Tip:
Highlight text to annotate it
X
מתרגם: Shay Shlomo Hazan מבקר: Ido Dekkers
אני המבקר הטכנולוגי השבועי לניו-יורק טיימס.
אני מבקר אביזרים וכדומה.
ובעיקר, מה שאבות טובים צריכים לעשות בתקופה זו של השנה
זה להתרפק עם ילדיהם ולקשט את עץ חג המולד.
מה שאני, בעיקר, עושה השנה
זה להופיע בטלוויזיה ולענות על אותן שאלות:
"מה הם הטרנדים הטכנולוגיים לשנה הבאה?"
ואני כאילו, "לא רק עברנו על זה שנה שעברה?"
אבל אני הולך לבחור את זה שהכי מעניין אותי וזה הוא
שידוך מושלם בין הטלפון הסלולארי והאינטרנט.
יודעים, מצאתי את הר הגעש הזה בגוגל-תמונות,
בלי להבין כמה שזה גורם לי להיראות כמו הכריכה של 'דיאנטיקס'.
(צחוק)
בכל מקרה, כל זה התחיל לפני כמה שנים,
כשהתחילו להעביר את הקול שלך דרך האינטרנט, במקום דרך קו טלפון
ועברנו הרבה מאז.
אבל זה היה מעניין בשם עצמו. אלו חברות כמו וונאג'.
בעיקרון, אתם לוקחים טלפון רגיל, מחברים אותו לקופסה הקטנה הזאת
שהם נותנים לכם והקופסה מתחברת למודם כבלים שלכם.
עכשיו זה עובד ממש כמו טלפון רגיל.
כך שאתה יכול להרים את הטלפון, אתה שומע צליל חיוג,
אבל זה רק זיוף. זה קובץ שמע של צלצול חיוג
וזה רק כדי להרגיע אותך, שהעולם לא נגמר.
זה יכול להיות כל דבר. זה יכול להיות מוזיקת סלסה
או קטע קומי-- זה לא משנה באמת.
אז לקופסה הקטנה יש את מספר הטלפון שלך,
אז זה באמת מגניב. אתה יכול לקחת אותה ללונדון או לסיביר
והשכן שלך יכול להתקשר למספר הביתי שלך והטלפון שלך יצלצל,
כי הכל בקופסה.
יש להם, שם בפנים, כל אפשרות ידועה לאדם,
כי להוסיף עוד אפשרות, זה רק תוכנה.
וכתוצאה מ'קול דרך פ"א (פרוטוקול אינטרנטי)--
אני שונא את המונח הזה --'קול דרך האינטרנט'--
שירות קווי טלפון ביתיים ירד בשלושים אחוזים בשלוש השנים האחרונות.
אני מתכוון, אף ילד מכללה, שמכבד את עצמו, לא מחזיק שירות קו טלפון ביתי יותר.
זה מה שילדי מכללה יותר צפויים להחזיק. זה היישום הכי פופולארי
של שירות קדפ"א בעולם: זה סקייפ.
זו תוכנה חינמית שאתה מוריד למאק או למחשב האישי שלך
ואתה מבצע שיחות חינמיות לכל מקום בעולם.
הבאסה היא שאתה צריך לחבוש אוזניות, כמו חנון.
זה לא הטלפון שלך -- זה המחשב שלך.
אבל, למרות הכל, אם אתה ילד מכללה ואין לך כסף,
תאמין לי, זה יותר טוב מלנסות להשתמש בסלולארי שלך.
זה באמת חמוד לראות אנשים בגיל העמידה,
כמוני, מנסים, בפעם הראשונה, את סקייפ.
שזה בד"כ מתי שהילד יוצא לסמסטר בחו"ל.
הם לא רוצים לשלם את העמלות הבינלאומיות,
אז הם כאילו, "טימי! זה אתה?"
(צחוק)
זה באמת חמוד.
אבל אני-- לפחות זה היה ככה כשאני עשיתי את זה --
(צחוק)
אני חושב, שאיפה שקדפ"א הולך להיות באמת מעניין
זה כשיתחילו לשים אותו בטלפונים סלולאריים.
דמיינו, אם היה לכם טלפון סלולארי
וכל פעם שהייתם בנקודת גישה לאינטרנט אלחוטי--
שיחות חינם לכל מקום בעולם,
לא משלמים לחברות הסלולאריות גרוש.
