Tip:
Highlight text to annotate it
X
כולנו מכירים את כח הכבידה כ"הסיבה שחפצים נופלים", אבל יש הרבה, הרבה יותר
לכח הכבידה מזה.
כח הכבידה הוא כח מושך ארוך טווח בין כל האובייקטים עם מסה:
הוא מה שמונע מאיתנו ליפול מכדור הארץ, הוא מה שגורם לכדור הארץ להמשיך להקיף
את השמש, והוא מה שגרם לשמש עצמה להיווצר לפני ארבע וחצי מליארד שנים!
מדהים לחשוב כי כל דבר מסיבי מושך כל דבר אחר ביקום -
מה שאומר שהכלב שלכם, כדור הארץ, וחור שחור בגלקסיית אנדרומדה 2.5
מליון שנות אור מפה כולם נמשכים בזכות כח המשיכה לך,
ואתה אליהם.
במאה ה17, אייזק ניוטון גילה שכוחו של כח הכבידה
פוחת בריבוע של המרחק בין שני גורמים - אז אם אתם במרחק כפול
זה מזה, חוזק כח הכבידה הוא רק כרבע ממה שהיה! בנוסף לכך הוא גילה שכוחו של כח הכבידה
פרופורציונלי למסה של האובייקט עליו מדובר: ככל שהאובייקט מסיבי יותר,
כך כוחו של כח הכבידה עולה. זאת הסיבה מדוע אנחנו מרגישים את המשיכה של כדור הארץ, אבל
לא ממש שמים לב למשיכה של הירח - הוא קטן יותר, ורחוק יותר! (כח המשיכה של הירח
חזק מספיק כדי לגרום לגאות, דרך אגב!)
וכשאמרתי מוקדם יותר שכח הכבידה הוא המשיכה בין אובייקטים עם מסה, שיקרתי.
התכוונתי אובייקטים עם אנרגיה. בגלל שבנוסף לאובייקטים מסיביים, כח הכבידה מושך
אור וחלקיקים חסרי מסה (אך בעלי אנרגיה) אחרים, כך שפוטונים יכולים ליטות קלות
בעוברם את השמש, או להכלא לצמיתות על ידי חור שחור.
כעט את מבינים את כובד המצב?