Tip:
Highlight text to annotate it
X
זו אמירה נפוצה שפילים לעולם לא שוכחים,
אבל החיות הנפלאות האלו הן יותר מכוננים קשיחים מהלכים ענקים.
ככל שאנחנו לומדים יותר על פילים,
כך נראה יותר שהזיכרון המרשים שלהם
הוא רק פן אחד של תבונה מדהימה
שהופכת אותם לכמה מהחיות הכי חברתיות,
יצירתיות וטובות לב על הכדור.
בניגוד להרבה פתגמים, זה על הזיכרון של הפילים
הוא מדוייק מדעית.
פילים מכירים כל חבר בעדר שלהם,
ומסוגלים לזהות אפילו 30 חברים לפי מראה וריח.
זה עוזר מאוד כשנודדים
או נפגשים בפילים אחרים שיכולים להיות עויינים.
הם גם זוכרים ומבדילים בין סימנים מסויימים של סכנה
ויכולים להזכר במיקומים חשובים הרבה אחרי הביקור האחרון בהם.
אבל אלה הזכרונות שלא קשורים להשרדות שהכי מרתקים.
פילים זוכרים לא רק את חבריהם לעדר
אלא יצורים אחרים שהשאירו עליהם רושם חזק.
במקרה אחד, שני פילי קרקס שהופיעו יחד לזמן קצר
שמחו כשנפגשו 23 שנים מאוחר יותר.
ההכרה לא מוגבלת לאחרים ממינם.
פילים גם מזהים אנשים שהם נקשרו אליהם אחרי פרידה של עשורים.
כל זה מראה שהזיכרון של פילים מתקדם יותר מתגובה לגירוי.
בהצצה לתוך ראשם, אפשר לראות למה,
הפילים הם בעלי המוח הגדול ביותר מחיות היבשה,
כמו גם יחס מרשים בין מסת הגוף למסת המוח.
זה הגודל של המוח יחסית למה שהיינו מצפים
לגודל גוף של החייה,
והיחס אצל פיל גבוה כמעט כמו אצל שימפנזים.
ולמרות ההשוואה הרחוקה,
אבולוציה מתכנסת הפכה אותו לדומה להפליא למוח האנושי,
עם מספר דומה של ניורונים וסינפסות
והיפוקמפוס וקליפת מוח מפותחים.
זה ההיפוקמפוס שמשוייך בחוזקה לרגשות שעוזר לזכרון
על ידי קידוד חוויות חשובות לתוך זיכרון לטווח ארוך.
היכולת להבדיל את החשיבות הזו היא מה שעושה את זיכרון הפיל
ליכולת מורכבת ומותאמת מעבר לשינון רגיל.
זה מה שמאפשר לפיל ששרד בצורת בצעירותו
להכיר בסימני האזהרה בבגרותו.
לכן לעדרים עם מטריארכיות מבוגרות יש סיכויי השרדות גדולים יותר.
למרבה הצער, זה גם מה שהופך פילים לאחת החיות הלא אנושיות
שסובלות מהפרעה פוסט טראומטית.
קליפת המוח, מצד שני, מאפשרת פתרון בעיות,
שפילים מפגינים בהרבה דרכים יצירתיות.
הם גם מטפלים בבעיות יחד,
לפעמים אפילו מערימים על החוקרים ומתמרנים את החברים שלהם.
והם הבינו חשבון פשוט, כשהם עוקבים אחרי כמויות יחסיות
של פירות בשני סלים אחרי מספר שינויים.
השילוב הנדיר בין זיכרון ופתרון בעיות
יכול להסביר כמה מההתנהגויות הכי חכמות של פילים,
אבל זה לא מסביר כמה מהדברים שאנחנו רק מתחילים ללמוד
על החיים המנטליים שלהם.
פילים מתקשרים בשימוש בהכל מסימני גוף וקולות,
לרעמים אינפרא אדומים שיכולים להשמע במרחק קילומטרים.
וההבנה שלהם של תחביר מציעה שיש להם שפה ודקדוק משלהם,
חוש זה של שפה אולי אפילו הולך מעבר לתקשורת בסיסית.
פילים יוצרים אומנות על ידי בחירה זהירה ושילוב
של צבעים ואלמנטים שונים.
הם גם יכולים לזהות שנים עשר צלילים שונים של מוזיקה וליצור מחדש מלודיות.
וכן, יש להקת פילים.
אבל אולי הדבר הכי מדהים בנוגע לפילים
זה היכולת האפילו יותר חשובה מחוכמה:
חוש האמפתיה שלהם, אלטרואיזם וצדק.
פילים הם החיות הלא אנושיות היחידות שמתאבלים על מתיהן,
ומבצעים טקסי קבורה וחוזרים לבקר את הקברים.
הם גם הראו דאגה למינים אחרים.
פיל עובד אחד סרב להכניס גזע לחור
בו ישן כלב,
בעוד פילים שנתקלים באנשים פצועים עמדו פעמים רבות למשמר
ונחמו אותם בעדינות עם החדק.
מצד שני, תקיפות פילים על כפרים
התרחשו בדרך כלל מייד אחרי צייד או לכידה,
מה שמצביע על נקמה מכוונת.
כשאנחנו שוקלים את כל העדויות,
יחד עם העובדה שפילים הם אחד המינים היחידים
שיכולים לזהות את עצמם במראה,
זה קשה להתעלם מהמסקנה
שהם יצורים הכרתיים, אינטיליגנטים ורגשיים.
למרבה הצער, הטיפול של האנושות בפילים לא משקף את זה,
כשהם ממשיכים לסבול מהרס אזורי מחיה באסיה,
ציד לשנהב באפריקה, וטיפול לא מתאים בשבי מסביב לעולם.
בהתחשב במה שאנחנו יודעים עכשיו על פילים
ומה שהם ממשיכים ללמד אותנו על אינטיליגנציה חייתית,
זה חשוב יותר מאי פעם להבטיח
שמה שהמשורר האנגלי ג'ון דאן תאר
כ"יצירת המופת של הטבע," לא תעלם מהקנבס של העולם.