Tip:
Highlight text to annotate it
X
יום שבת ה - 26 באוקטובר
מרטין, ארוחת הבוקר מוכנה!
- בוקר טוב... - בוקר טוב. איך ישנת?
- טוב, ואת? - טוב, טוב מאוד.
מה קרה?
העוגיות קצת לחות.
- מה זאת אומרת שהן לחות? למה? - לחות...
האריזה כנראה נשארה פתוחה והלחות חדרה פנימה...
היה צריך לסגור את זה עם איזה סרט...
בכל מקרה, איזה מוזר, אני הייתי בטוחה שקשרתי סרט...
היה צריך לסגור את זה עם איזה סרט...
מתי פתחת אותן?
אני לא יודעת, יום שישי...
את לא יודעת או שביום שישי?
יום שישי...
יום שישי, קניתי אותן כשהלכתי למשרד...
ושתיתי כמה מאטה לפני שיצאתי ליוגה כנראה ששכחתי לסגור את האריזה...
ולא פתחת אותן במשרד?
מתי הייתה הפעם אחרונה שאכלת מהעוגיות?
לא יודעת, מרטין, זה לא כל כך חשוב...
ג'ניפר, אני מבקש ממך, זה חשוב, תנסי להיזכר...
לפני שהלכתי ליוגה, אמרתי לך כבר...
באיזו שעה?
לא יודעת, בחמש, חמש וחצי...
חמש או חמש וחצי?! ג'ניפר, זה לא אותו הדבר!
חמש וחצי, מרטין. חמש וחצי, עכשיו תפסיק!
יום שישי, ה-25 באוקטובר בשעה חמש וחצי.
לאן אתה הולך מרטין?
איזה מוזר...
יש משהו שלא מסתדר...
יקירי! הגעתי!
"יקירי, אני הולכת ליוגה, אני משאירה לך חבילה של עוגיות שאתה אוהב, נשיקות."
הלו? כן, אה! מה קורה?
מרטין, ארוחת הבוקר מוכנה!
מרטין מה קרה? תראה איזו הבעת פנים יש לך!
- אתה מרגיש טוב? - כן...
- ישנת לא טוב? - לא...
- כואב לך הראש? - לא!
איך היא?
העוגייה! איך היא?
טובה...
היא לא לחה?
לא, הן לא לחות...
הכל בסדר, מרטין?
כן, ג'ניפר...
כן, עכשיו הכל בסדר גמור...
- תעביר לי את הגבינה? - כן...
ג'ניפר...
הגבינה הזאת...
התוקף שלה פג אתמול!