Shigeru Ban - Emergency shelters made from paper
Long before sustainability became a buzzword, architect Shigeru Ban had begun his experiments with ecologically-sound building materials such as cardboard tubes and paper. His remarkable structures are often intended as temporary housing, designed to help the dispossessed in disaster-struck nations such as Haiti, Rwanda or Japan. Yet equally often the buildings remain a beloved part of the landscape long after they have served their intended purpose. (Filmed at TEDxTokyo.) TEDTalks is a daily video podcast of the best talks and performances from the TED Conference, where the world's leading thinkers and doers give the talk of their lives in 18 minutes (or less). Look for talks on Technology, Entertainment and Design -- plus science, business, global issues, the arts and much more. Find closed captions and translated subtitles in many languages at ****** Follow TED news on Twitter: ****** Like TED on Facebook: ****** Subscribe to our channel: ******
Tip: Highlight text to annotate itX
מתרגם: Avi Kilmanovich מבקר: Ido Dekkers
שלום, אני אדריכל.
אני האדריכל היחיד בעולם
שיוצר מבני נייר מגלילי קרטון כמו זה
וזוהי התצוגה הראשונה שבניתי
באמצעות גלילי נייר.
בשנת 1986, הרבה הרבה לפני שאנשים החלו לדבר
על סוגיות אקולוגיות והיבטים סביבתיים,
התחלתי לבחון שימוש בגלילי נייר
כחומר בנין.
תהליך הבחינה של החומר היה מסובך מאד
אבל התברר לי שמדובר בחומר חזק יותר משחשבתי
שקל מאד להפכו לעמיד במים
וכן, בשל היותו חומר תעשייתי,
קיימת האפשרות להפכו לחסין אש.
ב-1990 בניתי מבנה זמני מחומר זה
שהיה המבנה הראשון מסוגו העשוי מנייר.
המבנה מורכב מ-330 גלילים בקוטר 55 סנטימטרים,
ישנם 12 גלילים בלבד בקוטר 120 סנטימטרים
או לחילופין בקוטר 4 רגליים.
כפי שאתם רואים בתמונה זו זהו חדר השירותים.
אם קרה ואזל לכם נייר הטואלט,
אתם תמיד יכולים לקרוע חתיכה מהקיר. (צחוק)
כך שמדובר בדבר שימושי מאד.
בשנת 2000 היה אמור להיערך כנס גדול בגרמניה
והתבקשתי לעצב את הבניין שבו הוא יתקיים
משום שמדובר היה בכנס שעסק בנושאים סביבתיים.
הוטל עלי לבנות את ביתן הכנס מגלילי נייר,
כאשר מדובר בנייר ממוחזר.
מטרת העיצוב שלי אינה רק לייצר מבנה מסוים,
אלא לשנות את מה שקורה כאשר הביתן נהרס בסופו של דבר.
זאת, משום שכל מדינה מייצרת הרבה ביתנים ואחרי חצי שנה
הם נהרסים ונוצרת כמות גדולה של פסולת תעשייתית,
אבל את הבניין שלי ניתן יהיה למחזר או לעשות בו שימוש אחר.
כשהכנס הסתיים, הבניין שלי מוחזר.
זאת הייתה מטרת העיצוב שלי.
לאחר מכן, הייתי בר מזל לזכות בתחרות
לבניית מרכז פומפידו השני בצרפת
בעיר מץ.
משום שהייתי עני,
רציתי לשכור משרד בפאריס,
אבל לא יכולתי להרשות זאת לעצמי,
אז החלטתי להביא את הסטודנטים שלי לפאריס
ויחד, בנינו בעצמנו את המשרד על גגו של מרכז פומפידו
בפאריס.
אז הבאנו גלילי נייר ומחברי עץ
שנדרשו להשלמת המשרד שהשתרע לאורך 35 מטרים.
עבדנו שם במשך 6 שנים מבלי לשלם שכירות.
(צחוק) (מחיאות כפיים)
תודה. ניצבתי בפני בעיה גדולה.