זה יהייה באמת, באמת מגניב -- ובכל זאת,
אפילו שהטכנולוגיה לזה כבר הייתה זמינה
חמש שנים, למרבה הפלא,
מספר הטלפונים הסלולארים הסטנדרטיים
המוצעים ע"י ספקיות אמריקאיות עם תוכנית קדפ"א חינם
הוא אפס!
אני לא מצליח להבין למה!
(צחוק)
למען האמת, אני צריך לעדכן את זה. יש אחת עכשיו.
וזה כל-כך מעניין שחשבתי שכדאי שאני אספר לכם עליה.
היא באה מבית טי-מובייל.
ואני לא ממומן ע"י טי-מובייל,
אני לא מחובר לטי-מובייל.
לניו-יורק טיימס יש נהלים מאוד נוקשים לגבי זה.
הכל מאז הפעם שהג'ייסון בלייר המניאק הזה הרס לנו הכל.
(צחוק)
בעצם, הסיבה שלא שמעתם על התוכנית הזאת
היא בגלל שהיא הושקה שנה שעברה
בעשרים ותשע ליוני.
מישהו זוכר מה עוד קרה בעשרים ותשע ליוני, שנה שעברה?
האייפון קרה. האייפון הושק ביום הזה.
ואני כאילו, אתם יכולים לדמיין את עצמכם בתור
היחצנית של טי-מובייל? אתם מבינים?
" היי, יש לנו הודעה ל-- ואאההה!!"
(צחוק)
אבל זה, בעצם, ממש, ממש מגניב. יש לכם מבחר טלפונים.
ואנחנו לא מדברים על סמארטפונים --
טלפונים רגילים, כולל הבלאקברי, שיש להם רשת אלחוטית.
העסקה היא, כל פעם שאתם בנקודת גישה לרשת אלחוטית.
כל השיחות חינם.
וכשיצאתם מהנקודה, אתם על רשת סלולארית רגילה.
אתם חושבים, "טוב, כמה אני כבר בטווח של נקודת גישה?"
התשובה היא, "כל הזמן!"
בגלל שהם נותנים לכם
נתב אלחוטי רגיל שעובד עם הטלפון
לבית.
שזה באמת גאוני, בגלל שכולנו יודעים,
שטי-מובייל היא הספקית הכי עלובה.
יש להם שטח כיסוי בגודל הציפורן שלי.
(צחוק)
אבל זה מאה מליון דולר להרים מגדל שידור כזה, נכון?
אין להם כאלו סכומים. לכן, במקום, הם החלו לתת לכל אחד מאיתנו
קופסה-של-שבע-דולר-ותשעים-וחמש-סנט. הם כמו תוכנית חשאית להקמת מגדלים.
אנחנו שמים את זה בביתינו בשבילם!
בכל מקרה, יש להם טלפוני Wi-Fi באירופה.
אבל הדבר שטי-מובייל עשתה, שאף אחד לא עשה בעבר
הוא, כשאתה בשיחה ואתה עובר מWi-Fi לרשת סלולארית,
השיחה עוברת ביניהם באמצע הברה,
ללא רבב. אני אראה לכם את הטכנולוגיות המתקדמות
שאנחנו מפעילים בניו-יורק טיימס, לבדוק את הציוד הזה.
זה אני, עם המצלמה על הטלפון
הולך ככה.
(צחוק)
תוך כדי שאני יוצא מהבית מנקודת הWi-Fi שלי
לרשת סלולארית, בזמן שיחה עם אשתי --
הסתכלו על הפינה השמאלית העליונה. זה אות הWi-Fi.
(וידאו) ג'ניפר פוג:"הלו?"
דייויד פוג: "היי מאמי, זה אני."
ג"פ: "או, היי מותק, מה שלומך?"
ד"פ:" את על Wi-Fi. איך זה נשמע?"
ג"פ:" או, זה נשמע די טוב."
עכשיו, אני יוצא מהבית. ד"פ:" אני יוצא לטיול-- אכפת לך?"
ג"פ:"לא, בכלל לא. יש לי יום נפלא עם הילדים."
ד"פ: "מה את עושים?"
ג"פ: "טוב, החלטנו לב--" הנה!
זה בדיוק החליף למגדל סלולארי באמצע השיחה.
אני לא יודע למה אשתי אומרת, שאני אף פעם לא מקשיב לה. אני לא קולט את זה.
(צחוק)
השורה התחתונה היא, שהגבולות,
בגלל האינטרנט פלוס טלפון סלולארי, נמסים.
