Tip:
Highlight text to annotate it
X
(קולות זומבים) דוקטור 1: אז, הנה אנחנו שוב.
אתה יודע, אני חשבתי, למה הוא כל כך כועס?
דוקטור 2: אולי הוא רק רעב.
ד1: (צחוק) אני לא נכנס לשם להאכיל אותו.
לא, זה נראה משהו מאוד ראשוני.
ד2: זה די קשה,
מפני שאין לנו באמת הגדרה ביולוגית לרגשות כמו כעס.
ברור, מחקרי דימות מוח הראו שכמה אזורים במוח יותר פעילים כשאנשים כועסים,
אבל אלה כמעט תמיד מתאימים.
כשלם יותר בחוץ, אנשים לובשים פחות בגדים,
אבל אם אתפשט לגמרי, זה לא יגרום לשמש לזרוח.
ד1:(צחוק) זה כמו להריץ מישהו על הליכון ולהגיד
"תראו כמה הזרועות שלו זזות יותר כשהוא רץ מהר יותר!
הריצה כנראה קורית בזרועות."
ד2: זו הסיבה שלעבוד עם אנשים עם פגיעות מוח כה חשובה למדעי המוח.
זה מוסיף עדויות סיבתיות שאזור במוח אולי נחוץ להתנהגות מסוימת.
אותו הדבר במחקרי הדמית מוח.
אם גרוי אזור במוח גורם להתנהגות,
אז זו עדות טובה שאותו אזור במוח קשור להתנהגות הזו.
אז כמו שמחקרים עם חתולים בשנות ה50
הראו שגרוי אזור קטן דמוי שקד עמוק בתוך המוח בשם אמיגדלה
מוביל להתנהגות אגרסיבית או טורפנית.
הדברים האלה נראים לי די אגרסיביים.
ד1: נכון. אבל מחקרים אחרים הראו שגירוי אזורים אחרים של האמיגדלה
יכולים למעשה לדכא התנהגות טורפנית.
אז זה מבנה מוח קטן די מסובך.
ד21: כן. ומחקרי MRI פונקציונלי מצאו שהאמיגדלה פעילה בפושעים אלימים.
ד1: וואו, וואו, וואו. זהירות שם.
רק בגלל שלפושעים יש אותו אזור פעיל כמו לאנשים כועסים,
לא אומר שהם אגרסיבים מטבעם.
זה כמו להגיד שאני מתנשק עם אותו חור בפה שאני משהק דרכו,
אז שני הדברים האלה קשורים.
זו השוואה פסולה.
ד2: הא! מעולם לא חשבתי על זה כך. זו נקודה טובה.
ד1: אתה יודע, האמיגדלה היא חלק ממעגל פפז.
המערכת הזו התגלתה על ידי ג'יימס פפז, שהשתמש בוירוס הכלבת כדי לפגוע באזורים שונים של מוח של חתול.
הוא מצא שהאמיגדלה היתה מחוברת פיסית לאזור אחר שנקרא ההיפוקמפוס --
אזור קטן בצורת סוס ים שדרוש להפיכת זכרונות טווח קצר לזכרונות לטווח ארוך.
חושבים שהחיבור הזה בין האמיגדלה וההיפוקמפוס
מחבר רגשות לזכרונות,
כך שאתם זוכרים את הדברים הממש מרגשים טוב יותר מאת המשעממים.
ד2: כן, כמו פציינט H.M. בשנות ה50, מנתחים הסירו את ההיפוקמפוס בשמאלי והימני שלו
כדי לטפל באפילפסיה שלו.
אבל אחרי הניתוח, הוא לא יכל לזכור שום מידע חדש ליותר מכמה דקות.
נראה שזומבים הם די שכחנים, אתה מסכים?
ד1:(צחוק) בהחלט. בין האמיגדלה - שקשורה לתוקפנות,
וחסרים בזיכרון מההיפוקמפוס,
פפז אולי יצר בטעות חתול זומבי.
ד2: אה, באמת, בא לא ניסחף.
אבל עכשיו יש לנו תאוריה ניתנת לבדיקה.
הייתי שם כסף על בעיות אגרסיה וזכרון שקשורות לבעיות
באמיגדלה וההיפוקמפוס, בהתאמה.
ד1: מעולה! אז כל מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה איך לבדוק את זה ניסויית.
אתה חושב שהוא יתן לנו לבדוק את המוח שלו כדי לאושש את ההנחה?
ד2: אה, אתה יודע, אני חושב שיהיה לי יותר נוח לא לדעת את התשובה לזה.
ד1: הממ. אולי נוכל לבקש מסטודנט לעשות את זה בשבילנו?