משום שהיינו חלק מהתערוכה,
אם חבר רצה לבקר אותי, הוא נדרש לקנות כרטיס כדי לראותי.
זאת הייתה הבעיה.
או אז, הושלמה בנייתו של מרכז פומפידו במץ.
זהו מוזיאון מאד פופולרי כעת,
שמהווה ציון דרך של ממש עבור הממשלה.
או אז חשתי אכזבה
כלפי מקצועי כאדריכל,
משום שלא סייענו או עבדנו עבור החברה,
אלא עבור אנשים מיוחסים בלבד,
עשירים, פקידי ממשל, יזמים.
אנשים בעלי ממון ושררה.
אלה דברים בלתי נראים,
אז הם שוכרים את שירותינו כדי להמחיש את כוחם וממונם
על ידי יצירת אדריכלות מונומנטלית.
זה המקצוע שלנו, זה המצב בראיה הסטורית
וגם עכשיו אנו עושים את אותו הדבר.
אז מאד התאכזבתי מזה שאנו לא פועלים למען החברה,
למרות שיש כל כך הרבה אנשים
שאיבדו את בתיהם בשל אסונות טבע.
אם כי עלי לציין שאלה לא באמת אסונות טבע.
למשל, רעידות אדמה לא הורגות אנשים,
מבנים שקורסים הורגים אנשים.
כאן באה לידי ביטוי האחריות של אדריכלים.
זה המצב שבו אנשים זקוקים למבנים זמניים,
אבל אין בנמצא אדריכלים זמינים לעבודה מסוג זה
משום שאנו עסוקים מדי בעבודה עבור אנשים מיוחסים.
אז חשבתי לעצמי שאפילו כאדריכלים,
אנחנו יכולים להיות מעורבים בהמצאה מחדש של בתים זמניים.
אנחנו יכולים לשפרם.
זאת הסיבה לכך שהתחלתי לעבוד באזורים מוכי אסון.
ב-1994 היה אסון גדול ברואנדה, אפריקה.
שני שבטים, הוטו וטוטסי, לחמו אחד בשני.
מעל ל-2 מיליון אנשים הפכו לפליטים.
אינכם יודעים כמה הופתעתי כשראיתי את מחנה הפליטים
שהוקם על ידי האו"ם.
הנה האנשים המסכנים האלה, קופאים להם
מתכסים בשמיכות בזמן עונת הגשמים,
במחסות שנבנו על ידי האו"ם,
שהורכבו בעצם מיריעת פלסטיק פשוטה,
בצירוף גזעי עצים שחטבו הפליטים, כפי שניתן לראות כאן.
מעל ל-2 מיליון אנשים חטבו עצים,
מה שהוביל לכריתת יערות נרחבת
ובעיה סביבתית גדולה.
אז האו"ם סיפק להם צינורות אלומיניום ומבני אלומיניום,
שהיו שווים הרבה כסף אז הפליטים מכרו אותם
והחלו שוב לחטוב עצים.
אז הצעתי להשתמש בשיטה שלי כדי לשפר את המצב
שימוש בגלילי נייר ממוחזר
משום שמדובר בחומר זול וחזק,
כשהתקציב שלי הוא 50 דולרים ליחידה.
בנינו 50 יחידות במסגרת ניסוי
לבחינת עמידות החומר, השפעת לחות, טרמיטים וכדומה.
ואז, שנה לאחר מכן, ב-1995 בעיר קובה, יפן,
התרחשה רעידת אדמה גדולה.
קרוב ל-7000 אנשים נהרגו,
וחלקים מהעיר כמו רובע נגאטה שבתמונה,
חלקים גדולים מהעיר נשרפו בשריפה שפרצה לאחר רעידת האדמה.
גיליתי שפליטים ויאטנמים רבים
התאספו בכנסיה קתולית כדי להימלט מהזוועה
למרות שהבניין נהרס לחלוטין.
אז הלכתי לשם והצעתי לכמרים
"למה שלא נבנה מחדש את הכנסיה מגלילי נייר?"
והכומר אמר "אלוהים אדירים, השתגעת ?