הדבר המגניב לגבי טלפוניי טי-מובייל
זה, שלמרות שטכנולוגיית ההעברה היא מאוד מתקדמת,
טכנולוגיית החשבון עוד לא השוותה קו.
אז מה שאני אומר, בעצם, זה שאתה יכול להתחיל שיחה
בבית שלך, בנקודת Wi-Fi,
אתה יכול להיכנס לרכב שלך ולדבר עד שהסוללה מתה--
שזה יהייה בערך עשר דקות--
(צחוק)
והשיחה תמשיך להיות בחינם.
בגלל שהם לא-- שאין להם--
טוב, לא, רגע! לא כל-כך מהר.
זה פועל ככה גם לכיוון השני.
אז אם התחלת שיחת טלפון על הרשת הסלולארית שלך
והגעת הביתה, אתה ממשיך לשלם.
שזה למה רוב האנשים עם השירות הזה
מתרגלים להגיד,
"היי, בדיוק הגעתי הביתה. אני יכול להתקשר חזרה עוד שנייה?"
עכשיו אתם מבינים למה.
זה גם נכון שאם אתה משתמש בטלפונים האלו בחו"ל,
זה לא יודע באיזו נקודת גישה אתה נמצא.
באינטרנט, אף אחד לא יודע שאתה כלב,
נכון? אף אחד לא יודע שאתה בפקיסטאן.
אתה יכול לעשות אינסוף שיחות חינמיות
הביתה לארה"ב עם הטלפונים האלו. אז, מאוד, מאוד מעניין.
יש עוד דבר שאני מחבב.
למישהו פה יש סלולארי עובד,
שדלוק, עם קליטה, שיכול להתקשר עכשיו, בלי הרבה התעסקות?
אוקיי. תוכל להתקשר אליי, בבקשה, עכשיו? [מספר טלפון ניתן.]
ואל תתקשרו אליי כולם בשלוש בבוקר, לבקש ממני לתקן לכם את המדפסת.
(צחוק)
יש לי שני סלולארים, אז זה הולך להיות מאוד מוזר, אם זה יעבוד.
אני צריך להחכים שלא לעשות הדגמות טכנולוגיות
לפני קהל. זה פשוט, כאילו, מופרך.
זה מצלצל. ו-- או, הצליל פה כבוי. פשש! גדול.
בכל מקרה, גם זה מצלצל, אז שניהם מצלצלים באותו הזמן.
סלחו לי לשנייה.
הלו?
או, מאיפה אתה מתקשר?
לא, לא, סתם צוחק. הנה הוא. תודה רבה שעשית את זה.
לא ידעתי, אפילו, שזה היה אתה-- הסתכלתי על הבחור הזה.
או, מעולה! כן. כן, אתם יכולים להפסיק להתקשר אליי עכשיו!
(צחוק)
(צלצול)בסדר! הבנו את הנקודה.
בסדר. צלצול כבוי. כולם רוצים חלק מהאקשן.
(צחוק)
טוב, אז זו מלאכת המחשבת של גראנד סנטרל --(צלצול) זה--
(צלצול) או, לכל הרוחות!
(צחוק)
יש לי את המספרים שלכם עכשיו!
(צחוק)
אתם עוד תשלמו.
גראנד סנטרל הוא רעיון מבריק
שבו נותנים לך מספר טלפון חדש
ואז, בנקודה זאת, מספר טלפון אחד מצלצל לכל הטלפונים שלך ביחד.
הטלפון הביתי, הטלפון בעבודה, הסלולארי שלך, הטלפון ביאכטה--
זה קהל האח"מים --
(צחוק)
היופי שבזה הוא שאף פעם לא מפספסים שיחה.
אני יודע שהרבה מכם חושבים,
"אוו, אני לא רוצה להיות זמין בכל שעה."
אבל היופי הוא שהכל עובר דרך האינטרנט.
אז אתם מקבלים את כל האפשרויות המגניבות האלו--
כמו להגיד לדוגמה, אני רוצה שהאנשים האלו יוכלו להתקשר אליי רק במהלך השעות האלו.
ואני רוצה שאנשים האלו, ישמעו את הברכה הבאה,
"היי בוס, יצאתי לעשות קצת כסף לשנינו. השאר הודעה."
ואז אשתך מתקשרת ו- "היי מאמי, השאירי הודעה."
מאוד מאוד גמיש.
גוגל קנתה את זה והם עובדים על זה כבר שנה.
הם אמורים לצאת עם זה, בקרוב, בשיטה ציבורית.
דרך אגב, זה משהו שממש מציק לי.
