Tip:
Highlight text to annotate it
X
רק במאה השנים האחרונות המין האנושי הבין
שהגלעין של היסודות הכימיים לא תמיד קבוע.
הוא יכול להשתנות באופן ספונטני מיסוד אחד לאחר.
השם של התהליך הזה הוא רדיואקטיביות.
אתם כנראה כבר יודעים משהו על הגלעין:
הוא זעיר בהרבה מהאטום,
הוא עשוי מחלקיקים שנקראים פרוטונים וניוטרונים,
אלקטרונים מקיפים אותו.
ולמרות שהאטומים יכולים לחלוק או להחליף בניהם אלקטרונים, כשהם נקשרים יחד,
הגלעינים עצמם לא משתנים לעולם.
נכון?
ובכן, לא נכון.
גלעינים מסויימים לא יציבים במובן הזה.
זה אומר, שהם יכולים להשתנות פתאום,
באופן ספונטני.
הגלעין הרדיואקטיבי מעיף החוצה חלקיק קטן
והופך ליסוד אחר, פשוט כך.
לדוגמה,
אטום הפחמן יכול לפלוט אלקטרונים מהירים
ולהפוך לגלעין חנקן.
יש שני חלקיקים שיכולים להיות מופצים מגלעין רדיואקטיבי,
אבל לעולם לא יחד.
האלקטרון המהיר מאוד נקרא חלקיק בטא.
אם אתם יודעים מעט על אלקטרונים, אולי אתם חושבים,
"מה בכלל עשה האלקטרון בגלעין מראש?"
התשובה היא, שיש ניוטרון בגלעין
שהשתנה ספונטנית לפרוטון,
שנשאר מאחור,
והאלקטרון עף החוצה כחלקיק בטא.
זה לא מה שהכימיה למדה אותנו לצפות לו.
הגלעין אמור להיות יציב.
ניוטרונים לא יכולים להשתנות לפרוטונים.
אלא שלפעמים הם כן!
החלקיק האחר שהגלעין מעיף ספונטנית
מגלעין לא יציב, הוא חלקיק אלפא.
חלקיק אלפא מאסיבי פי 8,000 מחלקיק בטא,
והוא קצת יותר איטי.
חלקיק אלפא מורכב משני פרוטונים ושני ניוטרונים.
אם נלכוד את כל חלקיקי האלפא האלה יחד,
נקבל גז הליום.
חלקיק אלפא הוא גלעין הליום.
כמו חלקיקי הבטא, לא הייתם מצפים
שגלעין כבד יותר ישליך הליום.
אבל שוב, זה כן קורה,
והגלעין נהפך ליסוד חדש.
אז, האם רדיואקטיביות יעילה או רק מסוכנת?
בכל מקום בו אתם יושבים,
סביר שיש בסביבתכם מכשיר
שמכיל מקור של קרני אלפא:
גלאי עשן.
המקור הוא אמריקיום רדיואקטיבי.
אתם בטוחים לחלוטין מחלקיקי האלפא האלה,
שלא יכולים לנוע יותר מכמה סנטימטרים באויר.
חלקיקי בטא חודרים הרבה יותר עמוק
דרך חומרים שגלי אלפא חודרים אותם.
אטומים רדיואקטיביים נמצאים בשימוש ברפואה כסמנים,
להראות איפה חומרים כימיים נעים בתוך הגוף.
חלקיקי בטא מופצים ויש להם מספיק אנרגיה
לצאת מהגוף ולהתגלות.
יש סוג שלישי של קרינה רדיואקטיבית:
גמא, שהיא לגמרי לא חלקיקית.
זהו גל אלקטרומגנטי,
כמו גלי מיקרו, או אור,
אבל למעשה הוא אנרגטי פי 1,000 מאור נראה.
גלי גמא יכולים לעבור דרך הגוף.
משתמשים בגלי גמא כדי לקטול בקטריות בפירות ולהגדיל את חיי המדף שלהם,
או ברדיותרפיה, כדי להרוג תאי סרטן.
חומרים רדיואקטיביים מתחממים,
וחום זה יכול לשמש לייצור חשמל.
החום הזה הובא אליכם מאז גשושיות החלל,
ובעבר, בקוצבי לב.
ככל שהקרינה הגרעינית מואטת בפתאומיות,
כך היא גורמת יותר נזק לאטומים בהם היא פוגעת.
זה נקרא יוניזציה.
גלי אלפא גורמים להכי הרבה יוניזציה, כשהם מתנגשים באטומים אחרים
וקרני גמא הכי פחות.
בבני אדם, האפקט הגדול ביותר של קרינה
הוא הנזק שהיא יכולה לגרום ל- DNA שלנו.
למרות שחלקיקי אלפא לא יכולים לחדור דרך העור שלכם,
אם אתם נושמים או מעכלים גלעינים רדיואקטיבים,
התוצאות הבריאותיות יכולות להיות חמורות.
רדיואקטיביות היא גם יעילה וגם קטלנית.
אבל היא נמצאת סביבנו כרקע לעולם הטבעי.