זה מה שאתה מציע אחרי השריפה שהתחוללה כאן?"
הוא לא בטח בי אך לא ויתרתי.
התחלתי לתור את העיר קובה,
והכרתי את הקהילה הויאטנמית המקומית.
הם דרו במבנים הרעועים הללו שכוסו ביריעות פלסטיק
בפארק.
אז הצעתי לבנותם מחדש. גייסתי כספים, ערכתי אירוע התרמה.
יצרתי מחסות מגלילי נייר עבורם
וכדי להקל על הסטודנטים שלי בבנייתם
וכן כדי לפשט את הליך הריסתם,
בניתי את היסודות מארגזי בירה.
אז פניתי ליצרנית הבירה "קירין" בבקשה לארגזים (צהובים),
משום שבאותו זמן יצרנית הבירה "אסאהי"
השתמשה בארגזים בצבע אדום,
מה שלא תואם את צבעם של גלילי הנייר.
התאמת הצבעים חשובה מאד.
אני עדיין זוכר שכולנו ציפינו
שארגזי הבירה יגיעו מלאים בבקבוקי בירה,
אבל הם הגיעו ריקים. (צחוק)
זו הייתה אכזבה גדולה.
אז במהלך הקיץ יחד עם הסטודנטים שלי,
בנינו מעל ל-50 מחסות כאלה.
סוף סוף גרמתי לכומר לבטוח בי עם שיפוץ הכנסיה.
הוא אמר "ככל שתגייס את הכסף בעצמך ותביא את הסטודנטים
שלך לעסוק במלאכת הבניה, רשותי נתונה לך".
אז במשך 5 שבועות בנינו מחדש את הכנסיה.
היא הייתה אמורה לעמוד על תילה במשך 3 שנים, אבל למעשה
היא עמדה שם במשך 10 שנים כי אנשים כל כך התלהבו ממנה.
זמן מה לאחר מכן התרחשה רעידת אדמה גדולה בטייוואן
והצענו לתרום את הכנסיה הזאת לניצולים שם,
אז פירקנו אותה לחלקים
ושלחנו אותם לשם כדי שיורכבו מחדש על ידי מתנדבים.
הכנסיה נשארה שם כמבנה קבע ונמצאת שם גם היום.
אז הבנין הזה הפך למבנה קבע.
אז שאלתי את עצמי, מהו מבנה קבע ומהו מבנה זמני ?
גם בניין העשוי מנייר
יכול להיות מבנה קבע כל עוד הוא מוצא חן בעיני אנשים.
גם מבנה בטון יכול להיות זמני
אם הוא נבנה כדי לייצר כסף.
ב-1999, התרחשה רעידת אדמה גדולה בטורקיה,
נסעתי לשם והשתמשתי בחומרים מקומיים כדי לבנות מחסות.
ב-2001, במערב הודו, גם שם בניתי מחסות.
ב-2004, בסרי לנקה, אחרי רעידת האדמה בסומטרה
והטסונאמי, בניתי מחדש את כפרי הדייגים המוסלמים.
ב-2008 בעיר צ'נגדו שבמחוז סצ'ואן בסין,
קרוב ל-70,000 איש נהרגו,
והרבה מאד בתי ספר קרסו ונחרבו
בגלל שחיתות בקרב הרשויות והקבלנים.
נתבקשתי להקים מחדש את הכנסיה הזמנית.
הבאתי את הסטודנטים היפנים שלי שיעבדו עם סטודנטים סינים.
בחודש אחד השלמנו את בנייתן של 9 כיתות,
מעל ל-500 מטרים רבועים.
והן עדיין בשימוש, גם אחרי רעידת האדמה האחרונה בסין.
ב-2009 בעיר ל'אקילה שבאיטליה, גם שם הייתה רעידת אדמה גדולה.
והנה תמונה מעניינת מאד:
ראש הממשלה לשעבר ברלוסקוני
וראש הממשלה היפני לשעבר לשעבר לשעבר לשעבר אסו...
כי אתם יודעים, אנחנו מחליפים את ראש הממשלה פעם בשנה.
