Tip:
Highlight text to annotate it
X
ליזי: אז היה לי סופ"ש ממש כיפי עם ג'יג'י ודארסי, אבל כמו כל שאר האנשים
שפה, זה הזמן לחזור לעבוד. וכמו בקולינס את קולינס, אני צריכה
לבלות קצת זמן בלדבר עם המנכ"ל. אבל הפעם הקלטתי את זה. למה? כי אחרת
לא היה וידאו היום.
אז תחזיקו מעמד, צופים נאמנים, כי שמי הוא ליזי בנט
וזה החלק המשעמם.
"ראיון תאגידי" נכתב על ידי קייט רוריק
ליזי: תיכנס. דארסי: סלחי לי ליזי. אממ...
ג'יג'י אמרה לי שאת רוצה אותי. ליזי: באמת?
דארסי: כן, בשביל
ראיון למחקר העצמאי שלך. ליזי: כן,
כן. כלומר, אם יש לך את הזמן ולא אכפת לך להופיע באחד הסרטונים שלי שוב, עוד פעם.
דארסי: לא, לא אכפת לי.
ו, אה... כן, יש לי זמן. או, אני אפנה זמן. ליזי: מצוין.
תן לי רק, אהה, לסגור את הדלת.
ליזי: אז... דארסי: אז?
ליזי: למה שלא תספר לנו קצת על פמברלי דיגיטל?
דארסי: מה הצופים שלך ירצו לדעת?
ליזי: כל דבר שלא מופיע באתר.
בוא נתחיל עם השם.
מה המשמעות של פמברלי?
דארסי: אה... פמברלי הוא שמו של המקום באנגליה שממנו הגיעה המשפחה של אבא.
אני מצטער, זה משעמם. ליזי: לא.
אני אוהבת את זה. זה נותן תחושה של היסטוריה למיזם חדש, במיוחד אחד
עם מנכ"ל כל כך צעיר.
דארסי: אני פשוט מחשיב את עצמי כבעל מזל. די מוקדם גיליתי משהו שאני אוהב לעשות
ושאני עושה אותו היטב, ובניתי את החברה שלי סביב זה.
את בוודאי יודעת למה אני מתכוון, עם הסרטונים שלך.
ליזי: הסרטונים שלי?
דארסי: גילית משהו שאת אוהבת לעשות, ועושה היטב.
ליזי: הם סתם...
סרטונים מינוריים. אני, מספרת סיפורים על החיים הבנאליים שלי.
דארסי: אבל זה מהדהד עם אנשים.
את מספרת סיפורים טבעית.
בסדר, אני אראה לך שמה שאת עושה הוא מיוחד. תספרי לי על איך את מכינה וידאו.
ליזי: זאת לא אני שאמורה לראיין אותך?
בסדר. אהה...
בדרך כלל אני מתחילה עם נושא עכשווי, משהו שקרה לאחרונה בחיים שלי. כמו,
אה... הלכתי לעשות קריוקי עם אחותך הקטנה אתמול בערב.
ואז יכול להיות שחזור בשביל לעזור להסביר, תיאטרון תחפושות...
דארסי: עכשיו זאת דוגמא למשהו מיוחד ושונה
ויצירתי
באיך שאת מכינה את הסרטונים שלך.
ליזי: אפילו כשזה מוביל באופן עקיף לזה שאני קוראת לך מחלק עיתונים? דארסי: אפילו אז.
אז איך היית
עושה תיאטרון תחפושות על יציאת הקריוקי שלך עם ג'יג'י?
ליזי: אה... 0:02:40.669,0:02:43.259 טוב, אני לא עומדת לשיר, זה בטוח.
אה...
והיות ואתה פה, אתה תצטרך להיות העוזר שלי.
דארסי: אני... אני לא חושב שזה הכרחי.
ליזי: הו. לא.
אתה התחלת את זה.
אתה לא עומד להשתפן עכשיו.
קדימה, זה לא כאילו זאת הפעם הראשונה שלך.
ליזי: אז...
מה כדאי שנשיר?
דארסי: ובכן, ובכן,
אני תמיד הולכת על מחזות הזמר הקלאסיים.
ליזי: אז, רוג'רס והמרשטיין?
דארסי: זה לא קלאסי, זה
עתיק.
אני מצטער,
אני לא יכול לעשות את זה.
ליזי: למה?
דארסי: זה פשוט מוזר מידי,
להעמיד פנים שאני אחותי.
אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני לועג לה, או...
אני מתנצל, זאת מילה קשה.
ליזי: לא, אני מבינה. אני יודעת
שהשתמשתי בתיאטרון תחפושות כדי לצייר תמונה של אנשים שמראה רק את
נקודת המבט המוגבלת שלי, וזה יכול להיראות כמו לעג.
אה... כמו עם אמא שלי. דארסי: אמא שלך?
ליזי: כן, אמא שלי אובססיבית עם לחתן את הבנות שלה, אבל אהה... כל מי
שצפה בסרטונים יכול לראות שאכפת לה מאיתנו ושבדרך שלה, היא רק רוצה
את מה שטוב בשבילנו.
אז אני מנסה להיות יותר טובה בלתאר אנשים מיותר מרק
נקודת המבט שלי.
דארסי: אני מנסה לעשות אותו הדבר, אה...
לראות מנקודות מבט שונות.
למרות שאני לא בטוח שאני מסוגל לעשות את זה משל אחותי, זה מרגיש מאוד מוזר.
ליזי: אוקיי, טוב, אהה...
הייתה לי שיחת טלפון עם אבא שלי. אנחנו יכולים לשחזר את זה.
לא, זה יהיה
מוזר. אה,
שיחת וידאו עם שרלוט?
לא. הייתה לי ארוחת צהריים עם פיץ!
דארסי: פיץ. אני יכול לגלם את פיץ.
אחרי הכל, לפיץ יצא לגלם אותי.
אני מאמין שלזה קוראים נקמה.
ליזי: אה, יש רק בעיה אחת.
אין לי תחפושת בשביל פיץ.
דארסי: אה, זאת לא בעיה. ליזי: זאת לא?
דארסי: ליחידת ההפקה שבקומה השלישית יש מחלקת הלבשה.
דארסי: אז, ליזי בי.
ספרי לי על איך שאת מסתדרת בפמ-בר-לי.