Tip:
Highlight text to annotate it
X
איך אתם יודעים שאתם אמיתיים?
זו שאלה ברורה עד שאתם מנסים לענות עליה,
אבל בואו נתייחס אליה ברצינות.
איך אתם באמת יודעים שאתם קיימים?
בספרו "מדיטציה על פילוסופיה ראשונה," רנה דקארט מנסה לענות על השאלה הזו,
ומשמיד את כל הרעיונות והדעות הראשוניות שלו כדי להתחיל שוב מהבסיס.
כל הידע שלו הגיע מההנחות התחושתיות של העולם הזה.
ממש כמוכם, נכון?
אתם יודעים אתם צופים בסרטון הזה עם העיניים שלכם, שומעים אותו עם האוזניים שלכם.
החושים שלכם מראים לכם את העולם כמו שהוא.
הם לא מטעים אתכם, אבל לפעמים הם כן.
אתם אולי תטעו באדם מרוחק כמישהו אחר,
או אולי תהיו בטוחים שאתם עומדים לתפוס כדור, והוא יפגע בקרקע לפניכם.
אבל באמת, ממש פה ועכשיו, אתם יודעים שמה שלפניכם הוא אמיתי.
העיניים שלכם, הידיים שלכם, הגוף שלכם. זה אתם.
רק אנשים משוגעים ישללו את זה, ואתם יודעים שאתם לא משוגעים.
כל מי שיפקפק בזה חייב להיות חולם.
או לא, מה אם אתם חולמים?
חלומות מרגישים אמיתיים.
אתם יכולים להאמין שאתם שוחים, עפים או נלחמים במפלצות בידיכם,
כשהגוף האמיתי שלכם שוכב במיטה.
לא, לא, לא. כשאתם ערים, אתם יודעים שאתם ערים.
אה! אבל כשאתם לא, אתם לא יודעים שאתם לא,
אז אתם לא יכולים להוכיח שאתם לא חולמים.
אולי הגוף שאתם תופסים שיש לכם לא באמת שם.
אולי כל המציאות שלכם, אפילו הקונספטים המופשטים,
כמו זמן, צורה, צבע, ומספרים הם כוזבים,
הכל רק הטעיה שנרקחה על ידי גאון מרושע.
לא, באמת.
דקארט שואל אם אתם יכולים להפריך את הרעיון ששד גאון רשע
שיטה אתכם להאמין שהמציאות אמיתית.
אולי המשטה השטני הזה סימם אתכם.
העולם, התפישה שלכם אותו, הגוף שלכם.
אתם לא יכולים להפריך שכולם מומצאים, ואיך תוכלו להתקיים בלעדיהם?
אתם לא תוכלו! אז, אתם לא.
החיים הם רק חלום, ואני מתערב שאתם לא חותרים בסירה בשמחה בכלל, נכון?
לא, אתם חותרים בה בעייפות כמו המסטול המסומם הלא קיים / קיים שאתם.
האם אתם מוצאים את זה משכנע?
האם אתם משוכנעים?
אם אתם לא, טוב מאוד; אם אתם כן, אפילו טוב יותר,
מפני שבלהיות משוכנעים, הייתם מוכיחים שאתם ישות משוכנעת.
אתם לא יכולים להיות כלום אם אתם חושבים שאתם משהו,
אפילו אם אתם חושבים שהמשהו הוא כלום
מפני שלא משנה מה אתם חושבים, אתם דבר חושב,
או כמו שדקארט אמר, "אני חושב, לכן אני קיים,"
וכך גם אתם, באמת.