והם בנדיבותם מימנו את הרעיון שלי.
הצעתי שיפוץ בהיקף נרחב, אולם הופעות זמני,
משום שהעיר ל'אקילה ידועה בחיבור שלה למוזיקה
וכל היכלי ההופעות שלה נחרבו,
כך שהמוזיקאים החלו לעזוב.
אז אמרתי לראש העיר
שהייתי רוצה לבנות אודיטוריום זמני.
הוא אמר "כל עוד אתה זה שמגייס את הכסף, אתה מוזמן לעשות זאת."
היה לי מזל גדול.
ראש הממשלה ברלוסקוני הביא את פסגת ה-G8,
וראש הממשלה שלנו לשעבר הגיע,
אז הם עזרו לנו לגייס את הכספים
וקיבלתי חצי מיליון יורו מממשלת יפן
לבנות את האודיטוריום הזמני.
ב-2010 הייתה רעידת אדמה גדולה בהאיטי
אבל אי אפשר היה לטוס לשם
אז טסתי לסנטו דומינגו, מדינה שכנה
ומשם נסעתי במשך 6 שעות להאיטי
ועם סטודנטים מקומיים מסנטו דומינגו
בנינו 50 מחסות מגלילי נייר מקומיים.
הנה מה שקרה ביפן לפני שנתיים, בצפון יפן.
אחרי רעידת האדמה והטסונאמי,
נאלצנו לפנות אנשים לחלל גדול דוגמת אולם התעמלות.
אבל שימו לב, אין פרטיות.
אנשים סבלו כתוצאה מכך, מנטאלית ופיזית.
אז נסעתי לשם עם הסטודנטים שלי
לבנות מחיצות מגלילי נייר,
שבשילוב עם וילונות יצרו מחסה פשוט ויעיל.
אולם, כמה מאנשי המנהלה המקומית
לא רצו שנעשה זאת משום שלגרסתם
זה מקשה על השליטה בנעשה במקום.
אבל היה צורך אמיתי לעשות זאת.
לא היו בנמצא מספיק אזורים מישוריים הנדרשים לבניית המבנים
הזמניים צמודי הקרקע שהממשלה שלחה כפי שרואים כאן.
שימו לב, אפילו הרשויות עשו עבודה גרועה למדי
בבניית הדיור הזמני,
בניה צפופה ומבולגנת, ללא שטחי אחסון, דליפות מים,
אז חשבתי שעלינו לבנות מבנה רב קומתי
משום שאין מספיק שטח וגם זה יהיה פתרון נוח יותר.
אז הצעתי זאת לראש העיר בזמן בניית המחיצות.
בסופו של דבר פגשתי ראש עיר נחמד מאד בכפר אונאגווה
שבמיאגי.
הוא ביקש שאבנה מבנים תלת-קומתיים על מגרשי כדור-בסיס.
השתמשתי במכולות
וכן הסטודנטים עזרו לייצר
את כל הרהיטים הנחוצים
כדי ליצור מבני מגורים נוחים
וכל זה במסגרת התקציב הממשלתי.
השטח של יחידות הדיור היה זהה,
אבל הן היו הרבה יותר נוחות מאלה הממשלתיות.
הרבה מהאנשים רצו להישאר בהן לעד.
שמחתי מאד לשמוע זאת.
כיום אני עובד בעיר קרייסטצ'רץ' שבניו זילנד.
כ-20 יום לפני רעידת האדמה ביפן,
גם הם חווו רעידת אדמה
והרבה סטודנטים יפנים נהרגו.
הקתדרלה הכי חשובה בעיר
הסמל של קרייסטצ'רץ', נחרבה אף היא.
נתבקשתי לבוא ולבנות את הכנסיה הזמנית.
כיום המבנה נמצא בהליכי הקמה
והייתי רוצה להמשיך וליצור מבנים
שאנשים אוהבים ומעריכים.
תודה רבה לכם.
(מחיאות כפיים)
תודה לכם. (מחיאות כפיים)
תודה רבה לכם. (מחיאות כפיים)
