איפה האחים גרין? אם אף אחד מהם לא פה אני נמחק.
סטטלר: איך אתה יכול להימחק? מה זה, מעבר בין עיתונים?
מר קליפורד: יכול להיות שחבובות מפריעות לנו?
אדריאן: נשמע ככה.
קרמיט: הי חברים, תקשיבו, אל תרגישו רע על כך שאתם לא ירוקים (green), בסדר?
אדריאן: זה קרמיט!
מר קליפורד: זה מטורף!
קרמיט: הי חברים, תקשיבו, להיות ירוק זה נחמד והכל אבל להיות אדריאן
ומר קליפורד, זה גם נחמד! האמת, אתם יודעים, לא קל להיות ירוק
אני חושב שאני יכול לשיר שיר על זה.
אדריאן: אני יכולה לשיר איתך?
קרמיט: כמובן שאת יכולה.
אדריאן: זה חלום. זה חלום.
מר קליפורד: לא, לא, לא, אנחנו לא יכולים לשלם על זכויות היוצרים לשיר הזה חברים
כלכלה. מצטער.
קרמיט: אוי. בסדר, אם זה המצב, למה שלא תציגו את עצמכם?
מר קליפורד: אוקיי, אני מר קליפורד, מורה לכלכלה בתיכון וגולש ב- youtube
ואני בעיקר אציג לכם את התיאוריות והגרפים בכלכלה. אתם יודעים,
הדברים מהספרים.
אדריאן: ואני אדריאן היל; ואני כתבת בכירה בתוכנית הרדיו marketplace,
ואני אתמקד בלהסביר לכם את הכלכלה של העולם האמיתי. אתם יודעים,
החלק הטוב. החלק הבאמת כיפי.
מר קליפורד: הי! שנינו כיפיים! אנחנו בטח שלא הולכים ללמד כלכלה ככה:
פרופסור בונסן הונידאו: ברוכים הבאים לקראש קורס בכלכלה (בייקר מפהק), אני נרגש
ללמד אתכם את הנושא המרתק הזה. (בייקר גונח)
מר קליפורד: אני מצטער פרופסור הונידאו, אבל זאת הסיבה לכך שאנשים שונאים כלכלה בבתי הספר
התיכונים ובמכללות.
אדריאן: בכל מקרה, יש משהו בדברים של סטטלר ווולדורף, השאלה הכי חשובה בכלכלה
היא "איפה ג'ון גרין?" אני מתכוונת לכך שכל אחד יודע שהוא זכה במדליית ארד בכלכלה
בתחרות האקדמית הארצית של אלבמה. ובכן, ג'ון גרין לא מגיש את הסדרה בגלל הכלכלה. אנחנו
נסביר מאוחר יותר.
מוזיקת פתיחה
מר קליפורד: אז בואו נתחיל מהבסיס. מה היא כלכלה? האמת שאולי יהיה יותר קל
להגדיר מה זה לא כלכלה. כלכלה איננה למידה של כסף או איך להפוך לעשירים
למרות שהבנת הכלכלה יכולה לעזור בכך. כלכלה היא לא הלמידה
של שוק המניות. היא פשוט לא. והכלכלה היא לרוב לא גברים עם עניבות שנותנים תחזית
מה יקרה בשוק מסוים או בכל הכלכלה. האמת, מעט כלכלנים
עושים זאת, אבל זאת לא המהות המרכזית של כלכלה.
כלכלה היא הלמידה של אנשים ושל הבחירות. הכלכלן הידוע אלפרד מארש הגדיר
כלכלה כ- "למידת הגבר (אדריאן: והאישה) בעסק היום-יומי שנקרא החיים.
היא מתייחסת לאיך הוא מקבל את המשכורת שלו ואיך הוא משתמש בה. לכן, היא מצד אחד הלמידה
של הרווחה ומהצד השני והחשוב יותר למידת הגבר
(אדריאן: והאישה)."
אדריאן: אז בואו נדבר דקה על מה חוץ מזה היא כלכלה. כלכלה היא מישהי בת 18
המחליטה עם ללכת לעבוד או למכללה ואיך זה ישפיע על ההכנסה העתידית שלה. כלכלה
היא חברה המחליטה האם לייצר סמארטפונים או טאבלטים ואיך זה יושפע
ממה אנחנו, הלקוחות, מעוניינים לקנות. כלכלה היא הממשלה המחליטה האם להעלות
את ההוצאות בעת האטה והאם זה שווה להיכנס לחובות.
