Tip:
Highlight text to annotate it
X
[מחיאות כפיים]
חשבתי שאני רופאה משכילה ובטוחה בעצמה
כשהתחלתי לעסוק ברפואה,
עד שהתחלתי להאזין לחולים שלי.
ומה ששמעתי מהם,
חלק מהדברים שהם אמרו לי לא ממש התאימו
למה שלמדתי בביה"ס לרפואה, וזה היה ממש מבלבל.
כמובן שזו לא היתה הפעם הראשונה בה חשתי מבולבלת.
הייתי מבולבלת כי באמת מלמדים את הרופאים להיות בטוחים בעצמם.
מלמדים אותנו להיות בטוחים בעצמנו, מלמדים אותנו לדעת הכל,
ושתהיה לנו תשובה לכל שאלה ושאלה,
או לפחות שנעמיד פנים שיש לנו. אתם מכירים את זה, נכון?
וזה התאים מאד לרוב חברי כיתתי,
לרוב האנשים שהייתי איתם אז,
אבל מצד שני, 90% מהם היו גברים, אז בביה"ס.
זה לא התאים באותה מידה לי ולחברותי לכיתה.
למדנו המון מידע
שחלקו לא מצא הד אצלנו,
כי הוא לא מצא הד בתחושת עצמיותנו כנשים.
אז מה היינו אמורות לעשות?
הקמנו מה שנשים רבות הקימו בשנות ה-70:
קבוצה להגברת מודעות.
ושם חשנו בטחון לשתף במה שידענו,
לשאול שאלות על מה שלא ידענו.
ואחד מספרי התנ"ך אליו פנינו היה ספר
שאני בטוחה ששימש גם אתכן בשלב כלשהו בחייכן:
הספר "גופנו, עצמיותנו."
[מחיאות כפיים] נכון?
הוא עדיין קיים והוא עדיין עוזר להפליא.
אותו ספר ומה שלמדנו זו מזו
לימדו אותנו בעצם משהו שלדעתי לא יפתיע איש מאיתנו:
גברים ונשים הם שונים. נכון?
אבל אתם ודאי אומרים: "ספרי לנו משהו שאיננו יודעים".
אז הנה כמה דברים שאולי אינכם יודעים,
או שאולי אתם יודעים אך כבר שכחתם.
קודם כל, נשים וגברים הם שונים,
אך אנו מתייחסים אליהם באותו אופן בתחום הבריאותי.
לנשים יש כרומוזומים של רביה שונים משל גברים.
זה ידוע לכם. לנשים יש כרומוזומי XX ולגברים - XY.
והכרומוזומים האלה לא נמצאים רק
באזורי הגוף המכוסים בביקיני.
הם נמצאים בכל תא ותא בגוף.
כלומר, לכל תא יש מיניות.
והמשמעות לגביכם היא שלעתים, לתרופות,
אפילו לאותן תרופות, תהיינה השפעות או השפעות-לוואי שונות
בנשים ובגברים.
זה אומר שלעתים התסמינים לאותן מחלות יהיו אולי שונים.
זה גם אומר שבדיקות מסוימות לאבחון מחלות, או מחלות דומות,
צריכות להיות שונות עבור נשים ועבור גברים.
למדתי המון מידע בביה"ס לרפואה.
חלק מהמידע הותיר אצלי הרבה יותר שאלות מאשר תשובות,
והנה דוגמה אחת:
80% מהתרופות מסולקות מהשוק
בגלל תופעות-לוואי אצל נשים. 80%!
זה נובע בעיקר מהעובדה
שהמחקרים בתרופות אלה נעשו על גברים,
והתרופות ניתנו לנשים כשהן הוכנסו לשוק,
בדיוק כפי שהן ניתנו לגברים,
למרות שנשים טרם התנסו בהן.
ולכן היו להן תופעות לוואי, עד כדי מוות, וכולל מוות.
אני יודעת שכמה מהחוקרים
למעשה שמחו שנשים לא נכללות במחקרים ההם,
כי הם ידעו שהגוף הנשי הוא מורכב יותר,
במיוחד מבחינה הורמונלית.
יתרה מכך: מחזור הווסת סיבך להם מאד את המחקר
שאותו תכננו על יסוד התוצאות במעבדה.
אילו יכלו,
היו שואלים את השאלה שרקס הריסון שאל ב"גבירתי הנאווה":
"מדוע האישה לא יכולה להיות יותר כמו הגבר?"
[צחוק]
נכון? זה היה מקל מאד על עבודתם כחוקרים.
אבל השאלה שניקרה במוחי היתה:
"מדוע נשים לא יכולות להיות כמו נשים?
"מדוע אינכם מוצאים דרך לתכנן מחקרים
"המיועדים לגוף האישה, שיספקו לנו מידע..."
[מחיאות כפיים]
בדיוק.
"...שיספקו לנו מידע על גופן וחייהן של נשים?"
יש דבר נוסף שלמדתי.
אני מקווה שאתם מכירים משהו מהמידע הזה, אך ייתכן שלא.
לדוגמה, תסמיני התקף לב
עשויים להיות שונים אצל נשים ואצל גברים.
נשים אולי תחווינה קוצר-נשימה,
עייפות עמוקה, בחילה, אפילו תחושת חרדה,
ולא הכל רק בראש שלה.
בניגוד לתסמינים האחרים,
או שיהיו לה אותם תסמינים
של כאב מוחץ בחזה שמקרין אל זרוע שמאל.
תסמינים אלה של התקף לב
שונים לפעמים אצל גברים ואצל נשים,
כי האזורים בלב,
אזורי כלי הדם בלב,
והתהליך שמחולל את המחלה אצל האישה
שונים מאשר אצל הגבר, ולעתים הם אפילו מחייבים
סוג בדיקה אחר כדי לאבחן את מחלות הלב האלה.