אני לא יודע אם אתם מודעים לזה. כשאתם מתקשרים למרכזייה בסלולארי שלכם,
הם מחייבים אתכם שני דולר.
ידעתם את זה? זו שערוריה.
ויש לי, למעשה תמונה של העובד של וורייזון פה.
ואני הולך לגלות לכם איך להתחמק מזה עכשיו.
מה שאתם הולכים להפעיל זה גוגל סלולאר.
זה לגמרי חינם -- אין אפילו פרסומות.
אם אתם יודעים איך לשלוח מסרון, אתם יכולים להשיג את אותו מידע בחינם.
אני עומד לשנות לכם את החיים. אז הנה אני עושה את זה.
אתם שולחים מסרון למילה "גוגל",
שהופכת להיות ארבע שש שש ארבע חמש.
השאירו את ה-"אי" האחרונה לחיסכון.
בכל מקרה, אז בוא נגיד שאתה צריך בית מרקחת ליד שיקגו.
אתה מקליד "בית מרקחת שיקגו" או את המיקוד.
לוחץ "שלח" ותוך חמש שניות,
הם ישלחו לך את שני בתי המרקחת הכי קרובים.
הכל כולל שמות, כתובות ומספרי טלפון.
הנה זה בא.
וזה כבר רשום, אז אם אתה נוהג,
אתה לא חייב לעשות את הדבר הבא: "אהא, אהא, אהא."
זה עובד גם עם מזג אוויר.
אתה יכול לומר "מזג אוויר" ושם העיר, אליה אתה נוסע
ואז, תוך חמש שניות, הם שולחים לך בחזרה
את התחזית המלאה לעיר הזאת.
עוד מעט אני אספר לכם למה הייתי במילאנו.
הנה אנחנו. וכל אלו הם רק ההתחלה.
אלו הם כל הדברים שאתם יכולים לסמס לגוגל והם--
כן! כולכם מנסים לרשום את זה.
כמה חמוד. יש לי כתובת דוא"ל. אתם יכולים פשוט לבקש ממני.
זה לגמרי מדהים. החיסרון היחיד
הוא, שזה דורש ממך לדעת איך לסמס--
לשלוח מסרון. אף אחד מעל גיל ארבעים לא יודע איך לעשות את זה.
אז אני הולך ללמד אותכם משהו אפילו יותר טוב.
זה נקרא גוגל מידע.
הם בדיוק השיקו את הגרסה המופעלת-קולית של אותו הדבר.
זה זיהוי קול כמו שלא שמעתם בעבר.
אז בואו נגיד שאני במונטריי
ומה אני רוצה?
אני רוצה למצוא מה? בייגלה. אוקיי.
גוגל: אמור את שם העסק ואת שם העיר והמדינה.
ד"פ: בייגלה, מונטריי, קליפוניה.
קיבלתי את הקו הסיני.
(צחוק)
גוגל: בייגלה, מונטריי, קליפוניה.
שמונה תוצאות נבחרות: מספר אחד,
מאפיית בייגלה ברחוב אל-דוראדו.
לבחור במספר אחד, אנא לחצו אחד או אמרו "מספר אחד".
מספר שתיים מאפיית בייגלה, מחלקת גבייה.
מספר שתיים.(גוגל ממשיך לדקלם ברקע) מספר שניים. שתיים.
(צחוק)
למה אני מקשיב לאנשים מהקהל?
טוב, בכל מקרה -- או! הנה זה מתחיל!
גוגל:... מחלקת גבייה בשדרת מקקלן, מונטריי.
אני אחבר אתכם, או אימרו "פרטים", או "חזור".
ד"פ: הוא מחבר אותי! או אפילו לא אומר לי את הטלפון.
הוא פשוט מחבר אותי ישירות. זה כמו להחזיק נהג פרטי.
גוגל: אנא המתן.
(צחוק)
ד"פ: היי, אפשר, בבקשה, 400 עם גבינה לבנה?
לא, לא,לא-- סתם צוחק, לא, לא.
אז, בכל מקרה, אתם אפילו לא מגלים מה היה המספר.
זה פשוט כזה מדהים.
וזה ממש, ממש מדוייק.
זה אפילו יותר מדהים. שימו את זה בחיוג מהיר.
אתם יכולים לשאול, בעזרת הקול, כל שאלה.
מי זכה באלף תשע מאות חמישים ושמונה בגביע העולם?
מה הוא המתכון לקוקטייל למסויים?