אז למרות מה שאתם אולי חושבים, כלכלה היא לא משמעממת, טוב, חלק ממנה כן
אבל לא הכל, אני מבטיחה! היא מגניבה. ההבנה של הכלכלה יכולה לשנות לתמיד
את הדרך בה אתם חושבים ופותרים בעיות. העבודה שלנו ב- 40 השבועות הקרובים היא ללמד אתכם עקרונות
שיעזרו לכם להבין את העולם, ובתקווה להפוך אותו למקום טוב יותר.
לא משנה מי אתם, אתם תשתמשו בכלכלה. עובדה! אתם משתמשים בכלכלה עכשיו,
עשיתם בחירה לצפות בסרטון הזה, זה אומר שאתם בטח חושבים שהתועלת תהיה גבוהה
מהעלות. אתם אולי חושבים "זה youtube, זה בחינם", אבל כמובן שיש. יכולתם
לצפות בסרטונים של גורי חתולים או רוכבי סקייטבורד נופלים על הפרצוף או את צ'רלי אוכל אצבעות. אוו!
העלות של הצפייה בסרטון הזה היא בסרטון שאתם לא רואים, הערך של האפשרות השנייה
הכי טובה.
כלכלנים קוראים לזה עלות ההזדמנות שלכם. אם אתם עדיין צופים בסרטון זה אומר
שזאת הדרך הכי טובה עבורכם להעביר את הזמן, או שלא הייתם צופים בו. "אבל
מה אם אני צופה בזה בבית הספר?" אתם שואלים, "מה אם אני מחוייב/ת לצפות בזה? ובכן,
לא לוקחים אתכם לבית הספר בכוח, אתם יכולים להבריז, אתם יכולים לנשור, אתם יכולים לעבור
למדינה שאין בה חינוך חובה. אבל המחיר יעלה על
התועלת. אפילו אם אתם בבית הספר, אתם לא מחויבים בכוח לצפות בסרטון הזה, אתם יכולים לסגור
את העיניים או להוריד את הראש. אף אחד לא יבדוק אם העיניים שלכם פקוחות, זה יהיה קריפי!
עכשיו בואו נדבר על למה ג'ון גרין לא כאן כדי ללמד את הקורס הזה. ג'ון הוא יזם,
הוא כותב ספרים, מנהל את DFTBA, Vlogbrothers ו- Mental Floss (ערוצי youtube) והוא גם יוצר סרטים, אז הוא
לא יכול לעשות כל דבר שהוא רוצה לעשות. הוא הסתכל על היתרונות והעלויות של הבחירות,
ולבסוף החליט להקדיש יותר זמן על כתיבת ספרים, אז מר קליפורד ואני הצטרפנו
כדי ללמד אתכם כלכלה.
מר קליפורד: ותאמינו או לא, כבר כיסינו את שתי ההנחות החשובות ביותר
בכל הכלכלה. קודם כל, הרעיון של מחסור. לאנשים יש אינסוף רצונות, אבל משאבים מוגבלים,
והשני, להכול ואני מתכוון להכול יש מחיר. ואם ההנחות הללו נכונות,
אנחנו צריכים דרך לנתח את הבחירות שלנו בכדי להשיג כמה שיותר ממשאבינו המוגבלים.
וזוהי כלכלה.
אדריאן: חכה, בואו נחזור רגע לרעיון של יתרונות ועלויות. בערך 30,000 אנשים
בשנה מתים מתאונות דרכים בארה"ב. האם יש דרך להבטיח שלעולם לא תהיה
עוד טרגדיה מתחבורה? כן! אנחנו יכולים לרסק את כל המכוניות, לסגור את כל הכבישים ולהכריח
את כולם ללכת. זה יפתור את בעיית תאונות הדרכים. אתם רוצים להפחית את מספר
האנשים המורשעים ברצח? אתם יכולים להפוך את הרצח לחוקי. אתם רוצים להפסיק
את ההתאכזרות לפילים? אתם יכולים להרוג את כל הפילים, בדרך הומנית
כמובן.
