Tip:
Highlight text to annotate it
X
אני זוכר שחזרתי הבית בוכה כי כ"כ הרבה הציקו לי בבית הספר. יום אחד,הציקו
12 פעמים, ואמרתי לעצמי, אם יבוא עוד אחד ויציק לי ,
זהו- נגמר הסיפור. זה הסוף. אז בסוף הלימודים, עליתי
לכסא הגלגלים שלי, עברתי קדימה, בתקוה שאיש לא יראה אותי, וילדה אחת מעבר
לגן המשחקים צעקה בשמי- " היי ניק"...נו- הנה זה בא. היא באה ישר אליי,
הסתכלה לי בעיניים ואמרה - " ניק- רציתי שתדע שאתה נראה
טוב היום". ואני כאילו- זה מדהים- זה בדיוק מה שהייתי צריך , לה היה
לה מושג עד כמה הייתי מדוכא וכמה עצוב הייתי ולפעמים עליכם, בעבודה
היומיומית, בבית הספר, שלא מדובר עליכם ועל הרגשות שלכם
קחו צעד אחורה, ובדקו כיצד תוכלו לעודד מישהו אחר, ולהעניק להם השראה.