זה פשוט מדהים -- והם מסמסים לכם חזרה את התשובה.
ניסיתי את זה הבוקר, רק כדי לוודא שזה עוד חי.
"אלו שחקנים שיחקו את ג'יימס בונד?"
הם שולחים לי חזרה את זה:" שון קונרי,
ג'ורג' לזבני, רוג'ר מור, טימות'י דלטון, פירס ברוסנן, דניאל קרייג."
נכון! ואז ניסיתי לחקות צפונבונית.
אם, כאילו," מה זו המילה הזו שאומרת, אתה יודע, כאילו,
כשהשמש, הירח וכדה"א הם, כאילו, כולם בקו?"
רק לראות איך ההבנה הייתה.
הם סימסו לי חזרה, "קוראים לזה סיזיגיה."
שידעתי את זה, כי זו המילה שהביאה לי את הניצחון בתחרות איות באוהיו באלף תשע מאות שבעים ושש.
אתם יודעים, יש הרבה אנשים שתוהים, "איך, לכל הרוחות, הם הולכים
לעשות כסף מזה?" והתשובה היא: הסתכלו על השורה האחרונה.
הם שמים את ההודעה הפצפונת הזאת, באורך 10 תוים.
והרבה אנשים גם רוצים לדעת, "איך זה עובד?
איך זה יכול להיות כזה טוב? זה כאילו יש בנאדם אמיתי
בצד השני של הקו."
בגלל שיש אחד!
יש להם 10,000 אנשים
שמקבלים עשרים סנט לתשובה.
כמו שאתם יכולים לדמיין, אלו ילדי מכללה וזקנים.
זה מי שיכול להרשות לעצמו לעשות את זה.
אבל זה בנאדם על הקו, וזה חילץ אותי מכלכך הרבה
מצבים קשים כמו, "מתי הטיסה האחרונה יוצאת משיקגו?"
אתם יודעים. זה פשוט מדהים.
דבר נוסף שבאמת מפריע לי לגבי טלפונים סלולארים היום --
וזה, כנראה, מה שהכי מורט לי את העצבים בכל עולם הטכנולוגיה.
כשאני מתקשר להשאיר לך הודעה,
אני מקבל 15 שנית של הדרכה
ממורה כיתה ג', שלקח ריטלין!
(צחוק)
"לשלוח ביפר לאיש זה..."
ביפר? מה זה פה, 1975?
לאף אחד אין ביפרים יותר.
"אנא השאר הודעתך בהישמע הצלצול.
כשסיימת להקליט
אתה יכול לנתק." לא!
(צחוק)
ואז זה מחמיר:
כשאני מתקשר לשמוע את ההודעות שלי,
קודם כל:" יש לך 87 הודעות.
בכדי להקשיב להודעות..."
למה עוד שאני אתקשר?!
(צחוק)
ברור שאני רוצה לשמוע את ההודעות שלי!
(צחוק)
או! לכולכם גם יש סלולארים.
אז, שנה שעברה, הלכתי למילאנו, איטליה
ויצא לי לדבר עם קהל
של מנהלי חברות סלולאריות מ200 מדינות מסביב לעולם.
ואמרתי כבדיחה -- כבדיחה, אמרתי,
" עשיתי את החשבון. לווריזון יש 70 מיליון לקוחות.
אם אתה בודק את הדואר הקולי שלך פעמיים ביום,
זה מאה מיליון דולרים בשנה.
אני מתערב שאתם עושים לנו את זה רק כדי להאריך את זמן האוויר, נכון?"
אף גיחוך. כולם עושים ככה --
(צחוק)
איפה הזעם, אנשים? קומו!
(צחוק)
סליחה. אני לא ממורמר.
(צחוק)
אז עכשיו אני הולך להגיד לכם איך לצאת מזה.
יש את השירותים האלו שמתמללים
את הדואר הקולי שלכם לטקסט.
והם שולחים את זה או לדוא"ל שלכם
או בתור מסרון לטלפון שלכם.
זה משנה חיים.
ודרך אגב, הם לא תמיד קולעים במילים.
בגלל שזה בטלפון וכל זה.
אז הם מצרפים קובץ שמע בתחתית הדוא"ל
כדי שתשמעו, בכדי לוודא.
השירותים נקראים בשמות כמו ספינווקס,
פונטאג -- בזה אני משתמש --
כאלוואייב. הרבה אנשים שואלים," איך הם עושים זאת?
אני לא באמת רוצה שאנשים יקשיבו לי לשיחות."