אבל לפני שאתם מחליטים להרדים בעדינות עדרים של פילים יפים, תחשבו על
זה לשנייה. כל אחד מהפתרונות הללו הוא אבסורדי מכיוון שהעלות עולה בודאות
על התועלת. תאונות דרכים הן טרגיות, אבל אנחנו לא מונעים אותן בכל מחיר. אתם
יודעים שבנהיגה יש סיכונים, שאתם יכולים להיות בתאונת דרכים, אבל אתם עדיין נוהגים.
למה? קודם כל, מי ילך לחדר כושר ברגל? וללכת הביתה עם מצרכים בגשם
זה הרבה יותר גרוע מהסיכוי הממש קטן של למות בתאונת דרכים. הנקודה היא, שליחידים,
עסקים ומדינות לא יכול להיות הכול, אז הם חייבים להעריך את היתרונות
והעלויות של ההחלטות ולעשות בחירות.
בואו נסתכל על דוגמא נוספת. ההוצאות הצבאיות בארה"ב הן יותר מ- 600 מיליארד דולר
בכל שנה, זה בערך מה שעשר המדינות שאחריה מוציאות ביחד.
יש בערך 20 נושאות מטוסים פעילות בעולם, ולארה"ב יש חצי מהן
והיא בונה עוד. עלות ההזדמנות של נושאות המטוסים הללו יכולה להיות בתי חולים,
בתי ספר וכבישים. אז, האם ארה"ב מוציאה יותר מדיי על הצבא? האם ארה"ב צריכה להתמקד
ביצירת אקדחים או חמאה? שזה אומר, נשק או דברים לטובת הציבור?
ותשימו לב שמילת המפתח כאן היא "או", אנחנו לא יכולים לייצר כמות אינסופית
של נשק ודברים לטובת הציבור מכיוון שאין לנו כמות אינסופית של עובדים וחוות
ומפעלים וכלי עבודה. מחסור אומר שאנחנו חייבים לעשות בחירה. הנשיא האמריקאי
דווייט אייזנהאואר תאר זאת היטב ב- 1953 בנאום על בניית הכוח הצבאי
למלחמה הקרה.
"כל אקדח שנוצר, כל ספינת לחימה שמושקת, כל טיל שנורה מציינים, בהיגיון הסופי
גניבה מהרעבים שלא מקבלים אוכל, אלו שקר להם ואין להם בגדים מתאימים.
העלות של ההתחמשות של העולם לא עומדת רק בפני עצמה. היא מבזבזת את הזיעה של הפועלים,
את החוכמה של המדענים, את התקווה של הילדים."
וזה זמן טוב לציין את התפקיד של הפוליטיקה בכלכלה; אנחנו לא דוחפים
למשטר ליברלי אנטי צבאי כאן. אנחנו רק מצביעים על כך שלהוצאות צבאיות יש
עלות הזדמנות: שהמשאבים לא משמשים לשירותים סוציאליים כמו האכלת
הרעבים.
אנחנו הולכים לנסות שלא לקדם תפיסה פוליטית כלפיכם. אנחנו הולכים להראות לכם את שני הצדדים
ולתת לכם להחליט איזה צד עדיף. אז בבקשה אל תגידו "מר קליפורד אוהב קפיטליזם,
אז הוא פשוט, קונסרבטיבי שבעד העסקים", או "אדריאן מדברת על תקנות
סביבתיות, אז היא ליברלית שמתנגדת לעסקים".
כן, אנחנו בעד עסקים וגם אתם. אני מתכוון, מאיפה אתם חושבים שהמחשב שלכם
הגיע? המחשב הזה הגיע אליכם על ידי הקפיטליזם והשוק הפרטי. אבל
במקביל, הביטחון והחוקים, הכבישים, ודו"ח התנועה שקיבלתם
לפני כמה ימים באו מהממשלה.