אני בטוחה שכמה מכן, בקהל,
סבלתן בעבר מכאבי ברכיים, נכון?
פציעות ברצועות הצולבות החזיתיות?
איך אני יודעת על זה? כי בנות סובלות מפציעות אלה
בד"כ פי 2 או 3 יותר מאשר בנים.
ומה שלמדתי בביה"ס לרפואה
היה שהסיבה היא כי הרצועות בגידים
הן הרבה יותר גמישות ורכות,
במיוחד בתקופת המחזור החודשי.
ולכן, הטיפול היה לשבת על קו הצד,
לשבת על הספסל בשיעור ההתעמלות, כשאת במחזור.
כפי שוודאי חשדתם, זה לא מנע את הפציעות.
ברור שזה לא עזר להשיג כושר גופני.
אבל מה שכן עזר ומה שבד"כ עוזר,
הוא מערכת שונה של טכניקות לקפיצה, תנועות ציר,
זינוקים ועצירות כמו בכדורגל,
בכדורעף או בכדורסל.
טכניקות אלה, יחד עם תרגילים
כמו תרגילי חיזוק וזריזות,
יכולות להפחית את פציעות הברכיים ביותר מ-50% אצל בנות.
ולכן המאמנים צריכים ללמד טכניקות אלה את הבנות
בכודרגל ובכדורעף.
וזה נובע חלקית מהעובדה
ששרירי הירך, אצל הגברים,
מתכווצים בו-זמנית ומייצבים את מיפרק הברך,
אבל אצל נשים ונערות, הם מתכווצים בזמנים מעט שונים,
מה שמביא לפציעות האלה, כאחד הגורמים.
אני רוצה שתבינו שאלו הם הבדלי מין.
בדיוק. ההבדלים הביולוגיים שבין נשים לגברים.
אבל ישנם הבדלים נוספים,
והבדלים אלה מתייחסים למגדר שלנו,
כלומר, לתפקידינו החברתיים,
איך רואים אותנו כשתופשים את העמדות הנכונות
כנשים וגברים בחברה.
לדוגמה,
ברוב המדינות מקצים בד"כ לנשים את מטלות הבישול,
ויש נשים שמבשלות על גבי כירות גז בוערות,
או אף מדורות, במקומות שונים בעולם.
והאדים והעשן
עלולים לגרום ליותר מחלות ריאה אצל נשים מאשר אצל גברים,
לא בגלל שהריאות שלנו שונות, והן אכן שונות,
אלא כי הן נחשפות יותר לעשן.
ואילו גברים נוטים יותר לתאונות ופציעות.
לדוגמה, יותר גברים נופלים מגגות, מאשר נשים,
וזה לא כי הם מגושמים יותר.
[צחוק] טוב. אולי כי יש כמה גברים מגושמים,
אבל באופן כללי, זה נובע מחשיפה לסיכונים מקצועיים.
כעת ברצוני להעביר אתכם 40 שנה קדימה, מאז ימי בביה"ס לרפואה.
אותן קבוצות להגברת מודעות
הפכו מאז לארגונים מקצועיים
המתמסרים למחקר בענייני מין ומגדר,
ומקדמים את החינוך בתחום הרפואה,
בסינון מונע ייחודי למין ומגדר באבחונים וטיפולים
שיכול להועיל לא רק לנשים, אלא גם לגברים,
ובכוחו גם להפחית את עלויות הטיפול הבריאותי.
לעמיתי ולי נדרשו 40 שנה להגיע לכך.
וודאי תידרשנה עוד 20 או 30 שנה
עד שזה יהיה דבר שבשגרה ושניתן להיעזר בו.
אבל אינכם יכולים לחכות עד אז. אין לכם כ"כ הרבה זמן.
אז אולי, אם נפעל ביחד, נוכל להאיץ את התהליך הזה.
עמיתי ואני נמשיך בעבודתנו.
אבל אולי יש דברים שאתם תוכלו לעשות.
האחד הוא להיות מודעים למידע הזה.
השני הוא לשתף בו את המשפחה והחברים.
השלישי הוא להתחיל לשאול שאלות, כמו למשל,
אם רושמים לכם תרופה, תוכלו לשאול:
"האם התרופה הזו נבדקה גם בנשים וגם בגברים?"
"האם עלי לצפות ליעילות שונה או לתופעות-לוואי שונות?"
אם מבקשים מכם להיבדק לאיתור מחלת-לב,
תוכלו לשאול: "האם זו הבדיקה הכי טובה לאבחון הבעיה שלי?"
אולי יהיה עליכם להתגבר
על כמה מהמסרים שתשמעו בתוך ראשכם, כמו:
"אני לא חכמ/ה מספיק. אני לא יודע/ת מספיק.
"לא מתפקידי לשאול שאלות."
ואני אומרת לכם: זה בהחלט תפקידכם.
אתם המומחים לגבי עצמכם. אתם המומחים לגבי חייכם.
חייתם הרבה זמן בגוף שלכם. אתם מכירים את עברכם הרפואי.
המידע הזה חשוב.
אתם יכולים לשתף פעולה עם המטפלים שלכם.
ייתכן שהם אפילו לא מכירים את המידע הזה,
אבל ביחד תוכלו למצוא את המידע הזה
ולצפות לסינון האבחוני המונע הטוב ביותר מבחינת מין ומגדר
ולאפשרויות הטיפול הטובות ביותר עבורכם.
זהו השלב הראשון ברפואה וטיפול מותאמים אישית.
אתם יכולים לסמוך עלי ועל עמיתי שנעשה את חלקנו.
אנו סומכים עליכם שתעשו את חלקכם.
[מחיאות כפיים]