המנהלים של החברות האלו אמרו לי,
"טוב, אנחנו משתמשים בשיטת הטל"ס טוב-לסוג, פתרון חבר-לחב --" אתם יודעים.
אני חושב, בעיקרון, שאלו החבר'ה האלו בהודו עם אוזניות, אתם יודעים, שמקשיבים.
הסיבה שאני חושב כך היא
שביום הראשון שניסיתי אחד מהשירותים האלו,
קיבלתי שתי הודעות קוליות. אחת מבחור ששמו הוא מייקל סטיבנסון,
שלא אמור להיות כזה קשה לתמלל, וזה היה עם שגיאות כתיב.
השנייה הייתה ממפיק הווידאו שלי בטיימס, ששמו ויג'אי סינגא,
עם "א" חירשת בסוף. קלע בול בזה.
(צחוק)
אז אתם תשפטו.
(צחוק)
בכל מקרה, השירות הזה, כאלוואייב, מבטיח
שזה הכל תוכנה -- אף אחד לא מקשיב לכם להודעות.
והם גם מבטיחים שהם יתמללו רק את העיקר
של ההודעות שלכם.
(צחוק)
אז חשבתי, אני אראה איך זה עובד.
זה אני בודק את זה.
(סרטון) "הלו, זה מייקל.
מקווה שהכל בסדר אצלך אני בסדר פה. הכל טוב.
היי, אז הלכתי לי ברחוב והשמיים כחולים
והבת שלך שברה את הרגל באימון כדורגל.
אני הולך לקנות כריך לארוחת צהריים.
היא בחדר -- חדר רפואת חירום 53ד'.
אוקיי, נדבר אח"כ -- ביי."
(צחוק)
אני אוהב את העבודה שלי.
(צחוק)
אז, כמה דקות מאוחר יותר, זה הגיע בדוא"ל.
זה תמליל טוב מאוד. אבל כמה שניות אחרי זה,
קיבלתי את גרסת המסרון. עכשיו זיכרו,
מסרון יכול להכיל רק 160 תוים.
אז כדי שזה יהייה רק עיקר העיקר, נכון?
אני לא צוחק איתכם. ההודעה אמרה,
"הלך ברחוב" ו-"השמיים היו כחולים" ו-" חירום"!
(צחוק)
מה לכ --?
(צחוק)
טוב, אני משער שזה היה העיקר.
(צחוק)
ואחרון, אני רק רוצה לדבר על זה.
זה החביב עליי בכל הזמנים. קוראים לזה פופולרדאיילר נקודה קום.
בעיקרון, אתה יוצא לך לאיזה
דייט מעפן, או פגישה רעה אפשרית.
אז את הולך ומקיש את מספר הטלפון שלך
ובדיוק בדקה שבה רצית שיתקשרו אליך --
(צחוק)
ובדקה זו, הטלפון שלך יצלצל.
ואתה כולך, "סליחה, אני חייב לענות לזה."
הדבר הבאמת יפה הוא,
אתם יודעים איך, שכשמישהו יושב ליידך, לפעמים הם יכולים, סוג של,
לשמוע טיפה את המתקשר.
אז הם נותנים לך בחירה
של מה אתה רוצה לשמוע בצד השני.
הנה החברה.
טלפון: "היי, מאמי, איך הולך?"
ד"פ: אני סוג של, כאילו, נותן הרצאה עכשיו.
טלפון: "טוב, זה סבבה."
ד"פ: מה את עושה?
טלפון:" רק תהיתי מה אתה מעולל כבר."
ד"פ: טוב, אני לא יכול, באמת, לדבר עכשיו.
זה ה -- אני אוהב את זה -- השיחת בוס.
טלפון:" שלום, זה מר ג'ונסון, מהמשרד."
ד"פ: או, היי, אדוני.
טלפון:" האם סיימת את הדבר הזה מלפני חודש? התרגול מכונת צילום?"
ד"פ: או -- מצטער. שכחתי.
טלפון:" כן? אז מה הפעם האחרונה שהשתמשת במכונת הצילום?"
ד"פ: זה היה, בערך, לפני שלוש שבועות.
טלפון:"טוב, אני לא יודע אם שמעת, יכול להיות ששמעת מלני, אבל-"
(צחוק)
אני חושב שהשינוי הכי גדול שקרה כשהאינטרנט פגש את הטלפון
היה עם האייפון.
זה לא הרגע הכי טוב שהיה בעברי ככתב לניו-יורק טיימס.