שמרנים וליברלים נלחמים על הפרטים, אבל השוק החופשי לבדו לא יכול לפתור
את כל הבעיות שלנו. גם הממשלה לא יכולה לפתור את כולן. פקידי הממשלה
משתמשים בתיאוריה הכלכלית כדי להנחות מדיניות ציבורית; ההשפעות שלהם נרחבות ומשפיעות על מיליונים
של אנשים. לפעמים התאוריה פגומה, אבל הרבה פעמים המדיניות פגומה. כלכלנים
מתמיעים תאוריות הנתמכות ע"י נתונים והבנת התמריצים. התמריצים הנכונים
הם המפתח.
אריאן: אבל קשה לגלות את התמריצים הנכונים. קחו לדוגמא מכללות ציבוריות
ואוניברסיטאות. רבים מהן היו רגילות לקבל תקציבים מהמדינה עבור כל סטודנט שקיבלו ללימודים.
זה אומר שלאוניברסיטאות היה תמריץ להתמקד בקבלת כמה שיותר סטודנטים
שהן יכולות, אבל לא ממש לעזור להם כשהם כבר בכיתה.
אז המדינות החלו לשנות את התמריצים. עכשיו, יותר ויותר מדינות נותנות תיקצוב נוסף למוסדות השכלה
לפי כמות הסטודנטים שסיימו קורסים או קיבלו תואר. ובמקומות מסויימים זה
עבד; זה עזר למוסדות האקדמיים להעלות את מספר מקבלי התואר ע"י העברת כספים מהשיווק
לתוכניות לעזרה לסטודנטים להצליח יותר, אבל התמריצים הללו יכולים לעשות גם את הפעולה ההפוכה אם
לא מגדירים אותם כראוי.
אוניברסיטה שמקבלת תקצוב עבור המסיימים יכולה לדחוף את הסטודנטים לאורך התכנית מבלי
לתת להם חינוך טוב. כנראה יתקבלו אליה רק סטודנטים עם ציונים
גבוהים מאוד, במקום לקחת בחשבון גם שיקולים אחרים שיכולים להפוך אותם למועמדים טובים ללימודים.
זה אולי ידחוף סטודנטים להגברות פחות קשות.
אבל תמריצים יכולים לעזור לפתור בעיות מבלי להוסיף עוד משאבים. אתם פשוט צריכים למצוא
את התמריץ הנכון. הרבה אנשים שאינם כלכלנים מניחים שהדרך לשיפור בדברים כמו
טיפול רפואי היא להוציא עוד כסף.
כלכלנים מצביעים על כך שארה"ב כבר מוציעה כמעט פי שניים על כל אדם
לעומת מדינות עשירות אחרות, ובמקרים רבים התוצאה היא טיפולים רפואיים גרועים יותר. כלכלנים טוענים
גם שבמקום להוציא עוד כסף, אנחנו צריכים לוודא שאנשי הביטוח, הרופאים
בתי החולים והמטפלים מקבלים תמריצים כדי לעשות את הטיפול היעיל ביותר
בעלות נמוכה ככל האפשר. הנקודה היא, שאם תתנו תמריצים בעייתיים, המדיניות
לא תעבוד.
כשויאטנם הייתה תחת שלטון צרפתי קולוניאלי, המשטר הציע מענק על עכברים כדי להכחיד
אותם, ניתן כסף לאנשים שהביאו זנבות של עכברים. אני מניחה שבגלל שזה היה מגעיל מדיי אם היו מביאים
את כל הגוף. התוכנית השיגה בדיוק את ההפך. כדי להרוויח כמה שיותר כסף, לוכדי העכברים
חתכו את זנבות העכברים ושחררו אותם, כדי שיוכלו ליצור תינוקות עכברים. בפועל התכנית
הגדילה כך את אוכלוסיית העכברים. היא עשתה את המציאות גרועה יותר. איכס!
נדבר יותר על הרעיון של תמריץ כושל בסרטון אחר, כשנדבר על
המשבר הכלכלי של 2008. איכס שוב. לעכשיו, בואו נלך לבועת המחשבה.
מר קליפורד: לגבי 2008, אנשים לפעמים מבקרים כלכלנים ושואלים "למה הם לא
חזו את המשבר של 2008?" או, "למה הם לא מסכימים לגבי הצעדים שהממשלה
לעשות או לא לעשות כשיש האטה?" הביקורת הזאת טועה בכך שהיא לא עושה את ההבחנה בין
מקרו כלכלה למיקרו כלכלה.
