Tip:
Highlight text to annotate it
X
המכונית שלכם,
מערכת החימום בביתכם,
תנור הגז שלכם.
רוב האנרגיה בה אנחנו משתמשים
מגיעה מדלקים מאובנים,
שמעלים שתי בעיות.
ראשית, יש מלאי מוגבל של דלקים מאובנים,
אז כמה שנשתמש יותר, יהיה לנו פחות.
ושנית, השימוש בדלקים מאובנים
היא הסיבה העיקרית לשינוי האקלים
מפני שהם משחררים כמויות גדולות
של פחמן דו חמצני לתוך האטמוספירה.
ביו-דלקים מגיעים ממקורות מתחדשים, טבעיים כמו צמחים,
אז יש להם את הפוטנציאל להפחית את התלות שלנו
במלאי המוגבל של דלקים מאובנים
ולהפחית את הסיכון לשינוי אקלימי.
רוב הביו-דלקים היום עשויים מגרעיני תירס
שמותססים לאתנול.
אבל יש לנו מלאי מוגבל של התירס הזה,
אז זה לא פיתרון לחלק של
המלאי המוגבל במשוואה.
זה גם דורש הרבה משאבים לגדל תירס.
מכה שניה!
פיתרון אפשרי:
להשתמש בתאית במקום תירס כדי ליצור אתנול.
תאית היא הרבה יותר נפוצה מגרעיני תירס
ודורשת פחות אנרגיה ליצירה.
למעשה, זו המולקולה האורגנית הכי נפוצה על הכוכב!
תאית היא המרכיב העיקרי
שנמצא בדופן התא.
צמחים מייצרים תאית ממים ופחמן דו חמצני
במהלך הפוטוסינתזה.
אז בעוד ששימוש בדלקים מאובנים יוצר פחמן דו חמצני,
שימוש באתנול מבוסס תאית יעזור להסיר
פחמן דו חמצני מהאטמוספירה.
המכשול העיקרי הוא שמולקולת התאית,
שרשרת ארוכה של סוכר גלוקוז
מוגנת בקליפה מולקולרית קשה,
שקשה מאוד לפרק.
ליצור אתנול מבוסס תאית
פירושו להסיר את הקליפה המגן
ואז לקצץ את התאית
למולקולות גלוקוז בודדות.
רק ברגע שמפרקים כל מולקולת גלוקוז,
אנחנו יכולים להתחיל את ההתססה.
אבל כמה מיקרו-אורגניזמים,
כמו בקטריה או פטריות,
מפרקות תאית לאנרגיה כל הזמן.
לדוגמה, פרות חולבות אוכלות אוכל
כמו חציר ואספסת, שמלאים בתאית.
מיקרובים שחיים בקיבות שלהם
יוצרים אנזים שנקרא צלולאז,
ששובר את מולקולות התאית
כך שהפרה יכולה להשתמש במה שנשאר לאנרגיה.
מדענים חוקרים עכשיו
את סוגי המיקרו-אורגניזמים האלה
בתקווה למצוא דרכים טובות יותר
לשבור את התאית
כך שנוכל להשתמש באנרגיה לצרכים שלנו.
הפתרון, הם חושבים,
נמצא במציאת מיקרובים בטבע שיכולים ליצור
את סוגי אנזימי הצלולאז שאנחנו צריכים.
התהליך הזה של חיפוש מינים בטבע
שיכולים ליצור מוצרים יעילים
נקרא חיפוש ביולוגי.
כדי לבדוק אם דוגמית של מיקרובים
יכולה לפרק תאית ביעילות,
מדענים צריכים ראשית לגדל את המיקרובים במבחנה.
אז הם מוסיפים מקור של תאית
כמקור האנרגיה היחידי.
אם המיקרובים לא יכולים ליצר צלולאז
ולפרק את התאית,
המבחנה תישאר ללא שינוי.
אבל אם המיקרובים ייצרו את האנזימים
שאנחנו מחפשים,
הם יהיו מסוגלים לפרק תאית,
להשתמש בה כאנרגיה,
ולשגשג במבחנה.
אם הדוגמית המיקרוביאלית שלנו יכולה לפרק
את התאית במבחנה,
יש סיכוי שנוכל להשתמש בה כדי ליצור
מקור אנרגיה מתחדש ובר קיימא
מתאית למכוניות שלנו.