זה היה בסתיו 2006,
כשהסברתי למה אפל לעולם לא יעשו טלפון סלולארי.
(צחוק)
נראיתי כמו מטומטם. למרות זאת, ההיגיון שלי היה במקומו,
בגלל -- אני לא יודע אם את קולטים את זה, אבל -- עד שהאייפון יצא,
הספקיות -- וורייזון, AT&T סינגולר --
החזיקו ווטו על כל מובן
של כל עיצוב של כל טלפון.
אני מכיר את האנשים שעבדו על הטראו.
הם הלכו בין חברה לחברה ואמרו,
"הסתכלו על כל האפשרויות המגניבות האלו." וורייזון היו כאילו, "הממ, לא.
לא נראה לי."
זה לא היה הכי מניב לחידוש.
מה שלא ציפיתי לו, היה שסטיב ג'ובס
ילך ויגיד," שמעו מה -- אני אתן לכם בלעדיות של חמש שנים
ואתם תתנו לי לעצב את הטלפון בשקט --
ואפילו לא תראו אותו עד שהכל יהיה מוכן."
למעשה, למרות זאת, הוא סורב ע"י ורייזון ואחרים.
לבסוף, סינגולר הסכימה לו.
אני הולך לדבר על האפקט של האייפון.
בבקשה אל תאגפו אותי במסיבה הליילה
ותתחילו עם ה"מה אתה? מעריץ קטן של אפל?"
-אתם יודעים. אני לא.
אתם יכולים לראות מה כתבתי לגביו. זו יצירת אומנות פגומה.
יש לו דברים רעים ודברים טובים. בואו כולנו נודה בזה עכשיו.
אבל זה כן שינה כמה דברים. הדבר הראשון שזה שינה
הוא שכל הספקיות ראו
שהן מכרו 10 מיליון מאלו בשנה.
והן אמרו, "אלוהים אדירים אולי עבדנו לא נכון עד עכשיו.
אולי כדאי שניתן למעצבי טלפונים לעצב את הטלפונים."
(מחיאות כפיים)
דבר נוסף הוא, שזה נתן ל10 מיליון אנשים,
בפעם הראשונה, להיות מחוברים לאינטרנט כל הזמן.
ללא שימוש בכרטיסים ב60-דולר-לחודש
למחשבים הניידים שלהם.
אני לא מבין למה אנחנו לא שם כבר עדיין.
כשאהייה זקן, אני אומר לנכדים שלי,
"כשהייתי בגילכם, אם רציתי לבדוק את הדוא"ל שלי,
הייתי נוסע מסביב לשכונה למצוא בית קפה. הייתי!"
(צחוק)
"היו לנו תחנות בסיס אלחוטיות שיכלו
לשדר -- איזה, בערך ארבעים מטר לאורך."
(צחוק)
זה מגוחך. יש לנו שקעי חשמל
בכל חדר של כל בניין. יש לנו מים זורמים.
מה הבעייה?
בכל מקרה -- אבל זה מלמד אנשים איך זה.
אתם צריכים ללכת ליו-טיוב
ולהקליד "אייפון שאפל."
הבחור הזה עשה סרטון סאטירי של אחד.
של אחד שהוא שלושה סנטימטרים רבועים, כמו האייפוד שאפל.
זה כאילו, "יש לזה רק כפתור אחד.
גע בו והוא יחייג מספר מקרי."
(צחוק)
"מי זה, לכל הרוחות?!"
(צחוק)
אבל הדבר האחר שזה עשה
זה שזה פתח את הרעיון לחנות אפליקציות.
זה יורד ישר לטלפון.
ואפשר להטות את המסך
כדי לנווט את המכונית הזאת באמצעות המשחק.
תוכנות אלו יכולות להשתמש בכל המרכיבים
של האייפון -- מסך המגע.
זו תוכנת לוח שירבוט -- הנושא של אי.ג'. 2008.
יודעים איך מוחקים את זה?
ברור. מנערים את זה.
נכון, ברור. מנערים כדי למחוק, ככה.
יש להם 10,000 תוכנות כאלו.
זו תוכנת תרגום. יש להם כל שפה בעולם.
אתה מקליד מה שאתה רוצה, וזה נותן לך את התרגום.
אוקיי, זה מדהים. זה מידומי.
איזה שיר רץ לך בראש --
אתה שר אותו לתוך הדבר:
דו דו דו דו דו, דה דה דה דה דה דה, דה דם...
אוקיי, אתה מקיש "סיימתי" וזה ימצא את השיר וינגן אותו עבורך.