בגדול, כל הטענות הללו הן מתחום המקרו כלכלה. מקרו זאת ההתייחסות לכלכלה
כמכלול; ההתייחסות היא ליצוא של כל המדינה, אבטלה, אחוז הרבית, הוצאות
ממשלתיות וצמיחה. מקרו עונה על שאלות כמו "האם האבטלה תגדל אם
תהיה העלאת מסים?" "האם זה יוביל להגדלת הכסף הנכנס לקופת המדינה או רק ירחיב
את האינפלציה?""האם משבר בכלכלה האירופאית יגרום להאטה בכלכלה האמריקאית?"
מקרו כלכלנים זוכים ליותר חשיפה תקשורתית מכיוון שהם חוזים שאת הכיוון של הכלכלה בכללותה,
ועובדים עם התקשורת והעסקים והקונגרס והבנק המרכזי, אבל פחות
מחצי מהכלכלנים הם מקרו כלכלנים; יש עוד צד נוסף שלם של הכלכלה ששואל
שאלות אחרות. "כמה עובדים אנחנו צריכים להעסיק כדי להגיע לרווחיות מקסימלית?". אם
המתחרה המרכזי שלנו מוציא את המוצר שלו במאי, מתי יהיה הזמן הכי טוב להוציא את
המוצר שלנו? ו- "מה יותר טוב בכדי להילחם בתחממות כדור הארץ, מיסוי הגז, או העלאת
יעילות השימוש בדלק?" כל אלו הן שאלות במיקרו כלכלה. הן לא מנסות לחזות את התל"ג,
או למדוד את האבטלה, אבל הן שאלות קריטיות שהכלכלנים חייבים לענות להן. כמו כן
אם אתם לא יודעים מה זה תל"ג או מה זה אחוז מובטלים גבוה או נמוך אל תדאגו, נגיע
לשם.
אז מקרו ומיקרו כלכלה הן שתי קבוצות שונות השואלות שאלות שונות שקשורות
לאותה מטרייה אקדמית. אם כלכלה הייתה ביולוגיה, מקרו כלכלה הייתה אקולוגיה ומיקרו כלכלה
הייתה ביולוגיה של התא. אם כלכלה הייתה פיזיקה, מקרו הייתה קוסמולוגיה ויחסות בזמן
שמיקרו כלכלה הייתה מכניקה ניוטונית.
תודה בועת המחשבה! סטן, תמיד רציתי להגיד את זה. עכשיו אני יכול למחוק את זה מרשימת
המשאלות. עכשיו אני צריך "לצלצל בפעמון שפותח את המסחר בוול סטריט, הבורסה של ניו יורק", "לתת אגרוף
לבן ברננקי", ו- "לשחות בבריכה גדולה של כסף כמו דוד של דונלד דאק."
אדריאן: כמובן שאנחנו מרפרפים על הפרטים, אבל אנחנו מבטיחים לכסות הכל
ב- 40 השבועות הקרובים מהספק ודרישה עד למדיניות מוניטרית, נכסה את הכל.תצפו
אולי לבריכות הגדולות של הכסף. אנחנו לא יכולים להבטיח לכם שלמידת כלכלה תהפוך אתכם
לאמידים, אבל אנחנו יכולים להבטיח שלמידת כלכלה תחזק את המוח שלכם ותהפוך
אתכם מקבלי החלטות טובים יותר. וזה יהיה לטובת כולנו. תודה רבה לכם
שהצטרפתם אלינו. נראה אתכם בשבוע הבא.
מר קליפורד: תודה שצפיתם בקראש קורס בכלכלה. זה נעשה בעזרת כל האנשים
הנפלאים האלו. הם עבדו על התכנית מפני שהם ראו בכך יתרון כלכלי מובהק
למול עלות ההזדמנות. עכשיו, אם אתם רוצים לעזור להם בתחום הכלכלי,
תשקלו לכשת לאתר Petreon. זאת מערכת התנדבותית המאפשרת
לכם לתרום בצורה חודשית כמה שתרצו כדי לאפשר את הקיום של קראש קורס בחינם, לכולם,
לתמיד. תודה שצפיתם. DFTBA