Tip:
Highlight text to annotate it
X
השעה: שתיים-עשרה ושלושים
תאריך: חמש-עשרה באוגוסט
תחזית: מזג אוויר נעים
ובתוך קרניים מבחילות של השמש שסנוור אותנו בלי בושה
לא היה מה לעשות, אז התחלנו לנהל איזו שיחה
"קיץ, הא...? אני שונא את העונה..."
ספק דיברת וספק מילמלת לך כשחתול רץ על המדרכה
אה... התחלת אחריו לרדוף
אך לפניך לא קפץ חתול, אלא רק הרמזור
שהפך לאור אדום בעוד תמשיך לחלום
ומשום מקום הגיחה משאית והוצאת צרחה כשהיא פגעה בך
כל הניחוח שלך, דם שרוסס החוצה, התערבבו להם יחדיו - נחנקתי
ובאובך העמוס של השקרים חום סמיך אז צחק "זה לגמרי אמיתי!"
עוד לא עברה שניה, צרצר שקולו הופרע, צבעו הכחול של הקיץ האפיל לו
השעון שליד מיטתי מתקתק ולמשמע קולו אני אקיץ
מה השעה עכשיו?
השעה: משהו עם חצות
תאריך: ארבע-עשרה באוגוסט
ופתאום, אזכר בקול צרצר מעצבן ולו צליל נורא מוכר
זה נראה... שיש כאן משהו מוזר
אתמול חלמתי שאנחנו הולכים בדיוק באותו המקום והיום
"היי, אולי נחזור הביתה כבר?"
כף רגלך שעל הכביש הונחה לכולם אז גרמה
להרים את ראשיהם ואז לצעוק בבהלה
מוט ברזל צנח עליך ממעל וחדר את גופך בלי כל זמן למחשבות
קול פעמון הרוח, צעקות ללא מנוח, את החלל בין העצים בפארק מילאו
ובסצנה הכלל לא מציאותית חום ריצד וצחק "זה לגמרי אמיתי!"
ראייתי הטשטשה, אך בהיתי בדמותך ונראה לי כאילו שחייכת
חום צוחק שרק גורם לעילפון, הוא חזר כל כך הרבה שלא אוכל לספור
כבר מזמן גיליתי שהוא לא עובר, עשורים רבים שלא אכיר דבר אחר
הסיפור הוא קלישאה ולכן יש רק סוף אחד והוא חייב להתקיים
יום קיצי שרק חוזר, מתי הוא ייגמר?
ומשום מקום הגיחה משאית ודחפתי אותך, בגופי היא רק פגעה
שתי העיניים שלך, גוף מעוות על אדמה, השתקפו בדם שמתוכי רוסס
אם האובך הסמיך היה צוחק "זה מגיע לכם!" אז זה לא היה נורא
אך כל זה לא קרה, היום שהתחיל לא רע מונע מהזמן לזרום כעת קדימה
השעה אינה ידועה
תאריך: ארבע-עשרה באוגוסט
נערה הקיצה משנתה
"עוד יום נחל כישלון..."
החתול הקשיב כשישן הוא על חיקה