אני יודע. זה מטורף, נכון?
זה פנדורה. אינטרנט רדיו חינמי. לא רק אינטרנט רדיו חינמי --
אתה מקליד שם להקה או שיר
וזה מיד מנגן לך את השיר הזה או שיר של הלהקה.
יש לו כפתורי "אהבתי" ו "לא אהבתי".
אתה אומר אם אהבת את השיר או לא.
אם אהבת, הוא ינסה למצוא שיר אחר בשבילך
מלהקה אחרת, עם אותם כלים, קולות,
נושא וקצב.
אם אהבת את זה, או לא אהבת את זה,
אתה עושה "אהבתי" ו"לא אהבתי". עם הזמן הוא תופר את השירים
במיוחד לך, כך שזה לגמרי מפסיק לנגן שירים רעים.
לבסוף, זה מנגן רק שירים שאתה אוהב.
זה אורבנספון. אתה בעיר. זה יודע מהג'י.פי.אס. איפה אתה עומד.
אתה רוצה למצוא מקום לאכול. אתה מנער אותו.
הוא מציע מסעדה.
זה נותן לך את המחיר, המיקום והדירוג.
סרטון: אני לא הולך עד לפלאשינג.
בכל מקרה, פשוט, פשוט דברים מדהימים.
ברור שזה לא רק לגבי האייפון.
האייפון שבר את הסכר, את החומה.
אבל עכשיו זה כל השאר. אז גוגל עשתה מערכת הפעלה משלה, את האנדרוייד,
שבקרוב תצא לניידים -- טלפונים מ34 חברות.
מסך מגע -- מאוד, מאוד נחמד.
גם עם חנות אפליקציות משלה, איפה שתוכל להוריד תוכנות.
זה דבר מדהים. בשחר קיום כל הדבר הזה,
ורייזון, העסק הכי נוקשה,
הכי שמרני מכולם,
אמר, "אתם יכולים להשתמש באיזה טלפון שתרצו על הרשת שלנו."
אני אוהב את הכותרת המוזרה:
חזירים עפים, גיהנום קופא
וורייזון פותחת את הרשת שלה --לא. ברצינות.
אז הכל משתנה. נכנסנו
לתוך עולם חדש של חדשנות, איפה שהטלפון הופך למחשב הנייד שלך
ומותאם כפי שתרצה.
כל טלפון סלולארי הוא ייחודי. יש תוכנה שאתה יכול להוסיף.
אפשר, בבקשה, לעשות עוד שיר אחד של דקה? תודה.
(מחיאות כפיים)
רק בכדי לסכם את הכל -- זה המיוזיק סטנד של אפל.
זה שוקל רק קילו אחד,
או ארבע, אם תתקינו את אופיס.
(צחוק)
סליחה, זה היה רשעי.
זה שיר שעשיתי בשביל האתר של הניו-יורק טיימס כקליפ מוזיקה.
גבירותיי ורבותיי, למשך שבע שעות ברוכות,
זה היה הסרטון מספר אחד ביו-טיוב.
עכשיו, הקץ קרב.
אני חולה, מת
מהטלפון הישן הזה.
שמע רע, האות חלש,
תוכנה גרועה.
זה גיהנום-פון.
שמעתי על חידוש --
מליון מונים יותר מגניב משלי.
אני גם, אחבור לכת.
אני רוצה אייפון.
דאגות -- יש לי כמה כמה. יש לו פגמים;
עדיף להודות בכך.
אין מקשים או כרטיס זיכרון,
הסוללה חתומה --
היא לא מוחלפת.
אך אלוהים, הדבר הזה מתוק.
רב-נגיע, אייפוד, ר"א טלפון.
קנית אותי ב,"שלום."
אני רוצה אייפון.
אני רוצה לגעת במסכו היקר.
אני רוצה לנגב ממנו את הכתמים.
אני רוצה שחבריי יסתכלו ויזילו ריר.
אני רוצה להגיד." הסתכלו -- עכשיו אני מגניב"
עמדתי בתור ואקבל את שלי.
אני רוצה אייפון.
כי מה הוא אדם?
מה יש לו? אם לא אייפון,
אז אין לו כלום.
זה כל הדברים שטלפון צריך להיות.
למי אכפת שזה אייטיאנטי?
תפסתי עמדה, שלמתי חצי אלף!
וקיבלתי אייפון!
(מחיאות כפיים)
תודה. תודה רבה.
(מחיאות כפיים)