Tip:
Highlight text to annotate it
X
אתם יכולים לחשוב על התאים שלכם
כמטבח במסעדה עמוסה.
לפעמים הגוף שלכם מזמין עוף.
פעמים אחרות, הוא מזמין סטייק.
התאים שלכם חייבים להיות מסוגלים להוציא
מה שהגוף צריך
ומהר.
כשהזמנה מגיעה,
השף מחפשת בספר הבישול, הDNA שלכם,
את המתכון.
היא מעתיקה אז את ההודעה
על פיסת נייר שנקראת RNA
ומביאה אותה חזרה למשטי העבודה, הריבוזום.
שם, היא יכולה לתרגם את המתכון לארוחה,
או לתאים שלכם, חלבון,
על ידי עקיבה אחרי ההוראות שהיא העתיקה.
אבל RNA עושה יותר עבור התא
מאשר רק לשמש כשליח
בין טבחית וספר הבישול שלה.
הוא יכול לזוז אחורנית וליצור DNA,
הוא יכול לכוון חומצות אמינו למטרות שלהם,
או שהוא יכול לקחת חלק בהפרעת RNA,
או RNAi.
אבל חכו!
למה RNA ירצה להפריע לעצמו?
ובכן, לפעמים תא לא רוצה להפוך
את כל הRNA השליחים לחלבונים,
או שאולי הוא ירצה להשמיד RNA שהוזרק לתא
על ידי וירוס תוקף.
נגיד, לדוגמה, במטבח התאי שלנו,
שמישהו רצה לבטל את ההזמנה שלו
או החליט שהוא רוצה צ'יפס במקום טוגנים.
שם נכנס RNAi.
תודות לו, לתאים שלכם יש את הסכינים המושלמים
בדיוק לעבודה מסוג זה.
כשהתא מוצא או יוצר
מולקולות RNA ארוכות ומפותלות,
הוא חותך אותן
עם חלבון שלמעשה נקרא כותש.
עכשיו, החתיכות הקצרות האלה של RNA
צפות בתא,
והן נלקחות על ידי משהו שנקרא RISC,
מתחם השתקת הRNA.
הוא מורכב מכמה חלבונים שונים,
החשוב שבהם הוא החותך.
זה עוד חלבון עם שם ראוי,
ואנחנו נגיע ללמה עוד כמה שניות.
RISC מפרק את החתיכות הקטנות האלו
של RNA מלופף כפול לחצי,
על ידי שימוש בגדיל בודד כדי להתאים מטרה של mRNA,
שנראים כמו פיסות שמתאימות יחד
כמו שני חצאים של כריך.
כשהוא מוצא את הפיסה המתאימה של mRNA,
חלבון חותך RISC חותך אותו.
התא אז מבין
שיש פיסות בצורות ואורכים שונים,
של RNA שצפות מסביב
ומשמיד אותן,
מונע מה mRNA מלהפוך לחלבון.
אז, יש לכם גדילי RNA כפולים,
אתם חותכים אותם,
אתם מטווחים mRNA,
ואז הוא גם נחתך.
וואלה!
אתם מנעתם הבעה
והצלתם את עצמכם מסועדים לא מרוצים.
אז, איך מישהו הבין את זה אי פעם?
ובכן, התהליך התגלה לראשונה בפטוניות
כשהבוטניקאי שניסה ליצור פריחות סגולות עמוקות
הציג גן מייצר פיגמנטים לתוך הפרחים.
אבל במקום פרחים כהים יותר,
הם מצאו פרחים עם כתמים לבנים
ובלי פיגמנט בכלל.
במקום להשתמש ב RNA שנוצר על ידי גן חדש
כדי ליצור יותר פיגמנט,
הפרחים למעשה השתמשו בו
כדי לחסל את הדרכים יוצרות הפיגמנט,
השמידו RNA
מהגנים המקוריים עם RNAi של הצמח,
ומשאירים אותם עם פרחים לבנים נטולי פיגמנט.
מדענים ראו תופעה דומה
בתולעים קטנו שנראות C אלגנס,
ברגע שהם הבינו מה קורה,
הם הבינו שהם יכולים להשתמש ב RNAi
לתועלתם.
רוצים לראות מה קורה
כשגן מסויים מוצא מהתולעת
או מזבוב?
מציגים מבנה RNAi לגן,
ובאם!
אין יותר ביטוי לחלבונים.
אתם יכולים אפילו להיות יצירתיים
ולשים כמטרה את האפקט הזה למערכות מסויימות,
להעיף גנים רק במוח,
או רק בכבד,
או רק בלב.
להבין מה קורה
כשאתם מוציאים גן במערכת מסויימת
יכול להיות שלב חשוב
בלהבין מה הגן הזה עושה.
אבל RNAi הוא לא רק להבנה
של איך דברים קורים.
זה גם יכול להיות כלי ריפויי חזק
ויכול להיות דרך לנו לשנות
מה שקורה בתוך התאים.
חוקרים עשו ניסויים
בשימוש בזה לתועלות ברפואה,
כולל טיווח RNA בתאי גידול
בתקווה לכבות גנים שגורמים לסרטן.
בתאוריה, המטבחים התאיים שלנו
יכולים להגיש הזמנה של תאים,
לעצור את הסרטן.